לפעמים נמאס לי מללמוד.אני כולה בכיתה ט אבל עדיין נמאס לי. להקשיב והכל
אז אני מבריזה .לפעמים יש פעמים שאני באמת יכולה להתגבר ולאסף כח ולהקשיב
ולפעמים זה מגיע לזה שאני פשוט יוצאת משיעורים (אלא אם כן זה שיעור חשוב אז לא מבריזה בשום מצב)
המורות לא ממש מבינות אותי וכמעט הזמינו לי הורים.
מה אני עושה?
1. מחליטה לקחת אחריות ונכנסת לשיעורים
2. נשארת ככה
הייתי במצב שלך, עשו עלי אסיפת מורים או איך שלא קוראים לזה, כל יומיים הייתה לי שיחה עם המחנכת וכו'.
הייתי ככה מלא זמן
מתישהו השנה הבנתי שזה רק היצר הרע והתחלתי לקחת אחריות על עצמי
זה קשה, ממש קשה, אבל חייבים. במיוחד בכתה י' שנוכחות זה חלק מה 30 אחוז של ההערכה חלופית.
והברזות - זה הרגל.. אם מתחילים נורא קשה להפסיק
ברור שקשה, אבל חייבים!
אז בהצלחות!
ניגונאאבל אם באמת יש לך בעיה לשבת בהרבה שיעורים (הפרעת קשב, עייפות יתר ועוד) אז כדאי שתשבי עם ההורים שלך והמחנכת ותסבירי להם שיש לך בעיה אמיתית ולכן את מבקשת אישור נניח להבריז משיעור שניים ביום
אם זה לא ישים באולפנה שלך אולי כדאי לשקול לעבור אולפנה
ואני בשיעור א' ישיבה קטנה (כמו כתה ט' אצלכם) ואצלינו שיעורים של שעתיים וחצי ולאחר מכן הפסקה 10 דקות ואז סדר... 
אז זהו שאני לא הצלחתי וגם אצלי כמעט רצו לזמן את ההורים, עד שהר"מ אמר לי ללכת להתייעץ עם המשגיח הוא דיבר איתי שעה והביא תאוריות ודברים מאוד חכמים אבל הם מאוד ארוכים וקשורים בעיקר לישיבות כך שזה לא הכי מתאים פה.
לאחר מכן הר"מ הביא לי עוד צ'אנס אבל אני צריך לכתוב את השיעור [כך שאין לי מצב לחלום או לרחף].
תאמת בתחילה זה היה קשה מוות סרדתי ככה חצי שיעור [אבל הר"מ לא התייחס כי הוא ידע שזה תהליך שלא בה ביום אחד] וככה כל יום אילצתי את עצמי להתרכז (כי צריך לכתוב) ומיום ליום הצלחתי יותר ויותר והיום אני יכול להתרכז שיעור של בלי לכתוב בסבבא.
זה אחלה של שיטה גם בגלל שאני בעניינים כי אין מצב לחפף ולומר הבנתי אפ' שהבנתי רק 90 אחוז. כי צריך לכתוב טוב, ולכן כשאני לא מבין אני שואל אותו שוב וככה אני בעניינים אז השיעור ניהיה מאוד מעניין כי אני פשוט בפנים.
ועוד משהו קטן...
בשביל להקשיב ולהתרכז צריכים להיות מונחים בעניינים ולהבין טוב את הנאמר כי רק ככה זה מעניין ובאופן טבעי אדם לא יכל להתרכז בדבר שלא מעניין אותו (כמו שיש שיעורים שכולם חולמים אבל כשרואים סרט כולם מרוכזים ומהופנטים למסך כי הסרט קצת יותר בעניין מהשיעור), ולכן חשוב מאוד להיות בעניינים ולהתעניין בחומר הנלמד...
בדוק ומנוסה!!!
ב-ה-צ-ל-ח-ה-!!!!!
חחח וגם אני בכיתה ט...סתם ניסחפים..
העולם יפה! המורים טובים! החברים/חברות מקסימים! משפחה טובה! הורים טובים! והשיעורים מרתקים!
צריך לשנות גישה, לחיים ולעולם!
לראות את הטוב שבכל דבר.
זה מאוד עוזר להבין את האחר. ולחזק את עצמנו להתמודד נכון עם המציאות, גם עם החובות והדברים שיותר קשה לנו לבצע.
תנסי.
בהצלחה!
הוא היה אומר שכשלומדים בלחץ ובלי לזוז ועם הרבה מאמץ זה לא טוב, כי זה מכניס את הגוף למצב של לחץ מסוים שאז קשה יותר להתרכז...
לכן כדאי שתשבי רגל על רגל בפנאן\סאטלה בקיצור, ללמוד רגוע...
בהצלחה!!!
גמאני ככה מבריזה מכל שיעור שני.. ולי כבר הזמינו הורים ולא ככ עזר.. אני פשוט לא יכולה לשבת יותר מידי זמן..
אבל לי זה בגלל הפרעת קשב.. נראלי כדאי שתבדקי אם יש לך..
<
זה כמו שתגידי למי שצריך משקפיים שיתאמץ לראות...אבל שיתאמץ חזק..
בלתי אפשרי.
דיי עם השטויות... אני רוצה לראות אם במופע סתד-אפ \ סרט היא תבריז!
אפילו אם הסרט יהיה 4 שעות תראו אותה יושבת כמו ילדה טובה מהופנטת למסך \ לבמה!
אם גם אז היא איפר-אקטיבית אז באמת צריך ריטלין ואם לא אז פשוט הסטד-אפ קצת יותר מעניין מהשיעור
אני חייבת לקום/ להסתובב/לצאת להתאוורר כל בערך 20 דקות..
אולי אם השיעורים בבי"ס היו כמו מופע סטנד אפ היא באמת היתה מצליחה להתרכז. בפועל זה לא ככה אז אי אפשר.
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
