(ולגבי המינוס - זה איסור הלכתי די ברור והיתר עסקה לא חל לגביו).

לגבי אחרים - לפעמים אפשר לעזור, לפעמים אפשר רק להודות.

יותר מחצי מכל מדינה מערבית במינוס.

מינוס זה אחד המרכיבים לצמיחת הכלכלה.

עד כאן לנצלו"ש.....

כשיש בעיה חברתית כוללת, גדולי תורה יודעים לפתור את השאלה ההלכתית בצורה יצירתית מאוד.

אין דבר שאין לו פיתרון. גם מינוס בבנק. פשוט זה עדיין לא עלה לדיון בפניהם.

לאחרים אין את מה שיש לי. אז אני כאילו מודה לו על מה שיש לי בעוד שלאחרים אין. זה לא אגואיסטי?

כשאני אומרת לה' תודה שיש לי עבודה אני לא חושבת על חמש החברות שלהן אין.

ואם כן, אז באותה נשימה אני מתפללת שגם הן ימצאו עבודה.

אם רע לאחרים, זה אומר שגם אני צריכה להרגיש רע?

לדעתי כן. כשרע לאחרים, רע לי. לא יודע אם ככה זה צריך להיות, אבל בפועל רע לי מאוד כשקורים דברים רעים לאחרים.

זה מין רגשי נחיתות כאלה של וואו איך קשה להם ואצלי הכל בסדר ב"ה, מה עשיתי שמגיע לי כל הטוב הזה?

שכל כך אכפת לך מאחרים

ובנוגע לשאלה שלך, גם אם זה עושה לך רע, עדיין יש מקום להודות על הטוב שיש לך.

ו...תזכור שזה לא יעזור להם שרק תהיה עצוב איתם.

אל תשכח גם להתפלל עליהם ולנסות לעזור להם טכנית.

וגם, לא בטוח שמה שלך מהצד נראה רע ועצוב, נראה כך גם מבחינתם.

(יש לי אחות מיוחדת. יש אנשים שכששומעים על זה מיד מרחמים, משתתפים בצערי ומנסים לעודד.

אני לא זקוקה לזה. טוב לי איתה, לא מרגישה מסכנה או רחמים עצמיים על שיש לי אחות כזאת)

(כתבתי קצת מסורבל. אין לי כח לסדר את זה)

תודה שאצלך הכל טוב

תתפלל שאצל השני יהיה טוב.

תתרכז בך והכל יהיה טוב

ובכל  מקרה כל המתפלל על חברו נענה תחילה

איכפת לי מאוד מה קורה אצל השני.

לא מבחינת רכילות והאם הדשא שלו ירוק יותר. אלא בכיוון של צרות ועזרה וחיים.

אני מדבר ברמה הכוללנית. במבט מלמעלה.

לא על מישהו ספציפי. ברמת המאקרו, איך אפשר להודות לה' על הטוב שיש לי כשיש אחרים שלא טוב להם...

זה איך שהוא יושב אצלי בראש כאילו זה אנוכי.

אז אם אתה רואה רע:

א.כנראה אין לך את כל הנתונים.

ב.לפעמים מציבים את הזולת כמראה, מראים את מה שרע בך ,בו

או במשפחה שפשטו רגל ורעבים לפת לחם.

או בחייל שנהרג במלחמה.

או במשפחה שנהרגה בתאונה.

אני לא מבין בכל מיני קלישאות של "מה שלך רע לאחר טוב, וכו' זה לא רציני.

אף אמא לא רוצה שהילד שלה יחלה בסרטן או ימות או כל דבר אחר.

לא כל טוב הוא גלוי

בדברים שהזכרת יש טוב, כמו בכל דבר בעולם, רק שהוא נסתר מאיתנו.

כאן נכנסת האמונה

מכיון שיבינו אז שכל הדברים הלא טובים שבגלות היו טובים.

3קשה להבין ולהשיג זאת

אבל זאת המציאות

ברור שזו לא התכלית  כזו מציאות מוסתרת..

אתה חושב שזה שלא תודה לה' יוסיף להם משהו? יעזור להם?

אני יכולה להבטיח לך שלא, זה לא הדרך לעזור להם. 

וסביר להניח שזו עצת היצר שמסיתה לכפיות טובה.. אז לא שווה להקשיב לה

לגבי השאלה האחרונה- באמת כדאי שיפריע לך שלא לכולם טוב, ותחשוב איך להועיל להם באמת (תפילה עליהם בלי להודיע להם שהתפללת, הקשבה, תרומה של כסף, עזרה בליווי ועוד, תלוי בבעיה, ובמיוחד התנהגות עם טקט- הכי חשוב)

כלומר, אחרי שאני כבר עושה את כל מה שאני עושה כדי לעזור לאחר.

אחרי כל התפילות והבקשות.

לא מדובר פה על משהו רגעי, אלא על תהליך שלם. היום מורכב מדקות ושניות ושעות.

אז סבבה, אני עוזר ומתפלל, מה הלאה? איך אני יכול להודות לאלהים על כל הטוב שיש לי בלי להרגיש שאני אנוכי?

והיא מה שה' מבקש ממך לעשות, (כל הברכות כוללות בתוכן הודאה, ולא סתם!)

ושהמחשבה שזה אנוכי היא עצת היצר הרע שרוצה לגרום לך להיות כפוי טובה (הרבה פעמים היצר הרע מתעטף באצטלה של צדיק, אבל זה עדין היצר הרע)

תוכל להודות לה' בלי להרגיש שזה אנוכי...

אם עדין קשה לך תשאל תלמיד חכם שאתה מעריך, והוא יוכיח לך ביתר קלות למה זה הדבר הנכון (ויותר מזה, זה שאתה מודה פותח פתח להורדת שפע מלמעלה, לך ולסובלים)

זה לא המקום שלהם לדעתי.

אני סומך על חוש השיפוט שלי במקרים כאלה.

אצלי תלמידי חכמים נועדו לענות על שאלות הלכתיות. לא על שאלות מוסריות/פילוסופיות

התורה היא תורת חיים, ומקיפה לנו את כל תחומי החיים (בניגוד להרבה דתות אחרות)

בין אם במה מותר למה אסור לעשות, ואיך להתנהג, ובין אם בדרך הנכונה והמוסרית לדבוק בה

מתוך הלימוד שלה אפשר להגיע למוסר האמיתי, לדרך הכללית שבה צריך לנהוג כדי שהעולם יהיה מתוקן

ומי שמתלבט בדבר כלשהו פשוט צריך לבדוק בתורה וככה הוא ידע את התשובה

ובגלל שהתורה עמוקה מני ים, וקשה למצוא לבד כל דבר, הדרך לעשות את זה היא לשאול אדם שלמד הרבה תורה מחכמים שקיבלו את התורה מדורות קודמים עד משה רבינו..

(חוש השיפוט עלול לטעות אם הוא לא מסתמך על התורה, כי השכל האנושי מוגבל)

במיוחד שאתה כבר מתייעץ הרי, עם אנשי הפורום.  לא עדיף להתייעץ עם אנשים שאתה מכיר בחכמתם, שיש משהו מאחורי דבריהם? אתה הרי לא יודע מי נמצא בפורום ומה עומד מאחורי המילים שלו..

כשהוא מתייעץ עם אנשים בפורום, זה ממש לא משנה מי כתב, אלא מה.

מה אכפת לו מה עומד מאחורי הדברים?

הוא שאל שאלה, וקיבל הרבה תשובות עם הרבה כיווני חשיבה. עם חלקם הוא מסכים ועם חלקם פחות (כנראה), אבל כולם כיווני חשיבה חדשים. 

מי הם הכותבים ומה מטרתם - זה ממש לא רלוונטי לעניין.

|סופנצלו"ש|

אני בטוח שכל הרבנים משתוקקים שסוף סוף מישהו יבקש הדרכה רוחנית

ולא רק מזלג בשרי שנתקע בגבינת צאן בכלי פרווה..

וגם אם יהיו לך קשיים אתה צריך להודות עליהם...

"חייב אדם לברך על הרעה"

אם אתה מאמין שכל מה שקורה הוא לטובתינו, וגם מה שרע זה לטובה, לא צריך להודות על זה?

או במקרה שלנו בציטוטים מהמשנה/גמרא/תורה.\

יש ציטוטים ויש חיי מעשה

האם אינך מאמין שהשם מנהל את העולם ?

האם אינך מאמין שכל לטובה?

צריך לדעת שיש דברים בגו
ולפעמים הטוב מתגלה בדיעבד 
במהלך הכללי-

נראית ההשגחה . ואיך הכל מכוון ומדוייק.
אין ייסורי שווא.

ועל זה נאמר- 
"הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט. א-ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא"
וגם לדעת ש 
(הושע יד י): "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם? כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' , וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם"

למרות שגם בה מרכיב השאלה עדיין קיים...

לא מודים על זה שלנו יש ולאחר אין

אלא על היש שניתן לנו במסלול המאוד מדויק עבורנו!!

ובעומק: אם אתה רואה שליליות בעולם - זו השתקפות מתוכך. ז"א שמפריע לך שמשהו רע אצל אחר בגלל חוסר הודאה שעוד קיים אצלך

כשמודים על הכל - לא רואים רע, ומקרינים טוב, וראיית רק טוב, ואחרים יכולים להיות מושפעים מכך לטובה

צריך להודות על הטוב - ולהתפלל על מי שלא טוב לו. וגם על מה שלא טוב לך.

וכי מה שעוד לא טוב "מכבה" את הטוב? למה להיות כפויי טובה?

מצד האמת, היה ראוי גם אם משהו לא טוב - להודות לה' על הטוב שיש, כולל הטוב של השכן; אבל בהיות שאדם קרוב אצל עצמו, לא כל אחד מתרומם לכך. אבל הרי צריך להודות על שפע הטוב - אז מתחיל ממה שהוא חש אצלו.

עם זה, נכון, ש"לנהל שיגרה" כשיש הסובלים ל"ע, זה דבר שצריך סיוג. חשוב להיות בשלוה, ביציבות - אבל חשוב שחלק ממהלך החיים יהיה האיכפתיות מאחרים, התפילה עבור כולם. לא "להפיל" את האדם עצמו, כי עבודת ה' בשמחה וזה עצמו מוסיף טוב - אבל לחשוב, להתפלל, לסייע.

רבי מנשה מאיליה, תלמיד הגר"א, אמר שכל זמן שיש איזו תולעת בעולם מקופלת בנקיק סלע, לא כ"כ נוח לה, אז הוא עוד לא יכול להרגיש בנוח לגמרי. היה אומר הרצי"ה שזו מדרגה מיוחדת בתחושה כללית. לא כולם כך, אבל צריך להיות איכפתי. לא סותר - מודה על מה שיש, ואיכפתי מאחרים. שני צדדים של יחס למה שה' מביא. שני צדדים של בניה של האישיות הנכונה של האדם.

השאלה מעידה על גדלות וכיוון מחשבה שמכוון לתכלית הנרצית של האחדות הכוללת אחרי ככלות הכל.

אני לא זוכר בדיוק מיהו, אבל היה אחד מזכי אומות העולם שהיה במקום דומה ואמר משהו כמו: 

אני לא יכול לשמוח שמחה שלימה כל עוד אני יודע שישנה איזו תולעת מתחת לאיזה סלע שקצת סובלת.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.