מפחדת להתאהבאת חירותי

היי לכולם!

אוטוטו אני בת 20 ולמרות העובדה שאני מאוד בוגרת לגילי יש בי משהו שמסרב להאמין, משהו ילדותי.  

 

יש לי פחד להתאהב, לאהוב ולהתמסר. אני מרגישה שזה כאילו כובל אותי.

אני בן אדם מאוד עצמאי.

מחד, קיים בי הצורך, ואני חשה בו, לחלוק עם מישהו אחד ויחיד את חיי , ומאידך הצורך בקשר מהווה עבורי איזשהו פחד לעול, איזשהי אחריות כבדה. 

בקיצור אני נקרעת בין הצורך לחירות כמו אוויר לנשימה ומצד שני לצורך להכיר אדם ולהכיל אותו להבין אותו ולאהוב. 

אני יודעת שזה לא סותר, אבל אני לא מצליחה להכיל את זה כי זה לעיתים נתפס לי כניגודים. 

 

לדעתי הפחד להתאהב הוא הפחד שאאבד את עצמי ועצמתי בתוך מערכת יחסים. 

איך שומרים על האני העצמי, עצמאותי ויחד עם זאת ?

 

וכן, הכנסתי לכאן את מושגי "האהבה" ו"ההתאהבות" ביחד. 

נישואין זו מסגרת והתחייבות.הלוי
וכמו כל התחייבות אחרת, זה כובל אותך לאחריות שבהתחייבות הזאת.

אין מה לעשות, אלו החיים.
זוגיותלב אוהב

מסקרן אותי לדעת אם התאהבת בעבר, אפילו אם זה היה באופן שטחי. ההרגשה של התאהבות אמורה בד"כ להוביל לרצון להתמסר, לכן אם לא חווית את ההרגשה הזאת אף פעם אני יכולה להרגיע אותך שברגע שיש רצון יש גם יכולות להתמסר. 

ובכללי, תסתכלי על עצמך ביחסים שונים שהם לאו דווקא זוגיות, כמו עם חברות טובות שלך. תבדקי את כמה את נותנת/משפיעה/תורמת וכו' לקשר. 

ועצה נוספת או המלצה זה קריאה של ספרי זוגיות, לפעמים עולם שהוא לא מוכר לנו יכול להראות לנו כמאיים אבל ברגע שתלמדי את הנושא לעומק (כמו כל מקצוע אחר) אולי תגלי (ואני מקווה שתגלי בעז"ה) עולם יפייפיה שתרצי להשתייך אליו.

בהצלחה! חושף שיניים

 

 

אני מאוד רוצה להשתייך לעולם הזה אבל יש לי פחד שאאבד מהעצמאותאת חירותי
שלי. שאאבד את החופש שלי. שאאבד את האמת שלי שאבלע בתוך הקשר, שלא יהיה לי ביטוי
זה לא אמור להיות כשמתחתניםש.א הלוי
זה קורה בד"כ כשהופכים להורים

כמו שכתבו פה פעם - ההפך מרווק זה הורה, לא נשוי

בד"כ בקשר בריא את לא אמורה לאבד את עצמך
להפך.
את לא תאבדי את החופש שלך או את העצמי שלך
את כן תשתני
הרצון משתנה
סדר העדיפויות משתנה
אבל לא יותר מידי.
בכללי בחיים משתנים, זה לא אומר שמאבדים את עצמנו

. כשהילדים מגיעים בעז"ה
הכללללל משתנה ואז- אפשר להגיד שאת מאבדת את החופש שלך.
כי כשאת נשואה בלי ילד, הרבה יותר קל להמשיך לחיות כמו "חצי רווקה"- אין לי ניסוח אחר, מקווה שהבנת את הרעיון
כשיש ילד, זה כבר אחרת
^^^ חסכו לי תגובה . בייחוד הפסקה האחרונהנערת טבע


לא כל כך קשור לגילים...

בגלל ששמעתי נשים מעל 30 שיש להם את אותם הפחדים

אבל כן את גם מאוד צעירה וככל שתתבגרי ותבני את עצמך לדעתי פחות תפחדי לאבד את עצמך

בכל מקרה, תשימי לב לצרכים שלך כבר עכשיו ובתוך זוגיות ותכבדי אותם ואת עצמך

תדעי לשים גבולות ולשמור על העקרונות שלך

 

כדי שהאהבה תגיע צריך להיות פתוחים אליה וזה מסוכן מאוד כי זה להיות פגיע

אבל זה גם טוב ומדהים וכיף ופותח אותך וגורם לך למצוא/ לגלות את עצמך 

בזוגיות טובה, זה יעצים אותך ואותו

ממש תודה החיזוקים!!את חירותי

כתבת ש- "כדי שהאהבה תגיע צריך להיות פתוחים אליה וזה מסוכן מאוד כי זה להיות פגיע."
תוכלי להסביר יותר?
להיפתח למישהוים...

לתת לרגשות להגיע

וזה להיות פגיע כי אי אפשר לדעת מה יקרה,

אם הלב ישבר

יש לי הסבר משלי לדברים..שירה מ.אחרונה

כשאת חוששת מאד ממשהו את יכולה מעצם כך לזמן אותו. ז"א שאם כרגע את כל הזמן בפחד שיגבילו אותך, אז כשתתחילי קשר את תרגישי "הנה הוא מגביל אותי" ו"הנה שוב אני לא יכולה להיות עצמאית.." וזה לאו דווקא נכון...

מישהי כתבה קודם שבהרגשת התאהבות מגיע הרצון להתמסר וזה נכון, אבל מה שכרגע (שכלית) מפחיד הוא שאני כל הזמן אתמסר, והצד השני לא, ואז אני יהיה מנוצלת וזה באמת לאבד את עצמי ואת העצמאות שלי. מה שאת צריכה לבדוק הוא האם הבחור נותן לך את ההרגשה המושלמת להיות מי שאת,  בלי רצון שתשני או ציפיות ודרישות וממילא את תרגשי חופשיה תמיד גם כאת מקריבה מעצמך לזוגיות שלכם. באופן הזה יש לך גם אהבה וגם חופש וזה היחסים הכי בריאים שיכולים להיות. ואת זה רק את יכולה להרגיש לפני שהתחתנתם- האם מגבילים אותך או מצפים שתשתני אחרת. ואני מדברת מניסיון אישי, ושתדעי שחתכתי את קשר רק בגלל זה (וכבר הייתה לי שמלת כלה וכמעט סגרנו אולם..!) את צריכה להקשיב לרגשות שלך- אם טוב לך באמת או שלא. 

המלצתי, תחכי עוד קצת, עד שתרגישי שעשית דברים ומיצית מספיק את עצמך (תמיד יש עוד מה להתבגר) ויש לך צורך פנימי להתחתן ואת מוכנה להקריב מעצמך בשביל חיים של זוגיות. אל תהי לחוצת חתונה (שלא תחיי בהרגשה של "פספסתי הרבה דברים שיכלתי לעשות") כי אין מה לעשות, חיי זוגיות זה להקריב דברים (אבל לא את האשיות שלך) אבל מצד שני מקבלים שלמות נפשית והרבה דברים טובים אחרים.. ובכלל, את צריכה להתחתן בהרגשה שאת ההחלטה אם להתחתן או לא- את עשית בבחירה חופשית ולא כי הלחיצו אותך או שהמציאות מכריחה. 

בהצלחה!! נשיקה

אין בזה שום דבר ילדותי,זה פחד.עוזיהו

אני לא אכנס לזה יותר מדי,אני פשוט עיף מאד ויש לי עוד דברים לעשות הלילה אז אענה בקצרה.

אני לא יודע אם פעם חווית התאהבות,אבל בתור אחד שמאוהב בטירוף עכשיו אני אומר לך בוודאות שאין שום דבר רע בזה..אני חושב עליה 90% מהיום בזמן וזה קשה מקשה עליי בכמה דברים..נגיד,דברים שהייתי מסיים בשעה..יקחו לי רבע שעה יותר מפני שאני מתחיל לחשוב עליה..אבל מצד שני..שאני מרגיש שאין לי כוח יותר ואני רוצה לוותר..בימים שהייתי כן מוותר לעצמי שהיא לא היתה בת הזוג שלי עכשיו לא..איך?התמונה שלה עולה לי בראש,נזכר כמה היא צדיקה(דרך אגב,הזוהר הקדוש מביא שאין לקרוא לאדם צדיק מפני שכאשר אומרים את זה פותחים את הספר של אתו אדם בשמיים שקראו לו צדיק ובודקים אם הוא אכן צדיק או לא)אבל אני לא מפחד להגיד עליה כי אני יודע בוודאות שהיא באמת צדיקה..ומרגיש צורך להיות ראוי לה..אם אני מחליט לוותר לעצמי על הלימוד..אם אני מוותר על עוד כמה פרקים אני מתחיל לחשוב שאולי אני לא ראוי בשבילה מספיק ואני רוצה..וגם,כשאני מתחיל לחשוב עליה האדרנלין בגוף עולה ואני מתחיל להיות שמח..העייפות של הגוף נעלמת ואני ממשיך..

העניין הוא לדעת במי אתה מתאהב.אני מכיר את אותה אחת כבר שנתיים...וכן,אני מרגיש אחריות..מדמיין אותנו עוד כמה שנים ומבין שאין יותר זמן לשטויות,אין זמן לוותר לעצמך..היא עשתה לי טוב ואני מודה לה' יתברך ששלח אותה אליי ואני מקווה שהיא לעולם לא תעזוב אותי.

 

חוויתי, אבל לצערי באנשים הלא נכונים.את חירותי

אתה כותב שאין שום דבר רע בהלתאהב אבל מצד שני אתה מתאר שהתפקוד היום יומי שלך קשה,תחת עננת הרגשות האלו.
יאוו, שיהיה באמת רק טוב!
אמרתי שהוא טיפה קשה יותר,זה הכל.עוזיהו

הצגתי גם את הצד השני..הצד הטוב.

סיכום:

אני עושה מה שאני צריך לעשות,פשוט זה לוקח יותר זמן.

לפני כן,עשיתי מה שהייתי צריך לעשות,אבל היו פעמים שהייתי מוותר לעצמי.

 

עזבי הם לא מבינים באהבה כמונימשיח בן דוד
אל תדאגי, זה יעבור לו...שירה515
הפחד הזה הוא אמיתי וכנהmatan

אבל הוא לא "יעבור".

הוא נובע מתפיסת עולם שורשית שנמצאת במודעות שלך,

עד שלא תשני אותה- הפחד הזה, וכאשר תבוא זוגיות- המאבקים שהוא יצור,

לא יפסיקו ולא ישתנו.

האמת היא- שאת צודקת- זוגיות וחופש - הם דברים סותרים.

וזה טוב שאת מבינה את זה.

העניין על רגל אחת הוא- שמה שאת חושבת שזאת את, מה שאת מגדירה אותו כ"האני העצמי"

שלך, למעשה מתבטאים במחויבות הזו לבן הזוג שלך. בלעדיה- את לא האני עצמי שלך.

כלומר- המחשבה שאת כרגע יכולה לגעת בעצמיות שלך היא חלקית מאוד- מכיוון שאת לא מכירה

50% מהעצמיות הזו.

ברגע שבו תחיי חיי נישואים- העצמיות שלך תתגלה באמת- מתוך הזוגיות שלכם, גם כשזה יסתור

את החופש של הצדדים החיצוניים שלא קשורים באמת לעצמיות שלך שאת חושבת שהם כן.

 

ברגע שתכירי מישהו שמוצא חן בעיניךכשמש וכירח

את תרצי להיכנס למסגרת של זוגיות ולהתחייב אליה... זה יבוא באופן טבעי.

 

אם הפחד נובע מהחשש לאבד את עצמך אז תדעי שבזוגיות זה ההיפך לגמרי, המידות שלך והתכונות שלך משתקפות בצורה הרבה יותר ברורה וככל שהזמן עובר את מגלה על עצמך דברים שבלעדי הזוגיות לא היית מכירה.

 

ברור שחלק ניכר מהעצמאות נלקח, פתאום את לא רק לעצמך, יש עוד בן אדם שאת דואגת לו ושהוא חלק גדול מחייך, את לא יכולה להיות ספונטנית ולקבוע דברים בלי לחשוב יותר מדי כמו בעבר אבל זה שווה את זה. (כשתיהי בזוגיות תרצי שבן זוגך גם יקדיש מהזמן שלו בשבילך ושגם ישתף אותך בחייו)

 

מה שכן לדעתי חשוב שלכל בן אדם יהיו את התחביבים האישיים שלו והזמן הפרטי שלו לעצמו גם כשהוא בזוגיות.. אפשר למצוא לזה זמן גם אם הוא מועט, בכל זאת אתם לא תיהיו דבק 24/7.

 

אני חושבת שאת צריכה לשנות קצת את הגישה, זוגיות זה לא משהו שכובל אותך. זה מוציא ממך את הטוב.

כשאת בזוגיות את חולקת את חייך עם עוד בן אדם, שיש לו שאיפות והשקפה כמו שלך, וגם אם כניסה למסגרת כזאת זה שינוי גדול תזכרי שאת לא עוברת אותו לבד. את עוברת אותו עם עוד מישהו שאוהב אותך ודואג לך. וזה הופך את זה להרבה יותר קל ולא לעול כמו שאת מרגישה.

 

אולי זה גם הגיל ועם הזמן לאט לאט תרגישי שאת מוכנה לזה ולא מפחדת.. שיהיה בהצלחה בע"ה!

 

חיים בזוגיות זה לא אובדן של העצמישירה515
זה הגילוי של עצמי ממקום שלם יותר!

אני מאמינה שתמצאי בן זוג שיכיל את הצורך שלך בחירות אמיתית, ויאפשר לך
אמנם בחיים של זוג ומשפחה יש מחוייבות, אבל זה שאת לא יכולה לעשות מה שבא לך בכל רגע נתון, לא אומר שאת אינך חופשיה להיות את באמת.

ולחיות עם בן זוג זו לא ׳אחריות כבדה׳ לטעמי, הכובד מגיע עם הילדים, וזה כבר שלב אחר...

בכל מקרה, את עוד צעירה, ואני מנחשת שאם תחכי עוד קצת, את תגיעי למצב שממש תרצי בן זוג וכל הספקות יחכו במגירה עד לבוקר שאחרי מסיבת האירוסין (-;
תחושה מוכרת..טובי =][=
האמת אני גם די במצבך ועוד אין לי לגמרי ניסיון אבל ראיתי על עצמי שהרבה מהפחדים והסרטים נעלמים כשאת עומדת מול אדם.
כל הפחד מלהתחייב ומה יהיה ואיך אפתח ואשמור על עצמי קצת הולכים אחורה..

אנחנו הרבה פעמים בסרטים שלפעמים לקפוץ למים זה הפתרון.

נכון. לא תמיד. לפעמים צריך לטפל בחסימות ודעות שגויות מהעבר אבל בעיני, נחת, ומודעות. אלו מילות הקסם.
תהיא בידיעה שאת נורמלית. שקשר זה באמת לא פשוט. שהחששות הגיונים אבל מצד שני שדברים יכולים להשתנות.
ועצם זה שאת מודעת לקושי זה חצי פתרון.
זה נותן לך כלים להתבונן ולראות איך לא לפחד.

בהצלחה
אני חושבת שזה פחד מובן... אבלנשואה+2
כל אדם צריך שיהיה לו זהות אישית מגובשת!!! מה האני שלו. מה את כאדם מאמינה /חושבת / דעות אישיות. האהבה למישהו לא אמורה לפגוע בחלק הזה. אדם ללא זהות אישית באמת נבלע. הזהות שלו לא אמיתית ולכן היא נבלעת לו. אני מאמינה שאת כאדם בוגר תמצאי את עצמך מול אדם אחר ותצליחי ליצור הפרדה בינכם למרות האהבה.... היא לא גורמת לבלבול או טירוף כמו שחושבים(יש זמן כזה אבל הוא עובר וגם בתוכו יש אותך ויש אותו.) שיהיה בהצלחה...
אהבה הכח החזקפיקו
אהבה הוא כח חזק מאוד.
אמנם מפחיד ,אבל הוא טבעי.
גם לישון זה יכול להפחיד ,כי זה לאבד שליטה
גם לאכול זה מפחיד כי אפשר לאבד שליטה
אבל עם פחות גאווה ומעט צניעות צריך ללמוד שהאדם הוא לא השולט על הכוחות הטבעיים הוא מנהג אותם למקומות טובים...או לא.
אז קצת צניעות ויראת שמיים מאפשרים להתאהב מתוך שמחה
ברכה והצלחה
אנשים טובים!!-תודה על התובנות והחיזוקים!את חירותי

ייצבתם אותי על הקרקע ונטעתם בי-בטחון וכוח לשינוי!

מרגיש ליהפי

שאנשים לפעמים מתחתנים מתוך התפשרות שלפעמים עוברת את הגבול הנורמלית עבורי וזה מבאס אותי.


 

כאילו היה לי קשר רציני לאחרונה ולא באלי היה להתפשר על משהו שקשור לתקשורת .. וזה מבאס אותי כאילו קשה לי לשמוח עד הסוף בשמחה שלהם כי זה מרגיש לי שהם הלכו נגד הלב שלהם .

נגיד חברה שממש התלבטה על הבחור.. הוא לא מבין אותה מספיק.. מרגישה שלוקח לה אנרגיה .. לא תמיד שמחה לראות אותו


 

 

לא יודעת זה לא כזה פשוט ההחלטה הזו להתחתן עם מישהו

עכשיו מבינה שזה לא ורוד ..

אבל באמת באלי שתהיה בנינו מציאת חן ואהבה כזו טהורה מתוקה כיפית שאני אראה אותו וממש יתרחב לי הלב

ואני לא ארצה לשנות אותו ..

וזהו זה עושה לי כווץ כזה בלב להרגיש שצריך להתפשר על משהו כזה בסיסי ..

לעומת זאת שאני רואה זוג שהם צוחקים או מבינים אחד את השני בדיבור בוויב ואו זה משגב והכי משמח אותי נותן תקווה ברמות .
 

אני מתחילה לחשוב שיש איתי משהו כביכול לא בסדר אם אמרתי לשלוש גברים לא לאחרונה שמבחינתם זה חתונה ומבחינתי זה פרידה

 

שבסך הכל אני רוצה דבר פשוט מאוד 

תקשורת , אני רוצה להעריץ אותו במובן מסויים.

במקום זה אני מרגישה שאני מנסה לשנות אותם ולא באלי 

האמת שבעיניישלומית.

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

השאלה אם התרחב לך הלבהפי
שראית אותו? 
כןשלומית.

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

לדבר שעות בהחלט מראה על חיבורהפי
לא חושבתנפש חיה.אחרונה
מציאת חןנפש חיה.

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.


כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)


ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.


למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.


ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.


2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .


3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.


בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .


זו סתם תגובה מכובסת תסלחי ליהפי
גם באנשים זרים אני יכולה למצוא את הטוב האם זה אומר שאני רוצה להתחתן איתם ,לא. 
באהבה. אני כתבתי ממה שאני רואה בתהליך אצלי.נפש חיה.

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

 

 

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

 

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

 

 

 

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

 

 

את לא צריכה להתפשרנעמי28

על תקשורת או על מציאת חן.

 

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

 

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.


 

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

 

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

השאלה מה הבסיס ?הפי
את מבינה מה אני אומרת
עזרה בבקשהב..

יש מישהו בעבודה שחג סביב

והאמת שהבנתי מה עובר לו בראש יחסית מהר

אבל מאז עברו כבר כמה חודשים

ואני לא טועה לצערי, אין סיכוי.

איך אני גורמת לו לעזוב אותי, להניח לי?

ואני חייבת שהוא יניח לי.

קשה לי להסביר כמה זה מציק לי ועושה לי רע.

אני לא נחמדה אליו במיוחד כדי שלא יתבלבל , לא פוגענית או משהו. אני מאוד עניינית וחותכת, ענייני עבודה וזהו.

יש בי משהו שאני מתארת לעצמי שעלול אולי טיפלה לבלבל אבל זאת אני -

מצד אחד דתייה וזה ניכר

ומצד שני אם אני לא לא מרגישה אנרגיות שלא נעימות לי אני מאוד ידידותית וחופשית עם בני המין השני,

במסגרת העבודה. נחמדה כאילו.

יוצא שכיף לי עם חילונים ובכלל אנשים כאילו לא רלוונטיים מבחינה שידוכית אבל סובלת מדתיים .

והוא לא היחיד דרך אגב.

הוא לא אמר כלום אבל הוא כל הזמן חג סביבי, מזהה איפה אני ומה אני עושה ובאילו שעות והופ.. מוצאת אותו שם בניגוד להרגלים הקודמים שלו,מתכנן לי מארבי מפגש איתי, יוצא להפסקות כשאני יוצאת וכו

מבטיחה שבא לי לצעוק עליו אבל לא יכולה לעשות כזה דבר.

העצה הכי עתיקה בספרנעמי28
לפלוט בשיחה רנדומלית שיש לך חבר 
אחותי שחררי לא אשמתך שאת יפההפי

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

האם אפשריעוד מעט פסחאחרונה

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

עלויות חתונהארץ השוקולד

מחפש עצות איך שומרים על החתונה בעלות סבירה?

מקומות עם מחירים שפויים.

זה קונספט הגיוני.ענבל

בס"ד


בחתונה השנייה שלי (לפני שלושה חודשים) באמת עשינו ככה, אבל אצלנו העיקרית כללה גם דגים וגם בשר והיה אפשר לבקש כמה שרוצים. ברוב האולמות זה קונספט לא קיים למיטב ידיעתי.

חוץ מזה, אני בעד, זה הופך את החתונה לקצרה ולעניין. בכללי כל סיפור הסבב השני לא ברור לי כל כך.

אז יש מבט מיוחד שאנשים יפים יודעים לעשות והוא כובשכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ג בתמוז תשפ"ו 9:06

ליתר דיוק אנשים עם ביטחון במראה שלהם, לא חייב בהכרח יופי.

בערך זה הולך ככה

אתה מתמקד על מקום מסוים לצד או למעלה

ואז אתה עוצם עיניים מפנה את הראש למי שאתה יודע שמסתכל עליך ופותח לאט

אני חושף לכם כאן סודות מקצוע כדי שתשתמשו בזה להתחתן כבר

 

גם סבתות יכולות לעשות דבר כזה?.....נחלת
סבתותכְּקֶדֶם

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.


בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

תודה. נרגעתי.נחלתאחרונה
דייט שני שלכם... ואז הוא שואל אותךמוקי_2020

בשיחה על הספסל לתאורת גחליליות האש שליוו אתכם לשם,

שניה אחרי שלקחת את הוופלה האחרון בשקית שהוא הביא.... למרות שהוא בנה עליה...


"הדמות בתנ"ך שאני הכי מתחבר אליה זה ירמיהו הנביא (והוא מפרט למה ב 2-3 משפטים),  מה הדמות שלך ?"


מה את מגיבה ?

האם יש לך תשובה מוכנה או שאת חושבת  בזמן אמת ?

מה את מגיבה ?


..Shandy

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

 

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 


 

 

אני מתחברחתול זמני

לעבד־מלך הכושי.

 

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

 

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

אלוהים 😝נקדימון
יוסף הצדיקהפי
אברהם אבינוLavender

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

 

או רחל אימנו על ויתור נאצל

 

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

זה יהיה קצת מאכזב אם התשובה לא תתחיל בנוגע, לא נוגע
"חולדה. סתם.."
לא צריכה להיות תשובה מוכנה לשום דבריהודי שואף לטוב

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.


ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.


דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)


תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'


אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'


בהצלחה.

תגובה יפה וחכמה.נקדימון
איזבלadvfb
צחוק צחוקנחלת

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

 

בא נשמע אתכם.

איזבלהתלמיד העייף
בטח כתוב שרק הרגלים והידים והראש נשארו אחרי שהכלבים אכלן את הגוף שלה וחבל או רים בזכות שהייתה מפזזת בידיה ורגלה ונעה בראשה לחתנים וכלות
נכוןadvfbאחרונה

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

בקיצור כולם מתארסים,חתול זמני

אך החתול הזמני עומד על המשמר של לנ"ו.

הגם כי לא תאמינו, כי לא תאמנו, יש התקדמות זעירה בנושא.

חתול בוגדנינקדימון
זה אומר שהתגלה רצון/מצאת את הלמה, או שהיא הלמה?יהודי שואף לטוב

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

ברור שיש התקדמותadvfb

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

תעדכן בכל התפתחותLavender

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

יפהאנימהאחרונה
ההתקדמות נגרמה מהבנה או מרגש?
מתרגש לספר בסימן טוב ומזל שהתארסתי בעת האחרונהארץ השוקולד

זכיתי להכיר את אשתי לעתיד והחלטנו שהגיע הרגע להתחתן, יש שם יותר רגשות משחשבתי שיהיו ושמח על כך


כמה תובנות שלמדתי:

1. אופי זה דבר מאוד משמעותי, אם הרגשתי שאני צריך להתאים את האופי שלי למה שיתאים לה אז זה לא מתאים אלא אם כן מדובר בשינוי קטן מאוד.

הייתי צריך אופי קרוב אלי, חשוב לראות שהאופי מתאים (בין אם מחפשים דומה או הפוך, זה מאוד משמעותי לראות ששילוב האופי מתאים לנו)


2. שיתוף תפיסות עולם, היו כאלה שיצאתי איתן וחששתי מה הן יחשבו על דעתי בנושא זה או אחר ולא העליתי אותו, יתכן שהיה מפריע ויתכן שלא, אבל ברגע שיש תחושה כזו כנראה שאין התאמה. ברור שיהיו דברים שנחשוש לומר ובפרט בשיצוף רגשות, אבל חשש משיתוף תפיסת עולם לדעתי זה בעייתי.


3. הדרך ארוכה, אבל יש דרך גם בהמשך, כך שאמנם מעייף בדרך אבל לא חושב שאירוסין זה סוף הדרך.


4. היו דברים שהלב שלי חשב שקריטיים וניסיתי בדרך לוותר עליהם, זה לא הוביל להצלחה. למדתי עם הזמן שהדברים הגדולים שבליבי חשבתי שהם משמעותיים באמת משמעותיים.

אם יש משהו שמרגיש לכם קריטי, אל תוותרו עליו כי אחרים חושבים שזה לא נכון.

כמובן שיכול להיות מחיר של דרך ארוכה יותר, תחשבו אם זה מספיק חשוב לכם.


וכעת, עובר להתלבטויות כמה להוציא על חתונה, איפה לגור ועוד.


שתזכו בקרוב למצוא את הדמות המתאימה לכם ולבניין עדי עד באושר, שמחה ובריאות!!!

תודה רבה, אמןארץ השוקולד
שאלה שהייתי שמחה לשמוע כאן את דעת החכמיםאשר ברא

אישה שהיא עם הרבה עוצמות ואור.. לרוב זה מאוד מבהיל בחורים.

כי הבחור מרגיש שאין לו מקום להיות המשפיע או שהיא גדולה עליו בהרבה מידות..

ובין השורות אפשר לשמוע שמבקשים לכבות את האור, או מנסים להרגיע בכדי שיהיה מקום לבחור להשפיע. שיהיה הגבר.

איך אמורים לעשות את זה?

מבלי לכבות את עצמי.. להמשיך להיות אני, בקטע טוב. משתדל. עם רצון לתת לבחור להוביל..

וגם איך זה בכלל אמור לבוא לידי ביטוי?

אם אני מבינה אותך נכוןהמקורית

אז גמני 'עוצמה ואור'

לדעתי כן צריך מישהו שיתאים לזה והוכ לא חייב להיות רועש בפני עצמו אבל להכיר ולקבל את זה בך ולראות בזה יתרון ולא להירתע מזנ, ואם את מרגישה שלא אז לא

ובמקביל את עם הזמן והאמון שתתני בו - תדעי גם להישען במקומות הפנימיים שאישה צריכה

אולי יעניין אותך