כשהכל מכה שנית
כשעבר עם הווה מתנגש
ובציפורניים נאחזת, לא לחזור אחורנית
וחוזרים הזכרונות מהימים שהבנת מה זה באמת להתרגש
כשחוויה שנעלמה עולה מן השאול
ובמקביל במציאות עומס של חודש, ואחריות כבדה
לא רוצה להיזכר בו, איך שביחד זרקנו הכל
ואוי, הצריבה המרה בטעמה של הבגידה
לא רוצה, אבל רוצה
הראש לוחש שלא, הלב זועק שכן
למה? למה!
חיות הקודש ברוע נאבקים
והלהבות, של הלב שבער
ונדלק בשנית
שורפות מכאב וגעגועים







