אלופה שאני. אין דברים כאלה.

עמוד 113 בספר שירים. התקדמות, יופי.

פחות עצבים בזכותך ובזכותך
אז תודה לכן


היום רק אני הגעתי לבית ספר והיה די משעמם.
רק המורה להיסטוריה ואני
פתאום הגיעה איזו חבדניקית שהיתה שם מורה או מנהלת או משהו שנה שעברה
מוזר לפגוש חבדניקים בארץ בימים אלה.

אכלתי נורמלי היום, איזה יופי וכל הכבוד
רק שתי כוסות קפה וזהו

נמאס לי להיות כזאתי [לאיודעתמזהבכלל]
הפלאפון שלי בקריסת מערכות
עוד פעם יופי
זה אומר פלאפון חדש

החלטתי משהו והיה לאמא קשה אבל היא קיבלה
משהו אחד פתור בחיי
עוד פעם יופי

ובסוף היא לא התקשרה אבל מה אכפת לי
בסוכות היא תקפוץ לבקר
לא יודעת אם אני רוצה בכלל שהיא תהיה בבית שלי
מי שואל אותי
אני רק הילדה, זאת שמחליטים בשבילה, זאת שטופחים לה על השכם כשהיא משדרת כוח אבל בתכלס אף אחד לא באמת מקשיב למה שיש לה לומר. טוב אולי חוץ מורד ואודיה. אבל ורד בכלל לא אחראית על שום דבר ומעל אודיה יש מיליון מנהלים שמחליטים עליה.
בע.

שאני אעבור את הוועדה הזאת בשלום. אמן.