סקרר- בנוות (ובנים?)בת הבורא
בבייביסיטר שההורים מראים איפה כל האוכל וכו׳ אתם באמת פותחים ארונות ומתכבדים?
לא תמיד. הבאתי מהבית.נפש חיה.
תלוי כמה אני מרגישה איתם בנוחפה לקצת
כשזה אצל דודים אז ברור שהייתי לוקחת (גם בלי הזמנה שלהם)
אצל אנשים זרים, תלוי ברמת הקירבה.
ובכל מקרה, תמיד עידכנתי במידה ולקחתי משהו.
לא אף פעםטיפה של אור
זה כלכך מפדח אותי , אלא אם כן אני ממש מכירה את המשפחה אז אני לוקחץ כי אני רעבהה!
אתם רציניים?!אבי הכהן

יש משפט שאומר- נותנים לך-תיקח,רוצים ממך תברח! 

אם הם אמרו לי איפנ האוכל אז כנראה שלא אכפת להם שאני יאכל ממנו...

חוץ מזה שזה אוכל אז ברור שלוקחים...!!חצי חיוך

כן אבל אם אמרו לך את זה כי זה לא נעיםטיפה של אור
תחשוב שהיית חולם על איזה קינדר בואנו ואז בא איזה נער ואוכל לך אותו
סתם , אבל עדיין זה לר נעים כי אתה כאילו פולש להם למטבח ...
תלוי... בעקרון ממש לאאניייי

אבל אם נגיד הילדים אוכלים אז אולי אני ינשנש איתם טיפה... (ומים חופשי)

 

סתם ככה- לא. למה לי? אם זה זמן שאני צכה לאכול אני מביאה אוכל מהבית

רק אצל כאלה שאני עושה אצלם הרבה פעמים אז זה כבר בסבבה..ניגונא
לא..תפוחית
חוץ משתיה (מים, או בקבוק שהשאירו בכוונה)
אלא אם כן הילדים אוכלים ומכבדים וגם זה תלוי מי ומה
אממ תלוי. כמה אני מרגישה בנוח, אם היא הציעה מנימוס או באמתדורשת קרבתך
ואם יש אוכל שלא יורגש שלקחתי
חיחיחיאגוז16


בדרך כלל לא...רוקדת בגשם

אני מביאה איתי בדר"כ בלי שהם ישימו לב (שלא יעלבו...)

אממ בכוונה הגבת לי?אגוז16


אני די אוכלת... תלוי אם זה ליד הילדים או לא (בלילה)בוערתלארץישראל

וגם תלוי אם הם ישימו לב...

אם ממש ממש רעב..בד"כ זה מסתכם בכוס מיםיהודה פ.


אני בבייביסיטרים כשאמרו לי "תרגיש בבית"כהנא צדק!

הרגשתי באמת בבית- פתחתי ארונות, אכלתי באמת ממתקים, פעם אחת שזה היה עד מאוחר בלילה אפילו התקלחתי שם.חחח.

^^^בוערתלארץישראל

אהבתי את הגישה...

אני מתגעגע לימים שבהם הייתי עושה בייבי,כהנא צדק!

כשהייתי מגיע הייתי כזה מתבייש, וילד טוב, ואז כשהדלת היייתה נסגרת ובעל הבית היה יוצא הרגשתי בבית, אם זה במחשב, במטבח, בספרים, חלק פעמים ר"ל אפילו אלבומי תמונות (אבל זה רק כשזה היה חבר טוב והוא היה אומר להרגיש בבית, כל השאר לא העזתי), אבל זה היה פעם, מכיתה ז' אני כבר לא עושה.

חחח וואה וואהפוסעת
מתי בכלל בנים עושים בייביסיטר?פוסעת
פעם אחת מישו מהשכבה עשה לאחים שלי והייתי חייבת לעוףקיפודה
אז חרטטתי לו תוך כדי המקלחת מה לעשות כל מיני שטויות
בסוף אחים שלי נהנו משו פחדד
בנים עושים בייבייסיטר?? מגניב...אני123
כשהייתי ילדה עם אחת היה לי בייבייסטר בן.
חחחנוצת זהב

תישאר לישון וזהו..חחח

זה הפאדיחות הכי גדולות,כהנא צדק!

קרה לי פעם אחת שנרדמתי ואז בעלת הבית הגיעה וישנתי, אז היא חיכתה עד שבעלה הגיע והוא העיר אותי, ואוו זה היה מביך.

אני נרדמתי כמה פעמיםפוסעת
אין בעיה להירדם כשהילדים ישנים זה ממש הגיוני לדעתי...
כילו עדיף שלא אבל אם נרדמת אז בסדר רק אל תנעל את הדלת
כשהילדים ערים זה כבר סיפור אחר וגם זה קרה לי
אתה בן חחחקיפודה
לא. מביאה מהביתשעועית ירוקה


אני מביאה איזה משו לנשנשמישהי מהחלל
אבל לא לוקחת מהם... נראה לי הם שואלין רק בשביל הנימוס והם לא באמת חושבים שאני יאכל
אם באלי כעעמאמושיתת


חחח כן, משתדליםכי אין פיסבוק


אף פעם לא עשיתי בייביסיטר...קופקליפטוס


תלוי מה רמת היחסים עם המשפחה...שירה מ.

בפעם הראשונה ברור שלא, אלא אם כן כל הילדים ישנים וממש בא לי לשתות/לאכול.. אבל אני דואגת לא להשאיר עקבות... והיום יש לי משפחה קבועה שאני והילדים שם כמו חברים (המשפחות שלנו כבר חברות) אז אני חופשי פותחת ארונות ומנשנשת איתם..(גם מצטרפת לארוחת ערב לפעמים) 

חח כןןריבתות

תלווי אם אני לא נגעלת

בטח תופר להם את כל הארוןרויה שלום


זה באמת תלויברען
ברמת הקרבה או אם זה משפחה שההית אצלה כבר הרבה פעמים.. אבל אין ספק שזה תמיד מפדח...
חח כעיקרון לא זה באמת פאדיחותהפי
אבל יש משפחות בעיק-ר משפחות חמימות כאלה שנעלבים אם לא אוכלים אז אני אוכלת ... שאני אגיד לא(;
לפעמים מכנים לי במיוחד(:
לאאא אפפעם לא..פאדיחהנוצת זהב

אבל אם זה דודים או חברים ממש קרובים אז כמו שנא' בפרוזק (למי שמכיר) "אם אפשר אז למה לא"?!אבל בכללי לאאאא! מקסימום מים..וגם אז דואגת להסתיר את הכוס בפח אשפה 

בדרך כלל לא אני פשוט נרדמתפוסעת
סתם..
רק שאני עושה בייביסיטר יום שלם ואין לי אוכל ויש מספיק לכולם אז כן..
בדרך כלל לא
חח וואי שנים לא עשיתי ביביסיטרר יואו
אממ.. רק אם הוציאו לי אתזה לבחוץ..חמודית!


אם אני מגישה לכולםפוסעת
ברור שלא!לא נשברים!


רק דברים שכבר פתוחים בלי לגמור עד הסוף...קייט מידלטון


אני בדרך כלל לא אלא אם כן זה משהו שאני מרגישה בנחאילה2

הכי פדיחות שאחרי שהיא מציעה ואת לא לוקחת והיא חוזרת ושואלת למה לא אכלת...

תלוי איזו משפחהאילתית גאה

אם יש להם אוכל טעים אז ברור שכן .....  

פעם הייתי אצל בבייסיטר הם השאירו לי עוגה בחוץ שאני  אוכל מסכנים גמרתי להם חצי עוגה .... 

יייייייייייייייייכ

ייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייבעחמרדאאטימ

עככ

כן ברור

אני ממש מתביישת כי הם רואים כמה לקחתהאין כמו החיים

הייתי בבייביסיטר והאורים הביאו לי אוכל וקראתי ספר ותוך כדי בטעות אכלתי המון אז ניסיתי לסדר את זה שזה יראה המון זה  היה פדיחות

נכוןן זה ממש פדיחהטיפה של אור
חח זה כל הצחוקיםםריבתות

תמיד אני עם חברות ומהנדסים כזה תפח שניה לפני שהם באים

חחח אתמול יצא לינוצת זהבאחרונה

ללכת לחברה אז הזמינו אותה לבייביסיטר והלכתי איתה...שמעו..ההיתי בשוק-חברה שלי הרגישה שם מזה בנח..שתינו נס קפה חיסלנו להם חבילת שוקולד ועוד כמה שוקולדים כאלה שווים קטנים....זה היה הפעם הראשונה שלי וההיתי בהלם מעצמי....ת'אמת זה כי הגברת נתנה הרגשה מזה נוחה..

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך