מחשבות...חולות

אביב תשס"ה

חרב גירוש מונפת מעל 21 יישובים פורחים בגוש קטיף. כבר כמעט שנה שכל הארץ כמרקחה, יש עוד 3 חודשים עד רגע האמת.

הנוער הציוני דתי מגויס מחמשוש ועד שמיניסט. הפגנות, צעדות, חסימות כבישים, עושים הכל כדי לעצור את הכדור המתגלגל. מטות נוער, פעילויות ופעולות בסניפים, בישיבות ובאולפנות.

עובדים סביב השעון, שלטים, סרטים כתומים, עושים הכל עד קצה גבול היכולת...

 

סתיו תשע"ז

חרב גירוש מונפת מעל היישוב עמונה, שכונת נתיב האבות ועוד תשעה בתים בעפרה. עוד חודש וחצי מגיע רגע האמת. נשמע שיש פה שקט תעשייתי, הרבה אנשים לא יודעים בכלל איפה זה עמונה. הנוער הציוני דתי עסוק בדברים אחרים... 

הארץ לא צבועה ירוק, היה בסוכות הפנינג בעמונה ובעפרה, היה נחמד באנו עם המשפחה להופעות... 

כמה פעולות העברנו על עמונה? כמה זה מעסיק אותי? כמה מהנוער ביישוב יודע מה זה עמונה? "המאחז הזה שפינו לפני 10 שנים, לא?" ...

מרגיש שלא יותר מדי...

 

לפני 11 שנים דור שלם של נוער התמסר לא"י, נלחם על הבית שלי ושל עוד הרבה חבר'ה בגילי...

איפה אנחנו היום? למה זה לא בוער בנו? מרגיש לי שהתעייפנו...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אולי בגלל שיש לנוער כבר נסיון בנושא...עולה בשביל
והם יודעים כבר שלא יעזור להרביץ לשוטרים...
אולי בגלל הסמארטפונים...
תכלס זה לא נראה שבמצב הפוליטי כיום הנוער זה מה שיציל את המצב....
גמאני חשבתי על זה. די ככה. חו"ח....נחמיה17

בע"ה לא נזוז משם!

גם אני נוכחתי לדעת שאנשים מגלים בורות בנושא עמונה,asd100

ולא דווקא נוער, אלא מכל קצוות החברה. אני חילקתי ביום אחד פליירים של עמונה בצומת, אנשים שאלו אותי ''מה זה עמונה?'' ''לא פינו את המאחז הזה?'' וכן על זו הדרך...

לדעתי זה די קשור לזה שבגוש זה לא עבד..ירא שמים!

אף אחד כבר לא מאמין שזה יעזור

וואי. מה זה ההוצאת שם רע על ציבור-על כלל ישראל!... ייאוש?נחמיה17

אני חושב שזה שאין הרבה זה מתוך עצלות.....

(בין כה וכה- אין ייאוש בקרקע!)

זה לא יאוש... אני מנסה להבין איך זה קורה...חולות
אני משתדל לשרשר נכון....נחמיה17


אולי כי בגוש היה מדובר על חבל ארץ שלמה שמנתקים אותנו ממנהמקורזלת

ורבה ישוביים שמפנים, ואילו פה מפנים רק כמה קרוונים...

אז מה?הכל זה לטובה

ברור שזה לא בסדר גודל של גוש קטיף תובב"א. אבל זה גם אנשים שהחיים שלהם יהרסו, מלחמה על ארץ ישראל... וזה לא "כולה" עמונה זה יגמר ח"ו בכל ההתיישבות..

 

חייבים להתעורר!!!

ייאוש לא עצלותניגונא

גם בתכלס אין שום אפשרות טבעית שבעולם שעמונה תשאר באותו מקום רגיל. רק נס. אז עדיף להתפלל ולא לעשות דוכנים שלא עוזרים ככ (נוער מהמם שמשקיע את הזמן שלו ואשריו!! באמת!! רק לא ככ יעיל לצערינו) או להפגין ולהילחם

מסכימה איתך! אני גם מרגישה ככה..הכל זה לטובה

לא רק הנוער.. אלה כולם...

אני  חושבת שאנשים מרגישים שאם בגירוש מגוש קטיף עשינו צעדות הפגנות ומה לא וזה לא עזר אז למה שעכשיו זה יעזור? אנשים כבר התעייפו... 

 

אולי כי הבנו שאין טעם כבר להילחםניגונא

שהמלחמה לא תעזור למנוע את זה

טוב, זה יותר בגלל הניסיון הכושל שהיה בגושפרקשיתאחרונה

ועכשיו כולם מרימים ידיים...עצוב

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך