האם זה אפשרי, והאם זה בכלל נכון - לבטל את רגש הכעס לחלוטין?כתר הרימון

~דיון~

 

נניח (בתיאוריה בלבד, הרי עמך כולם צדיקים) מישהו הכעיס אותך בכך שהוא עשה מעשה שלא יעשה/פוגעני/מזיק.

הצלחת להתגבר על השפעות הכעס. אתה לא מקלל, לא צועק עליו, לא נותן לכעס להשתלט עליך. חיצונית אתה נשאר רגוע.

 

ואף על פי כן: רגש הכעס בלב נשאר. אותו אדם (דמיוני, ברור) עדיין מכעיס אותך על הפעולה שהוא עשה כלפיך! כי הוא באמת עשה מעשה לא בסדר.

 

האם זה אפשרי, והאם זה בכלל נכון - לבטל לחלוטין את רגש הכעס כלפי אותו אדם?

 

לדעותיכם, תובנותיכם, רגשותיכם, מחשבותיכם והעולה על רוחכם אודה.מתפלפל

 

 

 

 

(וואו. כמה זמן לא העליתי לפה משהו כזה...חושב)

הרמ"ק ב'תומר דבורה', אומר שצריך ואפשר לבטלחסדי הים
את רגש הכעס, וכך פשטות הרמב"ם (רק הוא אומר שאפשר להראות כלפי האדם כעס חיצוני, אם זה יעזור לו לתקן דרכיו).
הראי"ה קוק ב'עין אי"ה' מחדש שאפשר להשאיר טיפה מרגש הכעס בזמנים מסוימים.
את תומר דבורה אני לא מכירה, ואשמח להכיר.כתר הרימון

הרמב"ם אומר שבעבודה על מידת הכעס ללכת לקיצוניות ולא להגיע לאמצע.

אבל האם אנחנו נדרשים לא לכעוס כלל גם בפועל?

 

להלן מקורות שמהם נראה שאין דרישה לא לכעוס כלל (כי זו דרישה מוגזמת מדי? קשה מדי? או שאין טעם? לא יודעת.)

 

מסכת אבות פרק ה:

"ארבע מידות בדעות. נוח לכעוס ונוח לרצות... קשה לכעוס וקשה לרצות... קשה לכעוס ונוח לרצות... נוח לכעוס וקשה לכעוס..."

---> אין מידה חמישית של לא כועס בכלל, אלא רק "קשה לכעוס".

 

מסכת אבות פרק ב:

הם אמרו שלושה דברים. רבי אליעזר אומר... ואל תהי נוח לרצות.

 

מתוך פירוש רבי אריה לוין:

זה שלא אמר "אל תכעוס" אלא אל תהי נוח לכעוס: כי טבע בני אדם להיות נמשכים אחר הכעס, ואמר: אף אם לפעמים צריך אתה על כרחך לכעוס, לכל הפחות לכל הפחות לא תהיה נוח לכעוס...

 

יש לי גם מקור מאורות הקודש, אבל הוא לא קשור באופן ישיר. אשמח למקור בעין אי"ה.

זהו ספר עמוק, של פנימיות התורה.בן-ציון
או "קבלה".
לא הייתי ניגש אליו בלי הכנה מתאימה ובלי הדרכה, וכמובן לא בקלות ראש. (לא אמרתי שאת כן, רק הזכרתי.)
(יצא לי לקבל עליו 'הדרכה'.)כתר הרימון

אבל אולי באמת רק לפי הקבלה צריך לבטל לגמרי? והדרישה ממנו, כבני אדם, היא אחרת?

 

מה שמחזיר אותי לשאלה הפותחת.

(ההדרכה היא לפני, אחרי ובזמן הלימוד...)בן-ציון
(בלימוד קבלה אפשר בסטייה קלה להגיע לעבודה זרה ח"ו. כך עשה אותו האיש.)

לא למדתי את הנושא, אז לא אוכל לענות כראוי.
זה לא נחשב קבלה האמתצקון לחש

זה ספר מוסר שבנוי על-פי הקבלה. לא יודע אם יש בעיה ללמוד אותו, לא רוצה להגיד סתם.

 

גם מסילת ישרים, למי שמכיר את הרב שריקי מכון הרמח"ל...

תומר דבורה?בן-ציון
נראה לי שכן, אבל לא אתעקש.

מסילת ישרים מבוסס על רעיונות קבליים, אבל כתוב בשפה פשוטה כדי שגם מי שלא בקיא יוכל להבינו.
כל ספרי הרמב"ם הם קבלה, הם פשוט משתנים זה מזה ברמת החשיפה והגילוי, עפ"י האדם שזה מיועד אליו.
ברמב"ם יש עקרונות קבלייםצקון לחש

אבל הרמב"ם לא היה מקובל שקיבל מרב אחר, יש איגרת על זה מסוף ימיו (למרות שיש שטוענים שהיא לא אמינה).

ורוב העניינים הרוחניים שהוא מדבר עליהם בגלוי במורה נבוכים, הם שייכים לעולם המידות...

 

גם את תומר דבורה אפשר להבין די בקלות, הוא משתמש במילים בעברית שמושאלות מהקבלה, אבל הן בסה"כ י"ג מהתורה וההסבר שלהן.

לא מבינים יותר מדי לעומק בספר הזה, אבל מבינים.

לא אתווכח.בן-ציון
מורה נבוכים בהחלט ספר פנימי, ובכלל לא הייתי ניגש אליו ללא חברותא בוגר או רב מדריך בצמוד אליי.
עם כל העיוותים שנוצרו ואמרו על דעות הרמב"ם, הגרסאות והציטוטים הלא מדויקים,
הרעיונות של הרמב"ם נהפכו לכפירה.

יש להיזהר מאוד שלא להגיע למקום נורא שכזה, להגיד על הגאון עצום שכזה שאינו עוסק בקבלה (כפי חלק מהדעות) או שאר שטויות שכאלו.

לא למדתי את תומר דבורה, אבל צריך לזכור שזה שהבנת בשכל את המילים הכתובות, אינו אומר דבר על הבנת כוונת הדברים.
אני לא מזלזל בך ח"ו, רק יוצא נגד הטרנד של לימוד ספרים עמוקים לבד ואחרי יומיים חושבים שהם ענקי עולם.
|נאנח|
על זה הדרך- פותחים אורות הקודש בשיעור א', שערי קדושה, קול הנבואה וכו'.
קצת ענווה וקצת שימוש ת"ח יועילו.
שערי קדושה זה ספר מוסר, באותה מתכונת של תומר דבורהצקון לחש

ושמעתי מכמה רבנים ומראש ישיבה שהוא המליץ לבחורים צעירים ללמוד אותו.

 

למדתי את שני הנ"ל, אין לזה שום קשר ללימוד קבלה, הם משתמשים במושגים קבליים כמו שהחסידות עושה. אין בזה בעיה.

מי שלומד ספר מוסר וחושב שהוא גדול הדור, הוא קצת בעייתי...

סליחה, אבל אתה טועה טעות חמורה.בן-ציון
שערי קדושה זה ספר הנועד לתלמידי חכמים ולא לכל אחד, והוא פחות או יותר מדריך מעשי כיצד להגיע למצב המאפשר רוח הקודש.

זה לא מתקדם לשום מקום, אז נעצור כאן. בבירור הדרך של הישיבה שלך שונה לגמרי משלי, ועל כן השוני בדעה.
זה רק שער רביעי. אתה מוזמן להגיד את זה לכל הרבנים שממליציםצקון לחש

על הספר גם.

זה לא עניין של ישיבה, אני לא מחובר לשום קו אחד, אני מכיר רבנים מכל הזרמים הפלגים והדעות, לא שמעתי, אישית, בחיים מישהו שאוסר ללמוד שערי קדושה.

 

אני אישית למדתי אותו ואין בו שום בעיה.

נראה לי שאתה לא מבין באמת מה זה לימוד קבלה לפי התגובות שלך לספרי מוסר פשוטים...

גם חסידות אתה חושב שאסור ללמוד כי יש שם מושגים קבליים?

לא אוסרים אצלנו ללמוד את זה.בן-ציון
זה פשוט בא אחרי שאדם בנה קומות מסוימות עצלו ע"י ספרים אחרים.

אמרתי לך להפסיק ואתה מתעקש.
אני עוצר פה.
חח אמרת לי להפסיק? מה אתה הבוס של העולם?צקון לחשאחרונה

אתה לא חייב לענות לי בחזרה, צדיק.

 

לא מכיר את הישיבה שלך, זאת לא הדרך לגבי ספרי מוסר

בעיה ללמוד רמ"ק, לא קבלת אמת???!!! ציטטו ממנו מלא גדוליחסדי הים
עולם במשך הדורות!
בראשם השל"ה, הגר"א, החיד"א ועוד ועוד.

רוב פירושי הזוהר במשך הדורות ושיש היום נסמכים בעיקר על הפירוש המקיף של הרמ"ק לזוהר- 'אור יקר'.
זה לא העניין.בן-ציון
העניין הוא קלות הראש שניגשים לספריו, לא ח"ו שהרמ"ק בעייתי.
חביבי, תקרא שוב.צקון לחש

מי אמר שהרמ"ק זה לא "קבלת אמת"? אתה רציני?

הוא היה הרב של האריז"ל.

אם אני זוכר נכוןמתקדם...
הרמב''ם אומר שבכעס וגאווה צריך להיות כל הזמן הקיצוניות השניה, לא?
הרב קוק ב'עין אי"ה ברכות דף ז. על הסוגיא שלחסדי הים
הקב"ה כועס בכל יום, הוא אומר את זה גם על אדם.

לגבי עצם הדיון, כנראה שכעס מתעורר באופן טבעי באדם, והאדם לא יענש על זה, אמנם הוא צריך להשתדל להסיר את הכעס מלבו, ואם אפשר מלכתחילה לא לבוא לידי כעס.
דיון קלאסי על ילדיםמשה

מצד אחד אסור לכעוס, מצד שני אי אפשר באמת לתת להם לעשות מה שהם רוצים.

 

ואז מתחילים למצוא פיתרונות ביניים...

פה הרמב"ם אומרכתר הרימון

שמצד החינוך - להראות כעס, אבל לא לכעוס באמת.

 

 

 

ובעצם, כשחושבים על זה: איך מחנכים לא לכעוס מתוך דוגמה אישית???

כעס הפנים. יש הרבה סיפורי אדמורים על זה.נפש חיה.

הסימן- האם כשהוא יהיה בן עשרים, גם אכעס על המעשהה הזה?
אם לא- לא לכעוס.

דווקא הסימן הזה אומר לי הפוך.כתר הרימון

מעשה כזה של ילד קטן - מה יש לכעוס בו? מה הוא כבר מבין? אבל כאשר ילד גדול עושה זאת - יש מה לכעוס.

 

לא. אם בעוד 20 שנה לא נתייחס אליו*- אזיי גם כשהוא עכשיו קטן-נפש חיה.

לא נכעס .

*ולא נתרגש מהמעשה [הרי מי יזכור לילד בן 5 עדד גיל 20

 שליכלך את החולצה בחול?...]

את מתכוונת האם אכעס על אותו מעשה עוד 20 שנה?כתר הרימון

גם מעשים משמעותיים יותר, מכעיסים 'באמת', יפסיקו להכעיס אותי.

זו שיטה לדחות את הכעס וכו', אבל בכל זאת...

אבל מה עם השאלה הפותחת?

כן. וזה מה שהתכוונתי עם אותו אדמור. ככה ענה כששאלו אותו איךנפש חיה.

הוא מצליח לא לכעוס.

עיקר הבעיה בכעס הוא הצד הפנימי, לא החיצוני.בן-ציון
כפי שחסדי הים אמר, יש אפשרות לבטלו. כמו הלל הזקן, שלגמרי לא היה שם.
אך כפי שאמר בשם הראי"ה, יש מקום לרגש הכעס במצבים מסוימים (מלחמה וכדו').

בנוסף, יש מקום לביטוי חיצוני בלבד של כעס (עם דגש על בלבד) בחינוך, כאשר זה בא ממקום נקי מבחינה פנימית ומאהבה.
כך שמעתי מרבותיי, איני זוכר בשם מי. כנראה עפ"י הפסוקים "חושך שבטו שונא בנו", "שבטך ומשענתך המה ינחמוני", "את אשר יאהב ה' יוכיח".
זה נקרא "כעס הפנים". הפסוקים מתאימים בערך להגדרה הזו....נפש חיה.


אני מאמין שמי שהופך את זה למשימה מרכזית ועבודה עבורועוגי פלצת

אז כן, הוא בהחלט יהיה במצב ששום דבר לא מכעיס אותו

 

 

לדעתי אנחנו לא באמת מעוניינים להיפטר לחלוטין מהכעס,

באופן טבעי יש בו הרבה תועלת וחשיבות

הכעס נצרך. החכמה היא להשתמש בו בחכמה ולהבין את שורשו.נפש חיה.


יש לי חברים שמעולם לא יצא לי לשמוע או לראות אותםעוגי פלצת

כועסים על משהו או מישהו

 

בעיניי זה מעיד על גדלות, וזה משהו שהייתי שמח להעתיק

 

מי שבנה לעצמו סולם ערכים, למד להבחין בין הטוב לרע

ולהתנהג עם הזולת ברגישות ובהבנה,

בעיני יש דרגה כזאת שהיא גבוהה אבל ראויה להערצה

יש מצב כזה חוץ מהלל הזקן?כתר הרימון

והאם זה נכון שפעולה מזיקה שאדם עשה לא צריכה להכעיס אותי?

 

אז---- מה אמורים להרגיש כלפיו? הרי לקבל את המעשה לא יהיה נכון.

להתייחס בהגינות הן למעשה והן לעושה. להפעיל שיקול דעת אחראינפש חיה.

מונע פיצוצים מיותרים לרוב.

אפשר להגיב עפ"י השכל.בן-ציון
עפ"י ההבנה שדבר זה אינו נכון.
כעס הינו אבדן שליטה, ו"כל הכועס כאילו עובד ע"ז".
לכן זה ידרוש מצב מאוד מיוחד כדי להשאירו.
מן הסתם יש דרגות בינייםעוגי פלצת

ויש אנשים שקשה מאוד עד בלתי אפשרי להכעיס אותם

 

סוג של אמונה, סוג של הרמוניה עם העולם הפנימי שלך והעולם שסביבך

ואני חושב שכולנו מכירים לפחות אדם אחד - שהוא פחות או יותר כזה

 

 

סתם ככה טבעי והגיוני שפעולה מזיקה כלפיך תכעיס,

ואם אתה לא כועס כי אתה פראייר או וותרן אז יש לך בעיה אמיתית

 

אבל אם אתה לא כועס ממקום של רוגע פנימי ושל פרופורציות לגבי החיים

והשוּליוּת של הנזק והאמונה ביכולת שלך לתקשר עם אותו אדם

ולהסביר לו בנחת מה הבעיה,

 

אז בעיני זאת מעלה, ויתכן שאפילו תשכנע את מי שהזיק לך שהוא עשה

מעשה רע שהוא לא מעוניין לחזור עליו

יש כאלה אנשים גם בימינו (הלוואי עליי).ריקו

הנקודה היא לא לאבד שליטה. כל עוד אתה בשליטה זה סביר. 

להכנס באוזניים להכנס בשכל (ומיד לצאת מהאוזן השניה) ולא לרדת ללב.

את אמורה להשאר מרוחקת מזה ברמה הרגשית. 

וזה לא סותר שלפעמים צריך לכעוס. אתה לא אמור להיות "שטיח" "נוצרי" 

אם מישהו לא נותן לך לחנות/לדבר וכו' אתה מגיב. אבל לא מהבטן. 

יצא  לך לראות  רופא או טייס? גם אם צרחו עליו ברמזור גם אם הוא היה רוצה

אין לו הפריוולגיה (רשות?) להתחיל להפגע. חושב על זה פעם אחת. מגיב או לא וזהו. נגמר הפיאסקו.

את מזהה בשכל "אוקיי הבנאדם לא התנהג נכון כלפיי. אתרחק ממנו וזהו" ולא נהיית מעורבת רגשית. 

"רגש הכעס בלב נשאר" ברגע שזה בפנים זה כבר מקבל חיים משלו ומפעיל אותך וכו' וכו' 

ואז אתה מתבאס. למה אתה מתבאס? כי משהו שולט עליך. זה נקרא כל הכועס כאילו עובד ע"ז

למה? כי מישהו התיישב על יד ההגה ומתחיל לנהוג בפראות ולמלמל "וואי מה הוא עשה לי, ואיך הוא דיבר אליי,

ומה אני אעשה לו, וכל #$#%$%$ ש$@$## וכו' וכ'ו ואתה יושב במושב ליד ומסתכל בבהלה בנהג המטורף 

שאתה לא מאמין שזה אתה ושזה מה שאתה עושה. אמנם לא ממש עניתי אלא תיארתי למה הכעס לא  משתלם. גם משהו. 

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=28941

חיפשתי משהו אחר ומצאתי את זה. 

תגגלי עין אי"ה כעס יש שמה התייחסות אם אני זוכר טוב. 

בחסידות יש מושג שמדבר על להתגבר ולעומתו בכלל לא לתת למחשבות להכנס. השני עדיף. 

וגם אם נכנס לא להתחיל להפוך בה ולהפוך דכולה בה אלא להפטר מזה מהר. 

זה שני אנשים חכמים: (לא הקשבתי) 

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=23648

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=22669&cat_id=3702

 

שמעתי שר' אברוםריקו

כשהיה דיין (אולי אב בית דין) 

היה שם מישהו שלא רצה לשים כיפה.

אני מנסה להזכר בסיפור.

הוא טען כלפי הדיינים בחוצפה או משהו כזה

בכל מקרה 

שורה תחתונה העיף אותו מהבית דין 

מסקנה (אחת מתוך כמה): אפשר להגיב בלי כעס. 

אגב מי שרוצה - אספקלריא ערך "כעס"עוגי פלצת

כאן - http://aspaklaria.info/020_KAF/%D7%9B%D7%A2%D7%A1.htm

 

מאוד מעניין ומעשיר
וכן פלא יועץ ערך כעס - http://www.ateret4u.com/online/f_01643.html#HtmpReportNum0181_L2

אין הרבה מה להוסיףימ''ל
כבר הזכירו את דברי הרמב"ם (שהתבסס על חז"ל) שבניגוד לשאר המידות שבהן יש ללכת בדרך האמצע ונטייה לכל צד היא שלילית - בכעס וגאווה צריך ללכת עד לקצה השני.
הסיבה לזה היא לא כי הכעס לא מוצדק אלא כי הוא לא טוב לאדם עצמו (ופה צריך להבחין ולהבדיל בין שיפוט לבין כעס - אפשר וצריך לבקר ולהכיר ברע ובעוול אבל לא להתפעל מזה רגשית, ההתפעלות הרגשית היא הכעס).
לכן לגבי השאלה אם זה נכון לא לכעוס - כן, זה נכון.

וזה גם אכן אפשרי ומשתלם (פעם הלכתי במדרכה אחרי לימוד טוב ועברתי ליד שלולית ענקית, לפתע הגיע רכב בטיסה והשפריץ עלי מים ובוץ מכף רגל ועד ראש. הנהג, אותו הכרתי, לא שם לב כי הוא דיבר בטלפון וגם אחר כך כששם לב לא הפסיק את השיחה אבל לא כעסתי עליו אפילו לשנייה, זו הייתה הרגשה נפלאה. כמעט הודיתי לו על המקלחת ).
תודה על כל התגובות. נהניתי לקרוא. מוזמנים להמשיךכתר הרימון


עין איהריקו

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=23648

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=22669&cat_id=3702

 

 

<< · עין איה על שבת · יג · ב · >>


א"ר אבין מאי קרא לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר, איזהו אל זר שיש בגופו של אדם הוי אומר זה יצה"ר.

אם כי כל הנטיות של המדות הרעות הרי הן דברים המאבדים את הונה של הנשמה, חלק אלה ממעל של האדם, בכל זאת הרי הן מבונים לכתחילה לשם חיוב והרבות הטוב אלא שהאדם צריך לשקול אם הטוב ההוא הנראה לעיניו איננו מאבד ממנו טובה רבה הרבה יותר ממנו, שזהו החשבון של הפסד מצוה כנגד שכרה. ועל כן צד היצה"ר שבהן אם כי מזיק הוא אבל איננו זר. מה שאין כן יסוד הכעס שתוכנו הוא לא לבנות רק להרוס להשחית, לשבר ולכלות ועל כן הוא זר באמת ביסודו אפילו כלפי גופו של האדם וק"ו שהוא זר לגבי נפשו, רוחו ונשמתו. ועל כן אמר כי על ידי השמירה מאל זר שהוא בגופו של אדם, שהוא יצה"ר של הכעס, יבא לידי המדרגה הטובה שלא יכנע ג"כ לפני כל הנטיות התאוניות האחרות שאע"פ שאינן זרות אבל הלא נכרים הם שמתנכרים הם במעשיהם לאביהם שבשמים. ועל כן הננו לומדים מפסוק זה שלא יהיה בך אל זר, כלומר שבפנימיות גופך לא ימצא זה הכח המכלה וההורס שהוא הזר גם לגופו של אדם. והתוצאה משמירה מעולה זו תהיה שלא תשתחוה לאל נכר. וההבלטה של האל הזר לעומת האל הנכר הוא שהאל הנכר איננו זר לגופו של אדם ואינו רוצה באיבודו ממש אלא הוא נוטה להנאתו. לקיומו הדמיוני, והאל הזר שבגופו של אדם, הוא בא להרס ולכלות את הכל וטורף נפשו באפו. איזהו אל זר שיש בגופו של אדם הוי אומר זה יצה"ר.

בלת"ק - אפשרי ורצוי ודורש עבודה פנימית גדולה.ט'
באגרת הקודש פרק כ"ה בעל התניא מסביר לפי צוואת הריב"ש למה מי שכועס נחשב לעובד ע"ז.

בקצרה: אדם שכועס מסתלקת ממנו האמונה שהכל קורה ומכוון ע"י הקב"ה.
למכעיס היתה בחירה אם להיות שליח לדבר לא טוב שכבר נגזר מראש שיקרה.

בקצרצרה: התחזקות באמונה וביטחון עוזרת להתמודדות וירידה משמעותית במידת הכעס.
מן הסתם מי שיתמיד גם יגיע למצב של ביטול הכעס.


בול^~א.ל


ספר הקבלה 'ראשית חכמה' מתייחס לזה באריכות..חיכו ממתקים
ומאוד מגנה את מידת הכעס.
אני לא חושב שזה אפשרי להיפטר לחלוטיןאלגאוי

אבל כן אפשר לטפח סיבולת גבוהה יותר או דרכי הרגעות מהירות יותר.

 

מסלש מפורש, סוף פרק יאאלעד
חשוב להדגיש שהכעס כמידה מגיע ממקום של גאווה ואנוכיות (איך הוא מעז לעשות לי ככה!) אבל גם ממקום של רצון לשינוי שבלעדי התרעומת לא היה מתקדם.

צריך רק לנווט נכון
לדעתי זה לא אפשרי לבטל את הכעס. זה חלק מאיתנו. מהטבע שלנוחללית

אמנם ישנה חובה יהודית לא לכעוס, לשלוט בדחפים וכו'. 
אז תכלס מה קורה בפנים? עם כל האש, העצבים והכעס על השני. ופה מגיעה עבודת המידות.. אם זה לא היה כזה קשה, כנראה לא היו קוראים לזה עבודה.
חובה על היהודי לעבוד על מידותיו שיהיה פחות כעסן. לא רק כלפי חוץ אלא ואף בעיקר בפנים. 
לפי החסידות, עיקר העבודה היא להעלות את הכעס לעבודת ה' - מעביר על מידותיו= משתמש בכוח של הכעס לצד החיובי של העבודה. וחובה להתפלל על זה שנוכל באמת להעביר על מידותינו ולהשתמש באנרגיה(שונאת תמילה אבל פסדר..) הזאת לדברים חיוביים. (:

מחלוקתמיאו מיאו
בין הרב קוק בעין היה הקב"ה כועס בכל יום לבין המסל"י בפי"א שכותב שאין כלל מקום לכעס.
מי ער?מעייןאהבה

יש לי כל מיני מחשבות והייתי שמחה לדעת אם מישהו רוצה שאני אחלוק אותן איתו

לפי חוקי הפורום המקוריים והעתיקיםהרמוניה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

 

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

אני לא זוכרתמעייןאהבה
בשם כל הפורום, אני נוזף בך.חתול זמני

זהו, עכשיו את נזופה.

אבל אני עדין ערה עכשיו זה בסדר?מעייןאהבה
אני מאשרתLavender

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

אבל זה מאוחרמעייןאהבה
כן, גם עכשיו מאוחר...ל המשוגע היחידי
לגמרימעייןאהבהאחרונה
כן, ודאיריבוזום

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

חדמשפצל"פ
היו זמנים
בטחרקאני

אני הייתי פה

בניק אחר

אני ער, ואחרי ארוחת ערב טעימה..פ.א.
כולנו עומדים בתור לחלוק איתך את המחשבות שלךLavender

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

מי ער?ל המשוגע היחידי

הייתי חייב

רקאני

אני ערה

לא ברור איך ולמה

כן, המועדון שלנו גדול ומכיל את כולם ל המשוגע היחידי
קראתי מי רעב🤦🏻‍♀️אשר בראאחרונה
כנראה הרעב משפיע פה על השינה?
מה אתם חושבים על הודעות כאלההרמוניה

**שיטת הונאה חדשה!**  
**30 דקות יכולות להרוס לכם את החיים.**  
זו לא הונאת טלפון רגילה — היא מסוכנת הרבה יותר.  
הם לא צריכים את הכסף שלכם, לא את הסיסמה שלכם ולא את האמון שלכם.  
הם צריכים רק את *הטוב לב שלכם*.

לאחרונה הופיעה במרכזי קניות, בתחנות מטרו, בשווקים ובמקומות ציבוריים “הונאת בקשת עזרה” חדשה.  
המבצעים הם בדרך כלל אנשים לבושים היטב, בגיל בינוני או מבוגר.  
הם עשויים לומר שאינם יודעים להשתמש בטלפון, שהם צריכים לבדוק את גובה הפנסיה או הסבסוד, או שהם נכנסו בטעות לעמוד הלא נכון — ולבקש מכם לעזור להם עם הטלפון.

**החלק המסוכן:**  
כאשר אתם לוקחים את הטלפון ליד, לעיתים קרובות כבר פועל בו שיחת וידאו, הקלטת מסך או זיהוי פנים.  
מישהו בצד השני צופה בכם. אתם חושבים שאתם עוזרים — אבל למעשה אוספים את הנתונים הביומטריים שלכם.

זו לא הונאה רגילה.  
זו הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית.  
הם לא רוצים את הכסף שלכם — הם רוצים *אתכם*.

אם תיגעו בטלפון (טביעת אצבע), תקראו מספרים או קודים (קול), או תביטו במסך בזמן השיחה (פנים), שלושת המזהים הביומטריים העיקריים שלכם — טביעת אצבע, קול ופנים — עלולים להיגנב.

בינה מלאכותית מודרנית יכולה ליצור “שיבוט דיגיטלי” שלכם — כמעט מושלם.

**ומה שקורה אחר כך מפחיד:**  
הם יכולים להשתמש בשיבוט הדיגיטלי שלכם כדי לקחת הלוואות אונליין, מימון צרכני, משיכת כספים, ואימות אוטומטי באמצעות פנים וקול.  
תוך 30 דקות כל מסגרת האשראי שלכם עלולה להיגמר.  
כשתקבלו הודעות מהבנק, תגלו שהכסף שלכם לא נעלם — אלא להפך, אתם שקועים בחובות של אלפים או אפילו מיליונים.

---

### **זכרו את 3 הכללים:**

1. **לעולם אל תעזרו לאנשים זרים עם הטלפון שלהם.**  
  אל תיגעו, אל תלחצו, אל תצפו ואל תקראו שום דבר בקול — גם אם יגידו “רק לחיצה אחת”.

2. **שיחות וידאו לא מוכרות:**  
  נתקו מיד.  
  לעולם אל תיענו לבקשה “להסתכל למצלמה” או “לדבר רגע”.

3. **שתפו את ההודעה הזו עם מבוגרים, ילדים וחברים טובי לב.**  
  המתחזים מכוונים עכשיו לאנשים טובים.

---

### **תזכורת אחרונה:**  
לעולם אל תחשבו: “לי זה לא יקרה” או “אני מספיק חכם כדי לא ליפול”.  
בדיוק על הביטחון הזה ועל טוב הלב הזה הם בונים.

**אנא שתפו. כל שיתוף נוסף עשוי להציל קורבן אחד פחות.**


(https://m.youtube.com/shorts/B6zquFqOrSk)

 

 

כאילו, אי אפשר כבר לעזור לאנשים? צריך לחשוד בכולם שכולם רמאים? מה נסגר?!?!
 

>>טיפות של אור

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

 

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

לא יאומן שהאתר "לא רלוונטי" עדיין רלוונטיאריק מהדרום
תודה!👍👍 מגניב שיש אתר כזה...הרמוניה

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

הבלים שמטרתם ליצור בהלה וריחוק חברתינקדימון

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.


ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.


ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...


ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

לגבי ד'בחור עצוב
מערך הסייבר הלאומי הוא בדיחה. 
אז אנא תעדכן אם יש משהו חשובנחלת
פייק של דודות וסבתותפשוט אני..
אני לא חושבתנחלת

אני מחפשת! 

 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

 

הכי פשוט שאפשר.

 

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

 

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

 

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

 

קשה. 

 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

 

תודה!

 

 

 

מה לגבי חתולים?חתול זמני
חתולים זה בסדרנחלת

 

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

 

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

 

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

 

 

שועלים? קנגורו? דובים קטנים?חתול זמני
דובים קטנים לא, קנגרו רק קטנים, גורי שועלים - אפשרנחלת
הרמוניה

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

מותר לברוח. למה צריכים להיות תקועים בכך זה?נחלת

 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

 

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

לא מזדעזעתהרמוניה

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

 

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

אני חייבת לעשות את זהנחלת

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

 

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

 

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

 

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

 

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

 

לחיים!

וקנגורו קטן.חתול זמני
אפשר. אבל שלא יגדל.נחלת
משלוח מנות, סופגניות, צפירת שבת. לא שכחת משהו קטן?בחור עצוב

ארץ ישראל? 

גם אני חשבתי על זה חחחהרמוניה
לא מעזה להודות בפורום הזה ש...נחלת

 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

 

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

 

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

 

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

 

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

 

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

 

 

גם שבת היא לא פשוטהבחור עצוב
גם יום כיפור. גם גידול ילדים. רוצה לברוח מכל זה? 
ילדי כבר גדלו. יש לחלקם כבר ילדים משלהםנחלת

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

 

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

 

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

 

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

 

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

 

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

 

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

 

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

 

מצאתי ספר מעניין. אני רק בהתחלה. עיוני.נחלת

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

מצאתי לך את האי החלומי והקסוםLavender

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

 

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

חמודה!נחלת

 

 

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

 

אבל תודה רבה רבה.

 

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

 

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

 

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

 

תבורכי!

אני יכולה להציע לך פתרון לכל בעיה שהעליתLavender

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

 

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

  • סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
  • הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
  • הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

  • ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
  • "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
  • שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
  • איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

  • ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
  • תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

  • איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
  • פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

 

תודה אבל בשום אופן לא אי מלאכותינחלת

 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

 

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

 

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

 

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

 

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

אולי מברקים בטלגרף?חתול זמני
רק בקבוק. ככה זה בכל הסיפורים!נחלת
מצטרפת^הרמוניה
הקב"הרקאני

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

 

תודה!נחלתאחרונה

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

 

מאז אני פוחדת.....

לא מסבירת פנים; שיר ארץ - תיקון טעותנחלת
פייקאנוני.מית
אבל בלי קשר יש אמצעי זהירות אחרים. צריך לנקוט בהם ובכללי לפחד פחות
לא הבנתיהפי

איך אפשר להכיל את זה שכל כמה זמן נפטר חייל שהגן עלינו בנופלו לפעמים בני 19 כל החיים לפניהם ...

איך אפשר????

אתם קולטים בכלל כמה אנשים הקריבו את עצמם למעננו


 

 

השבת חשבתיהבדידות

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

אי אפשר כבר להכיל את זההפי

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

הפי - מוצ"ש הקשבתי לשיעור של הרבנית שולמית פישרנחלת

בשידור חי.

 

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

 

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

..אני:)))))

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

לא . מיהי?נחלת
..אני:)))))

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

תודה!נחלתאחרונה
מאיפה מוצאים?הפי
זה מטורף אין מיליםהרמוניה

אי אפשר להכיל את זה

את צודקת, אי אפשר...אני:)))))
מחרידזיויק
מחשבה כואבת...שלג דאשתקד

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

אבל הרי הכל מושגח לגמרי! ושם נורא טוב להם.נחלת
נורא ואיוםארץ השוקולד
תוהה אם אנחנו יכולים להפעיל לחץ על מנהיגנו שירצו לדאוג להרתיע את אויבינו מצפון
נראה לי חשובטיפות של אור

(בעקבות השרשור של @הרמוניה)

 

תשתפו - איך את מוודאים או מאמתים מידע שרץ באינטרנט?

אני מכיר שתי שיטות: לשאול מישהי מומחה בתחום (למשל רופאה) שאת סומכת עליה, והצלבת מידע בין מקורות אמינים
 

תעזרו ליצור רשימה של מקורות אמינים בעיניכם? 

אני אתחיל:טיפות של אור
אתרים של קופות חוליםטיפות של אור
אתרים ממשלתיים (סיומת gov)טיפות של אור
האתר 'לא רלוונטי' של חנן כהןטיפות של אור
אתרים של משרדי בריאות גדולים (האירופי,טיפות של אור
הישראלי, גם ה-FDA וה-CDC. למרות שעם שני האחרונים כנראה צריך קצת להיזהר בזמן האחרון)
הקבוצה 'מדברים על חיסונים' בפייסבוקטיפות של אור
יש שם גם רופאות ורופאים ואחיות שעונים, ואז הם כותבים מי הם בסוף התגובה. לחפש את התגובות האלו
ויקיפדיה האנגלית הרבה הרבה יותר אמינה מהעבריתטיפות של אור

חוץ מנושאים פוליטיים

מה זאת אומרת יותר אמינה? אפשר דוגמא? תודה.נחלת
רפואה אני שואל רופאיםחתול זמני

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

טיפות של אור

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

טוב אני בעיקר מפה לאוזן... מבעלי ניסיוןהרמוניה

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

אז בעז"הטיפות של אוראחרונה

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

שאלהנחלת

למה, כדי להגיע לדיון של היום או אתמול או שלשום, עלי לעבור על כל חודש ניסן, ולפעמים אולי גם על אדר?

למה זה לא מופיע מייד בתחילת השרשור?

חושב שהבנתי את שאלתך, אך היא לא מנוסחת בצורה ברורהפ.א.

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?


 

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)


 

 

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?


 

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.


 

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

האמת שברגוע
ב"עדכני" כבר לא תמיד מופיעים רק השרשורים החדשים, לפעמים הוא מקפיץ שרשורים ישנים גם אם לא הגיבו שם
זה קורה לפעמים ולעיתים רחוקות לדעתיפ.א.
אולי בגלל תקלות באלגוריתם שמעלים מהדף פוסטים שקראת כבר.  ייתכן ומעלה שוב פוסטים שראית אך לא פתחת.  
מה זה פוסטים שראית ולא פתחת?הבדידות

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

אם לא הייתי פותח לקרוא מה כתבת בגוף ההודעהפ.א.
זה היה שרשור שראיתי אך לא פתחתי.

אה הבנתיהבדידות

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כן. כי כל הזמן יש לי שרשורים שלא פתחתיפ.א.

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

כן אבל אולי הם שם כמוהבדידות

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

זה אני לא יכול לדעת.פ.א.
נכון. אין הבדל בין ראיתי ולא פתחתי לבין לא ראיתי. 
כן, הבנת אותיהבדידות
זה קורה לי כל הזמן.. די מעיק שצריך לפתוח הכלברגועאחרונה
הבנתי,תודה רבה!נחלת

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

 

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

 

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

לא נכנסים מגוגל. זו הבעיה. נכנסים לאתר ערוץ 7פ.א.
בדפדפן האינטרנט.  
שבוע טובזיויק
בשר ברצף מרביעי היה אתגר
במשקל. זה לא דיאטה?הבדידות
עושים כושרזיויק
ב"ה
חשבתי קטוגניתהבדידותאחרונה
לדעתכם - חילוני חוגג עצמאות אחרת מדתי?מחפש אהבה

כן?

איפה לדעתכם נעוץ ההבדל?מחפש אהבה
שדתי רואה את ה' ואת המהלך האלוקי וחילוני לאאני:)))))
שטויותכְּקֶדֶם

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

תרשה לי כקדם לחלוק עליך.נחלת
מדוע לדעתך החילוני כה מלא אותנטיותחתול זמני

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

פשוט. אפחד לא רודף אחריהם.כְּקֶדֶם

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.


למה מודרך אחשלי היקר.חתול זמני

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

 

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

בחירה ברור שישכְּקֶדֶם
מתוקף היותך שומר מצוות אתה מחויב לשו"ע ולמסורת שנקבעה על ידי חז"ל. פעם התפילות היו אישיות חז"ל מחקו את זה ותיקנו לנו מערכת תפילות מסודרת. הכל מסודר כמו שצריך אין בזה שום דבר טבעי כי אנחנו חיים בתקופה לא טבעית. ככה זה כשאין שכינה,חייבים עוגן. אתה יכול להגיד עד מחר כמה זה נחמד וקסום אבל אותנטי זה לא. אתה פשוט מחויב לעשות את זה
לא אני לאחתול זמני

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

 

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

גם שיש שכינה יש דברים שאתה עושה כי אתה מחוייבאני:)))))
בתור לא כל כך דתית לשעברנחלת

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

 

 

דווקא ביום העצמאות זה לא ככהברגוע
אין הדרכות של חז"ל איך בדיוק לחגוג, חוץ מהתפילות שהרבנות קבעה
לא מבינה את הקביעה הזו; רענן, אמיתי...במה?נחלת
אכן, אתמהא.חתול זמני
הנה עוד מהפרא האצילחתול זמני

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

חושבת שהבנתינחלתאחרונה

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

 

"אל תקרא חרות אלא חירות".

חילוני לא מברך על ההללאריק מהדרום
ולא צופה בחידון התנך
ממתי חילונים לא צופים בחידון התנך?קפיץ
חילונים מאוד אוהבים תנ"ךמחפש אהבה
יש וישאריק מהדרום

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

אולי הסטייק יותר זול..שבור לרסיסים

עוד משהו שפיספסתי?

מה הדיבור?אריק מהדרום
אני מבינה שגם אתה לא צופה בחידון התנךקפיץ

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

 

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני דווקא צופה בואריק מהדרום

אני לא מצליח לזהות חילונים.

בוודאי שיש השנה חילוני - גיאורגי ריבניקובפ.א.

 

 

 

השנה היה חילוני שהשתתףארץ השוקולד
הגיע למקום הרביעי נראה לי
תמיד יש מתמודדים חילוניםבוקר אור

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

כןנקדימון
חילוני מסתכל על שעבר, ואילו אנחנו מסתכלים על שעתיד לבוא. בעוד החילוני רואה כמעט רק את השואה, אנחנו רואים את הגאולה. בעוד החילוני בעיקר רואה הצלה, אנחנו רואים חזרה של עם ישראל למילוי תפקידו. בעוד החילוני ממוקד ב"כוחי ועוצם ידי", אנחנו ממקדים ב"וידעת... הוא הנותן לך לעשות חיל".

אולי יעניין אותך