מפגש חברות בקרוב

שלשום שהן חיפשו מתנדבות זה היה ממש להתאפק

לפתוח עוד אחד?

ציף ציף????????.

מהשרשור הייתי בטוחה שזאת את

שתיהי בריאה תמיד אמן.

ואמיייןןן. גם את!

זה התפקיד שלי!!!

בתשלום סמלי בהעברה בנקאית

חש מס 3017 09 עש מבקר עולמי בהתאוות

@חירטוטא דלעילא

|מתחנן|

שטות הצדיקה הכריחה אותי להיכנס בשבילכם. (סתומה)

אני ממש מתגעגעת לכולם אבל נראלי המקום השתנה... ממש כנבואתם של זקני השבט.

יא אללה.

אמלהה שנים!

הכל בזכות התפילות אצל הרבי, אה?

ועכשיו כולם מתפללים על ציף ציף שתתחתן

ועל שטות שתקבל שכל

 

במשפט הראשון רציתי לשלוח חן חן ובשני כרית.

וכעת- פרטים

הקדמה עלי-

אני שונאת בנים (לעיל- זכרים) ותמיד שנאתי זכרים ופחדתי מהם (כמו כל דוסה נורמטיבית שעברה הטרדות בילדותה )

אין לי ממש כיוון בחיים חוץ מהקטע של לצאת לשליחות. (חלום חיי...) יש לי ב"ה הרבה כשרונות אבל לא יודעת בדיוק לאיזה כיוון ללכת איתם. ועבודה וזה בכלל... וללמוד מקצוע ממש קשה לי. (מבחינה התרכזותית)

אני לא אוהבת את איך שאני נראית והחלטתי כבר מזמן שאני לא מתחילה עד שאני מרזה.

אני בדיוק בתקופה הכי פורחת בחיים ועד שמצאתי חברות חמודות ודברים חמודים לעשות ולהתנדב בהם...

 

עקב כל הנ"ל חתונה היתה ממני והלאה ממש. חשבתי ללכת על זה באיזה גיל 21. אחרי צבא כזה.

לא שאני עושה צבא. זה סתם יציאה.

 

קיצר כשהייתי אצל הרבי בתשרי הגיעה לי הצעה בואצאפ מחברה שהציעה לי את אח שלה. מכל מיני סיבות לא ממש התאים אבל בכל זאת שמעתי יותר פרטים וממש ממש לא.

ואז חבר של אבא שלי שמע על ההצעה הזו וממש התעצבן במציעים לי כאלו דברים. הוא אמר שאם אני כבר רוצה לשמוע, יש לו דברים יותר טובים. הוא איזה אחד מקומבן שמכיר את כל הישיבות החב"דיות בארץ ואת כל השרצנים למינהם. (אנשים שגמרו ישיבה ולומדים ב770)

ואז אבא שלי שאל אותי אם אני ממש רוצה להתחיל.

אז עשיתי חושבים.

ישבתי והכנתי רשימה בררנית ואמרתי וואלה, זה לא שיש הרבה כאלו כמו שאני מחפשת. זה חיפושים שיקחו הרבה זמן, מבחינה הגיונית עדיף להתחיל עכשיו לא? חוצמיזה אני לא רוצה להיתקע בשידוכים עד גיל 25 כי אני בנאדם בררן עם מליון דרישות.

ועוד אני נחשבת סוג ב' כזה כי אני לא בסמינר. קיצר אמרתי למה לא?

זה מלחיץ אותי ממש אבל בכל גיל זו תהיה קפיצה למים.

אחרי איזה יומיים הצד השני אמר שהם מוכנים להיפגש. תכלס, לא ההורים שלי ביררו יותר מידי (סמכו על חבר של אבא שלי) ולא ההורים שלו ביררו יותר מידי (הם לא טובים בעברית).

בגלל שלא ממש רציתי להתחתן, לא ממש השקעתי גם. באתי כזה עם בגדים של בחורה חסידית (חצאית ארוכה וחולצה מכופתרת וכמעט בלי איפור ) ועם גישה של "מקסימום יהיה סיפור לספר לנכדים".

קבענו באיזה המלון שכוח אל בחור משעמם באמצע הארץ, ויאללה.

אני בכלל לא יודעת מה זה בנים, לא כלום, באתי כמו שאני כזה.

הבנאדם מגיע, קודם כל הוא ממש חייכן כזה אז הרגשתי בנוח (אם כי הסמקתי נוראות. אבל הוא גם הסמיק ממש אז סבבה) ואז הוא מוריד את הכובע והחליפה (אחרי זה הסתבר שלא עושים אתזה...) והתיישב ממש בנוח, בקטע של רגליים על הספה, ודיברנו איזה שלוש וחצי שעות (מסתבר שגם אתזה לא ממש עושים.)

סתם כי אני לא יודעת לסתום.

הלכתי הביתה בתחושה שאני חופרת. ושהיה נחמד. וקצת ילדותי מידי וקצת טמבל.

שתבינו שהדבר הראשון ברשימה שלי היה מישהו גאון.

להמשיך?

 

אחרת מה יהא עליי עוד שנתיים?

נקרא בנשימה עצורה

|מוחה דמעה של קשישה|

תפור עליך כזה


את לא בסמינר? אתן קבוצה כזו חצפצפה, עליתי עליכן
ואיי. נשמע הזוי ומטוררף.
בטח הוריד את הכובע, וכיפת יחי או שאני טועה?
ומי הולך עם חצאית ארוכה וחולצה מכפותרת לדייט?
|נחרד|.

אבל נשמע מגניב.
מעניין איך זה יהיה אצלי

בעיקרון רשמתי הכל הרגע וזה נמחק איכשהו.

החלטתי לא לומר כן כדי לא לצאת גם חופרת וגם מתלהבנית מידי. גם החלטתי לא לפתח ציפיות ולא לפתח רגשות, כי שמעתי מלא סיפורים על בנות שנקשרו רגשית ובאם! שברון לב לחודשים שממש קשה לצאת מזה.

הבחור אמר כן לפגישה שניה עוד באותו ערב.

אני אמרתי למחרת בצהריים כי ככה.

גם לא ממש התלהבתי כי הוא היה קצת ילדותי כזה ולא ידעתי אם ככה בנים אמורים לדבר ולהתנהג (כל שניה הם זזים!!! שינוחו!!!) אבל הסתבר אחר כך שככה כולם, ושהוא בין הנורמאליים שבהם.

(בכלל שנינו קצת היפר אז בזמן שהוא כל שניה זז אני ישבתי על כיסא מסתובב וכל שניה הסתובבתי כי הגניב אותי שיש כורסא מסתובבת)

פגישה שניה בתל אביב, התלבשתי קצת יותר נורמאלי, סתם שלא יהיה פדיחות. תדעו לכם שהילטון זה אחלה מקום. נוף לים וזה

בעיקרון שנינו קצת נרגענו ודיברנו קצת יותר רציני. התברר שהוא לא כזה טמבל וגם לא כזה ילד קטן. לקח לי זמן להתרגל לזה תכלס. (לא שאני מי יודע מה מתנהגת בבגרות יתירה. אם אני רואה סלע אני עולה עליו, ואם רשום צבע טרי אני הראשונה שאגע.) סתם היה לי בראש שגברים זה כזה מאצ'ו ובום בום וטרלללם.

זה ממש לא.

בגלל ששנינו מאד חסידיים גם כל פגישה היתה התוועדות. לא היו שאלות מפגרות כמו "את אוהבת ים תיכון או ים כינרת?" כל שניה נסכרנו בסיפור או באיזה דבר תורה והיה ממש נחמד.

ועשינו סיבוב ועוד כל מיני דברים (הכובע שלו ננעל במרפסת וטרטרנו חצי מהעובדים שיפתחו את המרפסת להוציא את הכובע)

אחרי חמש שעות (מסתבר שגם זה לא ממש מקובל) כבר היינו מה זה סחבקים, כמו שני ידידים ותיקים, והקטע שאז גמרנו את הטיילת וחזרנו וראינו זוג ליטאי יושבים שניהם מכווצים בתוך עצמם. הוא שאל אם אני רוצה ללכת לעשות להם אקשן קצת כי הם יבשים. (לא הלכנו. שיתמודדו)

ואזזזזזז ההורים שלי הקפיצו אותי. והוא לא ידע, הוא ליווה אותי ליציאה ואבא שלי בא ולחץ לו את היד (לא מקובל ברמות הזויות)(אבא שלי פדחן אש)

וגם החלפנו טלפונים כי למה לא.

להמשיך?

לנחל- יש לו כיפה יחי וגם דגלון, והוא מוקצן שרוט כמוני, אחרת אין חתונה. מה נראה לך.

פגישה שלישית קנינו חטיפים וישבנו על הדשא. והוא הביא קונטרס בית רבינו ללמוד.

שאלתי למה, כי למדתי אותו מליון פעם, אז הוא אמר "אם אני טס לרבי עוד מעט אני צריך ללמוד אותו, לא?"

איזה רמז עדין!!!

(למי שלא חבדניק, אחרי ווארט כשסוגרים שידוך טסים לרבי. ולפני שטסים לומדים את הקונטרס.)

קיצר היה ממש צחוקים והחלטנו לכתוב לרבי בפגישה הבאה...

שהיתה תשע שעות רצוף. וואייי אני כזו חופרת. אין לי מושג למה הוא רצה אותי

בסוף הוא גם החליט לנסוע איתי באוטובוס (למרות שהוא היה צריך לכיוון השני) כי כבר היה 12 בלילה והוא לא רצה שאני אסע לבד.

למחרת סגרנו וקולולולו.

ואני עדיין לא מעכלת כלום ודי בהלם.

זה בכלל לא מה שחשבתי שקורה... ולא ראיתי את ההורים שלו עוד כי הם בחו"ל ויבואו רק עוד שבועיים.

זהו.

בלאגן.

להחליט כן על הצעה ראשונה בגיל שלי זה ממש טירוף. אבל זה ממש מתאים ואין טעם הגיוני לדחות.

סוף סיפור

 

חחח איזה רמז
ואממ. באמת מה חשבתי לעצמי?
אצלי בחור כזה בכלל לא יעלה, בכלל לא יוצע.

ואיי. זה לגמרי מטורףף. איזה כיפלךך.
אני גם צריכה אחד כזה שיספוג את החפירות שלי

הוא חופר ממש כמוני

זה לא כזה נדיר אצל בנים.

ובהצלחה לך מתי שזה לא יהיה (אני מניחה שאת עוד צעירה אם את יכולה להיות באחו"ת)

ואני לא יודעת איך את יכולה לסבול שיציעו לך יבשושים יושבי בריכה נטולי כתובת יחי.

מה שתרצי.

את קוראת לחבדנעקים שלנו יבשים??
פוייי. טעות חמורה עולה בידך.
הבחור שלי יהיה נקי מיחי ומלא רעש, את לא מכירה אותי אבל לגמרי לא מתאים לי יבשוש.
אחח. הבורות

אני מכירה כאלו וכאלו.

והבחור הראשון שהציעו לי היה כפ"חי...

וברור שיש כאלו בלגניסטים וכאלו בלגניסטים.

אני פשוט מעדיפה בלגניסטים מהסוג שלי.

העיקר שמצאת את האחד שלך

אפשר פירוש?

בריכה= מקום שמורידים בו את הכיפה

כיפה בלי יחי= לא כיפה

החלק האחורי של 770=מקום בו יש אנשים בלי כיפות=בריכה

 

ידעתי שקוראים לזה ככה אבל מי שהסביר לי למה היה הבחור... הבנאדם...

ובקרוב אצלך, סבא

 

לא בקרוב כל כך אבל תודה

אבל אל תחכה עד מאוחר מידי...

מניסיון עתיר שנים, להיות רווקה זקנה זה סבל.

ובבקשה.

וברכות על המינוי החדש, אולי זה יקדם אותך במשהו

צעירה, יש לך שאריות מהבגרויות על הכתפיים.. אעלק זקנה



המינוי שלי כולל ניקוי זבל פרסומי/ טרולי ומענה לחברי הפורום, אין שום הצהרת כוונות

אין הצהרת כוונות? זה הדבר הראשון שחשבתי. כאילו וואללה, בשורות טובות בקרוב!

החלק האחורי הכי מעניין,
אקווריוםםם! באלי שוב שם.

ופףף. בלי כיפה
ואז אומרים עלינו שאנחנו אנטיים מידי.

זה הסבר של בנים מוקצנים. לא שלי.

מאיפה היה לי לדעת שמורידים כיפה בבריכה?

הכי מעניין בקינגסטון מעל הבימה של הרבי.

אחחחח אלוקותתתתת

וכן, שמעתי גם ההקצנה הזו של "לא נכנסים לאקוריום".

טיפים של מקצוענים-

נהיים חברים של הצרפתיות והאמריקאיות...

שומרים מקום להם מהבוקר וגם לך ואז הכל בסדר. תפילה מעולה, בד' אמות של הרבי כפשוטו, בלי צפיפות מידי ובלי בלאגן.

אני גם לא עומדת בחלון כי לא חסידי לדעתי, ובקיר אף אחת לא רוצה לעמוד אז תמיד יש לי שם מקום ואני מאוהבת במקום הזה.

אלוקות.

לדעתי את צריכה לאהוב את ההקצנה הזו. יותר מקום לך

להתחתן בשביל מקום בעזרת נשים, זה הדבר הכי מוקצן ששמעתי...

מאיפה הבנת שבשביל זה סגרתי שידוך? (לא התחתנתי עוד )

אני מוקצנת אבל לא עד כדי טמטום...

ולבחור אין שום קשר עם אנשים שיכולים לקמבן אותי

יש לו רק אחות אחת ואח אחד והוא לא מכיר בנות בכלל.

 

סתם חשבתי.... לא משנה

 

אממ, פשוט הפסד לא להיות שם,
אז אני לא שמחה ואוהבת כשאחרים מפסידים.
כנל לגמרי אלה שלא נכנסות לחדר של הרבי ולבית שלו. פשוט הפסד.

אין טעם להתווכח על טעם ועל ריח ועל "הרגש"

לך זה סבבה וכיף? אחלה.

לי זה מרגיש שאני עושה משהו שהרבי לא מרוצה ממנו? אני לא עושה.

אין הלכה בזה, ואיש הישר בעיניו יעשה כל עוד זה לא פוגע באחרים בשום צורה או נוגד את ההלכה.

(אני רק לא נושכת שאומרים דעות שונות משלי, נראלי)

אבל זה לא המקום

ואם החתונה עוד 3 חודשים, אז יש לך שנה מינימום להרגיע.

ואצלי לפחות הם לא יהיו מנוזלים.

ואם אני יוצאת לשליחות הם גם לא יהיו פרזיטים. חסר להם.

מושיבה אותם על שק תפוחי אדמה ומקלף איך שהם נולדים

בעז"ה ית׳

וואיייייי שהם יהיו חמודים

אפילו אני עם סלידת הפרזיטים שלי אזרוק את שלי וחטוף לך את שלך

כזה מין עדר מפושמן (יעני עם פשמינות) ומסונדל ומצומד בצמידים מגומי

אויחח הם יהיו חמודים ממש

את נביאה

בס"ד

שיהיה בשמחה ובטוב!

שמעי זה מרגש
מזל טוב

תקשיבי שזה את להתסובב ככה בכסא, לפי מה שאני יודעת.

שידוך מגניב ויאו. מגניב

היו כמה שקטעים שממש עשיתי לו שוק.

למשל היה כזה בים קטע רדוד אחרי המעקה. ורציתי לראות אם זה ממשיך ממש עד המעקה.

ולא היה איך לטפס כי זה היה גבוה.

אז היה שם שלט "נא לא לטפס" 

טיפסתי על השלט.

וואלה איזה מגניב המים!

ולא בכוונה. אני פשוט יצור סקרן שחייב לזוז. מה לעשות.

שיתמודד.

ועוד התנהגתי הכי נורמאלי שיכלתי. (עכשיו כבר לא. הוא יודע שאני הזויה)

אשכרה.

קפוץ לי