עת פגשתיך לראשונה
אלוהים עדי
נעתקו מילותי לנוכח ההוד
כולה כמלכות
ועטרת זהב לראשה
שפתיה ענוגות
ומום אין בם
קולה כקול שירת מלאכים
האומרים הלל לבוראם
עיניה כשני אגמים
שנשמתך צפה למולם
נשימתה כרחישת עלים
המבכים את לכתה
כולה מרבדים
וכולה מחמדים
זוהי יונתי תמתי
הרועה בשושנים
ועת הביטה בעיני
נמוג עולמי-עולמה
נהיינו רק שנינו
בתוך בליל הילת אורה
ועת אחזתי בידה
נמוגו אחרון סיפקותי
כי עתה ידעתי
את לי אחת
את לי חיי
ועת עמדנו
וחופה של אור פרושה
מעל ראשינו
שכינת עוזו הפציע
וזוהרה האיר את ליבנו
היו אוהבים
היו אנשים
היו איש ואישה
בשלוות עולמים
ועת קוששנו עצים
לבנות את איתן ביתנו
מילאונו ורצפונו באהבה
מבנות ובני ירושלים
ידינו עטויות צמידים
רגלינו קלות כאיילות
ושנינו- שיר הלל
כי עתה הושלמנו
לאחד נהיינו
בינות לגני האל
"מבקש להסיר ממך כל חשש,
לגלות אותך בכל יום מחדש..."

