קודם כל- חסר פרטים, את כמובן לא חייבת לענות, אבל מאמינה שאם תעני זה יעזור לי ולעוד אחרים כאן לתת תשובות ומענה יותר מדוייק.

- האולפנה: רוצה להעיף אותך על איזה רקע? מישהו שם מודע לחולי/הקושי הפיזי-ריגשי שלך?

יש שם דמות כלשהיא שאת לפחות קצת סומכת עליה והיא אופציה מבחינתך לתיווך בינך לבין צוות האולפנה?

- התרופה:

לא יודעת האם היא מרדימה למשך כל זמן נטילתה, או שזה תופעה שהיא חזקה בעיקר בימים/השבועות הראשונים..

יכולה להגיד מנסיון עם התרופה שלי, וזה לאוו דווקא אותו הדבר- שהיא נחשבת תרופה מרדימה, ובאמת בשבועיים שלושה הראשונים שנטלתי אותה, הייתי פשוט צונחת ונרדמת בכל הזדמנות...

וזה תיסכל מאוד והפריע מאוד לקיום שיגרה תקינה, אבל למזלי כבר לא הייתי במסגרת מחייבת, ושיננתי לעצמי שזה משהו שאמור לעבור.

לתת לעצמי את הזמן למנוחה שכרגע הגוף דורש, תוך מעקב שזה לא נמשך מעבר לזמן שאמור לקחת לגוף להתאפס על השפעות התרופה..

(יודעת שלא תמיד ניתן לקחת את ה"פסק זמן הזה מהחיים ולאפשר מנוחה, ולכן באה הפיסקה הבאה--)

אז באמת העצה הראשונה שלי היא לקחת בחשבון שאם זה התקופה הראשונה שלך עם התרופה הגיוני מאוד שהדרך בה היא משפיעה על הגוף עוד תשתנה, ובהמשך לא תהיי עייפה כ"כ.

רצוי אפילו אם זה המצב ליידע מישהו בצוות האולפנה שכרגע את ב"תקופת נסיון" של תקופה חדשה, ומה לעשות, שיקחו בחשבון שתהיי עייפה יותר.

מעבר לזה- לנסות לאבחן את עצמך מתי העייפות משתלטת- בזמן שצריך לקום? באמצע יום הלימודים? בסופו?
ולנסות לתזמן זמני ערות ושינה סביב זה- גם אם יש צורך לשנות את השעון הביולוגי לגמרי!!

ככה:
זה על רקע זה שאני לא קמה בזמן... וגם לא טוב לי באולפנה. עד עכשיו הייתי עד שעה מסויימת נכנסת ללימודים. עכשיו קצת יותר מאוחר. ואי באמת משתדלת. באמת.

לפעמים אני לא מתעוררת ולפעמים אני פשוט לא מצליחה לפתוח את העיניים (וז בטח בגלל הקשי הנפשי שלי שפשוט לא טוב לי שם.)

אני מרגישה שמתיאשים ממנני וכמה שיגידו שמאיימים עלי וזה לטובתי כי ככה אני אגיע- זה לא עוזר. אני מרגישה ככה וזה לא שזה התחיל עכשיו.

אממ עוד משו? לא יודעת... לא עולה לי כרגע...

רציתי גם לומר שאני  בקשר עם העו"סית של האולפנה שהיא ברמת העיקרון מתווכת ביני והטיפול שלי לאולפנה (רק שזה לא באמת עובד ככה ובפועל זה קצת צולע...)

ואני לא מי יודע מה איתה עכשיו...

תכילי את הכאב, תכאבי אותו, אבל בבקשה שימי בצד את הקולות המייסרים

גם זה יעבור עוד תפציע לך השמש מבין העננים 

ממש חיבוק מהלב אני מבינה אותך

מדהימה שיש לך הכרת תודה את נשמה טובה!

אכפת לנו ממך ומאחלים רק טוב ושיהיו לך הכוחות להתמודד 

לא הרבה, משהו כמו 30-40 אני חושב

ושיהיה רפואה שלמה. מאחל שהבדיקה תלמד מה יש ומה אין ושיהיה לרפואה.

לא יודע לגבי פענוח.

ביחס למה לובשים, אסור באיסור חמור משהו ממתכת, כל דבר ממתכת חובה להוריד!!!

חוץ מזה, אני לא בטוח. (יש מצב שחובה חלוק של בית חולים, אבל אם יש ריצ'רץ' על הבגד אז אסור אותו)

ממליץ להתקשר אל המכון mri ולשאול אותם

לדעתי, מומלץ מלווה, יש סיכוי סביר שהבדיקה עצמה אפילו תגרום לטשטוש מסוים ואיבוד משקל.

ביחס לאיזור בגוף שאותו מצלמים.

לי צילמו את הקרסוליים, ולא הייתי צריכה להוריד עגילים למשל

כדאי פשוט לשאול

רופא רגיל יכול לקרוא את הצילום ולהבין את הפענוח

לא עשיתי עם חומר ניגוד אז אני לא יודעת, אבל למיטב הבנתי זה לא משפיע על המצב הפיזי.

בכל אופן כדאי עם מלווה, כי בבדיקות רציניות לא כדאי להיות לבד וגם התורים ארוכים (במיוחד עם חומר ניגוד)

אני מנסה להבין אם יש משמעות למקום בו אני עושה את הבדיקה..

כי בעצם אם הרדיולוג לא מפענח נכון הרופא לא יוכל לדעת את זה? אז זה משמעותי מי יהיה הרדיולוג?

מאחל בריאות איתנה וכוחות להתמודד.

לגופו של עניין, אני לא יודע.

לא מומלץ בכלל.

כבר עדיף אנשור וזהו..

בכל אופן, אם מישהו מכיר תחליף סביר לאנשור, אשמח ממש לשמוע.

תודה.

בהערה אציין שאין לנו יכולת לדעת אם מי שנמצא בצד השני של המסך מנסה לסייע או לנצל ולכן הזהירות נצרכת בשני הכיוונים וכדאי להיזהר בשיח אישי בנושא