ולא רק "בגיל צעיר".

ואין פה כזה "עומק", "להבין יותר"..

טבעי לגמרי אם בחורה תאמר שאינה רוצה.

ובוודאי שצריך לספר על כך.

אם אינך מכירה - למה את מחלקת "ציונים" כאלה?..

בעיני זה אבסורד להגיע למצב שמסבירים שסמים - גם כאלה - זה מתוך "חשיבה מעמיקה"..

זו חולשה לא טובה. ואני מכיר את ההסברים על ההבדל בין זה לדברים גרועים יותר.

הייתן יוצאות עם בחור ששותה אלכוהול מידי פעם?

אני אישית לא עישנתי גראס אבל הייתי רוצה רק בשביל הסקרנות...

נ.ב סגריות זה מסריח ולא הייתי יוצא עם מישהי שמעשנת כי זה מסריח ולא בריא.

לצאת עם כזה בנאדם.

אבל אולי זה עניין של סטיגמה שמי שמעשן סמים הוא מסומם ומכור לסמים.

מסמים קלים והגיעו נמוך מאוד. הסכנה קיימת ויש ממה לפחד

איך אותה אישה יכולה לדעת שהשימוש הוא אך ורק בתוצר של קנאביס ולא גם בנייס גאי ודומיו? אתה רוצה שאספר כאן מה זה נייס גאי? או שלדעתך כולם אמורים להבין ולהשתכנע "שלא מדובר בכימיקלים וכאלה"?

אומר זאת כמי שמכיר היטב את העולם הליברלי באמריקה: יש שם אנשים רבים שבד-בבד עם תמיכתם המפורשת בלגליזציה כולל בבחירות (שבהן מצביעים גם על הצעות חוק בנושא הזה ברמת המדינה, וחוקים כאלו עברו עתה אפילו במדינות הנחשבות שמרניות כמו מונטאנה ומיין), עדיין מנהלים קמפיין חד-משמעי נגד צריכה ואפילו שימוש אקראי מינימלי.

לגליזציה אין משמעותה הרחבת השימוש אלא להיפך: מטרתה המרכזית - בהימנעות מאכיפת עבירות קלות בתחום, התעלמות משימוש בהיקף קטן, ובוודאי צמצום הגשת כתבי אישום ורישומים פליליים - היא ליטול את עוקצו של טעם הפרי האסור, כמעט אך-ורק לגבי קנבינואידים ולא תוצרים אחרים (בטח לא הפחתת המאבק בכדוריו הכחולים של וואלטר הלבן...) ובכך להוריד דרמטית את מתח המלחמה השלטונית והמשאבים המבוזבזים עליה ועל הנתפשים בכפה, כולל אלו שנשלחים למאסרים ואז רק יורדים מטה כתוצאה מכך, והחברה איננה מרוויחה דבר אלא מפסידה. בדומה לביטול חוק היובש (איסור האלכוהול), גם כאן המטרה היא צמצום הצריכה ולא הרחבתה.

אני קורא כאן בכל פה להימנע ולסיים כל שימוש שאיננו רפואי או לפחות פארא-רפואי. ודאי אינני יכול להציע לשום אישה הצעת שידוך למשתמש מבחירה. לגבי הצעה למשודך בנוגע למשתמשות - נשים בוודאי חשופות לסיכונים גבוהים ביותר בהקשר החברתי, ויש לבדוק בזהירות הקיצונית ביותר מקרה כזה (כעיקרון זה לא יקודם).
 

וזה בלי להיות הורה (טרם...) ולדעתי גם בלי "להיכנס לקטנות ולשכנע" - אני אומר מה שאני חושב בהקשר הזה.

אני בעד ליגאליזציה ולא, לא הייתי יוצאת עם מישהו כזה!

בקיצור בנים, תשלטו בעצמכם. בהצלחה!

אני צריך מישהי מסטולה טבעית. מה יקרה כשיגמר החומר, אה? אמצא את עצמי תקוע עם איזו סאחית?? תודה אבל לא... 

אם הוא רוצה לעשות שטויות עם הגוף שלו- בעיה שלו.

אם הוא מצפה שאשתו תהיה בגיל צעיר מידי המטפלת הצמודה שלו- שישכח מזה

אם זה משפיע על דברים מהותיים לזוגיות- למשל עישון פאסיבי של הסביבה שלו (אשתו, עוברים, תינוקים, ילדים, אורחים), אם זה דבר שגורם לילדים השפעה שלילית למשל שיחשבו שאפשר להתנסות בזה בגיל צעיר מידי- אז לא.

אם זה משפיע על איכות הזרע שלו ועל היכולת של הזוג להכנס להריון- אז לא.

כל אדם שעושה דבר מאוד לא בריא לגופו ולסביבתו- צריך לעשות בירור נוקב אם להיות בסביבתו.

אני לא הייתי יוצאת עם אחד כזה.

אני לא הייתי מתחתנת עם בחור שאוכל לחם שום פעם בכמה זמן.

אני שונאת ריח של שום.

כן כן. גם אני אמרתי בשום פנים ואופן לא. היו שואלים אותי לפני שנה הייתי מתפחלצת לעצם הרעיון. אבל וואלה בסוף הגיע הניסיון, הכרתי בחור חמוד שהייתה מציאת חן ראשונית בנינו, יצאנו ואז גיליתי את זה, נבהלתי מאוד. חשבתי. התייעצתי. גילית כמה כ"כ הרבה אנשים שאני מכירה עושים את זה. וזהו. עבר צ'יק צ'אק ובסוף זה נגמר מסיבות אחרות... 

לפותח- אם זו הצעה- רוב הסיכויים שהבחורה לא תסכים לצאת. אם כבר הכרת אותה- יהיה בסדר וחובה לספר! (עדיף שהיא תדע ממך ולא מאחרים כמו שהיה אצלי כי זה הרבה יותר מבהיל)

ובעניי זה פשוט עניין של מנטאליות (וגם גיל) . יש חברות שזה יותר רווח ונפוץ שם אז זה פחות ישמע רע...

בהצלחות

לא מכשיר את הענין.

אומר על הבחור כל מה שעובר לי בראש. אם רבים וטובים עושים אז... (או רבות וטובות במקרה שלי..)

בוודאי שהייתי מעדיפה שבחור לא יתקרב לזה בכלל. אבל אם יצא ככה בדיעבד (שהכרתי אותו לא דרך הצעה) אז לא הייתי פוסלת בגלל דבר כזה. יש מכלול. והוא חשוב.

(סליחה) לא מאמין שיש דבר כזה...

הוא התחיל "להתעמק" בעניין לפני או אחרי הסיגריה הראשונה?

יש את הפורום ואת המציאות. בפורום כותבים, בחוץ כל אדם עושה את השיקול דעת שלו, ככה שזה לא כזה משנה למעשה מה אנשים כותבים 

יש גם הבדל בין התנגדות גורפת לצריכה, לבין מה שאתה מגדיר כקניית "כל חרטא של רשות למלחמה בסמים שמא[פ]שרים לטבע" "לשלוט בתרופות ולהאכיל אנשים בכדורים".
אם יש או אין אמת בטענות - הידועות והמוכרות - לגבי מאבק הרשויות ביצרן/צרכן הקטן הביתי וכדומה, והכל לצורך השליטה הקורפוראטיבית ב"סימום" הציבור למען כסף - את זה לא הראית כאן. "גיסי עובד במחקר", במחילה, גם זו לא הוכחה לדבר. ואם "לבירה או סיגריות יש השפעות הרבה יותר גרועות" אז שוב, מה הסיבה באמת (וזה בסדר לחקור ולחפש את האמת) שאלו נמכרים בסופר ואלו לא? אנחנו יודעים כולם שזו המציאות, אבל נדרש להביא מידע כדי להסביר.
ולסיום, באמת אי אפשר, לבקש מהקוראים מין "תבדקו קצת" ערטילאי. מה לגבי "תבדקו קצת" את הפלואורידציה של המים ו"האמת" - כזו או אחרת - לגביה? מה לגבי "תבדקו קצת" את "ניתוחי החוצנים ברוזוול"? כנראה אף אחד כאן לא יודע ולא באמת יכול לדעת, ובטח לא יכול לפרסם, שום דבר קונקרטי בנוגע לכל ה"בדיקות" האלו, כי אם היה משהו אמיתי שניתן לפרסם זה היה מתפרסם (בטח בעידן ויקיליקס וסנואודן). בינתיים, גם זהירות לא מזיקה.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת