היה על זה שרשור ארוך לא מזמן בפורום לנ"ו

לא רוצה לנצלש לתנו לגדול בשקט,אפשר הסבר ל - לקראת נישואין וזוגיות

מההקפות שניות...

אפשר לומר ש"הר המור הם יותר אדוקים" או "הר המור יותר חרדים" ועוד הרבה משפטים אבל תכל'ס?

הדבר היחיד שבאמת יודעים הוא מה היה הקש ששבר את גב הגמל וממנו יצא הפילוג. פחות  או יותר-לימוד ההוראה...

הר המור בעיקר יותר "ממלכתיים" ולא יפגעו במדינה אף פעם (כמו סירוב פקודה וכו')

טוב אבל כבר כתבתי (ובעיקר אחרים) בשרשור ההוא אז אני לא רוצה להיכנס לזה שוב...

בס"ד

ושמעתי כדברים האלה מאברך בהר המור.

בס"ד

בעיקרון שמרכז-ביינישים, והר המור-הרהמורניקים..

בס"ד

במרכז יש פשוט הרבה מאוד שלא רואים את עצמם מחוייבים לכל מה שהרצי"ה אמר.

בס"ד

חוץ מזה שהאמירה "אנחנו מקבלים פה גם אנשים שלא מכפיפים את עצמם לרצי"ה" גם היא חלק מהגדרת ה"דרך"

הרהמורניקים. (וזה דבר פשוט...)

|גיחי גיחי|

סתם, אבל ברצינות: הקביעה שלך ממש ממש לא נכונה, וגם לא הכיוון... אי אפשר להעלים מגוון, ולהר המור יש קו אחיד. בסופו של דבר מי שמתאים לו יהיה בקו הזה, ומי שלא - לא.

על משקל "בסוף, כולם יהיו ברסלב"

למרות שאני רואה את הר המור כשיטה די קרובה לחיבור הדעות ע"י התורה לדור גאולה...

אבל- לא חייבים להסכים איתי. (אני לא הרהמורניק...)

(חשדתי שאולי זו בדיחה, אבל בגלל שהוספת "וזה דבר פשוט" זה גרם לי לחשוב שלא)

לא נתווכח על זה עכשיו, אבל הר המור הם אחלה דרך, אבל יהיה קשה (לפחות לי) להגיד שהם מחברים את התורה לדור הגאולה. עד כמה שהצלחתי לראות, הם מחברים את התורה לדור אידיאלי כלשהו שהם רואים בעיני רוחם, אבל זה לא הדור שלנו...

בסופו של דבר הציבור התורני הולך ונהיה קווניק...

עיין ערך החוברות של הרב טאו שנמכרות ומתרחבות, לאמונת עתנו וכל הספרים של חוסן ישועות.

אה, כמעט שכחתי! ויש איזה עשר ישיבות ומכינות ב"קו" ועוד כמה שבערך...

אני מתלבט אם זה טוב או רע. כשמאכילים אותך בכפית מה אתה צריך לחשוב זה נוח, בעיקר אם זה נשמע טוב... ולכן אנשים אוהבים את השיטה הזו.

אבל אני עדיין מספיק אופטימי כדי לומר שלמרות כל זה אי אפשר להעלים מגוון. אם נהפוך להיות פס ייצור להרב-טאו-יים-קטנים זה יהיה איום ונורא. או כלשון הרב זצ"ל - אל תהיו לי קוקיסטים.

הוא אמר "לא לעשות לי קוקיסטים!" ושכל מי שירא שמיים יכול להצטרף אליהם במאבק. (ג אלול מ"ו)

הכוונה לא שהוא מוותר על השיטה שלו ו"וואלה תעשו מה שבא לכם", אלא להכיר במקום שיש לשיטות אחרות להצטרף אלינו. ואל תקשקשו שהר המור לא מסכימה שיש שיטות אחרות

אין בעיה לשנות קצת את הניסוח אם זה רק מסביר ולא משנה כלום מהמשמעות. אבל לא הכרתי את הציטוט המקורי, אז תודה.

ולענייננו - הר המור באמת לא מכירה בשיטות האחרות.

היית שם פעם?

איך יכול להיות שחצי מראשי הישיבות של הציבור הדתי לאומי הם תלמידים של הרב טאו והרב מרדכי שטרנברג, אבל הר המור לא מכירה בשיטות אחרות?

***

איפה ראית את זה? מקור ראשון? מצב הרוח? שביעי? כיפה?

והם לא מכירים בשיטות אחרות. ואלה שכן מכירים בהם חורגים קצת מדרכה של הר המור, כמו שאמר קבל וקיים - קצת מאוד - בני הישיבות

וזה שחצי מראשי הישיבות הם תלמידים של הרב טאו (שאגב, זה לא אומר בהכרח שהם "הרהמורניקים") לא מוכיח הרבה. גם אני, כיהודי, לא מכיר בהכנסת ע"ז לתוך היהדות (לכל מחפשי הרמיזות למיניהם, לא ניסיתי לרמוז לשום דבר) וכמוני גם כל היהודים הדתיים, ויש הרבה כאלה. נו, אז מה? זה שיש הרבה, לא אומר שמכירים בזה.

וצר לי, אבל הדברים לא נכונים.

הר"מ שלי מזכיר פעמים רבות את הרב סולובייצ'יק באותה הערצה כמו את הרב מרדכי.

תמיד יש הכוונה מה דעת הישיבה, אבל אף פעם הרב עמי לא תפס אותי בסמטא אפילה והכריח אותי לחשוב כמוהו.

זמן טוב לכולם!!!

שלהם

אז לא בדיוק הבנת את מה שניסיתי להגיד.

אאשים את עצמי בזה שאני לא מצליח להתבטא מספיק בבהירות.

" אבל בפועל התלמידים שם חושבים בדיוק כמו הרב טאו" - לא הבנתי מה הבעיה שתלמידים בישיבתם יחשבו אותו דבר כמו נשיא הישיבה שלהם???

לא הסברתי את עצמי מספיק טוב.

אין בעיה שיחשבו כמו נשיא הישיבה שלהם, אבל הם צריכים להבין למה. לשאול, לחקור. לא ללכת בעיניים עצומות. רוב הקווניקים שפגשתי הולכים אחרי הרב טאו כי הוא ענק. והם צודקים. אבל לחשוב כל דבר שהוא אומר בלי לברר, לדעת למה אני חושב ככה, להקשות קושיות ולתרץ תירוצים - מה פתאום?!

ואם יבררו מספיק מה שהם באמת חושבים, וישאלו - אולי הם יגלו פתאום שבעצם לא בכל דבר הם חושבים כמו הרב טאו.

בתור ישיבה שנחשבת מהלמדניות, א"א להאשים בחוסר חשיבה. פשוט שואלים שאלות אחרות, שהתשובות אליהם, כבר עונות על רוב השאלות שאתה שואל.

ישנן הרבה שאלות שכל אחד ישאל על הרב טאו, אבל הרמורניקים לא, כי הדברים האלה התבררו הרבה יותר מוקדם. 

צריך לדעת שהמשוואה הפוכה. זה לא שכל מי שלומד בהר המור חושב כמו הרב טאו, אלא שכל מי שחושב כמו הרב טאו הולך להר המור. (לא כולם הולכים בפועל, אבל מי שבהר המור זה בגלל זה)

אני יוצא לזמן חורף, אולי נוכל להמשיך ת'דיון בחנוכה... זמן טוב לכולם!

ואדם לא מתרחק מעולם הישיבות בגלל כזה דבר.. בטוח שהיו עוד דברים שגרמו. אדם מאמין לא מתרחק בגלל קשיים..

וגם אם הרב אומר תמיד שואלים וחוקרים ובסוף רואים שהרב צודק.. זה כל היופי!

א. לא כולם קיבלו אותו.

ב. מי שקיבל אותו תמיד שואל שאלות.. תמיד תמיד יש שאלות ושואלים אותם

אולי תפתח שם ותראה?

ויוצא שזה בערך מה שהתכוונתי.

קודם כל שכוייח על הרצינות שבדקת.

הכוונה ע"פ הבנתי, שאע"פ שאנו אוחזים בשיטה אחרת, כשאנו פועלים פעולות שלהם נזדקק לעזרה, אנו לא בוחנים בדיוק מאיזה בית מדרש הוא. אם הוא יר"ש אפשר להצטרף.

אולי לא הבנתי אותך, אבל יש הרבה אנשים שמצטטים את זה ואומרים שהרב בכלל לא רצה שניקח את שיטתו כשיטה מוחלטת, אלא נעשה מין "תוכנית שילוב" כזו. 

וזה נוגע להרבה תחומים. קודם כל, אנשים לפעמים יוצאים מהישיבה מבולבלים לגמרי מבחינה תורנית.

משורש הרעיון הזה נוצר הסטריאוטיפ הזה של הציוני דתי, שהוא "גם וגם". גם ישיבה וגם אקדמיה, גם צבא וגם התנחלות, ועוד כהנה וכהנה.

כמובן שהכל קדוש וחשוב ויקר, אבל צריך לדעת מה השיטה שלנו.

ובאמת באמת, בתור אחד שיצא לו להיות בהר המור כמה פעמים, אין שם פסילה. יש שם הבחנה. 

תודה על ההסבר. אבל מה שהתכוונתי שם (ועכשיו אני מבין שהציטוט לא היה מתאים. אז חזל"ש את הציטוט, ואני אומר את מה שאמרתי רק בלעדיו) זה שאנחנו צריכים להתבונן לצדדים, לראות את כל הטוב שבעולם הזה, ולקחת את מה שמתאים. השילוב הוא לא קדוש, וגם לא ההצטמצמות ל"קו" אחד. אנחנו לומדים מהרב שלנו, אבל לא עוצמים עיניים כשרואים דברים טובים ב"מחוזות אחרים". מותר גם ללמוד את הדברים שלהם, ולאמץ את מה שמתאים (מתאים באמת, לא סתם נוח!). וכאן אני חושב שמגיע ההבדל הגדול: לא כל דבר שאתה רוצה לאמץ ממקומות אחרים חייב לעבור את הסינון והאישור של הרב שלך. אתה כמובן תתייעץ איתו, אבל אתה יודע אם זה מתאים לנפש שלך או לא, אתה זה שלוקח אחריות על החיים שלך, ואתה זה שתחליט בסופו של דבר.

ולכן הציבור הציוני-דתי הוא הכל. יש בו גם ישיבה וגם אקדמיה, גם צבא וגם התנחלות. אבל לא כל אחד מהציבור הזה צריך להיות הכל. כל אחד יהיה עצמו, וככה יהיה את הכל.

השיטה הזו (המרכזניקית, אם תרצה לקרוא לזה ככה) באמת יותר קשה, כי היא אישית ולא מתאימה את עצמה לרוב האנשים (סתם דוגמה: בהר המור יש תוכנית מסודרת איזה ספר אמונה ללמוד בשיעור א', איזה בשיעור ב' וכו'). ולכן יוצאים הרבה אנשים מבולבלים מהישיבות. כי לא לימדו אותם לחשוב מה מתאים להם מבחינה תורנית ואמונית. הם רק חושבים על מה שהרב שלהם אמר שצריך לעשות.

החוברות של הרב טאו יכולות להימכר, אבל אם הן יושבות על אותו מדף עם כתבי הרב גינזבורג, ליקוטי מוהר"ן ועוד - זה כבר לא הקו.

רק אמחה לומר שזה ממש לא נכון (אם הבנתי למה כוונת המשורר)

נראה שכבודו לא מכיר כ"כ את מה שקרה באותו זמן עם הרב טאו וראשי המכינות. מה הוא אמר ביחס לסירוב פקודה ומה הוא אמר להם ביחס לדבריהם על אי סירוב פקודה.

"ובכך עבר על לפני עוור לא תתן מכשול"?! חוצפן.

"בחינת עבודה זרה"?! אני מוחה על הבזיון הנורא הזה.

במרכז תמצא תלמידים של הרב גינזבורג, ברסלברים וכדו'. בהר המור לא.

קודם כל גילוי נאות - אני הרמורניק.

גילוי שני - אני ישלצניק לשעבר (שע"י ישיבת מרכז הרב), ככה שיש לי גם צד מרכזניקי.

בגדול שני הישיבות מאוד מאוד דומות, ברמה שתסתכל על תלמיד מהצד ולא כ"כ תוכל לדעת האם הוא ב"קו" או ב"גב"...

עיקר המחלוקת היא על המוחלטות של שיטת הרצי"ה בהנהגת הישיבה ומשם להנהגת הציבור (שיטת הר המור), למקום שיש לשיטות דומות בהרבה - בעיקר מדובר על שיטת הרב שפירא.

הרב טאו, ראה את התפקיד שיש למרכז כאחראית על הנחלת "התורה הגואלת" לכלל האומה וכשראה שע"פ דעתו המטרה הזו לא מתמלאת כראוי, הקים את הר המור ע"מ למלא את החור הזה.

בהר המור מאוד מנחים את התלמידים כיצד ללמוד, ומה בדיוק שיטת הישיבה, כך שמאוד ברור לתלמידים ההשקפה של הרצי"ה. לעומת זאת, במרכז נותנים לתלמידים את המרחב ע"מ לבחור בעצמם את הדרך, ושכל אחד ע"פ נפשו והשקפתו יבחר במה שמתאים לו.

כמובן, בשתי הישיבות מועברים שיעורים רבים בכתבי הרב זצ"ל ותכנית הלימודים מאוד דומה.

בתוצאה, בהר המור אפשר לראות גוון יחסית אחיד של תלמידים ובמרכז יש גיוון

כשלמדתי בישל"צ, רה"י הרב וייס העביר לנו שיעור על ישיבות והסביר למה כדאי לכולנו להגיע למרכז.

אמרנו לו- הרב, תראה איזה גיוון יש פה! איך יכול להיות שכולנו מתאימים לישיבה הזו?

הוא ענה - בדיוק בגלל זה!

את מרכז עצמה אני פחות מכיר, אבל את בית-אל, שנחשבת בצד של מרכז, אני מכיר היטב, וגם שם יש די הרבה "מוחלטות של שיטת הרצי"ה".

אבל בהר המור כנראה יש דבר נוסף - מוחלטות של בלעדיות הרב טאו לפרשנות הרצי"ה. על זה רבים (ורבנים) מתקוממים.

לא בהכרח שמי שרוצה מחוייבות לגמרי הולך להר המור, יכול להיות מישהו שמחוייב לגמרי, אבל לא מסכים עם כל הפרשנות ההר המורניקית לשיטתו.

יכול להיות גם שבמקרה בשבוע שהוא היה בשבו"ש, האחראי שבוש"ים במרכז היה נחמד יותר, ולכן הוא התרשם יותר לטובה מהישיבה.

שיש אנשים שיש להם "פרצוף של הר המוריניקים".

זה אומר כל הר המורניק שפוגשים בישיבה/ברחוב/באוטובוס/במכולת יש לו את אותו פרצוף עם אותו זקן ואותה הבעה.

ולא רק הר המורניקים אלא גם תלמידי מעלה חבר הם אותו דבר עם אותו פרצוף וזקן והבעה.

על זה נאמר: כשם שאין פרצופיהם שווים כך אין דיעותיהם שוות,

ולעניין הר המור זה בדיוק מהכיוון ההפוך: כשם שדיעותיהם שוות כך פרצופיהם שווים

עכשיו גם תפרט. איפה בדיוק הקרניים שלהם ממוקמות, וכל כמה זמן הם משילים נשל.

קרניו של ההרהמורניק המצוי ממוקמות במרכז המצח, כסנטימטר מעל האף. המרחק הממוצע ביניהם הוא כעשרה סנטימטרים.

ההרהמורניק המצוי נוהג להשיל את עורו בכל פעם שיוצא לאמונת עיתנו חדש, וללבוש אותו.

יצא עכשיו אחד חדש, והתלבטתי אם הקילוף שלי זה סתם או שזה אמור לקרות... 

הזהרו כולכם! בעוד 40 יום נשתלט על העולם! אה אה אה!!!

ונתכסה שקים ונשב על האפר?

הקב"ה חוזר מגזירות רעות. מגזירות טובות הוא לא חוזר...

עיי"ש בספר על סוד הנסירה, שלאמונת עיתנו הוא בחינת מלכות ושאר הספרים הם בחינת תפארת, ונחלקו אם צריך דווקא את הספירה הכי גבוהה בשביל שהעור יתקלף או שכל ספירה יכולה לקלף אותו.

בס"ד

אנשים פה אומרים דברים שגובלים בלשון הרע וביזוי ת"ח, ואני לא בטוח מאיזה צד של הגבול..

@מרדכי

אני אישית למדתי כמה שנים בישיבת מרכז הרב, והשאלה הזאת קצת הטרידה אותי.

המסקנה שאליה הגעתי, הוא שאם הגעתי לשם והמשכתי שם זה היה כנראה מתאים לאופי שלי. כך אני מרגיש ביחס לחברים שלי שלמדו בהר המור (ויש להם אופי דומה בדרך כלל), אני שם לב שלא הייתי מסתדר שם לדעתי. אבל כדי להחליט על זה, אני מאמין שעל התלמיד לבדוק בעצמו היכן הוא מרגיש יותר שזה יקדם אותו בבניין האישיות שלו- צריך לטבול באווירה על שבוע ישיבה או יותר על מנת להחליט: זה המקום שלי.

בקשר לדרך לימוד האמונה, ממה שקיבלנו ושאני מנסה להמשיך, הוא ללמוד אמונה ע"פ ההמלצה של הרצי"ה כמופיע ב"מתוך התורה הגואלת" (דרך אגב המחבר של הספר הנ"ל מעביר שיעורים בישיבת מרכז הרב, ומאישיותו למדנו מה זה להתדבק בתלמידי חכמים- איך רב כמוהו היה מגיע לכל שיעור כללי של ר' אברום ורושם את הכל כתלמיד ממש- ראה ספריו שהוא הוציא על ר' אברום זצ"ל)

היום, כשאני מחפש שיעורים, אני לא פוסל רב בגלל השתייכותו להר המור, להיפך אם אני מרגיש שיש בדבריו ממה לקדם אותי, אז אני לומד. השאלה היא לא מה ההבדל בינהם, כי אם אני מסתכל רק על ההבדל, אז אני מדמיין שאוכל להיכנס לתבנית המוכנה לאותה ישיבה, ולא היא! העיקר הוא מה ייתן מענה לשאלות האמיתיות שלי, והיכן אני אספוג יותר טוב את דברי רבותיי שאבחור.

בסופו של דבר, אני חושב שיש לנו לזכור את הצער שהביע ר' אברום כל פעם שמישהו שאל אותו על זה, מה שצריך ללמד אותנו גם על הצער שאנחנו צריכים להרגיש שנוצרה כזו מחלוקת, כך נלע"ד.

א. לדעתי מרוב פילוגים, אף אחד כבר לא מתייחס אליהם ברצינות. כולם מבינים שאם כל חצי ישיבה היא פלג, אז אי אפשר באמת להחזיק במחלוקת בין הפלגים, אלא חיים בשלום ביחד, כמו בני אדם נורמליים שיש ביניהם מחלוקות.

ב. הקריאה לאחדות קיימת כבר. מו"ר הרב זלמן מלמד כבר שנים רבות מנסה להפיץ את הקריאה הזו, הן בדבריו, הן ע"י שלוחים לרבנים אחרים, הן במפגשי רבנים.

(אמנם, לצערנו, יש כאלה שמתעקשים לא להשתתף במפגשים כאלה.)

ואני מאמין שיש רבנים רבים אחרים ששותפים לקריאה זו, חלקם בהסכמה שקטה ואחרים בפעילות ממשית.

השלב הבא (עליו כמעט "אסור" לדבר) הוא אחדות גם עם הציבור החרדי. "חבר אני לכל אשר יראוך" זו לא סיסמת בחירות למפלגת פליטים פוליטיים; זו דרך חיים.

וקיבלתי מהג"ר שלמה פישר שליט"א (ראש ישיבת איתרי בירושלים) שהדרך לחבר היא ע"י התורה.

לגבי גוש עציון - זה כלול במה שכתבתי קודם.

לגבי כשרות: אני מסכים שאסור להוציא לעז (כאשר הוא לא אמיתי), אבל זה לא חייב לבוא על חשבון ההידור שאני רוצה. מה לעשות, יש דברים יותר מהודרים ופחות. אין שום סיבה שאני אוותר על הידור בכשרות (או בכל תחום אחר).

בנוסף, מה זה "לחזור לפעול מתוך הרבנות" - מתי הפסקנו? זה שאנשים צורכים כשרויות אחרות, זה לא אומר ש"אנחנו" לא פועלים גם ברבנות.

(אגב, חשוב לשמר את כשרות הרבנות ככשרות מקילה דווקא - כדי שיהיו כמה שיותר מקומות כשרים.)

בענייני לבוש: אני לא יודע למה אתה מתכוון. אני לא זוכר ששמעתי לאחרונה מישהו מוציא לעז על מי שהולך(כת) כהלכה. להיפך - אני רואה שגם בציבור החרד"לי יש יותר ויותר סחיפה לכיוון המיקל. (בעיניי ראיתי איך החצאיות מתקצרות עם השנים, גם באולפנות דוסיות ביותר.)

וגם כדאי לזכור, באופן כללי, שלא כל קולא היא "שורת הדין". לפעמים שורת הדין נוטה דווקא לצד המחמיר, אבל יש מקום גם להקל. (בכל התורה, ובפרט בנושאים שהעלית כאן - כשרות וצניעות.) כאשר הקולא הופכת לנורמה, שלא מדעת חכמים, אז יש מקום למחות.

בתנועות הנוער: כנראה אני לא מעודכן (מה זה טוהר?), אבל הטענה שלך לא לגמרי נכונה. התנועה כן משנה. לפעמים התנועה מכתיבה דברים שלא מתאימים לסניף. וגם אם זה לא בכפייה, זה יוצר חיכוך שעדיף להימנע ממנו. (למשל - מחנות מעורבים. הרי לא כל סניף מארגן את כל המחנה לעצמו.)

לסיכום: בגדול התגובה שלך מדברת על אחדות של "להיות כולם יחד באותו מקום". באותה תנועה, באותה כשרות. לדעתי זו בכלל לא שאיפה נכונה. השאיפה היא שכל אחד יהיה במקום הנכון והמתאים ביותר עבורו, אך יכבד ויאהב את כל השאר.

צריך לחכות 10 שנים לעידן ה-פוסט הרב טאו

ותראו את הקו מתפצל בשם האחדות ולאחר מכן עוד פיצול

אין שיטה לקו, אלא מריבה על הזכות לדברר את הרב קוק

מאד כמו כל הדברים שנכתבו על ממלכתיות, סוג של חרדיות ועוד.

רק מי ששמע את הרב טאו והשתתף בשיעורים שלו יכול להבין את ההבדל.

לכן מי שמתלבט צריך לשאול מגוון רחב של תלמידיו.

למי שסתם רוצה לדעת את ההבדל, אז חלק מהדברים שנאמרו כאן מהנגזרות של הדרך הם נכונים, בכל אופן כך זה נראה כלפי חוץ ולפעמים הדברים לא מדוייקים

שלום לכולם!

מספר הערות לפני תשובתי:

א. למדתי גם בבית אל וגם בהר המור כך שאני מכיר היטב ובאופן אישי סוגיא זו. גם במרכז הרב יש לי קרובי משפחה מדרגה ראשונה ואני יודע מה הולך שם...(במובנים מסוימים בית אל דומה למרכז הרב אך במובנים אחרים היא שונה ויותר דומה להר המור והמבין יחכם מתוך הדברים דלקמן).

ב. כולם  תלמידי חכמים יראי שמים האמונים על דרכו של הרב קוק, ומכולם גם אני באופן אישית למדתי רבות ואני מודה על כך. על כן אני לא הולך להכריע מי צודק אלא מה סוברים כל אחד.

ג. חשוב מאוד: יש לדעות שהויכוח הוא בתוך הבית – "בתוך המשפחה". בגדול זה ויכוח בתוך הבית ונעשה באמת בכבוד הראוי. גם בזמן ה"פילוג" זה נעשה בשקט שכמעט אף אחד חוץ ממי שבתוך הישיבה לא ידע על מה שקורה. סיפר לי אחד שתלמידיו למדו באותה תקופה במרכז שרק לאחר שנפתחה ישיבת הר המור פתאום הבן שלו מספר לו שנפתחה ישיבה חדשה ויותר מזה לא כלום...

זה כאמור ויכוח בתוך המשפחה בניגוד לדיונים אחרים בשנים האחרונות שהם ויכוחים עם דעות ש"אינם במשפחה". מרכז הרב והר המור מסכימים בנושאים הבוערים כיום כגון: מעמד הרבנות הראשית, סטטוס קוו דתי, חקיקה דתית ועוד...היו אפילו שיתופי פעולה ביניהם בנושאים כאלו ואחרים.

גם בבחירות האחרונות ר' יעקב שפירא לא לציטוט התנגד לבית היהודי אך לא בפומבי. כנראה שבמרכז היו לא כל כך פחות מצביעים ליחד מאשר הר המור. ודוקא מאברך ממרכז הרב שמעתי את ההברקה המתארת את מערכות הבחירות האחרונות: "זה היה או לזרוק את הכל שלך לפח (יחד, עוצמה יהודית) או לזרוק אותו לזבל (הבית היהודי)".

ד. לאור זאת השאלה הנ"ל לא כל כך רלוונטית כיום, אמנם היא יכולה להיות קשורה כפי שאבאר לקמן בתשובתי.

לאחר הקדמה זו הנה ההבדל המהותי:

כאשר עולים לפתחך שאלות עקרוניות  או כאשר אתה בוחר בהתנהלות ודרך חיים מסוימת אתה יכול לבחון זאת או במבט "פרקטי", ממשי, או במבט עקרוני אמיתי וטהור ללא שיקולים פרקטיים ולא נגיעות. 

כולם מסכימים על הצורך בשילוב של שניהם אך בפועל:

מרכז הרב יותר נוטה להכרעה והתנהלות ע"פ הפרקטיקה ולעומת זאת בהר המור יותר מכריעים על פי המימד הטהור והנקי. בשניהם אני כותב "יותר" כיון שכאמור כולם מסכימים על הצורך בשילוב של שניהם).

(יש שיאמרו שבהר המור אין ירידה לחיים ולפרקטיות אך מעניין הדבר שדווקא מהר המור יש הרבה אנשי עשייה וודאי שלא פחות ממרכז הרב בעיקר כמובן בצבא (המכינות) אך גם הרבה בוגרי מצפה רמון ושבי חברון שלאו דווקא עוסקים בתחום החינוך לאחר שהותם בישיבות).

יש לדעת שהניסיון לחיות גם את האמת האבסולוטית בטהרתה וגם להתנהל בתוך העולם הפרקטי המורכב זוהי המשימה הקשה והמורכבת ביותר עלי אדמות אצל של כל יחיד ויחיד וודאי אצל ציבור שלם.

כדי להבהיר זאת אפשר להביא דוגמאות רבות למכביר. לשם כך אקח שאלה שהיא אולי הכי פשוטה מבין כל השאלות העקרוניות האחרות: האם על האגף היותר תורני (חרדל"י?) יש לרוץ פוליטית עם הבית היהודי. האיחוד הלאומי שכידוע היא יותר תורנית, שהרי היא לא מסכימה עם הרבה דברים בהתנהלותה של הבית היהודי , החליטה לרוץ יחד עם הבית היהודי. מדוע? כי יחד אפשר להשיג יותר. זאת אומרים אנשי האיחוד הלאומי כיום ובעבר וגם רבני האיחוד הלאומי. מבלי להיכנס לשאלה האם באמת השיגו בכך יותר, אנו רואים כבר שהתשובה לשאלה היא פרקטית ובפחות עקרונית. לעומת זאת הר המור העדיפו שלא לתמוך בבית היהודי משום שהמימד העקרוני שיחק יותר תפקיד. וגם במישור העקרוני ברשמי כידוע הר המור לא תמכו "ביחד" בגלל "עוצמה יהודית" שאף שזה פרקטית אולי פגע בריצה של "יחד" אך זה לא משנה אצל הר המור אלא המימד העקרוני.

אפשר להביא דוגמות רבות אך אין כאן המקום להאריך וכל אחד יחשוב על כך.

נראה שמתוך כך גם נגזר ההבדל בשיטת הלימוד של כתבי הרב קוק (ובכלל) שבין שתי הישיבות:

במרכז הרב (וגם בבית אל) כאשר לומדים מקור מסוים מתעסקים בהבנת הפשט של המקור הזה בלבד. שוב "פשט" ולא מה שמסתתר בעומק וכן דווקא של המקור בזה בלבד ולא מלמדים ממקורות אחרים. בהר המור לעומת זאת עוסקים לא רק בפשט של המקור הזה אלא גם במה שמסתתר בעומק המקור ולכך הם גם משתמשים ב "ממרחק תביא לחמה" היינו הבנת מקורות אחרים כדי להבהיר יותר את עומק וכוונת המקור הראשי שאיתו עסקנו. הבדל זה ניתן לראות בחוש בהבדלים בספרים והחיבורים ה תורניים שהישיבות הנ"ל מוציאות. הספרים של מרכז הרב ובית אל מלמדים את המקור שבו עוסקים ואז עוברים הלאה לעומת ספרי הר המור שכדי להסביר מקור אחד מביאים מקורות רבים נוספים מכתבי הרב שהם מוספים רבות להבהרה ולהבנה.

נמצא שההבדל הוא בין הגלוי המפורש יותר לבין הסתום והעמוק שצריך יותר חיטוט וחיפוש אודותיו, ולעניות דעתי זה נובע מההבדל הנ"ל שהצגתי בתחילת דברי.

הבדלים נוספים שבאופן פשוט אינם קשורים לכך אבל אני אפרט כיון שאיני יודע מה מטרת השואל הם:

א. במרכז הרב יש פחות קשר בין רב ותלמיד הן במובן הלימודי שהרב פחות נוכח בסדרים וממילא פחות התלמיד יכול לדבר איתו ב"לימוד"  מה שנקרא ובן במישור הנפשי שממילא הרב פחות משמעותי בגידולי הנפשי והרוחני של התלמיד. בניגוד להר המור (אני מדבר על השנים הראשונות בישיבות) ששם יש יותר קשר בין רב ותלמיד בשני המובנים הנ"ל. מבחינה זו בית אל יותר דומה להר המור ואולי אף יותר ממנה מאשר דומה למרכז.

ב. בגדול בהר המור יש יותר חשיבות למימד האמוני רוחני מאשר במרכז הרב. בכולם לומדים אמונה ואולי בפועל בשיעורים הנמוכים זה אותם פרקי זמן אך ההבדל הוא ביחס האיכותי ללימוד אמונה.

 אך שוב אני מדגיש הויכוח וההבדל הוא בתוך הבית פנימה ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

במימד ההלכתי הפרקטי- אסור לתלמיד להקים ישיבה אלא באישור של רבו(ש"ע יורה דעה, אזור סימן רמ"ה-ר"נ אם אני זוכר נכון), ועל ההלכה הזאת מקימי הר המור עברו בריש גלי. לכן קשה לי מאוד להקשיב וללמוד את התכנים של מקימי הר המור, למרות שאני יודע שמדובר בת"ח שאני עפר לרגליהם, ולמרות שלמדתי במכון מאיר רבנים שגם למדו בהר המור וגם למדו במרכז הרב, וכבוד גדול שרר ביניהם.

אין חולק שהרב שפירא זצ"ל היה מגדולי הדור.

אך ראשי ישיבת הר המור לא למדו אצלו _או הוא לא היה רבם המובהק, אלא מו"ר הרצי"ה זצ"ל

ולכן היה מותר להם להקים.

מי היו ראשי הישיבה יחד עם הרצי"ה זצ"ל? לא הרב ישראלי ור' אברום?

האם אתה בטוח שראשי הישיבה של הר המור לא למדו אצל ר' אברום זצ"ל?

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....