יש'כם רעיונות?
כזה שיקום ויגיד, 'וואי, איזה מדריך גבר ישלי...'...
כי אין פיסבוקצמיד השרדות אולי, זה נחמד אם כול מיני שטויות כאלה....
אוהב כדורגל?
שוקולד?
דברים שהוא אוהב..
...אני נהגתי להביא לחניכים שלי לבר המצווה מסלש או משהו בסגנון (זה גם לא יקר) , ולכתוב הקדשה מושקעת. אפשר לצרף גם שוקולד.
תכלס מה שעושה את הכיף של המקבל זה איך שזה מגיע, כלומר החיוך, ההקדשה וכו'. וספר יכול לשמש אותו בעתיד.
אני מגיע מחר בבוקר-צהריים

זה מה שאני ממליץ...
יש קטנים כאלו שזה לא נראה לי יוצא כזה הרבה.... אם לא - אז חובת התלמידים...
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)