אבל תלוי..

נגיד אני עכשיו במצבי הייתי אומרת שלא..

בעיקרון אם הייתי חייבת משו זה היה התנדבות בבית אבות, אבל כשאני לא חייבת… אני מתלבטת קשות

גמאני רוצה!

מחויבות אישית זה מפגרררר.

כלומר אני רוצה את ההדרכה בכל מצב. גם בלי המחויבות אישית. ואני לא רוצה להסביר למורות שלי על "רגע משמעותי" וכאלה. לא עניינם

לא השגתי, זה משו של האולפנא שאנחנו לא עושות.. הסבר בפרטי..

אבל בגלל משו מאוד ספציפי

אם אני יכולתי להדריך הייתי עושה ממזמן, תחשבי שאת מחזקת אותן שאת האוזן הקשבת שלהן , שאת יכולה לחזק את האמונה שלהן וצניעות וכו ... זה מאוד חשוב !

והכיתות הגבוהוצ גם ככה אני חברה שלהן אז למה הדרכה?

השאלה היא, איך בכלל ישלך ספק?!
אם כי... לא לכולם זה טוב... תבדקי לעצמך שיקולים לכאן ולכאן...

לי היו פחות או יותר אותם השיקולים כשאני נכנסתי להדריך...
היום אני לא מתחרט שאני מדריך, אמנם זה קצת מעצבן להתמודד עם הדברים האלה, אבל מסתדרים עם זה...
תבקשי אולי שתהיה איתך מד"שית, שלא כל העול יהיה עלייך...

שזה גם שיקול, עד שאני בבית…

וגם הסניף פה ממש גרוע (!) , אם יכניסו אותי זה יביע על נואשות יתר כי אני לא בסניף כבר שנים…

והדרכת חוץ זה פעם בשתי שבתות מחוץ הבית,

קיצר שה שווה אתזה?

במיוחד לא את הבנות (אריאל אם אני זוכר נכון...), אז אני לא יודע עד כמה הוא 'גרוע'...
כמה חניכות בערך יש בשבט?
אבל יש לך אחלה הזדמנות לשנות אותו לטובה...
לגבי הדרכת חוץ, אני לא יודע מה לענות לך, כי לכל אדם יש התמודדות שונה לגבי זמן מרובה מחוץ לבית...

חוץ מזה שזה סיפוק עצמי שמה שעושים זה דבר טוב...

זה לא משפיע ולא מחנך אף אחד, מדריכים- צאו מהסרט. זה אולי נחמד לנו וכיף אבל בהחלט לא מחנך ומשפיע. אלא אם כן אתם מדריכים באולפנא או ישיבה ואז ברמה מסויימת כן.

סליחה.

מהמדריכים שהיו לי למדתי המון...
הדרכה זה בעיקר דוגמא אישית...

תכלס אין בזה באמת ערך מוסף..

היית פעם חניכה בתנועה?
את כנראה לא מבינה עד כמה זה משפיע...

א
בשבילי.אם אתה עושה את זה בשביל לחנך ת'צמך אני לא רואה בזה משהו,כי את זה אתה יכול גם לא בהדרכה.במיוחד עם כל החסרונות של זה

א. לא היית פעילה מספיק בסניף...
ב.המדריכות שהיו לך לא היו מספיק טובות...

אם לא, כנראה קרה משהו יוצא דופן שמנע מזה מלהיות...

כשהייתי צעיר וקצת סכל (חמשושון בלע"ז), הייתה לי גם גישה כזו, למה? מה זה יעזור לי בחיים? וכו...
ואז היה לי סוג שלמדריך (ראי איך שמעגל נסגר לו...) שלימד אותי שאני לא צריך לשאול 'מה זה יעזור *לי* בחיים', אלא, 'מה זה יעזור *לו* בחיים...

מתי תהיה לך הזדמנות לממש את עצמך?

אין שום דבר שמונע מימוש עצמי ע"י עזרה לאחר, להפך, זה מרכיב חשוב בבניית האישיות...

אם אתה חי בשביל להועיל לאחר בלבד-הרי אתה לא ממש את עצמך

וכבר כתבתי מה זה מועיל לי (סיפוק עצמי שמה שאני עושה זה דבר טוב ובניית האישיות)...
אבל אל תטעי, חלק מהמימוש העצמי זה עזרה לאחר...
לא אמרתי להקריב את עצמי לעולם רק כדי לעזור לכולם, יש הרבה משמעות לחיים חוץ מזה...
באותה מידה, לא להיות אגואיסט וסנוה ולחשוב רק על עצמי כל הזמן (זה גם לא נראה כל כך כיף...)

אבל כשכל פעם שיש לך התלבטות אתה חושב מה זה יעזור לאחר......?

לא תמיד מצליח, אבל זה נמצא במודע...
אני חושב שאצל כל אדם זה צריך להופיע בדרך כזו או אחרת...

לא למדתי מאף אחת מהן, ונכון שגם לא הייתי ככ פעילה..

המדריכות באולפנות-נאדה.

אבל רק בשביל הסמל
אפחת לא במת משלמת חברות או יוצאת למשו, וזה כבר לא תלוי בי..

אופ טוב. יואו עומדים כל רגע להכניס אותנו ואני מתלבטת רצח.

אותי פשוט הכניסו..ועוד לג'

כל אחד ומה שמתאים לו.
לי היה אדיר ממש ממש.

וזה לא כלכך פשוט.
להיות מדריך זה כאב ראש אחד גדול. 
נכון שזה כיף ו"חוויה" ואולי אתה יכול להשפיע על כמה ילדים קטנים...
אך עדיין זאת אחריות לא קטנה.

1. את תצטרכי להתייצב בסניף מדי שבת.
2. לחשוב על פעולות יצירתיות וכיפיות שכוללות משחקים (אחרת החניכים לא יבואו).
3. לצאת לטיולים ולמסעות על חשבון החופש שלך.
4. לעשות פעולה על חשבון הזמן האישי שלך/למידה למבחן וכו'...
5. להיות מוכנה לזה שיש חניכים שיוציאו אותך מדעתך.
6. לחפור לחניכים לבוא לכל פעולה ולצאת לכל טיול או מסע.
7. האכזבה שאת מכינה פעולה מושקעת ואף חניך לא הגיע.

בקיצור, להיות מדריך לא מתאים לכל אחד.
במיוחד אם אתה "יבש" ולא זורם עם החניכים.

את באמת חושבת שאת מתאימה ומוכנה לזה?

 תשמעי זה שאלה די מסובכת כי זה באמת תלוי תכלס בך ובאופי שלך... אני אישית בתחילת שישית מתתי להכנס להדרכה... ועכשו אחרי הדרכה בסניף פיתוח(עם סוף טרגי) ועם פול חברות מדריכות בשלל סניפים ותנועות זה כבר פחות טוב ממה שזה נשמע בתחילת שישית... קיצר זה מתאים לאנשים מאוד מסוימים ולפעמים דווקא הפחות קרץ- כיתה ג' לדוג' הרבה לפעמים יותר קל והולך... {@מדענית }באמת תלוי בבן אדם...
אני לא שוללת הדכה לגמרי אבל אני גם לא חושבת שזה מתאים לכל אחד... 
ודרך אגב יש לי גם הרבה ביקורת על כל עניין ההדרכה ועל התנהלות תנועות הנוער...
קיצר יש לי הרבה מסקנות ועצות בנוגע להדרכה לכל המעוניין...
מוזמנת לפנות בפרטי...

אם כן אז כן..וברור שזה צריך לבוא גם מאידיאלעם אבל חייב תחושת סיפוק אישי וכיף אחרת לא עושים את זה מכל הלב והחניכים מפסידים..

(מצחיק אותי שפורום נסיופ נהפך למקום שמתיעצים בו

זה תורם המון, גם למדריך וגם לחניכים.

ותתפלאי, גם בשבטים קטנים זה משמעותי, ממש. התחלתי להדריך כשחניכים שלי היו בכיתה ד', ואני יכול להגיד בודאות שלמרות הגיל זה מאוד משפיע, לטובה. וזה נתון הרבה מעבר לסתם תחושת סיפוק.

 

מה שכן- זה ידרוש השקעה, במיוחד שאת פנימיסטית, למרות שמניסיון אפשר להיות בפנימיה + ללמוד + להדריך בלי מד"ש, וזה עבד די טוב.

 

במיוחד בסניף הספיציפי שאת מדברת עליו, למרות שלכאורה אני לא מכיר אותו בכלל 

הצחיק אותי הלכאורה
טכנית אם אתה הדרכת אז אין לי בעיה לעשות אתזה גם.. נראלי..
מדשית בטוח תהיה לי כי מכניסים אותנו רק עם מדשיות, הבעיה שיש מספיק בנוצ שאם אני אכנס *איתן* זה יהרוס לי תהדרכה לגמרי..

למרות שנורא רציתי

אם אפשר לשאול..

וגם כי אני לא חושבת שאצליח להעביר טוב פעולות..

אשכרה.