אני מעיד שאין באמת הבדלים בין האנשים... יצאתי עם חרדיות, יצאתי עם חרדליות, יצאתי עם דתיות לאומיות... הכל אותו הדבר, הבעיה רק באלה שלא מוכנים לשחרר את השטויות של הפלגים והגדרות.

אני הולך עם כיפה לא מצויה במגזר שלנו, ולא "מתאימה" לסגנון הלבוש שלי (אופנתית היא מאוד מתאימה), ופעם הייתי בפגישה והבחורה ש-י-ג-ע-ה אותי על הכיפה איזה שעתיים.

פעם אחת מתוך עשרות.

אל תתפסי להגדרות, יכול להיות גם שבחור חרדי יתאים לך, ויכול להיות שלא.

אחרי ההערה הלא רלוונטית למה ששאלת, זאת התשובה העניינית שלי:

בכללי יש אתרי הכרויות ושדכנים, אפשר לנסות, להכיר עולם חדש זה לא כל-כך מפחיד כמו שזה נשמע, פשוט ללכת על זה ובע"ה יסתדר לך.

אבל חשבתי על סטראט אפ, לעשות כיפה שחצי ממנה סרוג וחצי ממנה קטיפה, להצהיר בריש גלי, אני לא מאמין בפלגים!

ב"ה אני מסתדר ולומד עם בני תורה יקרים מכל המגזרים ולא חושב שיש סיבה שמישהו לא יעשה את זה.

אליבא דכולם...

ואני לא רוצה לצאת ידי חובה אליבא דכולם, אני רוצה להגיד לכולם שהם טועים

או משהו כזה

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%94

מביאה מתנה, גם ארוון רוצה

אין לי בעיה להוכיח להם שהם טועים. אתה טוען שיש מקור כלשהו בכל התורה שבכתב ושבע"פ שאומר שעם ישראל צריכים להיות שלא באחדות?

נטל הראיות מוטל עליהם...

א. עיין חלוקת השבטים ודגלי ישראל במדבר, וראה שכל שבט היו לו מנהגיו ונוסח מיוחד לתפילה (המשנב מביא את זה בהלכות תפילה).

ב. במציאות בכלל, וזו של היום בפרט, יש חשיבות מאוד גדולה בכל אחד מהחלקים, שכל אחד מבטא ערך שאינו יכול לידי ביטוי בקרב החלק האחר. בין שומרי התורה לחלקיה, ובין החילונים לחלקיהם.

אמנם מכל מקום, וודאי שיש דברים שחובה להילחם בהם ולהכרית כל זכר מהם.

לגבי ב. הדבר היחיד שהחלוקה הזאת שאתה מדבר עליה יולדת זה מחלוקת ושנאת חינם

שעם ישראל היום אינו באחדות. וכבר הזכרת (לא סגור אם היית רציני או כמשל) את עניין הכיפות המורכבות, וכן הודית שזה בא לקנטר.

ועל החלוקה המגזרית הזו באתי לומר ש"לא כל חלוקה היא סמל הפירוד" - וכבר אמרתי שוודאי שיש דברים שמוכרחים להיאבק בהם ולנתב אותם מחדש. אחד מהבעיות דה-פקטו זה מצב של מחלוקת, אבל לא בהכרח וממש לא באופן כוללני - ועכפ המחאה שלך, לפי דעתי, רק מעמידה אותך מחוץ לכל קבוצה, לא יהיה שום שינוי שתצליח ליצור ככה. קינטור אף פעם לא בונה, רק מחריב, אותך ואת סובביך.

וכמובן, אני חייב להדגיש שאני מודה להי"ת שיש חלוקה לקבוצות, אמנם כפי שאמרתי צריך לנתב ולהבריא אותה, אבל היא חשובה, נצרכת, ואמיתית.

ברור לי שאם נוריד את החרדים, אז אנחנו היינו מתדרדרים למחוזות מסוכנים. כמו כן, אם לא היינו אנחנו ביחס לציבור החרדי והחילוני היו להם חוסרים גדולים בצד האידיאלי והערכי של הכלליות שחידש מרן הרב זצ"ל. וכמובן אלמלא החילוני לא היה שום מציאות גשמית כמו שאנחנו מכירים היום. וד"ל ואכמ"ל.

איך הגעת ממה שאני אומר לזה?!?! הרעיון הוא שחרדים יהיו מחוברים לדת"ל בלב ונפש וכן ההפך.

וכן לגבי הדתיים נטולי הכיפות (מסורתיים) והחרד"ל וכו.

אף אחד לא ביקש להעלים או להכחיד סממנים חיצוניים, או פנימיים, כאלה ואחרים של אף אחד.

פשוט להוציא את האינדבידואל שבכל אחד. בין אם הוא חרדי כמו השכנים שלו, או שהוא רוצה להיות חרדי מיוחד. בין אם הוא דת"ל "דוס טרור" (מושג שלמדתי לאחרונה), או סתם שומע שיעורים פה ושם.

איך הגעת ממה שאמרתי שחלוקה שמביאה לידי מחלוקת היא שלילית, ללמחוק קהלים שלמים בעם ישראל?

נ.ב, ברור שעם ישראל לא באחדות היום. אתה יוצא מהבית? כולם משתמשים בביטויי שנאה, מי פחות בוטה ומי יותר, אחד נגד השני. אולי אתה לא מתערבב עם אנשים מציבורים אחרים.

אני בעד שהמגזרים יחיו בשלום, כל אחד והייחודיות שלו.

ושאף אחד לא ישב שבעה כי הבן שלו שם כיפה שחורה (גם לא מטאפורית).

ואז כל אחד מישראל יהיה מה שהוא צריך להיות בלי לפחד מהחברה סביבו.

הקינטור או קינתור הוא בכוונה לגרות לאנשים את הדמיון ולעורר להם את המחשבה, לא בשביל להעליב אותם.

תראה את זה כבעיטה ביצר הרע.

נראלי שהוא חובש רק אותה רק בשבתות וימים טובים

אחת לבית שינה, אחת לשבת בבית ושינה, אחת ליום יום ועוד

והכיפות יהיו ככה

לבד, לעדות המזרח (הבסיס הוא לבד עם עיטוף כמו מגבת כזאת)

כיפה לבנה סרוגה (ירמולקה לחסידים)

כיפה שחורה קטיפה

כיפה סרוגה

אפשר להוסיף עוד אם שכחתי איזה "פלג" או "עדה" שהיה להם כיסוי ראש ייחודי

ולא התכוונתי למשהו עם כיתובים וכאלה, סתם שילוב של סגנונות.

צד אחד שלה קטיפה והשני סרוג. באלה שראיתי יש כיתובף לא יודעת אם יש בלי.. 
וגם זה היה מזמן ואני לא זוכרת איפה, אני מאמינה שתמצא בירושלים אם תחפש בכמה חנויות.. 

לעשות בשבילי השתדלות

לאיזה שדכנים כדאי לי לפנות? לעשות את זה לפי ישיבות? מה אם אני מחפשת בחור עובד ולא דווקא לומד?

הרבנית בתאל גרינשפן יושבת שבעה. אמא שלה נפטרה בימי חוה"מ. לכן אני מניח שהיא לא תהיה פנויה בזמן הקרוב.

בשורות טובות לכל עם ישראל!

וגם לא זכור לי שבישיבות שלמדתי הייתה גישה כזאת...

צריך קצת פחות להתרבע כדי למצוא את הזיווג ולזכור שה' יודע יותר טוב מאיתנו

של שנים, שאסור לאף אחד להכנס אליו בלי חתונה, אז איך אהבה לפני החתונה?

זה בא בהשפעה מסרטים וסדרות, בלי שום ספק... צריך קצת לגדול!

את מתכוונת אולי למציאת חן, וכאן הראיה הפוכה. יצאתי עם די הרבה בנות ועם חלק לא מבוטל מהן הייתה מציאת חן הדדית. זה סימן להתחתן? מה אני מלך שמותר לו ריבוי נשים?

הבשורה.

אנחנו חרד"ל/דת"ל שאוהבים חרדים ולא נכנעים לשקרים של התקשורת.

או שאנחנו חרדים שאוהבים את ה"מזרוחניקים" בלי שום סייג.

תתפלאו לדעת כמה זה נפוץ, וכמה הכל שטויות. כשתתקלו בחרדי הכי קיצוני של מאה שערים פנים אל פנים הוא יאהב אתכם כאילו אתם אחים שלו... מה כאילו? באמת! מנסיון...

שזה יקרה אז יבוא המשיח.

אבל אנחנו צריכים לעשות מה שאנחנו יכולים כדי לזרז

אשרי ישראל

וכל אלה שנתפסים על קטנות, ראיית ההסתכלות שלהם על העולם ועל עם ישראל בכללי נראית בהתאם...  

גבולות

כמובן שצריך להתרחק מרשעים להכעיס, כן? חח

היא יכולה אולי להתנגד לזה?

אני מבינה אותך באמת יש פערים תרבותיים.

המליצו לך כאן על בת אל גרינשפן, שמעתי שהיא שדכנית שעוזרת להרבה את יכולה לנסות בהחלט.

הפערים התרבותיים הם שלא גדלת ב"בני עקיבא", ולא עשית "שירות לאומי" ואין לך אחים ב"הסדר" או ב"ישיבות תיכוניות"... 

אבל לך כבר יש השכלה אקדמית אז את במקום שונה מהמשפחה שלך. 

באופן כללי גם בעולם הדתי לאומי יש מגוון גדול. יש בחורי ישיבות גבוהות, שהם מאד רוחניים ויותר אידאליסטיים..

ויש בדתי-לאומי כאלה שהלכו ללמוד באוניברסיטה והם הרבה הרבה יותר "פתוחים"...

אני חושבת אבל שמה שמאפיין אותם בניגוד לחרדים, זה שגם אם הבחור כרגע לומד, הוא יודע שהאחריות על הפרנסה היא בכל זאת עליו (גם אם אשתו תעבוד, היא תעזור לפרנס וזו לא האחריות הראשית שלה),

ואצלם כל עבודה מכבדת את בעליה. גם אם הוא לומד תורה או לומד באוניברסיטה, זה מקובל מאד לעבוד במקביל במה שמסתדר וזה יכול להיות הוראה אבל גם שיפוצים או גיזום עצים, העיקר להתפרנס.

מעבר לזה, הדברים החשובים הם אותם דברים: יראת שמים, טוב לב, שיהיה "בן אדם" - אחראי, ישר, סבלני, מתנהג לבחורה בכבוד ובעדינות, וכו' מידות טובות. 

בהצלחה שתמצאי את זיווגך האמיתי בקרוב ממש!

ויש כמה שבשחור... זה לא שאצל החרדים אף אחד לא עובד.... לא צריך להכנע לשקרים של התקשורת.

אני מכיר אברכים בעלי עסקים, דירות, שעובדים בערבים... למעשה, רוב מי שאני מכיר עוסק בפרנסה, עם תלוש והכל.

לא שמתי לב

קשה לעקוב אחרי הפורומים פה

אני רגיל לפורמט שהיה נפוץ באינטרנט לפני 10 שנים

ואו אז ככה, המקרה שלי הוא הפוך ובגלל שאני עדיין יוצאת עם כל המגזרים אשמח לעזור:

במגזר הדתי לאומי יש חברה אדאליסטים ויש ח'ברה שעברו את המסלולים של הדתי לאומי ואוהבים את הדרך אבל חיים את החיים כמו שאומרים ופחות נתפסים להגדרות. 

עם הסגנון השני הייתי ממליצה לך לצאת, ואני חושבת שיש אותם בשפע ב"ה. וסתם ככה ברגע שתסתכלי על שידוכים ממבט למעלה ולא מהנקודה המצומצמת של אני עכשיו דתיה לאומית/ חרדית תוכלי לראות בן אדם ולא רק הגדרות, חוקים וכללים.

יכול להיות שיש פערים, ויש אנשים שיאהבו את זה. יש אנשים שאוהבים שוני ויאהבו להכניס אותך לעולם שלהם. במיוחד שאת אומרת שאת בעניין 

ואני מאמינה שזה שבאת ממגזר אחר זה רק יכול להעשיר את התפיסה שלך בנוגע לחיים בכללי. 

אז איך זה עובד? זורמים 

למרות שאם נכנס לעומק של הדברים היום אני מבינה שמגזר זה העטיפה ויותר חשוב לי התוכן. אז כן אולי העטיפה שלי כיום חרדית אבל הבפנים... 

בחור שלמד במוסדות חרדיים ולא התאים לו ב100% אז הוא הלך לכיוונים אחרים אבל עדיין נשאר דתי. אני חושבת שיש הרבה כאלה (בד"כ לא יודעים כי לא שואלים אותם על העבר שלהם..) רק את צריכה לראות מה הרמה הדתית שלך, מה הגבולות האדומים, איזה אווירה תהיה בבית, מה חשוב יותר ומה פחות.... תציירי לעצמך תמונה כללית שאיתה תוכלי לגשת לשדכנים או מכרים. היום כבר הרבה מאד אנשים לא מוגדרים חברתית בצורה מדויקת (אני אחת מהם...) 

ומסכימה איתך חשוב להגדיר מה את רוצה

במה את דתית?

למרות שזה לא תמיד הדדי..

מי השדכנ/ית בישיבת הר עציון (הגוש)? - לקראת נישואין וזוגיות

כלומר מה גרם לך לרצות דווקא בחורים משם?

בחדשות (לאו דווקא חיובי), אני שואל כדי לשמוע עליהם דברים טובים פשוט

שפחות מחמירים הלכתית?

חול רוב ככל גדולי ישראל עסקו במה שאין בו בעיה הלכתית. מתמטיקה, אסטרונומיה, בלשנות ועוד.

לגבי לימוד תנ"ך אין לי מושג מה מלמדים שם, אבל אני בטוח שזה לא ביקורת המקרא ששורשה גרמני-אנטישמי, אז לא רואה בזה בעיה. אז מה העניין של הפתיחות שם?

כהערת ביניים: מה שכן מוזר לי תמיד אצל הרבנים שיצאו משם, שהרבה מפסיקת ההלכה שלהם היא סברות כנגד מדרגות גבוהות יותר של ראיות (בעיקר ברייתות ומימרות מפרשות), וזה מוביל להמון המצאות... רוב ככל הרבנים הנאו-רפורמים בדורנו שהקימו עליהם את כל עם ישראל על כל סוגי כיפותיהם יצאו מהישיבה הזאת.

אשמח לשמוע שזה רק נראה ככה מבחוץ בגלל התקשורת.

אם תסכים, באמת שמעניין אותי לדעת.

אני לא מדבר על רבנים כמו הרב ליכטנשטיין, למרות שבתשובה שבה נתלות כל הלומדות גמרא נתקלתי בתמיהה קשה. אני מדבר על הרבנים היותר מוגזמים כמו כאלה שמתירים לנשים ללכת עם גופיות...

אסור ללמד אותן (היום זה אפשרי עם כל הספרים המפרשים וזה).

רוחנית זה גורם לרווקות מאוחרת ולבעיות צניעות קשות, בדומה מאוד לגבר שלומד קבלה בלי להיות ראוי (ונשוי), ככה שמעתי בשם הרב אליהו זצוק"ל (דגש על שמעתי, לא זוכר אם ראיתי כתוב).

ז"א, כשאתה מנסה לעשות משהו שאתה לא אמור, רוחנית, זה מזיק לך. ראיתי את זה קורה במו עיני...

אין אף אחד מגדולי הפוסקים (המפורסמים) שמתיר את זה.

הפוסק היחיד שראיתי מתיר לכתחילה הוא הרב ליכטנשטיין (וכל השאר הם מסייעתו, אז זה לא נחשב לדעות נוספות כי הם מתבססים עליו, אבל לא למדתי עדיין את כל התורה ), וממה שראיתי בתשובה שלו (לא ראיתי את כולה, ראיתי פוסקים מהקו שלו שמצטטים אותו), הכל סברות. זה קצת קשה לי אישית, אז לא אכנס לעניין ההלכתי.

כמובן שיש יוצאי דופן, כמו שיש גברים שיכולים ללמוד קבלה, יש נשים שיכולות ללמוד גמרא.

נניח סיפור ידוע מהרב אליהו זצוק"ל שמופיע באחד מהכרכים של "אביהם של ישראל" שמישהי שהייתה בשליחות רצתה ללמד באיזה קהילה הלכות נידה והוא לא הסכים לה כי זה לא שייך לנשים ללמוד גמרא, והיא אמרה שאין ברירה כי לא יגיע לשם מישהו אחר שירצה לזכות את הציבור ככה, אז הרב לימד אותה.

מקרה יוצא דופן, אמנם חד פעמי, אבל קיים.

היו נשים ת"ח גדולות, שהיום לא ממש מצויות (או לא מפורסמות לפחות, בד"כ מי שמפורסם בדברים שהם לא דרך האמצע זה קצת בעייתי, גם אצל גברים). לא מצויות, זה לא אומר שהן לא קיימות, אבל זה צריך לבוא ממקום אמיתי של ענווה וירא"ש, ולא נסיון להיות כמו הגברים ורדיפת כבוד, ככה שסביר להניח שצדיקה כזאת לא תתפרסם.

כמו שרוב המקובלים האמיתיים מתחבאים בכל כחם (גם אצלם למשל כשמישהו מפורסם זה דורש בירור רציני, אלא אם הוא איזה גדול הדור כבר לפני-כן).

למישהו אחר ללמד אותה.

זה כתוב במפורש בגמרא שאסור, הסיבה היא מבני חשיבה לא תואמים. בגלל זה יש יוצאות מן הכלל, וגם אותן אסור הלכתית ללמד אלא שילמדו לבד.

וכאן, אם הבנתי נכון את דעתו של הרב ליכטנשטיין, המחלוקת, הוא אומר שכולן היום מהיוצאות דופן ושכן מותר ללמד אותן.

מה מוזר בזה?

דעת מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

http://www.harav.org/torato/ArticleDetail.asp?ID=1667

"לימוד התורה לנשים הוא חלק מטשטוש הזהות בין המינים, שהביא בעבר לירידה ביראת שמים ובהקפדת על המצוות"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3412152,00.html

"הרב אריאל: לימוד גמרא לנשים עלול להזיק להן"

http://www.kipa.co.il/jew/49416.html

http://www.yeshiva.org.il/ask/2199

הרב אבינר

http://sheela.org.il/2010-11-15-22-07-23/188-2011-12-21-09-30-47.html

http://www.srugim.co.il/52059-שות-סמס-אסור-ללמד-גמרא-לבנות

הרב מלמד

http://www.yeshiva.org.il/ask/229

http://www.yeshiva.org.il/ask/4031

למוכנות רוחנית ושכלית.

מי שמתחכם, נפגע.

אולי תדע קצת גמרא/קבלה, אבל בוודאי תפגע הרבה יותר ממה שתבין.

בד"כ זה יוצר אנשים הזויים, בכל תחום בחיים.

לא רוצה לספר לך מקרים שאני מכיר על בנים ובנות כאלה.

ועם כל הכבוד לזה שהסברות נחמדות בעינייך, לא ככה פוסקים הלכה.

סברה היא ראיה מהסוג הנחות ביותר, ואי אפשר לבטל דין בשביל סברה, זאת לא הדרך שלנו.

אחרת כולנו היינו רפורמים, זאת בדיוק הדרך שלהם, להחליט לפי ההיגיון שלהם נגד דעת חז"ל והתושב"ע. זה שורש המחלוקת בינינו לבינם.

של עתידות או משהו כזה.

זה לא איזה סמארטפון חדש שמתקדם עם הזמן.

מוכנות שכלית זה לא יכולות אינטלקטואליות, הייתי מעורפל בזה בכוונה, הכוונה למשהו שמעל הרוחני, עניין של נשמה, בגלל זה כתבתי רוחני לפני השכלי.

להרבה נשים יש היום והיו גם בעבר יכולות אינטלקטואליות ללימוד גמרא בלי להוציא אותם לדברי הבאי, שזה אחלה ומוריד מחומרת העניין, אבל לא מונע את שאר הבעיות ולא מקל מהאיסור של כל גדולי ישראל. תקראי את הלינקים שהבאתי, זה של הרב אבינר מסביר את זה יפה מאוד.

אבל התכוונתי ליכולות בנשמה שקשורות לגמרא, וזה שייך רק בגבר.

אם העולם יהפוך לעולם שבו כל הנשים יהיו בנויות ברמת הנשמה ללמוד גמרא, אז גברים פשוט יאלצו להתחתן עם גברים.

בשונה מהנטייה ששררה קודם-לכן בעולם התורני, לפיה יש להגביל את לימוד התורה לגברים בלבד, בכפוף להלכה "כל המלמד את בתו תורה, כאילו מלמדה תפלות" ^[1], הרבי פנה בדבריו לגברים ונשים באופן שווה. הוא קרא לנשים ללמוד ולהשתלם בפנימיות התורה, על-מנת שיתקרבו גם הן לאהבת ה' וליראתו.

הרבי הסביר, שבעמדנו על סף הגאולה האמיתית והשלימה, בה "לא יהיה עסק כל העולם כולו אלא לדעת את ה' בלבד" ^[2], ניכרת המגמה בעולם כולו לרכישת השכלה כללית גם על ידי נשים ובנות. מסיבה זו, אין לחשוש שלימוד התורה יוסיף "ערמומית" אצל האשה, כיון שהערמומית נכנסה בליבה כבר בלימוד שאר החכמות, ואם כן גובר ההכרח ללמדה הלכות ופנימיות התורה^[3].

בנות ללימוד גמרא

לא אז... וכו'

כלומר לא לכתחילה ולא עודד

http://bit.ly/2dOVTBK

יש המון מקורות לזה שהוא תמך ועודד לימוד תורה וגמרא לנשים בזמננו

projects\otzar770\ocr_files\main\tora\50\3\B0172.tif&ilIF=G&ilSC=30">http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=cprojects\otzar770\ocr_files\main\tora\50\3\B0172.tif&ilIF=G&ilSC=30

projects\otzar770\ocr_files\main\tora\50\3\B0173.tif&ilIF=G&ilSC=30">http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=cprojects\otzar770\ocr_files\main\tora\50\3\B01projects\otzar770\ocr_files\main\tora\50\3\B0173.tif&ilIF=G&ilSC=30">73.tif&ilIF=G&ilSC=30

ברור שנשים צריכות ללמוד תורה היום, זאת לא שאלה בכלל

הרבי מדבר בס' ד על לימוד כל ענייני התורה ובסוף הסעיף על תושב"ע.

תלך במקום זה ללמוד דברים אסורים. ככה ראיתי כמה פעמים באגרות קודש.

ז"א שזה לא לכתחילה ולא ליראות שמים.

אין פוסק לפי הקבלה, והרבי היה מקובל, שמקל בזה

תראה מקור אחד כזה בגרות קודש שזה לא לכתחילה ולא ליראת שמים.

אין לך זכות לקטלג את הרבי כמקובל וכו' 

חובת הראיה עליך.

לזעוק "זה לא נכון" בלי להביא שום מקור, זאת בורות בשיטת חב"ד.

מה זה אין לך זכות? הרבי היה גדול בקבלה. מה נסגר איתך?

שיטת הפסיקה שלו היא חסידותית, שזה אומר ספרדית מעורבת בקבלה.

אבל בכללי נכון זה ידוע שהרבי עודד לימוד של נשים ביחד, פשוט לא ראיתי את זה על גמרא

הרבי דיבר על נשמת התורה = חסידות.

אפשר לנשום את התורה דרכהּ

אני מאמינה שאת באותה דעה כמוני חח אבל רק אומר בהקשר לדיון שכל אותן בנות שרוצות ללמוד גמרא ולומדות גמרא לפי מה שראיתי באות מאותו סגנון, של חוסר שלימות או הבנה עם מי אני בתור אישה. וגם אולי קצת בעיה באמונת חכמים כי שיש אמונת חכמים והבנה מה זאת אישה למה צריך גמרא????? חסר לימוד הלכה, מוסר, חסידות, סיפורי צדיקים, עבודה על המידות. 

ומי יישמע כמה זמן יש לבנות ללמוד תורה שעכשיו דנים אם יהיה מותר להן ללמוד גמרא. 

אם יש כבר זמן אז עדיף כמובן מה שיועיל יותר לתפקיד שלי בתור אישה 

והתפקיד שלי בתור אישה זה בטח ובטח לא לעסוק בסוגיות- מיותר לחלוטין

ולומדים את מה שיש בו בכלל איסור, וזה נראה כאילו עושים את זה לשם גאווה.

מזכיר לי את ה"מקובלים" למיניהם ששמעו קצת שיעורי זוהר ואז דורשים ברבים ומדברים על ספירות וכו'.

זה שאינך מכירה זה לא אומר שאין. וגם בחב"ד צריך להשתפר בנושא לימוד תורה שבעל-פה ולימודים על טהרת הקודש כרצון הרבי.

היום כשבין כך נשים לומדות חומרים אינטלקטואלים ומאמצות את החשיבה אין סיבה שלא תעשינה זאת לקדושה. הרבי מאידך מאד עודד את האישה כעקרת בית - כעיקרו - ושזה תפקידה הראשי ומאידך על יכולתה וזכותה ללמוד ישירות תורה. כמובן שיש זמן לכל דבר... וכחב"דניקית עם ילדים ועבודה אין לי כל-כך זמן ללמוד כעת סוגיות בגמרא, אבל כשיש זמן כבחורה או כפנסיונרית (ולומדים ומשתלמים אז בכל מיני תחומים שאינם קדושה אז) אדרבא ואדרבא ואם לא אז אימתי?

ולומדים זאת לשם שמים ולא כדי להתייהר, להתפרנס מזה, להתחרות או להידמות לגברים - ממש לא.

ולוואי שהייתי יודעת יותר ויכולה לסייע לבניי כשהם מתקשים בלימוד גמרא! כשבמקום זה בזבזתי שנים בלימודים לבגרויות ותואר שלא עוזרים לי כמעט לא בתפקידי כעקרת בית, לא בשליחות, לא בעבודה ולא בחינוך... 

וזה סתם מגיע מהיצר הרע לצאת נגד זה, לא ראיתי אף אחד יוצא נגד טוענות רבניות או עורכות דין או כל מקצוע שדורש מאמץ מוחי ולא מזוהה ישירות כעבודה נשית, אך כשזה מגיע ללימוד קדוש אז שומו שמים...

וכמה שתהיינה יותר נשים ובנות שתלמדנה לשם שמים ומבלי להתייהר זה יהפוך לנורמה ולא יראה כעוף מוזר. וברור שאי אפשר לקרוא לזה לימוד אסור כשיש מתירים.

ואילו את שמדמיינת (מחילה, אבל הגישה שלך תוקפנית ומלאה בסילופים) דברים בשמו, מנסה לתקן את כל החסידות.

וכן, אין שום בעיה במקצוע שדורש חשיבה מאומצת או מאמץ מוחי לנשים!! על מה את מדברת בכלל? קראת את כל ההשתלשלות של הדיון הזה? כל מקצוע (בקודש ובחול) אין בעיה, גמרא (וקבלה) יש! זהו.

הנה ראיה למישהי שלא יכולה ללמוד גמרא כי היא סתם מתווכחת ולא מוכנה להודות בטעות.

זה לימוד אסור כשהגמרא אוסרת, ואף אחד לא מתיר לכתחילה חוץ מהרב ליכטנשטיין.

תפסיקי כבר להמציא דברים בלי בסיס ומקור, בבקשה.

ויש בהם צורך ואין בהם בעיה, בעיקר מה שנוגע לאגדות התורה.

הבאתי קצת קישורים לתשובות למעלה, את מוזמנת לעיין בתשובות ולראות שזה לא כזה מוזר ודעת כל גדולי ישראל זהה בעניין הזה... בד"כ מי שמתיר אלה תלמידים של הרב ליכטנשטיין ז"ל שזאת דעה אחת.

מבחינה רוחנית יש הבדל גם אבל לא נכנס לזה, זה לא מזיק.

אני בטוח שאת בהלם, הפמיניזים הדתי מתאמץ בכל כוחו להעלים את זה, וזה מה שמפריע לי קצת בקו של הפתוחים למיניהם... להסתיר את האמת בכוח

בירור וניפוי הסוגיה עד הגעה למסקנה.

אם את רוצה להגיע אל האמת, עם תפילות, את תגיעי אליה, בע"ה.

ותראי כמה דברים מסתירים מאיתנו בעל כרחנו בנסיון להכתיב לנו מציאות אנטי תורנית

ורוב הפוסקים לא מתירים בכלל.

ואם מישהי מתעקשת, אז לפחות שתלמד בלי מורה.

מחילה לא הבנתי איך הבנת ממני שאסור לגבר ואישה ללמוד ביחד בגלל זה...

אסור לגבר ואישה, שלא נשואים (או אבא אמא אח אחות סבא סבתא), ללמוד ביחד משום צניעות, יחוד, קירוב דעות, קלות דעת וכו' וזה לא קשור לגמרא, זה קשור לכל דברי תורה.

יכול להיות שאני לא ברור כי לא ישנתי כל הלילה, אבל נראה לי שכתבתי את זה ברור לא?

שלחתי לך מסר כי נראה לי שזה קצת יותר מדי תגובות כאן

להתווכח גם כשהן לא מבינות וגם טועות, וזה מתיש ובסופו של דבר מעלה את הפיוז.

אני לומד את זה איזה 17 שנה, אז למה את באה ומתווכחת איתי על פשט גמרא? קרה לי מלא... והכי הזוי שהויכוח הוא תמיד כשהבחורה מנסה להוציא את ההלכה לא נכונה

אז אין להם ברירה... ואילו אצל נשים, אם את כזאת, פשוט אל תגעי וזהו כשגם ככה יש איסור.

את מה זה טועה, נשים לא מודות בחיים שהן טועות, וגברים יכולים להודות בקלות. אולי הבני תורה פחות מודים כי זה מביך (ובני תורה הם מלאים בתכונות נשיות אגב).

כשגבר לא רוצה להודות שהוא טועה זה בד"כ מול אשתו או הבת זוג שלו כשהוא מרגיש חוסר פרגון, אז הוא מרגיש שאם הוא יודע שהוא טועה היא תעריך אותו פחות.

זה רחוק מהאמת, לא יודע איזה גברים את מכירה ;)

לגבי השלמות הרוחנית, זה בכלל לא נכון. אין שום כלל ברזל לגבי גבר או אישה.

יש שנולד ככה ויש שנולדת ככה, כל אחד לפי העניינים שלו.

יש יתרון אחד לנשים, שהן לא צריכות לחזור בגלגול, ועוברות את התיקון לפני שיורדות בחזרה אם יורדות, אז כשהן חוזרות נקודות המוצא שלהן יותר גבוהה מהגבר שלהן.

בדורות האחרונים פסקו כל גדולי ישראל ש"עת לעשות לה' הפרו תורתך" (-למרות מה שנכתב על לימוד תורה בכלל לבנות שכאילו מלמדה תיפלות) והם עשו מעשה והקימו בתי ספר לבנות ללמדן תורה, הלכות שהן צריכות לדעת וכדומה. ובגלל שמחכים למשיח בכל יום שיבוא נכללים בהלכות שהן צריכות גם כמה וכמה דינים של הלכות קרבנות וכדומה.

ונפסק אף להלכה שנשים יכולות לברך ברכת התורה על לימוד הלכות שאינן צריכות להן ואפילו מקבלת שכר על כך!

לגבי לימוד פנימיות התורה-תורת החסידות, יש הרי את שש המצוות שחיובן תמידי גם על נשים - אמונת ה', יחודו, אהבתו ויראתו...  ובפנימיות התורה נתבארו עניינים אלו בהרחבה ולימוד החסידות נוגע לקיום מצוות אלו בפועל כראוי.

דוגמאות לנשים שלמדו תורה שבעל-פה: ברוריא בת ר' חנינא בן תרדיון אשת רבי מאיר. רחל בת רש"י כותבת הלכות ושו"תים בזקנות אביה. אשת רבינו תם פסקה שו"ת! גיטל אשת רבי אברהם לוצאטו מפאדובה. החת"ם סופר למד עם בנותיו אגדות. הרב זוננפלד רבה הראשי של ירושלים למד עם אשתו שיעור קבוע באורח חיים ועוד רבות. 

וטעם ההיתר מפני שלמדו בעצמן ויצאו מכלל "רוב הנשים שאין דעתן מכוונת" - כמו שהיו רוב הנשים בזמנן - עד שהתווכחו בהלכה והגיהו ספרי בעליהן הגאונים והצדיקים.

והיום כשבלאו הכי בנות יוצאות ומקבלות השפעה חיצונית ולומדות לימודים שונים ולא טהורים המכניסים בהן ערמימות אז מותר וצריך ללמדן תורה שבעל-פה, לא רק טעמי ההלכות אלא עד לשקלא וטריא שגורם תענוג ורצון בלימוד! שעל ידי לימוד כזה דווקא יתפתחו חושי וכשרונות הנשים והבנות - "ערמומית" - אבל מכוח וברוח תורתנו הקדושה ולא מלימודי חול המטמאים את המוח! (ראו תניא פרק ח')  

נשים גם מקבלות שכר על שלוקחות את ילדיהן ללמוד תורה ומשנה וחוזרות עימן על הנלמד ומחכות לבעליהן שישובו מלימודם ומתעניינות בלימוד.

וכמו שציינתי לעיל בתשובות כתובות, כל גדולי ישראל פסקו ההפך ממה שאתה טוען בלי ראיות.

הרבי, לא מה שאנשים כותבים בשמו.

בכל מקום שראיתי שהרבי מדבר על לימוד תורה (בכלל, לא דווקא גמרא) זה לא לכתחילה, זה רק בגלל שילכו למקומות אחרים בימינו.

ראו תניא פרק ח' דלהלן ותבינו למה ולאן מגיעים אנשים שרואים בזה דבר רצוי, אידיאלי ולימוד מומלץ = כי הם מסכנים שטימאו את שכל נפשם האלוקית ועוד מאידאולוגיה!

לימודי חול חמורים יותר מדברים בטלים המטמאים רק את המידות שבנפש

"וכן העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה כמו-שכתוב בהלכות תלמוד תורה ועוד זאת יתרה טומאתה של חכמת האומות עובדי גלולים על טומאת דברים בטלים שאינו מלביש ומטמא רק המדות מיסוד הרוח הקדוש שבנפשו האלהית בטומאת קליפת נוגה שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל ולא בחינת חב"ד שבנפשו מאחר שהם דברי שטות ובורות שגם השוטים ועמי-הארץ יכולים לדבר כן." 

לימודי חול מטמאים את השכל - חב"ד שבנפש האלוקית!

"מה-שאין-כן בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחינת חב"ד שבנפשו האלהית בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה בשבירת הכלים מבחינת אחוריים של חכמה דקדושה כידוע ליודעי חן"

ההיתר היחידי ללימוד לימודי חול:

"אלא אם-כן עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה' או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו וזהו טעמו של הרמב"ם ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן:"

במפורש. למשל מארי לוי חמדי, שהיה מקובל בתקופת הרב קוק והרב חרל"פ היה מחזיק ממנו ושואל אותו שאלות בקבלה (מובא בשירת הי"ם), שאמר בערך ככה "דרכנו לא כמו אותם הקנאים הנבערים, ילכו בחודש כל ימיהם" לגבי לימוד המדעים.

את מה זה לא צודקת

מויקיפדיה

נולד לר' ברוך ורבקה בי"ח באלול ה'תק"ה (15 בספטמבר 1745), בליאזני שבמחוז ויטבסק בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. לפי מסורת חב"ד, רבי שניאור זלמן הוא דור שביעי למהר"ל מפראג[3] שהיה צאצא לדוד המלך. ישנם חוקרים המפקפקים בייחוסו למהר"ל, אך מציעים אפשרויות שונות לקיים את מסורת החסידים בדבר ייחוסו לדוד המלך[4].

ורכבו על גמל, וגברים ספרדים לא שוטטו באינטרנט בפורומים נשיים והם גם היכו וחינכו את נשותיהם. היו זמנים... בואו נחזור לעבר...

יש הרגשה שהכל לא עניין של ברור היתר הלימוד אלא מלחמה במעמד האישה בדורנו שהולך ונוסק כיאה להתקרבות לגאולה, שבה "אשת חיל עטרת בעלה", וספירת המלכות הנשית תהיה מעל כל הספירות.

צריך לקבל את שינויי הזמן בעין חיובית. 

החששות שלך נובעות בגלל התנועות הפמיניסטיות הלא יהודיות שפוגעות בנשים בכך שמוחקות את תפקידיהן וגורמות להן להתחרות בתפקידי הגבר.

אבל התורה נותנת לנשים מעמד נפלא וזהו פמיניזם יהודי מבלי למחוק אותן או את תפקידן ומרוממת אותן מעל הכל (ראה נשים קדמו במתן תורה, בתרומת המשכן, לא חטאו בחטא העגל, בזכותן נגאלו וניגאל ועוד).

עדות המזרח מושג כזה בכלל, למדו תורה. ומי שרצה ללמוד מלאכה או מדע היה לומד לבד.

ואני מוחה בתוקף על העדפתך את הנשים בהכל! אני משבט לוי ואנחנו קדמנו גם לגברים וגם לנשים גם במעמד הר סיני, גם בעגל, גם במרגלים ועוד

אתם תשארו עם מלחמת המינים, לנו יש פריבילגיות ;)

כמובן שזה נכתב בהומור קל

יש לי חבר שהוא היה חרדי והוא עכשיו לומד בישיבה חרדית לאומית כזאת והוא גם מוצא את עצמו אוהב את שני המגזרים. הוא בחור בן 23 והוא מחפש מישהי הוא בחור ממש טוב אם נשמע לך מעניין אשמח שתחזרי אליי.

יש ישיבת "דרך חיים" בגן יבנה...

זה ישיבת הסדר חדשה..ישיבת הסדר  חרדית טכנולוגית שמשלבת לימוד תורה ולימוד מחשבים...זה ישיבה דתית לאומית שמצד אחד מעודדת חבר'ה לצאת לעבוד אחרי הצבא-ומשלבת לימודים אקדמאיים עם לימוד תורה בישיבה,אבל מצד שני בכלל לא מתפשרת על רמה גבוהה של לימוד גמרא/אמונה וכו...

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…