מרחיקה את כל האנשים שטובים לי.

איכס איכס איכס.

|בוכה|

הצגה ענקית.

|נגעל מעצמו|

למי אני מנסה להוכיח?

למי?

רק כי אני חייבת לאזן פה כמה דברים.

אני אדם טוב.

יש בי כל כך הרבה יתרונות,

אני אדם שלפעמים יש לו נפילות,

בעצם אני אדם.

זה מבטא הכל.

אדם.

עם רגשות,

כעסים ועלבונות,

עם שכל,

עם לב,

עם מצב רוח שלפעמים קצת לא איאיאייאיי

אני כולי אדם.

אז אני שונאת אותה

ואותו, אפילו שאסור להגיד.

ימחל לי אלוהים.

אבל בכלל אני לא שונאת בני אדם,.

כי ככה החלטתי.

וזהו.

צריכה להתייחס?

להיפגע?

להקשיב?

לצחוק?

לחבק?

לאהוב?

למה לי לא מקשיבים?

איתי לא צוחקים?

אותי לא מחבקים?

לא אוהבים?

באלי לקלל.

אולי יוציא אגרסיות.

אבל אני לא.

כי אני פחדנית.,

זה בערך כמו החיים.

מה שאני רוצה לשכוח אני לא יכולה.

ורק תבין ותחבק אותי.

וזהו.

לכלום אני לא קשורה.

לא לשם,

ולא לשם.

לא אליה, ולא אליה.

פשוט לא קשורה בכלל.

רק שאני יודעת שזה לא יחזיק מעמד.

אווף.

ויופי לה.

הלוואי שאני יצליח לעמוד בזה.

שאני אתחדש.

כי אם אין אני לי מי לי.

הבעיה שאני גם מאוכזבת מעצמי נורא, למה אני לא מקיימת את מה שקיבלתי על עצמי?

אבל בכלל עכשיו כל הכבוד לי וזהו.

רק לפעמים לפעמים אולי קצת הרבה כן.

אמן שיופיע גם אצלי.

יש לי כמה שאלות לשאול אותו.

אבל בדיוק עכשיו טוב לי.

מן שמחה בלב.

העצב מצליח קצת להתפנות.

גשם זה ברכה.

נפילה זה ברכה, 

קימה זה נס.

אני הצגה אחת גדולה.

לא אמיתית לאפחד.

התרגשתי.

בכיתי.

נפגעתי.

אהבתי.

רציתי.

התגעגעתי.

צחקתי.

הורדתי.

שתיתי.

אכלתי.

שנאתי.

התעלמתי.

הזדהתי.

נעלמתי.

שלא כל פעם שאני נכנסת לפורום הזה אני יכולה לקרוא פה.

יש לי עוד זמן לזה.

אבל זה יקרה.

יהיה טוב.

אני בטוחה.

אני אוהבת אותה.

ואותה.

בתוך הבטן יש לי בלבלה.

הכל מסתובב לי.

ואני כל כך אוהבתותם.

קשה לי נורא.

אבל אני יהיה בסדר.

רק מראה שאני חכמה.

אני לא יודעת כלום.

תוכי אני.

עלאק יש אנשים כאלה וכאלה.

למה אוהבים אותי.?

מה יש בי?

אני הולך ומשתגע.

לעזאזל.

לפעמים אני חושבת

שיש בתוכי ילדה קטנה שכל חייה לימדו אותה רק לתת.

חבל רק שאף אחד

לא סיפר לה-

שמותר.

גם.

לקבל.

לתת כל הזמן או לקבל.

אני אוהבת איזון.

ואני חושבת שלתת.

כל כך נמאס לי כבר להיות חזקה לעולם.

ואליה.

להראות שהכל טוב.

שאני מאמינה שיהיה טוב.

זה קשה לי כל כך|פורץ בבכי|

לא יהיה טוב.

לא יהיה טוב.

לאאאא

ממ כן.

אז לא רוצה להתאבד.

רק להיעלם.

וזהו.

ימות העולם.

רע.

כלומר צריכה חיבוק גדול.

מהעולם,

מהסביבה,

מהמשפחה,

מהחברות.

ממנה.

פייף.

איכס.

יאק.

-למה?

/כי ציפיתי

-אבל ידעת ששלא ייקרה כלום. ידע שזה מה שייקרה.

/אבל ציפיתי, חשבתי שהפעם יהיה אחרת, הפעם יהיה טוב. זה לא פייר.

|נכנס מתחת לשמיכה|

|בוכה|

כנראה על משקל GAZA

לא מבין מה רוצים מהם

זה יוצא לטובה שסוף סוף מבינים שלא משנה מה נעשה נצא מואשמים בשואה חחח

איזה ילדי כאפות

חייב לראות את הסרט הזה איכשהו.

הלבוש הזה כאילו פשוט עם חוש אסתטי של כלום

למה כל שמאלני מרקסיסטי קומוניסט חייב להיראות ככה?

מדכא איפה האדום הצהוב

יש לה פוטנציאל חבל מאוד

דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.

בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.

העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה

שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.

מה הדבר האחרון

הפרט הכי קטן ואקראי

משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך

משהו שעליו הכל נשען

משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת

שלא משנה מה עוברים הוא נשאר

וישאר

תמיד

שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא

דבר שממנו תצמח מחדש

כולך תיוולד מחדש ממנו

חי בשביל להילחם ביום אחר

כנראה

שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב

כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה

מפסיד בקרב

וחי

וחוזר להילחם ביום אחר

כנראה שאין ברירה.

די פחדני האמת

כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו

הוא יישאר באותה דעה בדיוק.

כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.