מועדים לשמחה!

לא חסרות בנות איכותיות (הכי איכותיות שיש) שמצאו אהבה חדשה. 

אני אתן דוגאות לבחורות שהיו נשואות  לגדולי ישראל שנהרגו, ולאחר מכן התחתנו בשנית - מאיה מורנו, אשתו של עמנואל מורנו הי"ד, ושרה קליין, אשתו של רועי קליין הי"ד.  

עכשיו, יכולות להיות שתי סיטואציות, ואני אנסה להסביר בלי לחפור יותר מידי :

1. האהבה החדשה גורמת לך לשכוח לחלוטין את הבחור הקודם. 

2. הבחור הקודם תמיד יהיה קיים בליבך במידה כזו או אחרת. 

הסיבה שהזכרתי את מאיה מורנו ושרה קליין, היא שבאמת קשה לי להאמין שעמנואל או רועי נשכחו לגמרי מליבן. 

אני מאמין שהן תמיד נמצאים אצלן בלב, במידה מסוימת. 

והינה - בשל צדיקותן הן מצליחות בכל זאת להינשא שוב, למרות שלהערכתי, עמנואל ורועי נמצאים בליבם ובראשם. 

לא יודע לגבי טיב הקשר עם הבחור, ועד כמה הוא חרט את שמו על ליבך, 

אבל אני יכול לומר לך דבר אחד - 

תבטחי בבורא עולם, תפני אליו ותדברי איתו על זה, ואת תראי שה' יוביל שהכל יסתדר - בין 

אם תשכחי את הבחור לחלוטין כאשר יגיע המיועד (או אולי גם לפני זה), ובין אם תמיד הבחור יישאר בליבך במידה מסוימת. 

זה לא מה שצריך להטריד אותך 

בטחי בה' ותמשיכי הלאה!

אינסוף אמונה ותפילה ובהצלחה מכל הלב!

בעבר העדפתי לא לצאת עם חוזרות בתשובה, משום שאולי הבחורים הקודמים איתם הן היו (בהנחה שהם היו), 

השאירו אצלן משהו. ככה לימדו אותי . . .

שיניתי את הגישה שלי מכמה סיבות : 

א. גם אם הקשר הלך עד הסוף, לא בהכרח נשאר משהו בצד השני (אצל גברים/נשים).

ב. גבר/אישה יכולים להשאיר משהו (משמעותי) בצד השני, גם אם הקשר לא הלך עד הסוף.

ג.  גם אם נשאר משהו - לא סוף העולם. כמובן, אם יודעים שזה במידה הנכונה, ושזה לא יפריע לזוגיות החדשה. ופה באמת צריכים עבודת ה' חזקה ואינסופית, ואז גם אם נשאר משהו - לא נורא

חג שמח!

ברשותכם אני אחפור עוד קצת.. סתם כדי לחדד יותר...

כמה דברים-

- זה קשר שיכל להתפתח לכיוון טוב ולצערי מבחינתי הוא נגמר קצת בסימן שאלה.. הייתי בתקופה קצת לחוצה ומבולבלת ולא נתתי את כל כולי.. ותמיד עולות בי מחשבות של "אולי פספסתי את האחד?" כי באמת שבסך הכל היה טוב, אבל הטיימינג היה גרוע (לעניות דעתי לשנינו.. ) וזה פשוט נגמר ככה.. לצערי נשארתי עם המחשבות ואין לי כ"כ יכולת לעשות עם זה משהו ( לא אפרט את הסיבות..). ונכון שהכל לטובה, ומה שתמיד עוזר לי זה האמונה, פשוט מרגישה שלא עשיתי את כל ההשתדלות שלי בעניין... ואני תוהה אם גם כאן אוכל להישען על כך שבאמת הכל לטובה?? ולכן מלווה אותי החשש שגם כשאמצא מישהו אחר שיהיה לי איתו טוב.. עדיין הספקות האלה יקננו בי...

- לגבי הנשים שהזכרת.. אכן יצא לי גם לחשוב עליהן ;) וברור לי שזה שהם התחתנו לא השכיח את בעליהן הקודמים... ההבדל הוא שבמקרה שלהן זו מציאות שנכפתה עליהן.. הם מבחינתן עשו את המקסימום שלהן עם בעליהן.. המוות שלהם הוא בידי שמיים.. ואצלי אני דיי מרגישה שלא עשיתי את ההשתדלות שיכלתי לעשות.. לא בכוונה או מתוך עצלות, כי באמת שהזמן שיצאתי איתו היה גרוע...

רלוונטי זה כבר לא...

פשוט להישען על האמונה

בקרוב אצל כולם בעז"ה!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?