או כלי עם שוקולדים...

לחשוב מה היא הייתה שמחה לקבל...

וכמו שתפוחית אמרה- לא לשכוח מכתב!! זה הקטע הכי חשוב בתכל'ס

קרה לי כבר עם חבר שמרוב מקוריות קנה לי משהו שהיום שוכב לי בארון מעלה אבק...

כי אם לא - ישנה האפשרות של פשוט לקשט לה את החדר כשהיא לא נמצאת בבית. יש אנשים שזה נורא משמח אותם.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....