מישהו העיר לי על שקראתי פה בפורום ''חמוד''. טענתו היתה 1. הוא מבוגר. 2. אני לא מכירה אותו.
אנשים באמת רואים את המילה חמוד או ילד או מותק בתור כינוי חיבה (ספציפית בפורום הזה)?
למשל חמוד לך לישון. או ילד תתבגר. או מותק תרגיע.
ואם זה לא ראוי לקרוא כך.
למה לקרוא למשל. מפגרת או פסיכית או דבילית. הכל על אותו משקל לא?!
אתה לא מכיר אותי אני גדולה וכו'.
למה רק כינוי 'חיבה' (שאפילו לא בא במטרה הזאת אלא בתור צורת דיבור) אנשים נלחצים?!
נשגב מבינתי.
אשמח אם תאירו עיני.
כאילו את איזו דודה שאומרת איזה חמוד אתה וצובטת בלחי.
ואף אחד לא אוהב שמקטינים אותו.
(חוץ מזה שההודעה שלך קצת לא ברורה אז אין לי מושג על איזה חלקים מהשאלה שלך עניתי ואם בכלל עניתי על חלק כלשהו בשאלה שלך)
א. אם אתה קורא לי סתומה\דבילית. אני יכולה לקרוא לך חמוד לא? (במידה ואתה רואה את זה כהקנטה)
ב.זה ביטוי. צורת דיבור. לא משנה למה אתה חושב שזה. זה כולה צורת ביטוי אז לא אמורים להיעלב או לקחת קשה.
ג. אני יודעת שלא כתבתי את זה ברור כ''כ מטעמים אישיים. אשמח אם בכל זאת תבין ותענה לי.
שמישהו העיר לי שכתבתי חמוד. לטענתו זה לא מתאים. השאלה- למה זה לא מתאים? אתה קורא לי דבילית אני קוראת לך חמוד. על אותו המשקל. דבילית זה לא מחמאה גם חמוד זה לא מחמאה. זו התבטאות. ונתתי דוגמאות כמו ילד תתבגר, חמוד לך לישון או מותק תרגיע.
אתה עדיין רואה את הביטוי 'חמוד' כביטוי פוגעני?! או בלתי הולם?!
אז מה השאלה?
או להיות בלתי הולם.
לא יודעת.
משהו במילה חמוד לא הסתדר לו.
א. טכנית כן, את תצאי בסדר אם תחזירי לי ב"חמוד" אחרי שקראתי לך סתומה. אבל את מסוגלת ליותר מזה וסתם חבל שתרדי לרמה הזאת.
ב.גם טיפשה זה ביטוי וצורת דיבור ומעליב. אנשים נעלבים מהמון דברים - את זו שמחליטה אם זה שווה התייחסות או לא.
ג. אני מנסה.
"חמוד" זו אומנם לא קללה, אבל זה כן מגיע בדרך כלל עם הקשר של ילדים קטנים, כלבלבים ועוד כל מינ דברים שאנשים נורא אוהבים אבל לא אוהבים שמשווים אותם לכאלה. אז יש אנשים שזה מעצבן אותם. וזו זכותם. וזו גם זכותך להמשיך להשתמש במילה הזאת אם מבחינתך זה שימוש סביר.
משתדלת יותרלי אין שום בעיה עם זה זה. בכלל. באמת. אני לא כועס עליך. אני בסדר. מאוד. לחלוטין. לא נעלבתי.
אני שונא אותך.
לא באמת, כן?
עכשיו אנחנו תיקו.
עכשיו רציני. לי אין כוונה לפגוע באחרים, למרות שמבחנתי זה לא אמור לפגוע.
אז לא התכוונתי לקרוא לך ככה. (איך הספקת בכלל לראות את זה?! עיני נץ)
שלחתי. קראתי שוב וערכתי.
וזה שעון מפגר אם כבר...
ואני כנראה פשוט קורא הרבה יותר מהר
למעניין יותר.
אז תפאדל.
סליחה מראש.
באמת חמוד.
...זו טעות מתבקשת למדי.
הנקודה היא שחמוד לא אמור לפגוע בדיוק כמו שדבילית לא פוגע.
דבילית.
נעלבת?! לא. כי לא היתה כוונה להעליב. זו צורת התבטאות.
אומנם קיצונית ולא נעימה. אבל עדיין זה בגדר התבטאות ותו לא.
כי את לא באמת דבילית. ואני לא באמת נפגעתי.
אבל על אותו משקל שהוא קורא לאנשים אחרים ואולי לי דבילית יש לי זכות לעקוץ חזרה ולהגיד לו תרגע חמוד. לא?!
אבל מבחינתו זה כאילו חצה גבול או משהו.
עיזבו לא הבנתי מה הוא רצה ממני.
וגם הייתי מעוצבנת אז, ולא ניסיתי להבין.
ועכשיו שאני מנסה להבין לא הולך לי.
ולפי חוק פו, נורא קשה להעביר טון בפורומים.
דהיינו - לעעעעעע
ושתנוח דעתך על משכבה בשלום.
לאאאאאאאאאא.
עכשיו בגללך אני טיפש.
זה כבר היה ככה.
ומה אם אני אגיד לך שההפך הוא הנכון?
כי אין לי כח ואני צריכה ללכת ללמוד למבחן מעצבן במתמטיקה.
למה את מבזבזת את הזמן בלעשות כלום כמוני?
מה יותר עדיף:
א.לעשות תרגילים במתמטיקה? (בעעע)
או ב. לחרבש בשכל ולשגע מישהו אחר. (שווה פי מאה)
מסקנה. ב' יותר שווה.
אבל א' ניצח ולכן
צ'או.
נכנסתי לכרטיס אישי והיית בן 16.
אתה גדל מהר יחסית למישהו בלי שכל.
אני בכלל בן 3852 וקוראים לי סנטה קלאוס.
אפילו טיפה.
יודע מה תשנה כל חודש.
לא כל שבועיים.
אבל מה שבאלך.
לא הבנתי לאיזה גיל את מצפה ממני לשנות.
ביחס להתפתחות המוח.
אז זה מותיר קצת אפשרויות.
את יודעת כמה זמן בזבזתי על האפליקציות שאתה עושה כל מיני משלקים וזה מפתח לך את המוח?
(ולכי כבר ללמוד)
אין אין.
בעיניים עובדים עלינו.
הלכתי. תודה.
קוראים כאן ככה.
ולמה לא לקרוא חמוד וכו'? זה לא פוגע. ולמה זה לא נעים?! עדיין לא הבנתי. מה לא נעים פה? זו התבטאות\סלנג.
לא משהו מעבר.
כמו שאמרתי כבר. ''ילד לך לישון''. יעליב מישהו? יהיה לו לא נעים?
אבל טוב שהארתם את עיני. אדע להבא.
*מה לא מחקת?
יוניאל תיכנסי לזה.
למה לדבר בסלנגים או בפחיתות כבוד כשיש לנו שפה כ"כ יפה?
אין לי ספק שאת לוקחת אותי קשה, אז לא נורא ואל תעלבי...
ועכשיו היא תרד עלי עד סוף חיי....
דהה
מה יהווה יותר אסון לאנושות?!
נאאאא על מי עובדים.
סטייל ברבאק.
#סלנגים.
שנאמר, 10 קבים של סטייל ירדו לעולם והם פוזרו שווה בשווה בין כולם. ה-סוף.
סתם צעקת "היטלר!" ללא קשר לכלום. זה נורא מאולץ ולא באמת נקרא.
ה-סוף.
ה-סוף.
(חורץ לשון)
אז כבר עברת על סוף השרשור. שזו עברה גדולה שכנראה מגיעה עם עונש.
חושבת תעצמה.
זהו לא שהתחיל משהו.
אבל פה סיימתי איתך.
''למה לדבר בסלנגים או בפחיתות כבוד...'' וואלה יופי.
אין יור פייס.
עוד לא מצאתי את האיש שמת מלדבר מכובד.
די עם הדיבור הנגוע הזה!
הגבת על די עם הדיבור הנגוע.
זה אומר שאני צודקת כל לא הלכת לעיקר של מה שכתבתי(שצריך לדבר בכבוד)
אלא לטפל זה אומר שאת מסכימה עם דברי. אז למה למען ה להגיד תנוחי וכו רק בשביל הוויכוח?
זקן- שקנה חכמה...
הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!
היום יש תהיות.
למה אני קוראת הודעות מפעם
למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה
למה אני מרגישה שהכל עליי
למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)
למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות
איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה
למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו
למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו
למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי
למה החיים כאלה עליות וירידות
ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים
לא תמיד, אבל לפעמים כן
למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה
איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי
אני זוכרת שהיו הרבה יותר
ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם
מעניין
אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא
למה הפסיקו לייצר נוקיה208
למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208
למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן
ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר
אפילו בנות מפה שפעם היו לי
מה שלומך?
ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.
ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא
למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא
למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה
אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה
אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא
אני רוצה להיות עצמאית
אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב
מספיק לי די והותר מה שעובר עליי
והעומס הזה שמגיע
מכל מיני סיפורים שקורים מסביב
עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור
עד שהבנתי שהוא ברור
אסור לי להיות שם יותר מידי
ואני מוגבלת
אני יכולה להיות נחמדה
להתעניין בשלום
להביא משהו נחמד אם מסתדר לי
אני לא יכולה לתת את הבית שלי
או את האוכל שלי
או את הלב שלי
וזה גם לא יעזור
עכשיו צריך להתפלל
ואיפה אני ואיפה להתפלל
ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם
אבל יש לי תפקיד
כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי
הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים
הוי טאטע רחמים עלינו
אנחנו רוצים להתפלל
חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן
מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור
בקיצור גאולה עכשיו
זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו
ובלי הנחת של אביגייל
אנחנו רוצים בית דוד
מהר עכשיו אין זמן לחכות
חיכינו מספיק אביגייל
טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו
ותן לנו שמחה!
משהקוראים לזה מובחנות
אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית
אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית
צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.
מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.
אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.
אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.
לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.
כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?
אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.
ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה
אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה
להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר
כי לחשוב עליה בלי יכולת לעזור זה קשה
ולעזור זה לא אפשרי
אז מה נותר?
להתפלל
והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין
ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם
ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.
ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.
אולי, אני לא יודעת.
בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח
איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.
זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.
(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")
לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.
בסדר
אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.
אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.
הדבר הכי חשוב.
אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.
צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.
לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.
והוא אמר לי תודה רבה.
יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.
כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה
ואשריכם לגמרי כמו שנאמר
אבל
לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי
ואם האדם הזה הוא אישה אז כן
צריך לומר תודה גם אם זו אישה
עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה
(למעט שבועות? אולי)
אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו
וואו
אשריך לגמרי
והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ
אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא
להבדיל בין החיים, כן.
(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)
הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?
אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.
זה חרא
דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...
אח"כ אם זוכרים אותך
אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים
הייתי איתה ביחד
