נפגעתי.מלא.תודה לך.תודה לכם.תודה לכן.

תודה שנתתם לי "לשכוח מציניות לרגע"

רוב תודות.

אנשים משתמשים בכלי שנקרא-צניות.

בגלל הפחד "לחשוף".

עכ"ל (אני,שם,שם)

א. זה סקרזם ולא ציניות. טעות נפוצה.

ב.אל תתני להם לדכא את הסרקזם שלך! סרקזם זה טוב!

סַרְקַזְם (על-פי האקדמיה ללשון העברית: עוקצנות) הוא סגנון דיבור תוקפני, המתאפיין בכוונה להעליב את המאזין לו במסווה של הומור נייטרלי, שאלה רטורית, או הצגת מסקנה קיצונית בגנותו כביכול על מעשה תמיםשביצע. לעתים הגבול בין סרקזם להומור נייטרלי או השתאות או מסקנה כזאת אינו מאד ברור, אך במקרי סרקזם תמיד ישנה כוונה להעלבה או הגחכה של האדם שאליו הופנתה התגובה הסרקסטית.

ההבדל העיקרי בין סרקזם לבין עלבון ישיר (כמו קללה) הוא שהעלבון הישיר הוא גלוי ואינו מוסווה בשום צורה; סרקזם לעומת זאת נאמר במסווה של רצון תמים "להעביר מסר" או "לחנך" את הצד שאליו כוון, אם כי בהגדרה מטרתו גם לפגוע בכל מקרה.

אמרה סרקסטית איננה בהכרח מניפולטיבית (ראו בהמשך - סרקזם בפסיכולוגיה) אם כי לעתים הוא מגיע מתוקף מניפולציה או כחלק מתהליך מניפולטיבי.

בהגדרה מטאפורית נקרא הסרקזם "דיבור מריר" שכן מטרת השימוש בו לגרום למאזין תחושה נפשית "מרירה", דהיינו שהפרט מדבר בצורה שאיננה חריגה במיוחד מדיבורו היום-יומי, אך במטרה לגרום תחושה מרירה למאזין.

יש שהציעו שסגנון דיבור זה הוא סוג ממשי של אלימות מילולית, בפרט כשהוא מופנה לאדם שיכול להיות קשוב אליו.

ציניות היא עמדה המאופיינת באי-אמון כללי ביחס למניעיהם של אחרים, מתוך אמונה שבני אדם הם אנוכיים מטבעם, הנשלטים על ידי הרגש ומושפעים במידה מכרעת מאותם אינסטינקטים פרימיטיביים שסייעו לאדם לשרוד בטבע הפראי בטרם התפתחו הציוויליזציות האנושיות.^[1] המקור הלשוני של המונח בשמה של תנועה ביוון העתיקה מיסודו של אנטיסתנס, שנקראה "ציניקנים" אף כי אמונותיה היו אחרות.

התנהגות צינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימינו, המילה משמשת בדרך כלל לתאר, את דעותיהם של אלו שנוטים לפקפק בכנות האנושית, במוסריות ובאלטרואיזם: אלו הטוענים כי רק מניעים אנוכיים מכתיבים את ההתנהגות האנושית. ציניקן מודרני מתייחס בבוז לנורמות חברתיות, בפרט כאלו שמשמשות מטרות סמליות ולא מעשיות, והוא נוטה לבטל חלק ניכר מהאמונות הפופולריות ולהחשיב את כללי המוסר המקובלים כמיושנים או אף כשטויות גמורות.

בשימוש לא מדויק ועל בסיס הכתוב לעיל, "ציניות" יכולה לעתים לתאר התנהגות או דרך חשיבה שהיא קרה, תועלתנית ומחושבת. לאדם שאין בו אמונה בטוב לבם של בני אדם אחרים עשויים להיות פחות עכבות בשימוש בגישה מחושבת וחסרת חמלה, אך זה אינו בהכרח המקרה עבור כל הציניקנים.

למרות הדימוי השלילי של הציניקנים, ניתן לטעון שהם פשוט "מסרבים להביט בעולם דרך משקפיים ורודים" ואינם חוששים משחיטת פרות קדושות. לרוב, ציניקנים נוטים לראות את עצמם ככאלה, ומחשיבים את עצמם כבעלי חשיבה פתוחה ומשוחררת, ואת מבקריהם בתור אנשים הטומנים את ראשם בחול.

הציניקנים עשויים להיראות כאילו הם מאמצים אורח חשיבה של "אל תתערב, זה רק יכול לגרום צרות", אבל חוסר המעש שלהם לרוב נובע מאמונה פטאליסטית עמוקה יותר לפיה לא ניתן לשנות דבר ממילא. לכן לעתים משתמשים במילה "ציניות" כדי לתאר פסיביות הנובעת, לכאורה, מהשקפה מפוכחת על העולם.

מבקרי הציניות נוטים להתייחס לציניות כאל צורה של ניהיליזם וכפוגעת במהלך החיים התקין.

א.איך אתה יודע שמדובר בסרקזם ולר ציניות.

ב.למה אתה טוען  שזה טוב?

א. כי אין שום ציניות במה שכתבת.

ב.כי זו דרך מצוינת להתמודד נפשית עם אנשים אחרים וטמטומם.

א. זה מדהים להסיק מסקנה על אדם שראית אולי עשר תגובות שלו.

ב.נפשית-זה לא מצוין.מעשית-בהחלט.ובדיוק בגלל זה זאת הדרך התמודדות שלי ואין שום מטרה לשנות אותה בנתיים.

בטקסט התייחסת למופע של סרקזם כציניות אז הנחתי שאת עושה את הטעות הנפוצה של לבלבל בינהם. במידה וטעיתי אני מתנצל.

כי זה די נפוץ בקרב אנשים ציניים לפתח סרקזם. זה כנראה המקור לבלבול הנפוץ.