אני רוצה לכתוב שאני מאוד מסכימה עם זה וזה נראה מקסים בעיניי.
למה? כי זה שולל את התרבות החדשה של "לקנות =לזרוק"
פעם היו מתקנים את החורים בגרביים. היום מי מתקן? קונים גרביים חדשות.
אני באופן אישי לא אוהבת לזרוק גרביים קרועות או לא מוצלחות, אני גוזרת אותן כך שייראו כמו שרוול כדי שלא נתבלבל,ומשתמשת בהם בתור סמרטוטים (לניקוי כלי כסף, מקומות קטנים) עד לרגע שבו תם זמנם.
יש משהו יפה בעיניי של להעריך עבודה, להעריך את העבר,את ההסטוריה. לייקר אותה. הרחובות של תל אביב מלאים בתריסים צבועים ישנים ועדינים, מזכירים תקופה אחרת.
אפשר לראות את זה באופנה שחוזרת על עצמה. האופנה של היום זו אפנה שבתור ילדה הייתי רואה תמונות של ההורים וצוחקת.. והנה זה פה. מה זה אומר? שמה שהיה פעם פחות טוב? לא בהכרח. דווקא מה שהיה פעם לא היה שווה זול כמו היום. הרוב היה מיוצר בעבודות יד ומחומרים איכותיים.
האמת, שאני תוהה לעצמי, מה הדור שלנו יוריש לדור הבא. פלסטיק?
אני לא אומרת להתחיל לאגור פחיות שימורים וקרטוני חלב בבית ולעשות מהם יצירות. את זה דווקא ניסיתי לעשות אבל זה לא נראה לי פרקטי ולא שווה את העלות של ספריי הצבע שאני מוציאה בשביל זה, לפחות לא בתור משהו עקבי, וגם את כמות הבלאגן שזה יוצר. מי שעושה את זה ומצליח לעשות מזה משהו יפה, אני אעריך אותו, אבל לי אישית לא מתאים..
אני כן בעד לשמור ולהשתמש בחומרי גלם בעלי ערך, ופה נכנסנו לדיון ולשאלה מהו ערך...
לסיום, אני רוצה לומר, שאני מתנגדת לתרבות החדשה שגורמת להמעיט בערך של דברים.
סתם לדוגמה, אצלנו בבית שוכן לו אחר כבוד מזנון מהמם ש"נרכש" מאתר אגורה בדמי דלק. הענקנו לו צביעה והוא נמצא כמו מלך אצלנו.
הייתי ממשיכה לכתוב עוד אבל אני צריכה ללכת.. מוזמנים להגיב, להביע דעה..