גם לא למדריכות..

אפילו לא לחברות

זה פעם ראשונה שאמרתיי

אני חושבת שממש יעזור לך לפות לצוות\הורים או מישהו שיותר נוח לך להגיד... זה יעזור לך וגם הם ידעו איך לטפל... ודבר שני- תודיעי לבנות האלה חד וחלק שיפסיקו!! 

בהצלחה וחיבוק

וואי איך שאני מבינה אותך זה פשוט סיוט להיות עם בנות כאלה...אני באמת מציע לך לדבר עלזה עם אמשלך מדריכה שלךך...או משהו..שיתנו לך כלים להתמודד עמזה 

עליהן! שיבינו שזה מטריד אותך.

אם לא עוזר- תפני להורים. למרות שזה יכול להישמע קצת מעצבן ומביך זה יכול ממש לעזור.

בהצלחה!

וכמה פעמים צעקתי עליהן כברר

ועכשיו יש עוד 2 נודניקיותתת

והזאת שבאה איתי כבר יודעת שזה משגע אותי והיא הכי מגזימה עם זה!

מבינה תתחושה.. תדברי עם המדריכה נראלי הכיי עוזר

אם לא תדברי עם הבנות עצמןן..

אני לא מצאתי פתרון...  אבל למדתי להסתדר איתן.... לא יודעת מה איתך אבל לי היו 2 שממש "העריצו" ו "סגדו" לי.... זה אחד המעצבנים כי הן התקרצצו ועשו הכל אחריי תנסי להתעלם מקיומן בסוף הם יבינו, מקווה...

לא בקטע המתריס אלה פשוט אם את יכולה לומר שהם באמת כול היום איתך 24 שעות.... ואם הנגיעות עוברות את גבול הטעם הטוב...... אז מהר מהר לעצור את זה.... עכשיו!!!!

זה הגוף הפרטי שלך. אין להן זכות לגעת בך בלי רשותך! ואם הן בכל זאת מציקות לך, תראי להן שאת בכלל לא מעוניינת בקשר איתן.. הן שואלות לשלומך? אל תעני להן -דוגרי! אפילו אל תחייכי! כמובן בלי לפגוע באיזה שהיא דרך.. אם באמת זה קשה לך תעשי את זה! - גם אם זה נושא בתוצאה שתוותרי על כמה חברויות! בהצלחה לך! ותזכרי שאת מחליטה מי יהיו הסובבים אותך! 

השלוש האחרות לא יודעת הרגע התחלתי איתן אולפנה לפני זה לא הכרתי אותן

תפסיקו!! וגם תירתעי, ותתרחקי מהם. זה ניראלי יעזור

מסתכלים עלייך- את מוערצת.

זה מטריד אבל השורש של זה אומר שאת בחורה מוערכת.

אני חושבת שהבנות האלה מסתכלות עלייך כי בחמישית מרגישים קצת מין פיזור ובילבול ואת כנראה אחת שמשדרת ביטחון אז הן רוצות להיות לידך...

תראי, יש לי עצה והיא יכולה או לעבוד בגדול או להרוס לך אתזה לגמרי:

בחמישית גם לי היו בנות שהציק לי שהן כל הזמן רצו להתקרב אליי. זה הציק לי ברמות כי הן היו קצת מוזרות ואחת מהן הייתה איתי בחדר ולמשל כשהייתי עם פיג'מה היא הייתה נועצת בי מבטים מביכים ומעירה כל מיני הערות על הגוף שלי....

זה דווקא היה מחמאות אבל זה היה כזה דביקי ומעצבן להיות איתה בחדר בלילה... אז הייתי נכנסת למיטה ומתכסה בפוך לפני שהיא תספיק להיתקל בי ולומר עוד איזה "למה לך יש אתזה ולי אין"....

אחרי בערך חצי שנה, אפילו יותר, פשוט הבנתי שהיא צריכה צומי באשכרה. אז פיניתי לי זמן מעצמי כל פעם כדי לשבת איתה. פעם למשל ראיתי אותה באחד ממצבי הרוח הסהרוריים העצובים שלה והלכתי לבניין אחר להביא קומקום, למלא מים, להרתיח, חזרתי לבניין עם הכוסות הרותחות... קיצר הכנתי תה לשתינו בפול השקעה, הבאתי עוגיות טעימות רצח שהבאתי מהבית ובאתי לשמח אותה. יהיה מיותר לומר שהיא כבר לא היתה בדיכאון...

משהו בלשנות את הקשר בינינו מאני הפסיבית לאני האקטיבית (ברור שהיא מלא פעמים באה אליי למרות זאת, אבל הרבה פחות) גרם לזה שהיא פחות נדבקה אלי.

נהייתי יותר רגישה לצרכים שלה ואני לא יכולה להסביר בדיוק איך אבל גם היא כאילו "התחשבה" בצורך שלי שלא יידבקו אלי.... והיא אחת בלי טאקט בכלל, אז אין מצב שהיא הבינה שזה מפריע לי. פשוט זה מין תהליך שקרה בינינו....

בקטע של המגע היה אפילו יותר קל- כל פעם שאני רואה אותה אני נותנת לה חיבוק ונשיקה, ומדי פעם אני כזה עושה לה מסאז' בקטנה כזה, והיא מבסוטה ואני עוד יותר ואין אי נעימיויות כאלו... וזה עבד בכללי ליצור קשר יותר טוב גם עם כל שאר הבנות....

אם את חושבת שהן פשוט לסביות אז אין לי מה לומר לך...

בהצלחה ושבוע טוב!!!!

פשוט התרחקתי מאוד.... היום אני חברה טובה שלה ולפעמים היא מחבקת חזק מידי וזה לא הכי נעים אבל זה השתפר מאוד...

ומשו ששמעתי--

 שהם מלטפות אותך תגידי להם ככה-

1. היד שלך על הרגל שלי- אם היא לא מזיזה ת' יד את עוברת לשלב הבא-

2. זה לא נעים לי- אם היא לא מזיזה, עוד שלב.

3. תזיזי תי'ד שלך!!! (ותעיפי לה תי'ד.

זו השיטה שגם עושים נגד הטרדות באוטובוסים וכאלה...

זה טוב כי אם הבנאדם באמת לא שם לב  שזה לא נעים אז אתה בעצם מתחיל יפה ואז לאט לאט נהיה יותר תקיף.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות