לא קבוע אבל כשיש משהו שלי בתור דתייה לא מתאים..

ואת לא דפוקהה ילדה

אבל זה עובר ואחכ רואים כמה זה עדיף להיות אדם מאמין ועושה כמה שהוא יכול גם אם זה קשה לו..

תעצרי אתזהה!

קודם תודה על העידוד אימגוס!

דבר שני

אני מתיחסת למה שקיפודה אמרה.אמרת שאחרי זה רואים כמה טוב להיות אדם מאמין.

זה בארור לי שבסופו של דבר המטרה שלנו כאן זה עבודת ד' ולא כל היום להתעסק ביופי,יצרים,תאוות

וכל מיני.אבל כרגע,זה קשה ויכול להיות שאני עוברת את זה כדי להתחזק יותר.אבל כשאני חושבת לעצמי תמיד 

שזה יבנה אותי זה כבר לא בונה כי אני נותנת לזמן לעשות את זה ולפעמים אני לא פועלת.

מסובך 

כי כן אנחנו תמיד רוצים להראות יפה, לאכול דברים שאוהבים וכו. גם אנשים מבוגרים..

והקטע שכל אחד בטוח שהוא היחיד... אבל זה ככככככוווווולם

אבל זה החיים לעמוד בנסיונות...

להסתכל על החיים לא כדבר שבו זורמים עם המצב בו נולדתי. ואם הייתי גדלה בבית חילוני? לא משנה מה הייתי חושבת אז משנה מה אני חושבת על מציאות כזו היום? זו מציאות טובה? ככה הייתי רוצה לחיות? ובבית מסורתי? מה ההבדל בין אכילת חזיר לבין ש,נגיד, אישה נשואה תלך ללא כיסוי ראש? ובין לספר לשון הרע? ובין לשמוע בקול דברי חכמים? ובין לדבר עם בן?

השאלה הכללית היא ההתייחסות לניצול החיים ולמילוי העולם הערכי. (תשר- נסי לא לחשוב על הנאה רדודה שנראת כיף אלא על מה האמת.)

ללמוד אמונה.

היה פה קטע על הנוער הדת"ל..... אמצא אותו בל"נ...

טוב- זו האפשרות היחידה לטעום טעם תות אמיתי! עם כל הג'וקים. יאממ! (אז לא. כמעט כל ריבות התות שאכלתי ביו של מיטב המגעילות המזוייפות ומלאות הרעל. (נכון, @ההוא גברא?!)

זה קורה לכולם וזה לגטימי

זה מראה שיש לך יצר הרע. כמו לכוווולם.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....