איש אחד הלך בלילה אפל וקר.. הוא הריח רקיח לא רגיל, לא את אותוה ריח של המאפיה הסיגריות והתבשילים של גברת כוהן שהייתה גרה ממש באמצע הרחוב.. האיש הנחמד שלנו המשיך ללכת הוא הלך ולא ידע מה הוא מריח זה היה ריח בלי הגדרה ריח כזה.. נו.. אטלי של יוגורט<? לההה ליוגורט יש ריח חלבי מידי לריח הזה הוא חשב לעצמו.. אז אולי ריח של נקניק? כן, לא, כאאאן! אה לא! אוף זה גם לא של נקניק..הוא המשיך לחשוב לעצמו.. (אל תתיחסו אלי אני סתם רעבה..) 

הוא המשיך ללכת והחליט לעזוב את עניין הריח. הוא הלך והלך ולפתע הוא קלט זה ריח של:--

• בום שניצל!!

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.