עושים את הצעד הזה! אני מתחננת.

אני כבר למעלה מעשור גרושה ואם הייתי 

מכירה את האירגון שלו קודם, חיי היו נראים היום אחרת.

כך לפחות נראה לי לאחר ששמעתי הרבה הרצאות שלו.

אז בבקשה תפני לארגון שלו דחוף דחוף דחוף! 

ותבשרי לנו בשורות טובות!

כבר עברנו את השלב של הטיפול הזוגי..

זה עזר לתקופה מסויימת אך בשורה התחתונה האיש לא מכבד, לא אוהב,

מתנהג בצורה כוחנית ומשפיל אותי על יד הילדים....

לדוגמא, אחרי שהוא הודיע לי ביום שישי שהוא פרוד ממני, הוא הפריד בין המיטות

ככה שהמיטה שלו הגיעה כמעט עד לארון. כשניסיתי להוציא לי בגדים לשבת קודש,

ואחת הילדות בחדר! הוא התחיל לצרוח עלי שאעוף מהמיטה שלו כיון שבגלל שהזיז את המיטות

עד לארון לא היתה דרך אחרת להוציא בגדים חוץ מלשבת בקצה המיטה שלו

אז הוא הפך את המזרון שלו והפיל אותי, וכל זאת בצרחות לעיני ילדה קטנה

(קטנה אך מבינה, מסכנה! כל הזמן ניסתה להרגיע אותו ולהגיד שזה לא יפה לדבר כך

ושנהיה חברים...)

אחר כך כמובן חזר מבית הכנסת ומיד קידש לפני שהגעתי (ודילג על אשת חיל)

אז כשקידשתי לעצמי וכשברכתי הוא התחיל להגיד לילדים לא להגיד אמן לברכות שלי....

וכמה שניסיתי לומר לו שלא יערב את הילדים ולא יפגע בהם הוא לא הקשיב.

ניסתי לשתוק למענם בעוד שהוא כל הזמן מישתלח בי ועוקץ.

עד שבאיזה שלב הוא התחיל לצרוח (וחצי מהשכנים שומעים...) עופי מפה! תצאי מהבית!

לכי מכאן! פתח את דלת הבית וניסה לגרור אותי החוצה עם הכיסא.

כל זאת באמצע סעודת שבת לעיני הילדים!!!!!!!!!!!!!!

בקיצור ניתן להבין כמה הוא דפוק וזה רק על קצה המזלג

אין לי שום כוונה להישאר בזוגיות עם אדם כזה

אמנם הוא היה הרבה יותר גרוע, היה מקלל אותי ואת משפחתי שנמות,

(עכשיו הוא רק אומר "לכי לעזאזל") וקורא לי בכל מיני כינויים...

אני זה לא מתאים לי כזה יצור. מעדיפה לחיות בלי זוגיות מאשר עם איש כזה.

ואני רוצה לשים לזה סוף כבר!

הכל התחיל מזה שניסה לעשות לי אולטימטום שאם לא אעשה כך וכך יתגרש ממני....

בלי להתבלבל!

אז האמת שקפצתי על המציאה וכרגע הכיוון להפוך לפרודים באופן מיידי!!!!

טוב אני חייבת כדי שזה לא יהיה חד צדי להגיד עוד קצת מההתחלה-

היינו במין מריבה ומתיחות בימים האחרונים (אצלו כל דבר קטן שקורה,

לדוגמה עשיתי משהו ששנינו סיכמנו שצריך בבית, אבל בזמן שלא היה נראה לו שייך,

שבוע של שיחות ובכיות והטפות מוסר. למות.)

בקיצור אחרי שדיברנו כבר כמה ימים והוא בכה ובכה על כל העניין הזה שעשיתי בלי לקבוע ולתאם איתו משהו

דיברנו והוא העלה נושא אחר טעון, ובקשתי שוב ושוב שנדבר עליו יחד בצורה מסודרת והוא ממשיך...

וידעתי שאם לא נפסיק זה יתפוצץ אבל הוא ממשיך לחפור

בקיצור הוא האשים אותי בכל מיני דברים שזה מעבר על הכללים שלנו מהמטפל הזוגי,

אז בהמשך הדברים גם אני אמרתי איזה בדיחה או 2 שקצת ירדו עליו...

אז הוא אמר שזה לא שייך אז בסוף באמת התנצלתי ובקשתי סליחה

ואז רציתי שהוא גם יבקש סליחה על כך שהאשים אותי, אז הוא כמובן אמר שהכל בגללי...

ולא לקח אחריות (כשבכלל הכל התחיל ממנו אבל זה לא הנקודה..)

בקיצור תמיד אני זו שלוקחת אחריות על מה שעושה ומתנצלת, והוא בחיים שלו לא לוקח אחריות

ומבקש סליחה....הכל הוא רק מגיב ועשו לו ודפקו אותו (הוא איש מאד קורבני, ככה זה גם עם העבודה שלו והמשפחה שלו)

עד שנמאס לי כבר ואמרתי לו שהוא סמרטוט ושיעזוב אותי,

כמה אפשר לחיות עם כזה אפס שלא לוקח אחריות על מעשיו?!

ואז הוא מאד נפגע מזה וכאן הכל התדרדר...

טוב יצא לי קצת ארוך אבל באמת שנמאס לי ממנו כבר.

הם "אהבה"

לבלוע את הצפרדע, בעיקר למען הילדים..

ועם כל הקושי, ילדים מרגישים בטחון גדול יותר כששני ההורים ביחד

מה שאומרים המשוטט והמיוחד אולי קשור אליהם... לא אלי

אצלנו כן היו סימנים של כוחנות ולצערי לא הבנתי אותם

במשך השנים הוא כן השתנה בעניינים מסויימים והשתפר מאד בהרבה דברים והלך לטיפול אישי

כי הוא בא מבית מאד בעייתי אבל בשורה התחונה מאד קשה לשנות בני אדם גם אם הם בעצמם מאד רוצים

יתכן שיש עוד מקום לשיפור. ומידי פעם יש נפילה שלו. השאלה פעם בכמה זמן זה קורה אם לעיתים קרובות או נדירות

אבל יש מעשים שאין מהם דרך חזרה!!!!

ולצערי כל הזמן אין שלום בית, כל הזמן מתיחויות, כל הזמן.

הוא בנאדם כזה שנכנס למערבולת רגשית מכל שטות, ולוקח איתו את כל הזוגיות

אני בנאדם הרבה יותר זורם, ורק בגלל זה נראה לי ששרדתי איתו כל כך הרבה שנים

אבל די מרגישה שהוא תוקע לי את החיים כל היום עם החפירות שלו על כל דבר קטן

ועם המריבות והדיבורים הלא יפים שלו...

עוד עניין הוא שהוא לא מסוגל לאהוב, לא מסוגל להגיד "אני אוהב אותך",

לא מכבד כבוד בסיסי אין דבר כזה שיקשיב

למה שאני אומרת בלי להתערב ולדבר אחרי שניה, לא משנה מה אני עושה הוא חוזר ורוצה להגיד לי משהו

הוא בטוח שאני צריכה לעזוב הכל ורק להקשיב לו גם ביחסים אין אצלו דבר כזה חיזור הוא בטוח שאני שלו

לא מסוגל להקשיב למה שאני אומרת אני מנסה לספר לו משהו אישי, ישר הוא מתערבב ואומר

מה שהוא מרגיש או שופט אותי...

בקיצור בנוסף לכל הצרות גם שום דבר נורמלי שבעל צריך לתת לאשתו כמעט אין לי ממנו (אני גם המפרנסת היחידה כרגע)

אז באמת למה לי כל הסבל הזה?

אני מנסה להרגיש אליו אהבה וכבר לא מצליחה

לא יודעת מה עוד נשאר לשפר.

היא תצטרך להיות מאד גיבורה בשביל לנסות 

עוד שלום בית וייעוצים...

זה שרשרת התנהגות מטורפת.

אבל אני  חושבת שזה  ניתן לטיפול עם מטפל טוב. אולי לא מצאתם מטפל טוב?

זה נשמע פה הרבה מאבקי כוחות . הוא גרר את המיטה. את לקחת בגדים (בתכלס יכלת לחכות שהוא לא יהיה בחדר ואז להזיז את המיטה שלו ולקחת בגדים. ואני ממש לא מצדיקה את המעשים שלו . אבל אם את רוצה לשמור על אש נמוכה ולהיפרד אז ברור שצריך לעשות בחכמה ולא להתגרות יותר.

כאילו. אשת חיל??? את עומדת להתגרש וזה שהוא לא שר אשת חיל מפריע לך??? משהוא פה לא הגיוני)

פשוט נכנס לסחרור שרוצה להיפרד והכל התגלגל לכל המעשים המשוגעים האלו.

לא ברור לי למה מחליטים להיפרד ביום שישי. יום שישי  של חורף יום קצר זה מתכון ענק למריבות.

בקיצור אני לא מצדיקה את המעשים שלו. אבל לדעתי את צריכה הדרכה איך להתנהג. 

ולא בטוח שאין מה לפתור עוד. זה מורכב מהרבה פרטים. כשרוצים להיפרד ממישהוא . לא צריך את הקידוש שלו ולא את אשת החיל ממנו וכו. את כן תלויה בו עדין כבעלך לכן את חיבת יעוץ

המטפל שלנו נחשב מטפל מצויין

אבל גם מטפל טוב לא יכול להפוך איש עם דפוסי נפש כוחניים למשהו אחר

רק לעזור לו להתעדן ולהתגבר עליהם.. אבל מסתבר שזה פורץ החוצה בעיתות קשים.

לגבי מה שכתבת- המיטה שלנו מאד כבדה אין לי אפשרות להזיז אותה לבד,

וכן הייתי צריכה להכנס למקלחת ולהדליק נרות, לא הייתה לי אפשרות לחכות

והכי חשוב- מאיפה לי לדעת שהוא יתנהג בצורה כזאת מלחיצה????

לא היתה כאן שום היתגרות מצידי

אז על זה את צריכה יעוץ

מה קורה ברגע בלתי צפוי שהוא חוטף טירוף. אני באמת לא יודעת מה מייעצים ברגע כזה

זה קל להגיד תלכי וזהו

ולא התכוון שדווקא כל בעל יכוון על אישתו...

זמירות שבת זה בנורמה וזה כן מתבקש שהשיר הזה יושר בכל מצב.

לא הגיוני שאת כותבת לה שאם היא רוצה להתגרש והיא רוצה שהוא כן 

ישיר את השיר הזה, בשביל זה היא צריכה יעוץ.

ברור לי שלכל מטבע יש שני צדדים.

ונשמע לי שיש כאן יותר מדי רוע וקשיים שבשביל לחפות עליהם 

ולעשות שלום בית, היא תצטרך להיות ממש ממש גיבורה.

וגם ככה החיים שלה לא תותים והיא לא מלקקת דבש כל היום...

לדעתי זה נראה שהיא בכלל לא בעניין הגירושים. היא רק כרגע במערבלות

אנשים שרוצים להתגרש גם ישנו בספסל ברחוב ולא יהיו שניה ליד משהוא שמתעלל בהם

אלוהים ישמור- מה יש להגיד לה לנסות טיפול? אתם  נורמליים?

יש להם ילדים, הם נשואים הרבה שנים והם ניסו טיפול. זה לא שהם נשואים טריים ורק הכירוץ הוא לא אומר שהוא אוהב אותה, הוא גורר אותה לנגד עיניי ילדיהם. הוא צועק, מתפרץ ועסוק בצרכיו שלו ולא מבין את צרכיה שלה. מה עוד צריך כדי להפרד? נכון נישואים לא מפרקים מהר אבל מותר להפרד! היא בן אדם ומגיע לה לחיות בכבוד בסיסי ולא בתסכול ואומללות.

הוא אלים נפשית ורגשית וכנראה שגם לא מפריע לו שהילדים שלו בסביבה בשביל להיות בתוך התקף זעם. אם היו בטיפול, וחיים יחד שנים- ולא משתנה? יאללה חבל על החיים שלה. הם קצרים. אפילו לא בשביל להכיר גבר חדש. אלא כדי להחזיר לעצמה קצת שפיות ושקט נפשי. כמובן שתהליך גירושים הוא ארוך ומורכב אבל ממה שנשמע לי זה שווה את זה. היא לא המטפלת שלו ולא הספוג שלו. 

אני תומכת בך אם הגיעו מיים עד נפש- רק את יודעת, ותהיי חזקה!

רק תדעי שבאחת השיחות של הרב קוואס, 

הוא הקריא מכתב מהסטייפלר אני חושבת.

שבו כתוב שזוג בא להתגרש אז הרב שאל 

אם יש ילדים.

הם אמרו שילד אחד. הרב אמר תבואו איתו 

בשבוע הבא.

הם הגיעו והרב לקח את הילד על הברכיים

והתחיל לבכות ואמר לו: עוד מעט יהיו לך 2 הורים אך תהיה יתום!

מה אני רוצה לומר, שהילדים ינזקו על כל צעד שלא תעשו!

תשתדלו לעשות את זה בצורה מכובדת ומכבדת

ואת המריבות, תגידי לו שבשום אופן לא ליד הילדים.

זה כמו שהוא יירה עלייך... קו אדום אדום אדום!!!

בהצלחה רבה. 

ויש פורום לנשים גרושות בעבר הווה ועתיד...

אם תרצי אשלח לך שם למי לפנות או שאחת מהן תראה 

את השרשור הזה ותפנה אלייך בפרטי...

גירושין בהובלת עורכי דין יכולים להיות דבר נורא!
לכו למגשר - לא בשביל לחזור להיות ביחד אלא בשביל להיפרד כמו שצריך.
תעשו הסכם שיהיה טוב לכם שיכלול הכל. ותעמדו בו.

תיזכור - כל מריבה שלכם פוגעת קשות בילדים. שימו את עצמכם בצד בשביל הילדים...
אם צריך - אני די מבין בגירושין מהבחינה המשפטית. אשמח לסייע...

זה משהו שעושים באופן פרטי? או דרך בית דין/בית משפט?

מה העלות של שירות מגשר?

אני כולה לומד את הנושא. מכיר סיפורים אין סוף וקורא המון על הנושא
לא עושה שום רווח. וממש ממש לא מפרסם מישהו או משהו...

 

בלי קשר לבעיה.

לא קראתי מה כתבת, אבל קפץ לי לעין "חסידי גור".

מה קשור????

למה פתחת ניק זכר? או אולי אתם שותפים בניק?

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏