זה משו שאני לא יכולה לספר לאף אחד כי אני לא רוצה להוציא שם רע וחוצמזה זה מביך....
אז אני מתפללת בבית כנסת של הדוסים אצלנו, לכן זה כל כך מוזר:
יש איזה בנאדם מבוגר, הבת הבכורה שלו גדולה ממני באיזה שנה- שנתיים, וזה כבר כמה שנים שזה ככה אבל רק עכשיו אני משתפת....
הבנאדם הזה כל הזמן מסתכל עליי.
זה מביך... כאילו פסדר, נערים בגיל שלי? סבבה, מותר...
אבל יש לאיש הזה ילדים והוא אבא וגם יש לו ב"ה אישה והוא בנאדם נורמאלי לגמרי....
ובכל זאת כל פעם שאני מסתכלת לצדדים ביציאה מהבית כנסת, או אפילו מסתכלת בעזרת גברים כמו שכל הנשים בארץ עושות.... אני פשוט קולטת אותו מסתכל עלי. וזה לא שהוא מכיר אותי או משו, בחיים לא דיברתי איתו, רק עם הבנות שלו...
אני יודעת שאין לי מה לעשות עם זה ושאני אתמודד עד החתונה (שאז אני אגור במקום אחר וכבר לא אהיה בבית כנסת הזה) אבל רציתי לשפול ת'לב קצת....
זה כאילו לא נעים שהוא כל הזמן מסתכל עלי, זה מלחיץ ואני מרגישה חנק כזה שאני לא יכולה לזוז...
לא נראלי שמישו חוץ ממני קולט אתזה. הוא כזה בנדם זורם, מדבר עם החבר'ה שבגילי על הגדר ומוכר בשכונה....
לכן אין מצב אני מוציאה עליו שם רע....
טוב אני אראה את התגובות רק אחרי המבחן בטמטמטיקה אז עד אז תגיבו איך שבא לכם...
שבוע טוב לכולם!!!!!!
אז הוא השפיל מבט ונעלם.
(לפחות אותי)
