[הערה לפני קריאה: שילבתי פה שתי התבכיינויות שונות שהבסיס שלהם הוא אחד
]
מתי נבין שגבר ואישה הם יצורים אינדבידואלים. ושלא משנה אם אדם הוא "שחור לבן" או צבעוני וסרוג?
אני רואה, באתר בפרט ובעולם בכלל, בלי סוף יציאות כמו "אישה זה ככה, נשים צריכות ככה. גברים מצפים לככה. גברים עושים ככה."
אין כמעט שום כלל שהוא כל-כך כוללני שיכלול ציבור שלם, או מגדר שלם. ולדעתי החשיבה הגויית הזאת, של פירוד וחלוקות, מולידה בלי סוף צרות.
אין שום כלל ברזל לזוגיות בגלל שהבן זוג ממגדר כזה או אחר, וגם לא לזרמים ביהדות. צריך לגשת לכל אדם בגובה העיניים ובאמת לנסות לעמוד בנעליו ולהרגיש את מה שהוא עובר.
יש נשים קרות רוח, יש גברים רגישים. יש חרדים שיש להם רגשות לאומיים, ויש דת"ל שהם אנטי למדינה.
מספיק!
עריכה: נסיונות שיווקיים חחחח
ויקח לי זמן לקרוא רק רציתי לציין זאת
















