מכירים את ההוא שלא שמע על חדר"ג?נחמיה17

התחתן עם 2 נשים אחת זקנה ואחת צעירה?

לילה אחד קמה הצעירה והורידה לו את כל שיערותיו הלבנות. מה זה! אין לה בעל זקן!. וחזרה לישון.

קמה אחריה צרתה המבוגרת והורידה לו את כל השיערות השחורות, מה. בעלי שווה אליי! היא לא הייתה מוכנה שהקנאה תפריד ביניהים.

וכולם יודעים שבשעה 6:15 הבעל המאושר קם לעוד בוקר ופתאום ראה שיצא קירח מכאן ומכאן, משני הצדדים......

מכירים?!

יפה!

אותו עניין- שטחי יהודה ושומרון.

החוקים שם זה משהו מסובך! אבא שלי משפטן והוא ניסה להסביר לי פעם.

אני ועוד אלפי המשפחות שמתגוררים בשטחים אלו.

אזרחים סוג ב'? לא... הלוואי! לפחות היינו אזרחים.

אבל השילטון הישראלי לא שולט בנו. אנחנו מעבר לחוק הישראלי (אא"כ אנחנו שמחנו באיזו חתונה. אז צריך רק להזכיר לנו שהדבר היחיד שאנחנו מעבר לו זה קו של נזלת, מנודים מרצוננו בקרב בני דודים)
למעשה השילטון הבריטי גם לא אוחז בנו לגמרי.

השילטון העותומני לעומת זאת הוא יותר קרוב להיות תשתית כל הדבר הזה. איזה כמה שייח'ים פלוס מינוס קבעו לי 50 שנה לפני שנולדתי את זכותי להתקיים בארצי.

כך יוצא פחות או יותר שאני חי במערכת של מערכות חוקים המתחילה באיזור תקופת הקרטיקון. למקרה שאני בבית של איזה סבה של ברכיאוזאורס צעיר.....

 

אז לא כ"כ עתיק. תראו. העם שלנו קיים כמובן לפני המערכות הנ"ל. ואני עדיין מקפיד לעבור במעברי החצייה הנמצאים ביישוב שלי.

הוריי משלמים מיסים (גם עליי בין היתר) ואני שם חגורה בנסיעה מתחילת הנסיעה שזה איזה רבע שעה עד המחסום....

 

לעומת זאת אני (המתנחל המצוי) חי בבית שבשעת הקניין הוסכם שאני על כל מטלטליי עלול להידרש לעזוב אם יבוא איזה מוחמד בן שפחה ויגיד שזה שייך לסבתו, השפחה.

אני חי די בנוח. מתנחל צפונבוני שהמתנחליותיות שבו מסתכמת בכך שיותר קצר לו לנסוע דרך ציר 60 לירושלים....

כן. לא מפריע לי שיכול להיות שאני על אדמה של ערבי שמת לפני 100 שנה עליו ה.... לא משנה... לא. לא הוכח ואין שום סיבה שיצוץ. אני גאה במיקום הנוח והמרווח של ביתי חסר דאגות.

אני- סבבה לגמרי.

אבל יש לי אח שלא ככה. אח אחד? טוב קצת יותר 2. אה, לא התבלבלתי. 40 משפחות!

40 משפחות שהמדינה בנתה להם ת'בית ומגיעה היום המדינה ונזכרת שמה שהיא בקשה מהם כסף מיסים. הסכימה לבנות להם בית וכו'- זה היה חצי בטעות. החצי של הטעות שייך כבר לשילטון הצבאי. ההוא עם הבגדים בצבע הירוק. ירוק שהחליט שהוא צבע נוגד. מסתיר. ואפי' מוחק את הצבע האחר. הכתום.

יופי. הנחש השיאני ואוכל.

מצויין נחמד לדעת שאני פליט בארצי. כל הזמן הזה יכלתי לחצות לא במעבר חצייה? תודה שאתם נזכרים.....

השכנים האלו שהם אח לא כ"כ רחוק. עלולים להיצבע מחר. מחרתיים בכתום.

למי אכפת? לכמה אנשים עם שכל בקודקוד. אבל כידוע. בענייני פוליטיקה- לא נשארו הרבה כאלה.

השאלה היא. האם אני וחבריי נתעורר בזמן. או שמחרתיים אנחנו באוטובוסים. מעיפים אותנו מקו הקיא.

אנחנו מנודים מכל עברינו וקריחים משני הצדדים.

מקפיצה!!אהבת ישראל!!

הלוואי שלא יהיה! צריך גם הרבה להתפלל......

יישר כוח!! ותודה!

חזק... קפוץהכל זה לטובה


ועוד אחדהכל זה לטובה


אהבתי את הדוגמה מהגמרא...משה אבואבאחרונה


אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך