אצלנו:

א'- דיבורים בין בחברה, בד"כ יותר בצחוקים וכאלה, אבל גם רציני מידי פעם...

ב'- מחשבות, חושבים על זה, יש רצונות...

אבל כל זה משתנה בין החברה והמקומות...

ויש לא מעט. יותר ממה שחושבים.

אם אתם רואים מישהי ,אתם בוחנים אותה על היופי או על רמת הצניעות ? (חולצה 3/4 וכו'..) 

והדיבור , יש כבוד כלפי הבחורה? כלומר אומרים איזה יפה וזה או צוחקים ?! 

סתם מעניין לדעת ... 

לכל היותר מסתכלים על רמת צניעות וצוחקים אחד על השני מי ילך לפנות ל'כלה הנאה וחסודה'. זה מה שאני מכיר מחברים בל"חים.

ולא כ"כ מדברים על זה.

אצלנו היו בלחי"ם רציניים מאוד...

ולא הפסיקו לחפור על זה...

"אצלנו"?

ואני חושב שאצל בנים יש יותר דיבור על בנות ופחות על חתונה..

אני לא שיחקתי אבא ואמא בגן, אני שיחקתי בלטפס על הגג של הבית בחצר ולהסתכל על הבנים זורקים חול על בנות אחרות.

אבל בהחלט ידעתי עם מי אני רוצה להתחתן בגן ואפילו הודעתי ביחד עם אותו ההוא לאמהותינו שנחנו מתחתנים מחר, המחר הזה היה לפני שנים רבות ואני עוד רווקה.

גם אני הייתי יותר בקטע של טיפוסים ומריבות ופחות "אבא ואמא"

יותר כיף לעשות קציצת בוץ המכונות 'קובבות' מאשר לשחק באבא ואמא....

(ד"א: לא, אין לי ילדות עשוקה בכלל)

לפעמים בקטע, פחות שקט. אבל עדיין לא בא ברמה "קולנית" כשהלה אצל בנות.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....