יש משפט שאומר- נותנים לך-תיקח,רוצים ממך תברח! 

אם הם אמרו לי איפנ האוכל אז כנראה שלא אכפת להם שאני יאכל ממנו...

חוץ מזה שזה אוכל אז ברור שלוקחים...!!

אבל אם נגיד הילדים אוכלים אז אולי אני ינשנש איתם טיפה... (ומים חופשי)

סתם ככה- לא. למה לי? אם זה זמן שאני צכה לאכול אני מביאה אוכל מהבית

אני מביאה איתי בדר"כ בלי שהם ישימו לב (שלא יעלבו...)

וגם תלוי אם הם ישימו לב...

הרגשתי באמת בבית- פתחתי ארונות, אכלתי באמת ממתקים, פעם אחת שזה היה עד מאוחר בלילה אפילו התקלחתי שם.חחח.

אהבתי את הגישה...

כשהייתי מגיע הייתי כזה מתבייש, וילד טוב, ואז כשהדלת היייתה נסגרת ובעל הבית היה יוצא הרגשתי בבית, אם זה במחשב, במטבח, בספרים, חלק פעמים ר"ל אפילו אלבומי תמונות (אבל זה רק כשזה היה חבר טוב והוא היה אומר להרגיש בבית, כל השאר לא העזתי), אבל זה היה פעם, מכיתה ז' אני כבר לא עושה.

תישאר לישון וזהו..חחח

קרה לי פעם אחת שנרדמתי ואז בעלת הבית הגיעה וישנתי, אז היא חיכתה עד שבעלה הגיע והוא העיר אותי, ואוו זה היה מביך.

בפעם הראשונה ברור שלא, אלא אם כן כל הילדים ישנים וממש בא לי לשתות/לאכול.. אבל אני דואגת לא להשאיר עקבות... והיום יש לי משפחה קבועה שאני והילדים שם כמו חברים (המשפחות שלנו כבר חברות) אז אני חופשי פותחת ארונות ומנשנשת איתם..(גם מצטרפת לארוחת ערב לפעמים) 

תלווי אם אני לא נגעלת

אבל אם זה דודים או חברים ממש קרובים אז כמו שנא' בפרוזק (למי שמכיר) "אם אפשר אז למה לא"?!אבל בכללי לאאאא! מקסימום מים..וגם אז דואגת להסתיר את הכוס בפח אשפה 

הכי פדיחות שאחרי שהיא מציעה ואת לא לוקחת והיא חוזרת ושואלת למה לא אכלת...

אם יש להם אוכל טעים אז ברור שכן .....  

פעם הייתי אצל בבייסיטר הם השאירו לי עוגה בחוץ שאני  אוכל מסכנים גמרתי להם חצי עוגה .... 

ייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייבעחמרדאאטימ

כן ברור

הייתי בבייביסיטר והאורים הביאו לי אוכל וקראתי ספר ותוך כדי בטעות אכלתי המון אז ניסיתי לסדר את זה שזה יראה המון זה  היה פדיחות

תמיד אני עם חברות ומהנדסים כזה תפח שניה לפני שהם באים

ללכת לחברה אז הזמינו אותה לבייביסיטר והלכתי איתה...שמעו..ההיתי בשוק-חברה שלי הרגישה שם מזה בנח..שתינו נס קפה חיסלנו להם חבילת שוקולד ועוד כמה שוקולדים כאלה שווים קטנים....זה היה הפעם הראשונה שלי וההיתי בהלם מעצמי....ת'אמת זה כי הגברת נתנה הרגשה מזה נוחה..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....