תהיי את ואם הם יאהבו אותך יופי, אם לא- בעיה שלהם.

כשאדם הוא אמיתי, אמרו ז"ל "ניכרים דברי אמת", ומה שיוצא מן הלב נכנס אל הלב, אז אם את מי שאת באמת אז ככה באמת משאירים רושם, ומי שלא מסוגל להכיל את האורות שלך לא ישאר אצלו רושם, אבל לעשות רושם מלאכותי זה גם לא טוב...

אין קטע לעשות רושם, עוד יום, יומיים, חודשיים או שנתיים אף אחד לא יזכור איך התנהגת באותו טיול וזה רק יפריע בחיים.

לפעמים יכולים להיות מקרים שאיזה מעשה או משהו ילווה אדם שנים ואף עשורים, אבל זה לא הנקודה כמובן....

את הפעמים הבודדות שיזכרו לך יכלת למנוע רק אם כל הזמן אתה חושב איך להרשים וכו' ולחיות במחשבה כזו כל הזמן זה לחיות חיים מעפנים, של פוזות ושקר.

קיצור, נראלי שאנחנו צריכים יותר להתעסק במה שמרשים את עצמנו ולא מה שמרשים את הסביבה, ואם נתעסק בסביבה בסוף נמות והתוצאות יהיו שבעולם השקר חושבים שהיית אדם טוב ובעולם הבא תקבל גהינום, אני אישית מעדיף גן עדן....

אבל כאמור זה על ידי להיות אדם אמיתי, לא התווכחתי על העניין שלא כדאי "לנסות להשאיר רושם" שזה חיצוני ופוזה כאילו וזה לא טוב, אלא על עצם זה שלהשאיר רושם נצחי זה אפשרי ולפעמים רצוי, וגם רושם זמני לכמה ימים או שבועות זה גם יכול להיות טוב, תלוי מה רוצים

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....