להגיד את מה שאנחנו מרגישים

אז אנחנו זורקים מילים

על מזג אוויר

חתולים וגבות.

מה נשמע? הכל בסדר. איך אצלך?

תותים. פרי קטן של חורף שהכי טעים לקטוף ישר מהגינה.

איפה יש פה קצת מקום פרטי בשבילי

להניח את הראש על גוף

ולדבר לדבר לדבר.

אני מפחדת.

אני בוכה.

אני לא אומרת כלום כי אני מפחדת נורא

לזעזע את עצמי

אז אני אולי קצת שונאת

ולו רק בשביל בוקס בבטן.

(געגועים געגועים געגועים)

חסרונו של האל 
מורגש בקצות האצבעות
הרגשת הילד שאיבד את אחיזת אמו 
באמצע הטיול בפארק

(פגרו גראס, אלוהים בג'ימייל (געגועים))

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

חורף בריא לכולם

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול