להתפלל על:
יצחק אריאל בן מיכל (במצב קשה)
ובניה בן מיכל (במצב קל)
לרפואה שלמה מהרה
בתוך שאר חולי ישראל.
שבת שלום ושנתבשר בשורות טובות.
להתפלל על:
יצחק אריאל בן מיכל (במצב קשה)
ובניה בן מיכל (במצב קל)
לרפואה שלמה מהרה
בתוך שאר חולי ישראל.
שבת שלום ושנתבשר בשורות טובות.
למה החתימה שלך אומרת שחשוב להיות איש ואז יש סמיילי של מלאך.....
בס"ד
"שינוי שמות המלאכים על שם מעלתם הוא ... ומעלה עשירית היא מעלת הצורה שנקראת אישים" (יסודי התורה פ"ב ה"ז)

ובטח שזה לא מסתדר עם המילה "אנשים" שם.
בס"ד
אפשר
אבל בעצם זה פרשת שבוע שזה לא המעלה הראשיתית של האדם.
וזה איזה שהוא חזון ממש ממש כללי שהעולם ישוב לתיקון (עולם הבא לפי חלק מהראשונים)
אבל בדימוי לאנשים במשפט עדיין לא מסתדר. וגם מוכח שזו עבודה פרטית ולא ציבורית (לפחות לא באופן הגלוי).
אז כן המציאות עכשיו היא בעלת בחירה וגוף וכו'.
ובלי קשר גם אז זה לא היה המובן של איש זה היה יותר. אדם! לא איש.
ובעצם להגיד למישהו שהוא בעיקרו בן אדם להיות איש. זה להוריד אותו...
וידוע מאמר הרב "אם תרצה בן אדם וכו' עלה למעלה" (אורה"ק אור הרזים בהתחלה).
אקיצער- לא נראים לי דבריך.
בס"ד
ועד כמה
וחוץ מזה- מה עם "אליהו מלאך הברית"?
אלא כמלאכי עליון.
אבל הוא עליון אפי' יותר יש צד לומר ש=כמו שכבר אמרו בהתגלות המלאכים לאברהם כאנשים ואילו ללוט כמלאכים מפני שאדם גדול ממלאך. מצד כלשהו.
שלו יש בחירה.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)