די כבר.
אתם טיפשים
ואני גם
א ז מ ה
תתגעגע אליי טוב? תעשה לי טובה
ותתגעגע.
הפורום הזה. אממ.
אני ילדה מתנשאת ככ
ואני צריכה לעדן את סגנון הדיבור שלי. חה. לתייג? נמ.
החיים שלי תותיים מדי
שפיותולא באלי טלפון
החופש הזה קצר מידי
אפשר במקום זה בנדנדות
ואז יש לידנו שמיניסטיות
ואז הם מדברות על דברים מצחיקים
ושלא נשכח את השמיכה שלך

יש לי סיכוימה את אומרת.
מבחינתי אפשר
פסטה מוקרמת או משו
נראלי אני רעבה
שפיות
מתי?
לא חנוק..
אבל עמוס ומוצף
אפשר בפרוזן
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)