זה נושא מורכב עם צדדים לכאן ולכאן ושירשורים בנושא תמיד מתפתחים לכיוונים אמוצנליים עזים...

את יכולה לעשות חיפוש כאן בפורום לגבי שירשורים קודמים בנושא.

בקשר לחיסונים ואוטיזם- מה שאני יודעת:

יש טענות כאלה, אבל הן מופרכות.

יותר מזה אני לא יודעת, לא הגעתי לשלב הזה.

לעומק - גילתה שהאוטיזם של הבן שלה הוא מהחיסון הזה.

זה לא אומר שלכולם זה יכול לקות - כנראה שיש רגישות מיוחדת לחלק מהאוכלסיה.

בכל אופן, אכן הטלת כאן פצצה. נושא החיסונים מאוד נפיץ כאן בפורום ובכלל.

אנחנו אישית בשלב של בחינה מחודשת של הנושא. אחרי שאת הילדים הראשונים חיסנו כרגיל (אבל באיחור) - את הקטנה עוד לא חיסנו בכלל. ועוד לא החלטנו מה לעשות בעניין.

בהצלחה בהחלטות המסובכות... 

וגם הנסיבות הראו קשר כמעט ברור...

הנסיבות הראו קשר ממש ברור- מיד אחרי שהיא נפלה התגלה האוטיזם.

בקיצור- אמהות כואבות הן ממש לא המקור האמין, והן תמיד תחפשנה סיבה למה זה קרה ותיתפשנה לכל אתר קיקיוני באינטרנט...

אפרופו אתרים - גם אתרים הם לא מקור אמין, בפרט לא אתרים מגמתיים שמציגים צד מסוים מאד של המציאות.

מה אמין?

אפשר להאמין למשרד הבריאות (שיש לו גם אינטרסים מסוימים, אבל עדין הוא יחסית אמין)

אפשר לבדוק , ולראות שאין אף מחקר שהוכיח בצורה ברורה קשר בין חיסונים לאוטיזם.

כן היו מקרים מסוימים שחיסון מסוים (שהורד מהמדפים) גרם לתופעות לוואי, 

כן היו מקרים של תביעות על חיסונים שהתקבלו (זו עדין לא הוכחה במאה אחוז)

ולכן , לדעתי החיסונים לא מסוכנים בצורה ודאית (ודאי לא כמו המחלות שהם מונעים שמסכנות בצורה וודאית מאד)

הצפיפות שלהם והזמן בו הם ניתנים מושפעים מאד מהאינטרסים של משרד הבריאות (ומחקרים שגילו שהרבה הורים לא יבואו לטיפת החלב, ויותר יבואו בשנת החיים הראשונה של הילד, לכן שם ידחסו את מקסימום החיסונים)

ולכן אני מחסנת, אבל לא בכל חיסון (שפעת, למשל) ולא בזמן בו הם החליטו (ביום הלידה למשל, שזו קביעה הזויה)

אבל לא הייתי חושדת שמשרד הבריאות יקדם משהו בשביל דפי ממו..

עזבי, חבלז.

אלא גם חופשות ושוברי נופש

כמו שלכל רופא (קונבנציונאלי או לא) יש אינטרסים,

להתפרסם, לקדם את הדעה שלו (גם אם היא לא מוכחת) 

ויש לו פחות מחויבות לממצאים עולמיים , כמו משרד הבריאות,

אלא אם כן תטעני שכל משרדי הבריאות בעולם מושחתים ועוד לא קם הנורמלי השפוי.

יש לה דוקטורט בפרמקולוגיה? ברפואה? איך היא חקרה בדיוק?

נכנסה לאתרים שרוטים באינטרנט ?

אולי אני אגיד שהבת שלי איבחנו אותה כאוטיסטית כי היא אכלה יותר מידי טוסטים כשהיא הייתה קטנה?

או כי לא הנקתי אותה (חמותי העילוי המטאורי אמרה לי ש"אולי הילדה עם הבעיה הזאתי כי לא הנקת אותה" , עוד דוקטור ... בגרות חלקית בקושי יש לה והיא דיי צעירה, בקושי 50 ) אז אני עניתי לה שאולי הבת שלה מטר וחצי כי בגיל שבעה חודשים היא הפסיקה להניק אותה ונתנה לה חלב תנובה מורתח מעורבב במים כמו בשנות הארבעים ולא תמ"ל. סתמה. 

או כי היא לקחה מוצץ אחרי גיל שנתיים?

אני אצליח למצוא גם אתרים באינטרנט שקושרים אוטיזם לכל דבר שיש בערך.

מסקנה,

אמהות כואבות הן לא מקור מידע אמין.

את יכולה לחפש.

https://www.youtube.com/v/Rzxr9FeZf1g?rel=0

[אפשר להפעיל בהגדרות כיתוביות מתורגמות לעברית (תרגום אוטומטי. לא הכי מקצועי.)

בהגדרות לבחור Subtitles, בתחתית הרשימה לבחור Auto-translate, ואז כמובן לבחור Hebrew.]

http://midaat.org.il/

וספציפית לגבי אוטיזם: 

http://midaat.org.il/rumors/vaccines-and-autism/

אישית חושבת שצריך לתת חיסונים למחלות הקשות.

עדיף שילד ימות או ישאר נכה?

נכון יש סיכון קטן מאוד לתגובה לחיסון (לא אוטיזים!)  אבל סיכון קלוש לעומת ללקות במחלה נוראה, נראה לי סביר.

הסיבה היחידה שאת יכולה בכלל לחשוב לא לחסן היא בגלל שרוב האוכלוסיה מחסנת, אחרת כולם היו מתים פה, כמו באפריקה.

של איזה חצי שנה או יותר ואז להיות יותר רגועים...

המשמעות האמיתית של חסינות העדר היא ששני שלישים מילדי הקהילה חלו במחלה עצמה.

באופן כזה, תינוקות שנולדו בקהילה בשנים ששני שלישים מן הילדים מחוסנים באופן טבעי (כי ייצרו נוגדנים בעקבות המחלה) מבוטחים על ידי חסינות העדר. בשנים האלה המחלה לא תתפרץ.

וגם אם נלך לפי הטיעון שלך של לבנות את הבטיחות על הגב של אחרים, האם נכון להטיל מום באחוז מסויים מן הילדים כדי שמי שהמערכת החיסונית שלא בסכנה לא יפגע?

לגבי הראשון - זה בתנאי ששני השלישים נשארו בחיים, 

ולמה לא ראינו שזה עובד בחיסון הפוליו , למשל?

ולגבי השני - נכון לקחת בחשבון שכל בחירה משפיעה על הכלל, ולבדוק היטב לפני שלוקחים אחריות על תוצאות.

כי אם לא, כל הדיון מצידך מתבסס על מה שאת יודעת עד היום.

במחילה.

לאחרונה הופיע כאן בערוץ כתבה מהמגזין לנשים פנימה. כתבה רצינית שהקיפה את כל הצדדים בעד ונגד חיסון הפפילומה.

אפשר ללמוד מהכתבה את הדינמיקה המסויימת שבה מתקבלות החלטות לגבי מתן חיסונים, ואת האופן שבו רופאים בכירים בתחומם, ובלתי תלויים, הם היחידים שמעלים שאלות (ולא מקבלים עליהם תשובות) לגבי יעילות החיסון והסיכונים הכרוכים בו.

את הרופאים האלה שוכחים להזמין לדיונים הבאים בועדה של משרד הבריאות..

אז נכון, אפשר להמשיך לטעון שהכל תאוריות קונספירציה, ומידע ביוטיוב הוא לא אמין, אבל העובדה היא, שבצינורות המקובלים אי אפשר להציג  דיעה שסותר את ההנחיות הרשמיות של משרד הבריאות.

ורמת המקורות שם ... פרופסור לעומת אתר אינטרנט מגמתי... נו באמת.

היה על זה שרשור בעבר , ושם כתבו בדיוק את דיעת הפרופסור ההוא שלא הזמינו (לא תומך גדול אבל גם לא מתנגד)

בכל מקרה - אין לי את התמונה המלאה, אבל גם לך אין, פשוט בגלל שהיא לא קיימת וקשה מאד לראות את כולה. מה שבטוח שביוטיוב זה לא המפתח..

אז מי שלא בקבוצת סיכון יכולה לחכות כמה שנים ולראות לאן זה הולך.

כדתיות אנחנו לא בקבוצת סיכון ב"ה

רוב החיסונים שאנחנו מקבלות הם עתיקים ממש.

כבר נצבר איתם ניסיון וידע.

הסיבוכים של חלק ממחלות הילדות שהיום מחסנים מפניהן היו כל כך נדירים, רוב רובם של הילדים שרדו את רוב מחלות הילדות בלי קושי.

אחוזי התמותה בילדים בשנים קודמות היו מאד מאד גבוהים.

קראת את הספר אתהלך של הרב מרגלית? הוא היה חולה בפוליו

והוא לא היה היחיד במחלקה....

הפוליו מוגר כמעט לחלוטין בזכות החיסון

כנ"ל אדמת, חצבת, אבעבועות וכו'

אלו מחלות קשות שב"ה שהצליחו להקטין את האחוזים להדבקות בהם.

אז נכון שיש מקרה פה או שם של ילדים שדוקא נפגעו מהחיסון

אבל אי אפשר להשוות את זה לכמות של הילדים שנפגעו בשנים קומות מהעדר החיסון.

עם כל הכבוד.

ולגבי הפוליו, יש צדדים לכאן ולכאן (עייני ערך הפולמוס בין רופאים בכירים בתחומם כשהתגלו חיידקי פוליו לפני כמה שנים במערכת הביוב באזור מסויים בארץ), בפרט היום שהתברואה ברמה גבוהה מאוד.

לכן , יש חיסונים שהייתי שוקלת אם לחסן מולם

אבל סיכון - גם אם נדיר - הוא סיכון , וגם הסיבוכים של החיסונים נדירים אם בכלל קיימים.

וזה בלי לדבר על רוב החיסונים שמגנים בפני מחלות עם סיבוכים לא נדירים בכלל

ולו בגלל שאני לא מכירה סיפור קשה על חיסונים

ויתכן שאת חושבת שאת מכירה - אבל מי אמר שזה נכון?

נס שלא ככה עושים מחקרים...

להפך! מסביבתי נראה ש'אף אחד לא מכיר סיפור קשה על חיסונים' וכמובן סביבתי מונה לפחות 1000 משפחות בצורה כזאת או אחרת (משפחה מורחבת גדולה, חברים שלנו חברים של חברים משפחה של אחים ואחיות וכו')

טיבם של שמועות ופחדים כאלה להגיע רחוק, ודוקא לא שמעתי אפילו אדם אחד שמכיר סיפור כזה... ב"ה! 

אם  היית מתוודעת לסיפור אחד בלבד, זה היה מזעזע אצלך את כל החשיבה.

אבל גם בלי זה, יש אינספור סיפורים קטנים והרבה פחות דרמטיים - צניחה באחוזונים, ירידה בתאבון עד כדי סיכון ההתפתחות של התינוק, עצירה בהתפתחות המוטורית. נטיה גוברת לחלות, תסמינים שיכולים להתבטא באופן יותר  או פחות דרמטי.

ומדובר בתינוקות שהתפתחו יפה ובקו ליניארי רציף עד מתן החיסון.

לנו יש ניסיון אישי משפחתי  *קל* כזה.

את יודעת שצירוף מקרים , הוא רק צירוף מקרים, הוכחה זה לא.

להנחות את רופאי הילדים לאסוף ולתעד את כל צירופי המקרים האלה, היתה מתקבלת תמונה ברורה יותר.

יתירה מזאת, אם היו מתחילים את תוכנית החיסונים בגיל מבוגר יותר, ניתן היה לבודד את גורם החיסון מגורמים נוספים כמו צמיחת שיניים ומערכת חיסונית פגיעה.

כי תינוקות קטנים הם הכי חשופים ופגיעים למחלות, מערכת החיסון שלהם עדיין מאוד מאוד לא מפותחת.

לרוב לא חשופים לחלק ממגוון המחלות שמחסנים נגדם, וגם לגבי החלק האחר, לרוב הם חולים בחסדי ה' בצורה קלה, בפרט תינוקות יונקים.

יש מדינות נאורות לא פחות מישראל, שבהם מתחילים את תוכנית החיסונים רק בגיל 3.

ובאמת מעניין לבדוק את שיעורי המחלה בארצות כאלה.

העובדה היא שבית המשפט בארה"ב הורה לקרן לפיצוי נפגעי חיסונים לפצות הורים לילדים שלקו בPDD כתוצאה מהחיסון..

ובאמת זו העובדה היחידה, אם כי עדיין לא הוכחה.

בעד כמה רוצים לטמון את הראש בחול.

שיקבע כמה אחוזים לקו באוטיזם בעקבות החיסון.

ומה רמת הסיכון שלו.

פסיקה של בית המשפט כי יש קשר במקרים מסוימים (על פי רוב חיסון מסוים שהורד מהמדפים) זו לא הוכחה.

וב. את מיתממת.

את יודעת היטב שהוכחת פגיעה מחיסון בבית משפט נסמכת על חוות דעת של גורמים רפואיים מקצועיים, וכשהיא כבר נעשית, היא נעשית כנגד כל הסיכויים.

מי שרוצה לקחת סיכון על גב הילד שלה ולא לחסן אותו- בבקשה. אף אחד לא מכריח.

מי שרוצה להיות אחראית ולחסן- אדרבה

הויכוח מיותר כי אף אחת לא תשכנע פה את השניה.

הוא לא מיותר בכלל אם מבינים שגם לחסן זה לקחת סיכון על גב הילד.

זה כל הענין.

גם לשלוח אותו לגן זה מסוכן

ובכלל, גם לצאת איתו מהבית.

צריך לשים סיכון מול סיכון.

כמה תינוקות את מכירה שנפגעו מהחיסון?

כמה נשים מבוגרות את מכירה שאיבדו ילד או יותר בגלל מחלה קשה

בתקופה שלפני החיסונים?

אי אפשר בכלל להשוות את הנתונים.

מתפקדת באופן מיטבי בימינו? 

לא אמרתי לא לחסן בכלל. אבל לחסן בשום שכל. להתחיל מאוחר יותר ולחסן את מה שנצרך.

אין מה להשוות את תנאי המחיה בעבר לתנאי המחיה היום.

תוכנית החיסונים של היום פוגעת במערכת החיסונית של המחוסנים. ולא כל המחלות שמחסנים מפניהן גורמים לתמותה.

קראתי על כמה פסיקות כאלו, זה תמיד היה על חיסונים מסוימים שהורדו מהמדף!

ולבי המחקרים - אני בטוחה שיש כל כך הרבה אנשים עם אינטרסים נגד החיסונים, וזו סיבה להצליח להנפיק אפילו מחקר אחד אמין שיוכיח שיש קשר.

במקום להשקיע באתר אינטנרט היו משקיעים במחקר...

גם לא לגבי העובדה שמדובר אך ורק בחיסונים שהורדו מהמדף. וגם לא לגבי הלכאורה "כסף גדול" של אנשים עם אינטרסים נגד חיסונים.

אין מה להשוות את המשאבים של הממסד המסודר וחברות היצרניות של החיסונים לעמותות שבדרך כלל התחילו את דרכן על ידי הורים לפעוטות שנפגעו.

עשרות מיליארדים.

וכמה מגלגלת תעשיית ביטוחי הבריאות? מאות מליארדים. 

ויש להם אינטרס מובהק שאנשים יהיו בריאים. בשבילם אנשים חולים = הוצאות. וככל שהמחלות קשות, ההוצאות גדלות.

אם חושבים על זה, לכל חברה בעולם שמעסיקה עובדים יש אינטרס שהעובדים ומשפחתם יהיו בריאים. כי עובד חולה = כאב ראש והוצאות מיותרות.

את חושבת שיצרניות החיסונים יותר עשירות ויותר משפיעות מכל זה? באמת??

חיסונים הוכיחו את יעילותם ובטיחותם. לכן גופים משופעים בכסף שיש להם אינטרס כלכלי בבריאות האוכלוסיה מקדמים אותם.

לא צריך לחפש יותר מדי.

ב. חברות הביטוח תמיד נמצאות בפיגור של שנים בתגובה שלהן למחקרים עדכניים, כך שהמדיניות שלהם היא לא ערובה לבטיחות ויעילות.

ג. מי שבדרך כלל עומד מאחורי המדיניות של חברות הביטוח הן יצרניות התרופות והחיסונים.

ממש אי אפשר להקיש מהתחום של הולדה בעוולה לפגיעה מחיסונים.

בתחום הפגיעה מחיסונים בתי המשפט (כמו גם חברות הביטוח ומשרד האוצר) נשענים לצורך הפסיקה בנתונים שמפרסם משרד הבריאות.

כיוון שבפסקי דין לפיצוי נפגעי חיסונים בתי המשפט נשענים על הקונצנזוס כפי שמייצג אותו משרד הבריאות שחיסונים הם בטיחותיים.

כאן זה עובד הפוך, אם בכל זאת הצלחת להוכיח פגיעה מחיסון, זה אך ורק בזכות העובדה שמחקרים רפואיים וגורמים מקצועיים מאשרים את היתכנות הפגיעה מן החיסון.

למרבה הצער יש ויש מקרים שהם נפגעים קשה מאוד

לצערנו הרב, לא כל התינוקות יונקים באופן מלא, ולא כל התינוקות נשארים בבית עד גיל שנה. אפילו לא הרוב. הייתי רוצה מאוד שהמצב הזה ישתנה, אבל בינתיים התינוקות האלה פגיעים וחשופים מאוד, ומסוכן להשאיר אותם כך ללא הגנה.

סיכון מול תועלת, ושל שיקולים מערכתיים וכלכליים של משרד הבריאות.

שמעו סיפורים כאלה, פשוט האמירה הגורפת הזאת קוממה אותי, היא מזכירה את כל השיח סביב הנושא... 

אגב, לכל תרופה בעולם עשויות להיות תגובות אלרגיות קשות תקראי כל עלון לצרכן של כל תרופה שהיא... אלרגיה כידוע קיימת גם למזון ובעצם לכל דבר שהוא. ולכן נמליץ באופן גורף להימנע מאכילת בוטנים לכלל האוכלוסיה? או נימנע מוצרי חלב בגלל שקיימת אלרגיה נפוצה מאד לחלב? ברור שלא.. אותו הדבר לגבי החיסונים..

ובאמת אם יש מישהו במשפחה שהיה אלרגי לחיסון הייתי שוקלת את נתינתו לשאר המשפחה, כי לאלרגיות יש בהחלט נטיה משפחתית

לפי  ההגיון שלך עצמך, יש כאן צד של להכניס תינוק זעיר למצב של ספק סכנה. 

מה שמפליא אותי תמיד זו הזהירות המירבית בנושא נטילת תרופות, ואכילת מזונות מסויימים שנשים מקפידות שלא לצרוך במשך ההריון, לעומת הקלות הבלתי נתפסת של מתן חיסון שניה אחרי שהתינוק יוצא מהרחם.

השאלה היא כמו שתחיה אמרה פעם היא ניהול סיכונים נכון. ולומר שחיסונים הם סכנה יותר מאשר המחלה עצמה לפי דעתי לא נכון.

אני בטוחה שעוד הרבה נשים פה.

בכלל זה נראה שרק אחת או שתיים פה מכירות סיפורים כאלה והן כתבו את זה כמה פעמים.. 

* ספציפית לגבי האוטיזם אציין שהמחקר שנעשה שמצא קשר התגלה כמחקר עם שלל בעיות. והוא הופרך, והוכח שאין קשר. (לא זוכרת בדיוק את המקרה, אבל בוודאות יודעת שהוכיחו שאין קשר.)
החיסונים שמקבלים הילדים שלנו, הם חיסונים למחלות, שב"ה כיום כמעט ולא קיימים, וכל זה ר-ק הודות לחסונים!
החיסון המשולש -
דיפיתריה = רעלן של חיידק מביא להופעת קרומים ברחבי הגוף וחנק ומוות כשהקרום מכסה את קנה הנשימה. כיום במדינות בעלות שיעורי התחסנות נמוכים, אנשים נדבקים ומתים ממחלה זו.
טטנוס = בעקבות רעלן החיידק (המצוי בסביבתו ועלול לחדור לגוף בעת פציעה), סובלים מהתכווצויות שרירים חמורות, עד לשיתוק של שרירי הנשימה ומוות. רב הנדבקים בזה, מתים מזה.
שעלת= החיידק גורם לדלקות ריאות קשות בתינוקות ובקשישים, ועלול להתסבך לדקלקת קרום המח שיכולה להשאיר את החולה עם נכות קשה לצמתיתות, וכמובן מוות.
המופילוס אינפלואנזה b -
חיידק הגורם לדלקת קרום המח, ספסיס, ודלקת ריאות. לעיתים מביא לפגיעה חמורה במערכת העצבים! גורם לחירשת, פיגור ופירכוסים. עד 1994 שאז התחילו לחסן, היו מתים 200 ילדים בשנה, כיום מתים לא יותר מעשרה.
פוליו - מחלה הגורמת לשיתוק הגפיים ושרירי הנשימה, מביא במקרה הטוב לנכות אם לא למוות. בקום המדינה רבים האנשים והילדים שחלו ומתו מפוליו.
החיסון המרובע:
חצבת- מתבטא בדלקת גרון עיניים, חום ופריחה. סיבוכי נשימה קשים ואף פגיעה מוחית.
חזרת- מתבוא בחום ונפיחות בלוטות רוק. הסיבוכים הינם דלקת באשכים שעלולה להביא לעקרות, שלקת בלבלב, קרום המח, דלקת של רקמת המח, וחירשות.
אדמת- מתבטא בפריחה וחום. אצל נשים הרות בתחילת הריון גורם לפגיעה חמורה ביותר של העובר! אישה בהריון שלא נמצאת בחברה מחוסנת, מסכנת את עוברה מאד.
אבעבועות רוח- מחסנים כיום לאור זה שהנגיף נהיה אלים יותר. הסיבוכים הינם דלקת ריאות,מח,כליות ועוד. כיום מתים בשנה בין ילד לשני ילדים.
הפטיטיס A - נגיף שתוקף את הכבד. עד 1998 מתו בשנה בין 2500-4000 איש, וב2002 רק 141.
המשך פירוט אפשר לקרוא בקישור...

http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/Vaccination_of_infants/Pages/vaccines_babies.aspx
מקווה מאד שתחסנו את ילדכם..

ולא מכירה  אף אחד שקרה לו משהו בעקבות חיסון.

מכירה גם מישהו שנהיה עקר בעקבות חזרת.

מכירה כמה מקרים של מוות מדלקת קרום מוח.

בקשר לדיפתריה זה כבר סיפור משני דורות אחורה. במשפחה של סבא של בעלי כשהוא היה ילד היו שישה ילדים ואחרי דיפתריה נשארו שלושה גדולים - קטנים מתו. וזה קרה אז לא רק להם. ויש להם גנים טובים - כולם עוברים גיל 80 בקלות ובתפקוד מלא. 

גם היום רופאים לא רק שלא יודעים לטפל בזה אבל גם לא יידעו  לזהות בזמן אם מחלה תחזור.

כתבו שבמדינות מפותחות יש מקומות שלא מחסנים מגיל אפס. אבל במדינות מפותחות ילדים לא נשלחים למעון בגיל שלושה חודשים. ובמדינות מפותחות יש רק ילד אחד או שניים במשפחה. אם הם לא מסגרת אז סיכון להידבק פוחת משמעותית כי אין ממי להידבק ואז אולי באמת הגיוני להתחיל חיסונים יותר מאוחר. נגיד שעלת מאוד מסוכנת דווקא לתינוקות קטנים, וברגע שתינוק מתחיל מסגרת או שיש לו אחים במסגרת הוא יכול להידבק.

אבל אי-אפשר להגיד שבטוח אין תופעות לוואי. בטיפת חלב הם בעצמם מחלקים אלון עם תופעות לוואי שכתוב שם כל מה שיכול לקרות אפילו בסבירות מאוד מאוד נמוכה וזה כולל גם דברים קשים. 

של החיסון....

אין קשר בין אוטיזם לחיסון המשולש .

מה הייתה הגישה של הרב זצ"ל בעניין חיסונים לילדים ולתינוקות? כן לחסן? לא לחסן? לעשות רק חלק מהחיסונים?

"לחסן רק את אלה שנראים כהכרחיים ביותר, כאלה שלא יזיקו לבריאותו של הילד. וכדאי לקבל ייעוץ רפואי מגורם מהימן ומוסמך".

מתוך http://pnima.co/News/News.aspx/334440

במסגרת לימודי נכחתי בטיפול רפואי שניתן לילדה עם בעיית התפתחות והאם ציינה שהיא הפסיקה לחסן בגיל ארבעה חודשים בשל המלצה של רופא. אז הרופאה בטיפול הסבירה שכאשר יש חשד לבעיה נוירולוגית- לא מחסנים (היא ציינה שזה לא לדעת כולם...)

איך אומרים? אומר דרשני.... 

וזה כן עלול לקרות לתינוק תוך כמה חודשים.

המתכות הנ"ל הן בכמויות מזעריות - אם אינני טועה גם בחלב אם (ובוודאי בתמ"ל) עוברות כמויות זעירות של מתכות. העולם מלא בהן...

א. זו לא מחלת מין, הפטיטיס B היא צהבת בכבד

ב.נשיקה עם רוק על פצע פתוח.. בדרך כלל לתינוק עד גיל 3 חודשים אין פצע פתוח, ואם יש לו אפשר להיזהר ולא לנשק, בנוסף יש מדינות שבודקות נשאות לאנשים הקרובים לתינוק, אם הוריו לא נשאים אין סיבה לחסן,

עדיין , זו לא סיבה לחסן , ואין שום בעיה לדחות את החיסון בחודש , מה שכן מומלץ לתת שתי מנות לפני כניסה למסגרת עם עוד ילדים (למרות שגם שם הסיכון קצת אפסי, אם הוא יפול ויפצע, (דבר שלא קורה בדרך כלל בגיל כזה) והפרשות נגועות יגעו בפצע. בקיצור לא כל כך הגיוני.

ג. בחלב אם לא, בתמ"ל כן , ופה יש מחלוקת שלמה האם הגוף מסנן אותן ומתמודד או שיש כאלו שניזוקים, לא הוכח בינתיים.

ד. ממליצה לשאול רופא ילדים , רובם יאמרו שאין אף סיבה לתת בגיל יום, אז למה בכל אופן נותנים?

כי יש הורים שלא יבואו לטיפת החלב, ויזניחו את החיסונים , ולכן משתדלים לתת מה שאפשר כמה שיותר מהר, כי מחקרים הוכיחו שהורים מגיעים יותר לטיפת החלב בזמן הקרוב ללידה.

זו וודאי לא שיקול בשביל הורה אחראי לא לדחות.

מאז שהתחילו לתת את זה בגיל יום יש עליה בצהבת ילודים 

ויש טענה (לא זוכרת אם נחקרה) שזה בגלל שהכבד צריך להתמודד גם עם החיסון

כך שלא הייתי לוקחת סיכונים,

ויחסי מין זה דבר שקורה (:

הוא לא חוסן לזה (אז זה עוד לא היה בסל )

ומת בגיל 60 .

כאן למשל נטען שבחלב אם כן עוברות מתכות:

http://www.themedical.co.il/Article.aspx?f=21&s=2&id=986

שחלילה חלילה אף אחת לא תבין אותי לא נכון. אין בנושא הזה (ולא באף נושא בריאותי אחר) יתרון לתמ"ל על חלב אם. אבל זה לא שכל המזהמים שאנחנו נושמות ואוכלות נעלמים בתהליך ייצור החלב. הלוואי שזה היה אפשרי... (או שלא הלוואי, כי אז הרבה נשים היו מאבדות תמריץ חדוב מאוד להפסקת עישון).

לגבי בדיקת נשאות צהבת לכל מי שעתיד לבוא במגע עם התינוק עד לחיסון, שכל הורה יעשה את השיקולים שלו. נשאות צהבת היא שקטה מאוד, אם לא בודקים אותה לא יודעים. אם בודקים - רוב הסיכויים שיודעים, אבל לא במאה אחוז.

שיהיה ברור, אני מכבדת את הבחירה שלך. מוסיפה כאן מידע לאחרות שרוצות לגבש את הבחירה שלהן.

מצרפת עוד קטע לקריאה

https://skepticalmom.com/2015/07/18/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%9F-%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9F/

אין כמעט סיכון שהוא ידבק! זה סיכון אפסי ומתחת לזה,

זה בערך כמו הסיכון שתינוק בן חודש ילך ברחוב , יתקל באבן יפול ויפצע,

ולאחר מכן מישהו נשא צהבת ינשק אותו על היד הפצועה ..

הרבה יותר הגיוני, ונכון לגוף לתת אותו בגיל כמה חודשים, וכבר כתבתי למעלה מהם השיקולים של מערכת הבריאות, שלא צריכים להיות השיקולים שלנו , כהורים.

שבלתי אפשרי בעולם שלנו לא לנשום ולא לאכול שום מזהמים. העולם מלא בזיהום. זו הקרקע שממנה גדלים הדברים וזה האוויר שהם מקבלים. כשדנים, למשל, על כספית בדגים, דנים בהבדלי כמות בין סוגים שונים של דגים. דג שאין בו בכלל שמץ כספית? קשה להאמין. האוקיינוסים מזוהמים, ומצב הבריכות לא יותר טוב. אלא שמי שנמנעת לחלוטין מדגים מפסידה רכיבים תזונתיים חשובים ביותר, שמשמעותיים בעיקר לצורך יצירת אדם (=הריון והנקה). אז עושים את השקלול איזה דג ייתן לי תועלת הכי גדולה במחיר הכי קטן של כספית. אבל להימנע מכספית לחלוטין - בעיה... וזו רק דוגמה אחת.

חיסונים זו דוגמה אחרת לשקלול כזה של תועלת מול מחיר, גם בהיבט של המתכות המזעריות שנמצאות שם.

לך יש? האם ידוע לך בוודאות מה הדרכים להיחשף לאלומיניום בעולם כיום?

אשמח מאוד לשמוע על מה מתבססת הקביעה שלך. זו לא שאלה רטורית.

אפשר לחיות בלי דגים, אבל השאלה היא אם ההפסד מכך לא עולה על התועלת (מבחינת בניית המוח של התינוק וכו').

לגבי למה להוסיף לתינוק, כמובן רק אם את משתכנעת שיש סיבה טובה מאוד לעשות את זה. למיטב הבנתי יש סיבה טובה מאוד לחסן. לא הייתי מחסנת בלי סיבה.

לעיל קבעת "בחלב אם ממש לא עוברות מתכות רעילות כאלה". הבאתי קישורים להראות לך שאפילו ליגת לה לצ'ה לא מכחישים שמתכות אכן עוברות (כמובן שהם מכחישים את המסקנות המופרכות שהיו שהסיקו מהעובדה הזאת, אבל לא את העובדה עצמה).

הרבה קביעות אחרות שלך לא הלכתי לחפש, ואין לי נגישות למידע מתאים, כמו שאין לי נגישות לידע סטטיסטי שנצרך כדי לבדוק את הטענות של קייט - אבל ממליצה לך לבדוק את המקורות שלך בשבע עיניים ולראות על מה הם מסתמכים.

זה כמו להיכנס להומופאט בשביל לשאול מה דעתו על הומופאטיה והאם זה עובד.

ואגב - הטענה שלהם - שגם אם זה עובר ומגיע דרך דגים וכו' דרך מערכת העיכול זה פחות משפיע מאשר דרך הדם.

למערכת העיכול יש היכולת להפריש את המתכת החוצה מהגוף.

זה נבדק בבדיקות דם שנלקחו סמוך לחיסון, למרות האדג'ובנט, לא נצפתה עליה של ערכי המתכת בדם. 

והומאופתיה אכן עובדת..

טענתי שאם ארצה לבדוק אותה לא אלך להומופאט...

את עמדת משרד הבריאות אם לא באתרים של עמותות שהמטרה שלהן מוצהרת?

דווקא בגלל שהמטרה מוצהרת, את יכולה להתרשם ממחקרים וחומרים שהם מביאים ולקחת את הדברים בפרופורציה ולהפעיל שיקול דעת.

כנ"ל לגבי אתרים ביוטיוב שאת מסתייגת מהם.

אפשר באותו אופן להתייחס למידע שמפיץ משרד הבריאות, את יודעת... 

ולראות ממש בהסתיגות מה יש להם לומר

ואם יש שם חומר מחקרי טהור

גם במשרד הבריאות - לקרוא את המחקרים ולראות את הנתונים עצמם

מזהמים בחלב אם, מליגת לה לצ'ה:

http://www.lalecheleague.org/faq/contaminants.html

סליחה, לדיון על סיכונים וסיכויים אני לא נכנסת, אין לי ידע סטטיסטי נדרש.

לא הבנתי את הטענה, דרך חלב האם??

צהבת B עוברת רק דרך הדם או קיום יחסי מין

על מעבר של מתכות... נראה לי שיש פה אי הבנה, ג'נדס.

מתוך פוסט שקישרתי כבר במעלה השרשור:

"למרות שהוירוס לצהבת B עובר רק בנוזלי גוף ועיקר ההדבקה היא כנראה מדם נגוע (או זרע), הוירוס די יציב בסביבה חיצונית לאורך זמן, כך שלא צריך שיהיה דם נראה לעין על מנת שהילד ידבק. דרכי העברה נפוצות בצורה הזו הן על ידי חפצים כגון מברשות שיניים, מגבות וכו' – כל דבר שיכול להדבק עליו מעט דם למשל מדימום חניכיים או שריטה ולהיות מועבר הלאה (יש לציין שהוירוס נמצא גם בנוזלי גוף אחרים כמו רוק לדוגמה אבל אפקטיביות ההדבקה מהם לא ברורה). הערכה היא שמתוך כל מקרי המוות בשנה ספציפית המשוייכים לצהבת B כמעט חצי מקורם בהדבקה לפני גיל 5 שאינה מהאם בזמן הלידה, בעוד  ש-21% מקורם בהדבקה מהאם בזמן הלידה והיתר בהדבקה מעל גיל 5"

https://skepticalmom.com/2015/07/18/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%A1%D7%9F-%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9F/

התינוק יכול להידבק גם בחודש החיים הראשון שלו , כי אז הוא מחוסן רק במנה אחת,

ועובדה , שלא זאת היתה הסיבה שהעבירו את החיסון ליום החיים הראשון,

כי החשש הזה מזערי.

עלה 30 שקל. הוא לא מהענקיים אבל ממש נח לשתות ממנו.

אני שותה פי מליון מאז שיש לי אותו.

ומחזיק לי כבר חצי שנה. עבר כמה נפילות וכזה ושרד.

לייף בקבוק טריטן פיה כפולה ורוד 600 מ"ל

יש לו גם קש לשתות וגם פתח רגיל לשתות שמרימים, והקש רחב כזה, זה לא שיוצא טיפה ממנו.

התחברתי אליו ממש חח

אני בשוק אחד שותה אותו😁

ולפעמים נמצאת במקומות שאין לי איפה למלא

הוא התעקם וקניתי אחרים והם נהרסו וחזרתי אליו..

לא מוצאת קישור באתר כנראה כי כבר לא במלאי.

אנחנו גם מאוד אוהבים את הבקבוקים של uzspace (מה ש @ואני שר שלחה קישור)

לא הכי אטומים בעולם אבל מאוד נוחים לשתיה וחזקים

המלצה של יונה המלצות במקור אני חושבת.

ממש אוהבים אותו ויש כמה גדלים אז אפשר לבחור.

יכולה לנסות לחפש את הקישור אם רלוונטי...

זה מה שיש לי

באיכות גבוהה בקבוק מים 500 מ "ל 1000 מ" ל bpa חינם הוכחה ניידת לילדים מבוגרים ספורט חדר כושר לסביבה

וזה עוד המלצה שלה:

בקבוק מים נייד בנפח 1 ליטר, בקבוק מים ספורט יפה, בקבוק שתייה נגד נזילות לחדר כושר לנסיעות חיצוניות, כושר ורכיבה על אופניים

כן אגיד שבנפילות הפקק עלול להישבר... אז כדאי להיזהר. אבל בגדול אנחנו מרוצים ממש ואחרי תקופה חידשנו לאותו דבר.

אחרי שחטף איזו מכה לדעתי...

השאר למיטב ידיעתי לא.

נכנס למדיח ואת הפיה מנקה עם מנקה בקבוקים קטן.

גודל מעולה ממש

עלה בסביבות 120 שח. אבל משמש אותי כבר המון המון זמן

בטו-גו (החנות נעליים).

בנפח של 800 מ''ל.

נראה לי עלה בערך 30.

איתי כבר שנה ואני ממש מרוצה.

הייתי קונה נביעות ליטר, עפה עליהם.

שאמא שלהם לא נמצאת...

לדעתי הגיוני המעשה שלה אבל אולי לא הצלילה לעשות אותו בנעימות...

לבת שלך את יכולה להסביר את הנל..

וקורה לכולנו שלא הבנו את הסיטואציה כמו שצריך ועשינו טעות... לומדים מה שאפשר וממשיכים הלאה...

אצלינו השומר מכניס הורים רק כשיש אישור מיוחד.

לא יודעת למה זה קשור להכנסת אורחים, לדעתי לא היה כדאי להגיע מלכתחילה אם אמרו שלא

אבל מצד ביה''ס לא מבינה למה לא יכלו לעשות בערב אחר, ולהזמין את ההורים כמתוכנן. ההורים לא כעסו?

נראה לי הם סתם התעצלו...

אולי חשב שאני מצוות ההפקה...

הכנסת אורחים- זה לא רק להזמין לשבת.. אני רואה את זה כדמות שנכנסת לבית הספר, גם אם בטעות, יש 2 אפשרויות:
לגרש- מה שקרה
או להסביר את הסיטואציה בנעימות, ולהזמין בשמחה ובהסבר, למרות שלא מתאים.

וכן... עצלות, ולדעתי אימהות שמחו שכך כי גם הן התעצלו להגיע.
בית ספר מרוחק מהעיר...כרוך בנסיעה, וזה גם זמן ןערב..
לבנות יש הסעה

תצטרך לתרץ אחכ לבנות או לאמהות שגם רצו להגיע ונמנעו בגלל שזה לא הוגדר לאמהות. זה באמת לא פייר.

אולי מהתחלה היה עדיף שהיתה מודיעה שמי שרוצה מוזמנת להגיע ודי.

אבל אולי גם מצידך יש מקום להראות לילדות שכשיש כללים צריך לעמוד בהם ולא להתעקש לעבור עליהם

אישית הייתי מאוד (מאוד!) כועסת אם הייתי במקומך

וואו ככה לגרש אמא???

הלם

הבת שלי סיימה ו' השנה, מסיבת הסידור שלה נעשתה תחת מגבלות קורונה, וגם זה הצליחו להשחיל בין סגר לסגר.

נראה לי יש יותר שכבות ביסודי שהשתבשה להם מסיבת הסידור, מאשר שכבות שהתנהל כמתוכנן.

מבאס ממש שהילדים מתכוננים לאירוע והוא לא יוצא לפועל בגלל מגבלות.

אצלנו הפתרון במקרים כאלט, שהבית ספר מזמין הסרטה מקצועית של הטקס, ואז נשמר זמין לכל אחד בכל מקום.

אפשר גם לעשות שידור לייב. אפשר להציע הצעת ייעול לפעמים הבאות.

כרגע אפשר להציע לעשות טקס חוזר, הפעם רק לאמהות.. אולי ביום שישי. חלק מהאמהות לא יוכלו להגיע, תמיד יש כאלו. יום שישי הרבה אמהות יכולות. מי שלא יכולה שתזמין סבתא/ דודה/ אחות גדולה במקומה.

לגבי השאלה שלך, את מכירה בטעות שנעשתה, ממש בתום לב, אבל טעות בשיקול הדעת.

מנהלת ביסודי חייבת להיות קשוחה עם הכללים.

תראי איך המרחב הציבורי נראה כשכולם מפחדים משיימינג.

בית ספר זה לא מתנס שאפשר להגמיש כללים

ואם תלמידות היו יוצאות מפוקוס כי "גם אמא שלי בבית ואני רוצה להתקשר שתבוא"

מי שהייתה נאלצת להתמודד עם הבלאגן זו המנהלת.

גישה של הכנסת אורחים לא רלוונטית לדעתי בסיטואציה הזו

זה כמו שתלמידה שקיבלה השעיה תוכל להיכנס לכתה כי היא "כבר הגיעה"

תלמידות כל הזמן מנסות לבדוק גבולות ולכן מנהלת צריכה ללכת ראש בקיר הרבה פעמים.

אגב שיימינג, לפני כמה שנים "התפוצצה" בתקשורת כתבה על מנהל בית ספר שהשעה תלמידה שלא עמדה בכללי מסיבת בת מצווה שנהוגים בתקנון.

המסיבה נערכה כמובן בשעות שאינן של לימודים, באולם פרטי ולא הייתה קשורה למוסד הלימודים.

גם שם הטענה של האמא הייתה שבהסתכלות פרטנית לא היה צריך להשעות את הילדה.

טענת המנהל הייתה שבהסתכלות כוללת היה צריך להשעות כי הכללים ברורים וידועים וההורים חתומים על התקנון.

אני יכולה להבין את שני הצדדים, אבל אני שמחה שבמוסדות הלימוד של ילדי אוכפים את הכללים של בית הספר לטובת הכלל ולטובת הסדר.

זה נותן המון כח למורות ושומר על רמה גבוהה ולא מיליון התערבויות של הורים שמחלישים את המערכת.

אז נכון שבמקרה שלך אולי לא היה קורה כלום אם היית נשארת בהנחה שהאמהות והתלמידות היו זורמות עם זה,

אבל זה כן משדר שדר כללי יותר, שאפשר "להגמיש" כללים, פשוט להגיע ויהיה בסדר.

נכון היה לפנות אליה מראש ולבקש הגמשה, כשזה לא קרה, אני מבינה את הפעולה למרות שהיא "לוחמנית"

גם הגעה ללא תיאום עלולה להתפרש כך (אם כי ברור שזה לא המקרה, את הגעת בתמימות כדי לשמוח עם הבת שלך)

לגבי הבת שלך שראתה שהגעת ואז שהלכת, אפשר לעשות מהלימון לימונדה,

להסביר:

אמא רצתה להשתתף ולשמוח איתך. ניסיתי. המנהלת לא הרשתה אז הקשבתי למנהלת והלכתי.

המסרים:

1. את חשובה לי, עשיתי השתדלות להשתתף.

2. לא כל מה שרוצים ומנסים, בסוף מקבלים.

3. למנהלת יש סמכות עליונה בזמן ובשטח בית הספר.

לגבי פניה למנהלת, אפשר לפנות אבל לדעתי לא כביקורת על ההחלטה, אלא יישוב ההדורים.

אפשר לכתוב את השתלשלות האירועים ואת הרגשות שלך, ולסיים בכך שאת מכבדת את ההחלטה שלה כמנהלת.

לדעתי זה רק יתן לך נקודות מולה בשנים הבאות וזה הרבה יותר חשוב לתועלת הבת שלך, מאשר לצאת צודקת לגבי האירוע הנוכחי.

וחיבוק על האכזבה!

חיבוק 💞איזה חוויה מבאסת.

גם לך וגם לילדה.

ברור לדבר איתה.

אבל בית ספר פעל בצורה ממש מבאסת שעשה את המסיבה בבוקר. אצלנו גם דחו את המסיבה מלפני פסח לאחרי פסח אבל ברור שזה צריך להיות עם ההורים!

אולי אני מפספסת..

אבל ברור שלא הוגן שרק אמא אחת תהיה..

מה זה קשור להכנסת אורחים?

מנקודת המבט של התלמידות
תמיד מדברים ועוסקים בהכנסת אורחים, דווקא כשקשה, כשלא רוצים...
זו לא הזדמנות להעביר מסר חינוכי מתוך מעשה?
לזה התכוונתי.

זה לא אירוח של ראש העיר בבית הספר, שהתארגנו לכבודו.
דווקא האמא הפשוטה, שעשתה טעות אבל טרחה והגיעה, אולי בכל זאת נזמין אותה? נארח אותה במסיבת הסיום למרות שלא הייתה צריכה להיות נוכחת...

נקודת מבט קצת שונה...

אי אפשר לחנך אותן על חשבון משהו שלא פייר כלפיהן.

בנוסף, כשעושים משהו שהוא לא בסדר (כן, זה לא נורא ואיום אבל לא תואם את הכללים), אין כ'' כ סיבה לצפות ליחס לפנים משורת הדין.

וממש ממש מבאס שלא הזמינו את האמהות! 

בעייני ברור לאפשר לך להשתתף

באמת בתום לב, היית האמא היחידה

לא איזה קנוניה מאורגנת מאחורי הגב

מה הביג גיל, אםשר להסביר את זה נורא בקלות לילדות (ולאמהות)

אצלנו במוסד זה ברור היה עובר בטוב ובנעימים גם מצד ההורים וגם מצד הצוות החינוכי

חיבוק על החוויה, כן הייתי מגששת עם הבת שלך איך היה לה החוויה, תשתדלי לא להכניס לה מילים ורגשות לפה, יותר שיח לפי תומו

היו כללים ברורים ואת לא הלכת לפיהם אז הם 'עזרו' לך לעמוד בכללים.

לא רואה קשר להכנסת אורחים

ונראה לי שגם אם היו אומרים את זה כמו שהצגת (שבפעם הבאה אמא של.. תזכור לא להגיע) היה יכול מאוד להביך את הבת שלך

אני שונאת שמיישרים קו למינימום בגלל שלא כולם יכולים...

מסיבת בידור זו חוויה חד פעמית

הורה שהגיע והשקיע לחוות את זה עם הילד שלו זה ראוי להערכה ולא לביזוי

מבינה את ההורים שלא יכולים

אבל אם הייתי מתיישרת לפי היכולות של שאר ההורים אז לא הייתי עושה הרבה שברים

מה השלב הבא?

לחייב את כל הילדים להישאר צהרון כי יש הורים שלא יכולים לאסוף באחת?

אני נוטה לא להעביר ביקורת על בית הספר בעניין כי אני משערת שהיו להם שיקולים משלהם

ראוי מאוד לכבד הורים שלא יכולים להגיע למאורע המשמעותי הזה

כן, אם ביקשו לא להגיע ראוי לכבד את הבקשה

אני מעריכה את המנהלת על העמידה בעניין

ואני אומרת את זה בתור האמא הפראיירית שהקשיבה לבקשות מעין אלו ואז גילתה שהיו אמהות שהגיעו והן וילדיהן הרוויחו ואני וילדיי הפסדנו

מאז כמה מקרים כאלו למדתי לקח

וזה לא משתווה בכלל להשארת ילד בצהרון..

אני מבינה שהיו אילוצים להעביר לבוקר (מלחמה וכו...)

ואני עדין חושבת שגם בנסיבות האלו שהעבירו לבוקר וזה אומר לקחת חופש היה צריך לאפשר להורים שיכולים להגיע

אני מכירה הרבה הורים שהיו עושים מאמץ כי זה באמת אירוע חד פעמי וחשוב

ומי שלא יכול- אני מניחה שרובם היו יכולים למצוא פתרונות יצירתיים כמו סבא סבתא

אבל לישר קו לכולם למסיבה ללא הורים - לא פייר בעיני

ההחלטה מראש לאסור היא הבעיתית בעיני

לא גיבשתי עמדה איך היה צריך להתייס למי שלא כיבד את ההחלטה... (שלא מכבדת בעיני את הילד/ההורה/המעמד... אבל ניחא )

אבל בעיני עשית טעות שלא שאלת קודם אם אפשר להגיע ופשוט הגעת🤷‍♀️

היית חוסכת לכולם עוגמת נפש.

אני רק - איזה באסה זה שלא מצאו דרך כך שגם אמהות יוכלו להגיע.

אני חושבת שזה המעט שמגיע לאימהות, להיות במסיבת סידור של הילד. אירוע מרגש ברמות - מה כואב להם לפרגן את זה לאמהות?

שיתאמצו קצת יותר, גם לילדה וגם לאמא

למרות הקשר המאצגר שהיה לי עם אמא שלי, המסיבת סידור זכורה לי ממש ממש לטובה.  

אבל לא וויתרו על נוכחות האמהות. ב"ה

והיא התרגשה ככ וחיכתה שאגיע. ממש חבל שחא התאמצו יותר

לקרוא, בניית דגמים, להזמין חברים או ללכת לחברים

לבשל ולעשות דברים בבית

ולדאוג שיהיה לזה קופסה או רשימה שהוא יכיר מראש כי כשמשעמם קשה לעבור למצב רוח פעיל

חוגי תכנות, אומנות, אפילו קורס גיטרה.

עדיף משהו עם התנסות עצמית.

זה גיל שצריך מעבר ליצירות במקסטוק.

גם חוגים שווים דרך המתנס/ תנועת נוער.

אפשר לוודא שיהיה לו זמין:

גולות

קליעה למטרה עם חיצים נדבקים

שק אגרוף אם הוא אוהב

ספרים

טרמפולינה או משהו בסגנון.

כדורגל

מתח

אופניים/סקייטבורד

אוטוטו פליימוביל וגינה פחות ימשכו אותו לדעתי הוא ברף העליון של הגיל שזה עוד מעסיק אותם.

להיפגש עם חברים אחר"צ בפארק זה משהו שהוא יאהב? (זה לא כמו ללכת או להזמין חבר)

אופניים קורקינט הוא יורד איתם לגינה, אבל הוא נשאר שם רק כשיש חברים וזה  נגיד קורה בערך פעמיים שלוש בשבוע, מאמינה שבחופש יקרה עוד פחות.

מתח ושק אגרוף יכולים בהחלט לעניין אותו

אם הוא לא אוהב אז הוא גם לא יעמוד בלהתחבר לשיעור בזמן.

אתם יכולים לבדוק אולי בגלל שזה במחשב כן יעניין אותו?

תבדקי דרך אתר המקפצה, זה בחינם.

יש גם תוכניות לחקר חלל ושל מכון דוידסון.

דברים כמו גיטרה ואומנות לא מכירה באופן אישי,

אבל בטוחה שיש לא מעט.

אבל אם לא מעניין אותו ללמוד דברים בעצמו (ללמוד הכוונה גם ללמוד לנגן למשל נכלל בלא אוהב ללמוד?)

אז פחות הכיוון.

מה עוד?

אמממ מונדיאל?

מנוי לבריכה?

החופש זה באמת בעיה. אולי להגדיר לו שהוא חייב למלא סדר חופש, רוצה או לא רוצה.

הגמישות בתוכן לא בשאלה של העשייה עצמה.

3 פעמים בשבוע להיפגש עם חברים זה אחלה.

מקווה שיחזיקו מעמד גם בחופש.

אולי נגיד עבודה כעוזר מדריך בקייטנות? אולי התנדבות עם חיות? מה שיש לכם בסביבה.

זה תעסוקות לקיץ לא ליומיום.

של "אפשר לחשוב"

אין לי ילדים בגיל אז לא נכנסתי לפרטים אבל אולי תנסי לחפש

ממה שהבנתי זה הפעלות בכל מיני תחומים

שמקבלים כל יום בשעות קבועות

אולי חסר לו בטחון שם ואם תעודדי להזמין הוא יגלה כמה זה נחמד

ואם לא- אז יש גינה?

אפשר דברים של בנים..לבנות מחנה,דברים מעץ.. ניסויים מדעיים ביתיים קלים..

ובאמת קובעים בגינה..

גם שמדי פעם מגיעים הם בקושי משחקים עם עצמם.

מחנה הוא עושה כשיש לו מוזה, זה לא משחק של כל יום.

יש לי פה ערמת עצים שהוא אסף ומשחק איתם אבל זה כבר פחות מעניין אותו.

על 'קופסת משעמם לי' שהכינו הילדים שלי.

קופסא עם מגוון פתקים עם רעיונות למשימות שכשמשעמם שולפים ממנה פתק (ויש בה גם דברים כיפיים ומצ'פרים וגם משימות בבית. הכל מהכל).

אם מישהי יודעת לחפש, פירטתי על זה פעם לעומק (ועכשיו אין לי זמן).

החישוב שלי הוא כזה (לא יודעת האם נכון הלכתית)

מה אישה עשתה לפני 200 שנה?

הלכה לסופר פראם כדי לקנות את הדבר הספציפי להוריד עור קשה מכף הרגל? הקפידה להשתמש בליפה הכי ממרקת בבית? הקפידה לקנות את המקל הארוך לגב?

התקלחה. במקרה הטוב. הלכה לנהר (לא מקנא בה), חזרה הביתה.

היום אני עושה מקלחת טובה. עוברת כדי לראות שהכל בסדר. לוקח לי 30-40 דקות בד''כ. מהרגע שאני נכנסת למקווה עד שאני בחוץ 10-15 דקות כתלות בעומס במקווה

(יש ארגונים שאפשר יום קודם, ציפורניים, לק וכו').

מורידה שיערות וגוזרת ציפורניים

אמבטיה של רבע שעה בערך

משפשת את העור של הרגליים שבישיבה של כמה דקות במים מתרכך ויורד בקלות

מקלחת טובה

מסרקת את השיער תוך כדי שלא יהיו קשרים.

צחצוח שיניים וחוט דנטלי

עיון בכל הגוף וזהו

גג 40 דקות

ובמקוה ציק צאק אם אין תור תוך רבע שעה אני בחוץ

גזיזת ציפורניים, גבות, שפם, הסרת שיער - יום לפני

ביום המקווה מקלחת טובה, ניקוי טבור ואזניים במקלחת עצמה, צחצוח שיניים, עיון

אולי קיבלת בהדרכת כלות מנהגים וחומרות שונות?

שווה לבדוק את זה

ולהבין את ההלכה כמו שצריך..

אני אישית קיבלתי הדרכה מהכלה של הרב דוב ליאור והיא נירמלה ואיפסה אותי ואת ההתארגנות ממש.

היום )טוב גם נשואה כמה דקות..( מתארגנת בארבעים דקות גג

תלכי ותשאלי

זה לא אמור להיות מורכב בכלל.

דף A4 עם רשימה ארוכה של כל מה שצריך לעשות… אני עוד לא זוכרת הכל בעצמי.

בסוף זה לא באמת לוקח כל כך הרבה זמן, פשוט לראות את כל הרשימה ההיא, זה מלחיץ…

מי הרב שלכם?

אולי בעלך יכול לתת לו את הרשימה שיסמן מדרג-מה חובה, מה רצוי, מה רק אם נשאר זמן וכח?

כי באמת לא הכל זהה וזה חשוב לדעת.

אותי מדריכת הכלות לימדה שצריך פשוט לעבור על כל הגוף מלמעלה למטה מכל הכיוונים

לא צריך שום רשימה בשביל זה

רק לעבור

ראש- לחפוף, לסרק

פנים-מה שאת מקפידה(בגדןל לרוב הדעות שיערות מחוברות הן לא חציצה). לקנח אף, לצחצח שיניים, לבדוק אוזניים ולהוריד עגילים

חזה, בטן(טבור לפעמים צריך לנקות) גב, ידיים ישבן וכו- לסבן, לשטוף, לעשות עיון שאין חציצות..

וזהו פשוט לעבור על הגוף שלך, בעצמך.

אם עברת על כל הגוף את בע"ה מוכנה לטבילה.

רק מה שרלוונטי לך, ואולי סתם מפורטים שם דברים שמבחינתך הם חלק מובנה ממקלחת ולא צריך שיהיו מפורטים בכלל.

או שתוותרי על הרשימה ופשוט תעברי לעצמך על הגוף.

וזה מצטמצם פלאים.

אני הייתי גם כמוך בשנים הראשונות, ואחרי שלמדתי הבנתי שזה לגמרי סתם.

יום לפני מורידה שערות וצפרוניים, נשאר רק להתקלח ולעסור על הגוף שאין כלום.

מקלות אוזניים ושפם קצת זה גם יום לפני.

אין באמת הרבה עשיה.

אבל באמת זה מבהיל בהתחלה. לאט לאט ❣️

כמו שכתבו פה זה לא אמור לקחת יותר מדי זמן

ולא משהו חריג

בגדול להוריד שערות איפה שאת רגילה, ציפורניים ומקלחת טובה.

אפשר לפצל ליומיים וזה מאד מקל.

לי עוזר אחרי המקלחת לעבור על הגוף מלמעלה עד למטה לוודא שעשיתי הכל- שיער אוזניים עיניים שיניים וכן הלאה.

אם אישה שנפלה לנהר נחשב שטבלה או לא. הדיון הוא לגבי האם צריך כוונה בטבילה או לא.

אבל תחשבי שאם יש מקום להגיד שאשה שנפלה, עפ כל הבגדים שלה, בלי לעשות שום הכנה לפני- יכול להיות שנחשב שטבלה אז זה כבר מרגיע קצת.

עכשיו באופן פרקטי- קודם כל ללמוד מחדש את דיני הכנה לטבילה והלכות חציצה. כשלומדים את זה בהדרכת כלות הראש שלנו עסוק בעוד מליון דברים ואנחנו לא עד הסוף קולטות. כשלומדים מחדש פתאום מגלים מה באמת עיקר הדין, מה התווסף וזה מסדר את הראש.

ומצטרפת למה ש @טארקו כתבה.

שימי את הרשימה בצד. תעברי על הגוף מלמעלה למטה.

חפיפה, אוזניים (לנקות את החורים של העגילים אם ככה את נוהגת), פנים נקיות מאיפור. רחיצה של הגוף, הורדת שיערות (אפשר ומומלץ יום לפני.) ציפורניים בידיים וברגליים (גזוזות או נקיות אם את מאריכה).

זהו. לא להשתגע. לא צריך לקחת יותר משעה כולל הכל. רובינו מתקלחות כל יום או כל יומיים. זו לא המציאות שהתקלחו פעם בשבוע אז הצטברו על הגוף לכלוכים שצריך להתאמץ כדי להוריד.

ומציעה גם- לשנות כיוון. אם מתאים לך, אם לא מתחברת- תדפדפי.

את מתכוננת למפגש מחודש עפ בעלך, זמן קצת להשקיע בעצמך.. (אני נגיד בתקופות בלי מקווה מגיעה להורדת שיערות פעם באפעם.. ), אפשר להתפנק באמבטיה כיפית וטובה, אפשר למרוח *אחרי הטבילה* קרמים מפנקים.

במקום צ'ק ליסט מלחיץ- השקעה בעצמי.

במקום לחץ מהיום הזה- ציפייה אליו, ליום שהוא שלי ואני חושבת בו על עצמי ומה עושה לי טוב.

בהצלחה!

מבינה אותך ממש!

חוץ מעל העצות שנתנו פה לפני,

אני רוצה להגיד לך לנשום אוויר ולדעת שזה הולך ומשתפר.

הניסיון הופך את זה ליותר קל.

זה נהיה יותר מוכר.

ואם הזמן עובר ואת בלחצים גדולים וחרדות, אחרי שהתייעצת עם דמות שתעשה לך סדר מה הכרחי, שתדעי שיש לנשמת תכנית ליווי למי שיש לה חרדות סביב ההלכות...

אבל זה ממש לא חייב להיות המקרה שלך.

זה פשוט סיטואציה שחדשה לך וזה בסדר שלוקח זמן להתרגל.

מזכירה את כל זה גם לעצמי 😅

יש דברים שהם לא עיקר הדין ובעקרון כל ההכנות לא אמורות לקחת כולל הכל שעה....

יש היום מקוואות שיש שם גם רשימה לי זה עושה סדר...   אני חושבת שהגן עדן מגיע על הרצוא ושוב, על המרחק , הקושי, פחות על המקווה עצמו😄תנצלי את הימים האלו , שאת עדיין נשואה טריה. תהני מהמקווה, תקחי לשם איפור ,תתפארי אחרי , תפתיעי את עצמך, תני לעצמך להתפנק ביום כזה ...

בהתחלה זה ממש כמו הר.

אחר כך זה נהיה הרבה יותר פשוט.

מה שאת רגילה ביום יום זה מה שאת צריכה להקפיד עליו+ כמה דברים כמו גזיזת ציפרניים.

השאר זה לא חובה,עור קשה ברגל זה לא חציצה לא חייבים להוריד,שערות הם לא חציצה לא חייב להוריד,

ראוי להוריד אם את מקפידה להוריד אבל לכתחילה זה לא חציצה.לצחצח צריך אבל לא לחפור מעבר זה ראוי ומהודר אך זה לא חציצה.

וענו לך נכון הכוונה לעבור על כל הגוף ולראות שבעצם הכל נקי,שזה בעצם עיון ולהתכוון שזה עיון.

אפשר לפצל את ההכנות ליום יומיים לפני.

העיקר שזה יהיה בנחת ברוגע.

שאני אומרת לעצמי כשאני מתחילה להיכנס ללופ של ו'מה אם איך שאני עושה לא מספיק' (אצלי זה קורה סביב ניקיון לפסח).

ברגע שעשית מאמץ סביר (פירטו לך פה בכמה הודעות מה זה נחשב), אין שום סיבה שתצוץ לך חציצה יש מאין שתפסול יותר מאשר אם היית טובלת במים לא צלולים- וזו אופציה קיימת וכשרה.

מזל טוב! 🥳 כלה בשנה ראשונה זה שלב מרגש (וכן, יש בו גם דברים מלחיצים שצריך ללמוד לנהל)🤍

זה לעבור עם בעלי קודם.. על כל מה שאני עלולה להתקע:

אני מתחילה לפני את ההתארגנויות גוזרת ציפורניים עור יבש וכו

ואז מבקשת שיסתכל על הציפורניים ויגיד לי אצבע אצבע שזה בסדר

ואז על עור יבש

ואם יש פצעים

וכל דבר שאני עלולה להיתקע עליו שעות במקווה אח"כ

. והוא עובר איתי ואומר לי דבר דבר שהוא בסדר.

ואז במקווה אני ממש מחזיקה בראש שעברתי על הכל ועשיתי הכל ואני רק עושה סקירה אחרונה של מעבר רציף על כל הגוף - אני כן מתקלחת שוב אבל זה עניין של מה נח לך.

(ואם ואם פתאום מגלה איזה עוד פעם משהו אני למרות הבושה מצלצלת לבלנית ושואלת אותה אם להתעכב על זה או לא)

אני מרגישה שזה ממש נתן לי עוגן שאני יודעת שזה בסדר ואם לא התחדש שום דבר אז כבר עברנו על זה

דברים אחרים לא עזרו לי וזה ממש כן

אולי יעזור גם לך❤️

נשואים כבר כמה שנים ובהתחלה היה מאוד קשוח, הייתי נלחצת מאוד כל פעם.

מה שעוזר לי זה לדעת את עיקר הדין, (חציצה צריך להיות משהו שמקפידה עליו/מכסה חלק ניכר מהגוף, יתכן ויש דעות אחרות אבל זה מה שאני יודעת והולכת לפיו) ללכת לפי מישהו שמקל בנושא ולא מחמיר. (בכללי אני חושבת שמצוות צריכות להעשות ברוגע ובנעימות, במיוחד אצל נשים, ועצבנות ולחץ בקיום מצוות לא תמיד קשורה רק להלכה)

ומה שעוד עוזר לי זה להפוך את ההתארגנות לחוויה, אצלינו המקווה הוא מאוד נעים, אז הרבה פעמים מתארגנת במקווה עצמו וזה הופך את זה למיוחד ונעים

שהלכתי למקווה בערך שנה אחרי החתונה אחרי שקיעה.

אז הייתי שעה בהכנות ואז טבילה.

כשיצאתח מהטבילה הבלנית אמרה לי להתארגן מהר כי יש הרבה שמחכות. נתנה לי תחושה לא טובה. שאלתי אותה מה הביתי אמורה לעשות אחרת, התחלתי הכנות לפני שקיעה אז חייב שעה. היא אמרה שלא חייב שעה.

אז פניתי לרב שאני מתייעצת איתו והוא באמת אמר שיש נוהגים ככה, אבל העיקרון זה לא להתארגן בלחץ. לא חייב שעה על השעון.

מהמקרה הזה למדתי שבדיעבד צריך להתארגן כמו שאת רגילה לנקות ולטפח את עצמך + כמה דברים מעבר. אבל לא להשתגע

גם כשהייתי מקיאה קבוע בנסיעות. ותמיד היה לי מוזר שלא עלו עליי לפני שסיפרתי.

בהריונות האחרונים לוקחת בונג'סטה אז מתפקדת רגיל ללא הקאות.

אם יש חום ואז זה כן עדיף להוריד.

לגבי הכדורים לבחילות באמת לא חפרתי כי לא הייתי צריכה ב''ה. אבל תבדקי על זה קצת, אולי תופתעי שזה לא דרמטי (שוב, אין לי מושג). וגם לסבל ולהקאות יש משמעות, בסופו של דבר הכל משפיע. תרגישי טוב!! 

זה תגובה נורמלית וטבעית של הגוף

הרופא של הילדים שלנו אומר לתת אקמול רק אם כואב ומתלוננים

אם למשל זה חום והילד לא סובל אז לא לתת

ואני חושבת שזה לא מדויק להגיד את זה

אבל אני מעדיפה לא להמשיך את הדיון הזה וכל אחת תעשה מה שהיא מבינה ומרגישה

מדובר על חום גבוה וממושך שפוגע, כי הוא פוגע בהתחלקות התאים. לכן בהריון יש המלצה להוריד את החום מהר יותר מבמצב רגיל, אם כי לא חייבים מיד. (בדקתי באתר של כללית ומכבי)

אני מכירה הרבה שלוקחות.
גם לקחתי בהריונות היפרמאזיס, אבל למזלי לא עזר אז הפסקתי לקחת כי גם אני חוששת מכל הכדורים האלו אז הרגשתך ממש מובנת.

כמה שמנסה להעביר תבחילות..

לא מסוגלת לשתות מים ועוד

נמנעתי מהכדורים
למזלי, באחד ההריונות כשלקחתי לא זוכרת את השם... מה שהיה לפני הבונג'סטה, לא עזר לי. אז לא הייתה לי סיבה לקחת.
לזכור שזו תקופה שעוברת
וללעוס קרח, כמו שכתבו לך פה, כל כמה זמן כדי לא להגיע לעירוי...

אבל האמת שבדר"כ ההקאות לא מפתיעות אותי

אני סוחבת את הבחילה כמה שעות ורק אז מקיאה.

בהריון הראשון שהקאתי בטירוף בלי הפסקה אז לגמרי פגע בעבודה

לא הייתי מסוגלת לצאת לעבוד אחרי שהקאתי את הנשמה על הבוקר.

ובאמת סיפרתי למנהל שלי על ההריון נורא מוקדם.

צריכות להדליק משואה