בס"ד
פעם היו לי אנשים
פעם היה מי שהיה לו אכפת

בס"ד
פעם היו לי אנשים
פעם היה מי שהיה לו אכפת

פעם לא ידעתי שיש מי שאכפת לו...
חשבתי שיש יותר מדי שרק אומרים את זה....
אבל היום- מצאתי א' שניים שאכפת להם.....
"אנשים טובים, נשארו עוד..." (הזמר שאני לגמרי, אבל לגמרי לא סוגד לו!!(למרות מי שהיתה לה חתימה של קחי לך תפוחים וכו'. מה אכפת לי שיש בנות שאוהבות אותו רק שלא יעשו אותו אלהים, בעצם- לכו חפשו את אלהים כל סוף שבוע....))
טוב לא כל. תחיה ושירה.
אבל זהו.
אני לא אדבר יותר על בזזבוזי האישיויות הללו....
שתקתי.
ולא. דבריי הם לא ישירות לניק הנ"ל המשרשר...
הם הבעה כללית של תמיהה...
או סוג של תשומת לב.
לא נוגע לאף אחד.
והאמת שיש עוד כמה בלי דימוי עצמי נמוך.
נגיד@ענבל עושה רושם של מישהי עם דימוי עצמי גבוהה.
ויש עוד כמה.
כישוף כושלבעולם הגדול הזה שהפילוג אי פעם העסיק או יעסיק אותם.![]()
נחמיה17שהיא באמת חושבת ככה- ז"א אפי' לא נתתי עצה....
ולפי מה שהבנתי- ב' המשתמשות הנ"ל מספיק חכמות. לפחות כדי לזהות את זה שלא עשיתי זאת כלל....
תשפיל את עצמך! תהיה גבר! (גשש שם שם)
![]()
(אני פשוט חושב שזה לא צנוע להחמיא ככה ישירות לבת...)
בכ"א- כישוף ביקשה שנפסיק. (למרות שהיא לא שינתה חתימה כבר הרבה זמן...)
סוף.

מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)