אם לאנשים בא להגיד שטויות ולהרגיש שהם חכמים כי הם מחלקים אותם לשורות קצרות שיהנו מזה.

זו המציאות. מוזמנת להסביר לי מה דעתך על זה. *אני* לא אוהבת אותם.

אני רוצה לקרוא בעיקר מה הם כתבו על השיר שלך...

ניחוש פרוע: "בשיר זה אנו רואים כי הדוברת חוותה מוות של קרוב והיא פונה אלוקים בשאלה למה עשה זאת? ועכשיו היא כופרת! חרטותחרטותחרטות...."

או בקיצור כמו כולם שם: "לדוברת יש כוונות אובדניות""

אני לא פסימית!!! אני אופטימית עם ניסיון!!!!

או דכאוניות!

תודה אלוקים!!!!

בואו נתלונן, נצעק, נמחה משהו!

או שמי שחושב אחרת יגיד ונחשוב על זה.

אז למה את לא אוהבת אותם? 

סוף-סוף מישהו חכם... שמבין שהם חבורת טיפשים!

כי זה לא שירה! זה לשון דיבור מכוערת שעדיף אפילו לא לדבר בה.

זו ספרות זולה.

זה מעצבן מאד.

או חרטה כזאת....

בלדה? ממש לא

זה לא מה שט** דיברה איתך בשבת.

תחפשי "ספוקנוער" בגוגל

ואי"ן-שירה סיפורית זה שירה שמקריאים, בתור סיפור. יש כמה קבוצות של זה בארץ...

לחלק מילים ומשפטים חסרי תחביר לשורות קצרות לא הופך את זה לשיר.

גם אם הוספת ניקוד.

בטח כשהשירים של רובם חסרי פואנטה ונושא

יש פה מולי שני אנשים שחושבים הפוך. בא לי להקיא

(הלו! את מרצה לספרות!)

ויפה. כשלא הורסים אותה במגמת בפרות (סמיילי מקיא)

היא רק משתדרגת!

אפשר לשמוע מה הם בדיוק מביעים בשירה הזו?

מה הנושא? אני די שונאת שירים כאלו שלא אומרים כלום, גם מה שלומדים בבצפר.

"גם יהודה עמיחי היה מהפכן בדורו"

מה אתם משווים ליהודה עמיחי |נאנח|

הם מביעים את המקום של יוצאי עדות המזרח, המשפחתיות שלהם, ביטוי גם לצד הזה בעם.

וזה לא דברים שלי ח"ו.

ואח"כ מתלוננים על זה שאין ספרי נוער טובים. ושהנוער של היום לא יודע עברית (בקול ממורמר של סבתות).

כן, וזה הרמה הנורא גבוהה שלכם. שפה מגעילה ונמוכה.

אולי תציעי למורה ללמוד גם שירים של סטטיק ובן-אל. זה הנורמה כיום. למה לא?!

והם מביעים רצון להתלונן בשורות קצרות על כלום בעיקר. אני שונאת את הקבוצה הזו (בגללך קראתי שם עכשיו עוד. הם מטומטמים וכותבים דברים כל-כך מטומטמים שזה כואב)

הראשון זה ארספואטיקה ואני בשום פנים ואופן לא מוחה על ביאליק רחל

אני מניחה שחיפוש קצר בגוגל יניב תוצאות נכונות

http://www.haaretz.co.il/gallery/literature/1.2181481

אפשר הסבר לגבי החתימה (המייאשת משהו)?

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.