זה מאוד לא נעים.

עברתם זה נראה כאילו עברתם איזו טרגדיה,

תאמת גם אני עברתי תקופות כאלו מאוד קשות ולא קצרות... שום פסיכולוג לא עזר ושום בתיך, רק דבר אחד עזר דביקות בקב"ה פשוט תלך תפתח איזה ספר חסידי [לאנשים פשוטים] או איזה ספר של הרב שלום ארוש או שתלמד איזה פשט בגמרא איזה קושיה עצומה על הרמב"ם שסותר את דברי ר' חיא ורב פפא ואם נתרץ שכך יהיה קשה מהגמרא ב... שאומרת כך וכך ואז נאמר תירוץ אחר ואז הריטב"א מפריך אותו ואז נחזור לתירוץ הקודם והוא לא קשה כי שם מדובר שכך ופה שכך וההוכחה שרואים ב... ואז שוב קשה מכך וכך וכו' וכו'...

אין דבר יותר מתוק מזה פשוט בה לך לרקוד משמחה ואושר [כמה פעמים עשינו איזה ריקוד בפנימייה לאחר איזה פשט ברמב"ם] זה פשוט מתיקות.

ואם ללמוד דברים עמוקים זה לא בדיוק בשבילך אז תפתח משהו של הרב ארוש או תתן תפילה עוצמתית ופשוט תתבודד ותדבר עם ה' תפרוק כל מה שיש לך בלב אתה תראה שאתה תחזור בריקודים.

מנסיון...

ומי שיאמר לך שזה שטויות סימן שהוא לא טעם את זה מעולם ולא הרגיש את המתיקות הזאת ששוה יותר מכל תאוות העולם הזה [בלי גוזמה בכלל].

"טעמו וראו כי טוב השם"

אז יאללה למה אנחנו מחכים בוא נרקוד "איזה טוב השם איזה... איי איי"

ארי מש.

לא לכולם זה ככ קל, 

כל אחד וההתמודדות שלו.

אני לא יודעת עד כמה זה נכון אבל שמעתי שבנות יותר קיצוניות אז התנודות במצביי רוח שכאלה חזקים ביותר.

וחץ מזה אני מקירה אנשים שבכל מצב קשה כמו רצח של משהו קרוב או מקרה של מחלה קשה שלא נדע

עומדים בלי קושי,אבל לפעמים שבוע רגיל יכול להוריד אותם על ברכיים.

אתה אף פעם לא יכול להבין אדם אחר במלאו, אז צריך היזהר מאמירות שכאלה.

ל-אני חופשיה,

ההצעה שלי היא למצוא מטרה מספקת, כמו התנדבות שאת יכולה לראות שאת עושה טוב זה מעודד,

וגם לחייך אפילו בכח(לפעמים זה מצחיק כך שהרווח כפול).

בהצלחה.

בפרופורציות. יש אנשים עם חיים באמת קשים.

20161118112057.jpg

אבל זה לא סותר את זה שהתמודדויות ולא פשוטות בכלל, יש לא רק לקבצנים, הומלסים, ולהבדיל יתומים, ילדים להורים גרושים וכו... יש גם לאנשים "רגילים"...

זהו.. הייתי חייבת להעיר.

לכולנו יש התמודדויות. אבל צריך לקחת אותם בפרופורציות הנכונות.

מסכימה.

אופ

יווו למה הפכתם אותי.

אחי, יש אנשים מפגרים, נכים, מוגבלים, והם כל הזמן מחייכים.

איך זה יכול להיות? כי הם בוחרים להסתכל חיובי על המציאות..

נכון, וכל הכבוד להם!

אבל אני לא כזו 

אבל לפני הכל:

תשמעי, לפי התגובות שלך זה נראה שאת רק רוצה... להתלונן על המצב שלך, ובכזה מצב את רק תשקעי בבוץ של עצמך!!!

תנסי לצאת מזה, פשוט תקומי תתחילי לזוז לכי לחברות, לטיולים.

למה ניסית דבר ממה שאמרו לך פה? [ודאי שאת רוצה לצאת מזה אבל בפוער את רק יושבת ומקטרת רוב האנשים שהיו  (ואני ביניהם) \שהם בדיכי הם ככה מקטרים זה אחד מהסימנים וזה טבעי לחלוטין זה תופעה ידועה שאנשים נוטים להישקע בבוץ של עצמם במקום לשכוח מהעבר ולהתחיל מהתחלה]

תדעי לך שתלונות על החיים לא יובילו אותך לשום מקום יש ספר פסיכולוגי של ברברה ברגר [מתורגם מאנגלית] שנקרא 'הכוח לשנות' בתחילת הספר היא מסבירה שכל מה שתגידי \ תחשבי על החיים כך החיים שלך באמת יראו.

כלומר תנסי לומר לעצמך בקול שלש פעמים ביום בכל פעם 15 פעמים "אני חזקה, אני מושלמת ואני התגבר ויצא מזה" או כל משפט דומה [תקביעי לפי המצב שלך], פשוט תיחיי את המשפט הזה, תתלי אותו בלבך שזה יהיה הקמפיין האישי שלך, וברגע שאת תסתקלי על החיים בצורה טובה וחיובית וכל הזמן תומרי את זה ותשנני את זה לעצמך תכתבי את זה בפלאפון תציצי שם כל פעם ותראי שהחיים שלך ישתנו! מנסיון!

[אגב הספר מומלץ מאוד יש אותו בצומת ספרים]

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות