שני הבנים הגדולים רבים ביניהם המון לאחרונהאתי ב
מכות, קללות, בכי...
בן 10 ובן 8.
יש רעיון למבצע יעיל? תודה מראש! מועדים לשמחה!
מקפיצה אתי ב
פטנט מעולה. תמיד עובד.סבתא ציפי
להוציא אותם החוצה יחד.לומר להם שזה לא עונש. אם השם שם אותם באותה משפחה. הם צריכים ללמוד לחיות יפה יחד. אם לא הרי השם היה שם אותם במשפחות אחרות .הם לא יכולים להפריע לכולם במריבות שלהם. כשהם יגמרו לריב תכניסי אותם בשמחה הביתה.

מנסיון. זה עובד מצויין. שתי דקות ראשונות הם יכעסו . ואחר כך תשמעי אותם צוחקים.. והשלום יבוא על כנו .

לאה. תודה על הפטנט.

תודה! כשהם באמצע מריבה מסוכן להתקרב...אתי ב
וודאי שאין לי די כוח פיזי כדי להוציא אותם.
אשמח לעוד רעיונות.
רציתי לעשות להם מבצע כלשהו, השאלה מה היעדיםאתי ב
שנכון להציב.

הצעתי שאם לא יריבו יום שלם יקבלו נקודה, ומספר מסוים של נקודות ייזכה בפרס - טיול מיוחד. אך ראיתי שלא יעיל - התחילו לריב והזכרתי על המבצע. הם לא הצליחו להתאפק. אחר כך אמרו שהיום מותר לריב, כי במילא כבר לא יקבלו היום נקודה...
אולי אפשר להדגים להם את הרבנסיכה יפה
שהיתה לו חליפת כעס...
אסור לפחד מריבים. זה בסדר גמור. מותר לאחים לריב!שמן פשתן

 

אלא מה? החוכמה היא לא להילחץ מהמריבות, אלא לשים להם גבולות, ולדעת להשלים.

 

הם אחים וחיים ביחד, איו מצב שלא יריבו! זה כמו בני זוג- זוג שלא רב כנראה משהו לא תקין אצלו.

 

תשתדלי לא להתעצבן כשהם רבים, למרות שזה מקריז נורא, אני יודעת.

תני להם את ההרגשה שזה בסדר והגיוני שהם רבים כשיש להם חילוקי דעות,

אבל-

דבר ראשון: יש פה גבולות. כמו: לא בועטים, לא לוקחים חפץ של השני וכד' לפי יכולת העמידה שלהם בניסיון.

 

דבר שני: יופי, רבתם, כיסחתם אחד את השני, עכשיו תשלימו. אתם אחים לנצח, ומתחת לכל הכעס והריבים אתם בעצם הכי אוהבים אחד את השני.

 

אני הולכת בשיטה הזאת. זו לא שיטה שמפחיתה מריבות. 

זו שיטה שגורמת לך להסתכל על הדברים בצורה אחרת, 

נותנת לך יותר רוגע נפשי, ומחזקת את הביטחון של הילדים בבית ובאהבה לאנשי הבית.

 

 

השיטה שלי: לקטוע כל מריבה בתחילתה.סבתא-אמא

לא נתתי למריבות להתפתח! (גם מכות וגם מילוליות).

הפסקתי בהחלטיות כל מריבה ברגע שהפכה ממשחק למריבה, ושלחתי כל אחד מהרבים לעשות משהו במקום אחר - הפרדת כוחות.

לא ניסיתי אף פעם לשפוט או לברר מי התחיל וכו' - זה לא רלוונטי בשעת המריבה, אולי אח"כ כשהרוחות נרגעות. וגם לא נכנסתי ללחץ.

לאחר שנים, התברר לי שהם הלכו מכות בשקט, או כשאני לא בסביבה, אבל זה כבר משהו אחר לגמרי.

את יודעת למה הם רבים?ש.א הלוי
אולי פרויקט בניה כלשהו? מעץ/שיפוץ של משהו
שיוכלו להוציא את המרץ
או הגינה - אם יש מישהו שטיפה מבין ומוכן להנחות אותם
(לעשות שביל, לנקות אותה, לקנות להם איזה כלי או שניים שירגישו ממש מקצועיים)
מה הם אוהבים לעשות? יש משחקים שחייב לשחק יחד- נגיד כדורסל או כדורגל, פחות כייף לבד


יכול להיות שרבים יותר בגלל החופש?
יכול להיות שמנסים להשיג צומי כלשהו?
על מה המריבות בד"כ? סתמיות כדי לריב או אחר?


(ואגב, השיטה של להוציא החוצה לא עבדה בכלל עם אחים שלי. )
כל הזמן מוצאים סיבות לריבאתי ב
בן השמונה לא יודע להפסיד בכבוד במשחקים (יש לו בעיות קשב וריכוז, כנראה קשור איכשהו), ובן העשר שתלטן קצת. כל משחק, אפילו הכי מוצלח ומרתק מתפתח למריבה.
גם כשעושים דברים יחד - נגרות, גננות וכד' - מתגלעים חילוקי דיעות, ומכאן הדרך קצרה לתגרת ידיים.
רבים כבר שנים, לא רקבחופש. אך בחודשים האחרונים רבים יותר מבעבר, וזה ממש מעכיר את האווירה בבית.

שניהם ספורטיביים מאד. מתאמנים כבר שנים בחוגי היאבקות למיניהם (קרטה, mma), וממש אלופים במכות.
בכיתה אינם אלימים. רק בבית.
שלחנו לחוגים כי קיווינו שזו דרך טובה לפרוק מתחים. אחר כך חששנו שאולי רבים ככה בגלל החוג. הפסקנו לשנה,והמריבות רק התגברו. עכשיו חזרו לחוגים האלו, שיהיו עסוקים...

הם לא רבים רק כשצופים בסרט (אך רבים לפני - איזה סרט לבחור...). אך איני אוהבת להושיב ילדים ליד מחשב ליותר משעה ביום. לא בריא...
גם קריאת ספר (כל אחד בחדרו) היא זמן רגוע, אך לצערי אינם קוראים הרבה.

בעקרון הם ילדים טובים וגם אוהבים זה את זה מאד. רק שאינם מצליחים להתגבר.
מוסיפה עוד נקודה - תחרותיותאתי ב
בעלי, בתת מודע, מעודד אווירה של תחרותיות. כך הוא גדל. הוא גם נוקט עמדה במריבות של הילדים. מניחה שגם זה משפיע. דיברתי אתו על כך. הוא מסכים שזה רע, אך לא מצליח לשנות דבר בגישה שלו.
אמממ דעתי בנושא, קצת ארוך ומבולגןש.א הלוי
לא לנקוט עמדה בריבים של הילדים זה דבר ראשון (חוץ ממקרים מאוד קיצוניים)

יש אפשרות לעזור להם לגשר בניהם *לפני* שזה מגיע למכות? כי סה"כ הם כן מבינים עניין בגיל הזה.

מצד נוסף - להעצים את הקטן שילמד שהפסד זה לא כ"כ נורא (יכול להיות שזה מגיע מהאבא שמעודד תחרות? אם כן- אז שהאב יעבוד איתו על זה, ועל עצמו. כי ילדים בד"כ רוצים להיות כמו ההורים ולרצות אותם)

ואת הגדול ללמוד שלפעמים שליטה זה לתת לאחר להוביל, ללמד אותו אחריות ולא שליטה
אין לי עצה פרקטית, רק רעיון כללי.

לגשר בניהם לפני המכות =
לעזור להם לתמלל את הרגשות שלהם בנקודה ההיא.
ולהגיע לפשרה משותפת שמוקבלת על שניהם (ושאפילו ילחצו ידיים בסוף)
פשרה- שני הצדדים מפסידים ומרווחים משהו, כל אחד צריך להחליט מה חשוב לו יותר באותה הנקודה
אי אפשר לקבל הכל

לא לתמוך באף צד!!!! או בשניהם באופן שווה.

אם לא מצליחים לגשר לפני המכות - לדאוג לפיוס אחרי
שידעו להתפייס וכל אחד מוחל על כבודו כי הם אחים.
וגם אז- לתמלל רגשות אחד של השני, זה עוזר להם להבין שגם השני נפגע ומרגיש בדיוק כמוהם.


אולי הדרכה הורית שתעזור לאב לעבוד על הנקודה התחרותית וביחד על הריבים?

ריב זה לא רע, רק צריך לדעת להשלים בסוף.


אגב, לא ממליצה על הפרד ומשול כשיטה- לא ראיתי תוצאות טובות ממנה.


אצלנו עזר מאוד ללכת באופן קבוע לספרייה- מאוד עודד קריאה אצלנו
לא עבד אצל כל האחים, אבל אצל הרוב.



קשב וריכוז - לא בהכרח קשור
לא אוהבת כ"כ ש"מאשימים" הכל בקשב וריכוז
כן יש לזה השפעה
אבל יש גם אחריות של הילד ושלנו כהורים
ואפשר לתת לו כלים להתמודד עם הקשב ולתעל אותו לדברים חיוביים.
להפך - זו מתנה.

בהצלחה!!
א. בעלך חייב להיות ניטרלי ולשלוט בתחרותיות שלו.הלוי
ב. לדובב ולגשר ביניהם לפני שזה מגיע למכות.

ג. להכניס אותם למצבים שבו הם חייבים לשטף פעולה. לדוגמה משימות בבית, להטיל על שניהם יחד. או למשל, אם הם רוצים משהו או פרס כלשהו, אז הם צריכים לעבוד יחד כדי להשיג אותו. גם לגרום למצב שכדי להימנע מעונש אז שיצתרכו לשתף פעולה.
אם יעשו ההפך מלשטף פעולה ויריבו, להעניש אותם יחד בהתאם. לגרום להם להיות תלויים אחד בשני כדי להצליח.
רוב הסיכויים שבהתחלה הם יתכסחו הרבה, אבל אחרי זה הם יתחילו להבין שהם צריכים לשתף פעולה כדי להגיע למה שהם רוצים או כדי לסיים את המוטל עליהם.
אפשרויותלטובהאחרונה

שיראו סרטים בנפרד

או שפעם הוא יחליט ופעם הוא- תורות

או הגרלה

 

האמת כדי שהם יעלו פתרונות לבד  איך לפתור את הבעיה לפני שרבים לפני שמגיעים למחשב (או בעיה אחרת) תשאלי אותם אולי בערב לפני....

 

ואם לא את יכולה לעלות מה שרשמתי למעלה ויבחרו אחד מהם. 

 

 

 

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...