הרבה פעמים חוסר אהבה לקריאה נובע מקושי לימודי בהווה או בעבר (החל מקושי בהבנת הקריאה- לפעמים כתוצאה ממורה שלימדה לא טוב או מקושי רגשי, וכלה בדיסלקציה). אנשים כאלה יכולים להיות חכמים מאד, למרות הקושי

(מה שכן נכון זה שקריאה הרבה פעמים מראה על אופקים רחבים, וזה נושא שנושק לחכמה לרוב- לא תמיד. אבל לא נכון ההפך)

את שאר הדברים באמת שאין לי מושג מאיפה הבאת.. ממש לא ראיתי על אנשים חובבי קריאה את ההכללות האלו

(את באמת חושבת שכל הילדים והנוער שקוראים בימינו הם פלספנים, אוהבים להתבחבש, קצת עצלנים ופתוחים לשינויים? כי לרוב זה טווח הגילאים של חובבי הפנטזיה המושבעים, וזו הכללה קצת גדולה מדי לציבור גדול כל כך..

כנ"ל ספרי מתח- רוב הבנים הקוראים מתלהבים מהתחום. לא חושבת שכולם נמצאים בהגדרות שכתבת)

ולגבי אהבה לכתיבה- לפעמים כן ולפעמים לא

יש כמובן סופרים נחמדים ומעניינים, אבל יש גם סופרים שיודעים להתבטא רק בכתיבה ובדיבור מתנסחים פחות מוצלח, ולכן פחות נחמד לדבר איתם, ויש גם סופרים לא נחמדים בעליל שממש לא נעים לדבר איתם

סופרים וכותבים הם אנשים ככלל האנשים בעולם ולכן עם חלק נחמד לדבר ועם חלק פחות

((לעיתים כתיבה מראה על רחבות אופקים ודמיון מפותח, אבל זה לא הופך אדם לאיש שיחה מעניין)

שמחה שנענית לאתגר

את צודקת בהכל.

(שזה באסה כי אי אפשר להתווכח וחבל)

והעלית נקודות ממש חשובות. (בחורה חכמה, יש לציין)

אבל לי יש נקודה הרבה הרבה יותר חשובה לומר לך, 

שוקולד חום יותר טעים.

ברור ששוקולד לבן חלבי עוקף הכל! למרות ששוקולד חלב חום טעים מאד, זה לא בהשוואה!

(הייתי חייבת להגיב)

ותודה על המחמאה

אני אחת שלא אוהבת הכללות, לכן הרגשתי צורך להגיב 

אז השגת את מטרתך

נ.ב.

להתווכח תמיד אפשר

אני יודעת.

אחת הדרכים האינטרנטיות למשיכת תשומת לב היא על ידי כותרות פרובוקטיביות ומאמרים מוקצנים עד כדי גיחוך.

לרוב המפרסמים עושים את זה כדי לראות את התגובות ולבדוק מה דעת הקהל סטטיסטית.

זה ממש מעניין.

ולהתווכח תמיד אפשר... אההמ... לא איתי. אני לא אוהבת ויכוחים.

תנסי למשל להעלות ויכוח

הוא טעים תמיד (ואני לא כל כך אוהבת את השוקולד -החום והלבן- בקליק מהסוג שציינת, הוא מהפחות מוצלחים לטעמי)

הנה, אנחנו מתווכחות

וגם אני לא חובבת גדולה של ויכוחים.. לרוב אני פשוט נוטשת באמצע..

לא דיברתי על הקליק החום לבן, אלא על החפיסה הוורודה, הארוכה המלבנית של שוקולד לבן עם עוגיות.

שזה טעים.

נטשתי

וגם את הכתום, והסגול והירוק ושאר הצבעים

מעדיפה שוקולד של עלית

את הקליקים הבודדים אני לרוב דווקא אוהבת, במיוחד אלו עם הביסקוויט

הנקודה אצלי היא שאני לא אוכלת שום ממתק או חטיף חוץ משוקולד, אז פיתחתי ידע רב בתחום...

למרות ששוקלד לבן זה שם מגניב לניק

כמו מיץ תפוזים

היית רעבה אז?

לא, סתם חיפשתי משהו שאני אוהבת..

ואני אוהבת שוקולד לבן, ואת הצבע הלבן, ואת מה שהוא משדר

(חוץ מהעובדה שתמיד מתחשק לי שוקולד לבן )

למה את אוהבת לבן? מה זה מסמל לך?

לבן מסמל לי טהרה, נקיות, קדושה, עדינות, מראה נעים לעין, שמלת כלה

והוא גם מרחיב את הבית ומאיר 

ובכלל, מעיל לבן נקי, או כדור צמר לבן חדש זה ממש יפה

זה תכריכים. ומציבות. ואור של פלורוסנט של בתי ספר ובתי חולים.

ודף חדש שצריך לצייר עליו ציור דחוף.

אני לא אוהבת שמלות כלה.

לא אוהבת דברים לבנים, כי הם מתלכלכים מהר וישר רואים את הלכלוך.

במיוחד שכשאדם עולה למעלה זה לעולם טוב יותר, רק מי שבעולם הזה סובל..

ופלורוסנט זו תאורה נהדרת, ממש לא של בתי ספר ובתי חולים (אני שונאת אור צהוב)

ועל שחור גם רואים ישר לכלוכים, רק מסוג אחר (אבק)

איך את לא אוהבת שמלות כלה??

מוזר..

לא יודעת אני יותר מתחברת לצבעוני.

לא קשת. שונאת קשת.

שילוב של כמה צבעים.

בעצם אולי אני כן אוהבת לבן, קצת. רק לא בשוקולד כי אז אין לזה טעם או אחוזים של חמאת קקאו.

לבן זה בכלל לא צבע.

ואני גם מאד אוהבת צבעים מסוימים (הרבה גוונים), זה לא סותר את אהבתי ללבן

(לא אמרתי שאני אוהבת רק לבן..)

חחחח אעלק לא אוהבות להתווכח, ועוד איזה נושא מטופש מצאנו

יש עשרות אלפי אנשים רעבים לאות כתובה ואת מונעת זאת מהם. הא לו היית כותבת....

חום הרבה יותר טעים פרט ללבן עם הפיצפוצים

מעניין...

(מספר התגובות הקריפטיות שקיבלתי בשרשור הזה גדול משציפיתי והייתי שמחה להסברים )

עדיין לא הבנתי איפה הבעיה עם מה שכתבתי

כי אני תוהה אם זו מחמאה או לא

אבל מה מסתורי במה שכתבתי?

שאת מעניינת, לא שגרתית, אם לטוב או למוטב אני לא יודעת כי אני לא מכירה אותך ולכן כתבתי מעניין...

אני למעשה בנאדם ממש רגיל. סתם כותבת גבוהה גבוהה.

ואיזה כיף

תודה

זה היה באמצע הלילה וחשבתי שזו את רשמת אתזה.

אמור להיות רשום שם אולי אני הנסיך הקטן.

מבחינה שכאילו אם אני אוהבת את אותם דברים אז אולי אני זה היא. 'בנת?

וכנ"ל

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים

מתוך ההפיכה - פועה שטיינר (הרב מן ההר - בתו, נראה לי). הרובע היהודי לפני ובזמן שנפל לידי הערבים. אמיתי.

קתרין מנספילד, סיפורים. מצויין. בריטית.

למי שאוהב בעלי חיים:

-כל הספרים של ג'יימס הריוט. אמיתי. וטרינר בריטי. מקסים, רגיש ומשעשע.

-ג'ראלד דארל, חברברי הסוונה ; היער השיכור  - מסע צייד בעלי חיים, חלקם נדירים מאוד,לגני חיות בעולם.  רק שני הספרים האלה.

-חיות הבר אשר אהבתי. יפה.

-בית ברנ....(לא זוכרת) - תומאס מאן. גרמני. סופר מצוין.

-מאדאם בובארי - פלובר. צרפתי.

-לטובת הילד - בריטי.

-יד באפילה - אידה נודל. מסורבת עלייה. איזו אישה אמיצה! סיביר.

-יש סדרה של סיפורים של עמים שונים. לא פולקלור. סיפורי סופרים. משהו!

-מחפשים את אמא - קוריאה הדרומית.

-פצוע קל - אמיתי. אבי תמר.  מלחמת ששת הימים, אם איני טועה. ספר טוב.

-הביתה או החזרה הביתה - אמיתי. חייל שנפצע אנושות בראשו. השיקום שלו. מדהים.

-שרופה - אמיתי. בחורה ערביה מהגדה. רק לבעלי עצבים חזקים.

-ליל הבדולח. אמיתי. ההסטוריון היהודי מרטין גילברט.

-כחש. בן הכט. עיתונאי יהודי אמריקאי שסיקר את משפט קסטנר. לענ"ד - ספר חובה.

 - ספרים של הרב חיים סבטו. אהבתי את :תיאום כוונות" - מלחמת יום כיפור.

- אהרן מגד או אפלפלד, מחילה, לא זוכרת. סופר טוב. נוגע בשואה.

-נפשות מתות. גוגול. רוסי. סופר טוב.

-האיש שלא נכנע. אמיתי. ר' ננס. סיביר.  אחרי הספר הזה חשים (אני ), הערצה, השתאות, התפעלות וגם...חולשת דעת. לא יאומן.

-להיות יהודי. על הרב יצחק זילבר זצ"ל. סיביר.     "     "      "     "   "

 -מתנת המספרים - יוקו אוגאווה.  ספר יפני קטן,  יפהפה. יש קשר לאיזו נוסחה מתמטית. לא הבנתי את המתמטיקה, אבל הספר...משהו. היא סופרת מוערכת בכל העולם (AI) . ספרים נוספים באנגלית.

מן הרשימה? בכלל, מעניין אתכם? אם לא, שלחו אותה חזרה!

תודה....

יש המלצה לחנות טובה באזור ירושלים לקנות?

אם זה יד שניה בכלל טוב...

מוצ"ש.  הבאתי חנויות אחדות.

ושכחתי את השם האמיתי.

- המינגווי

-טולסטוי

- תומאס הארדי -יריד ההבלים. בריטי

קראתי את "והיום איננו כלה"

 נראה לי שאקרא את התפסן בשדה השיפון בהמשך

+ לבדו ימות אדם

רק שלא אשכח

אותך. אינדיורניס - ממליצה; כח החיות של האדם. המאבק להישאר בחיים ולשרוד. מאוד מיוחד.

לך לך בני - קראתי כחמש פעמים ומן הסתם אקרא עוד.... זה ספר הרפתקאות אם אפשר לקרוא

לו כך.....מדהים. לא מחנות ריכוז לא מחנות השמדה. סיביר. יש גם תיאור של מלחמה, מיוחד

למחבר. כדאי.

שבת שלום ומבורך לך ולכולם!!!!

כן אכזרי אבל גם מלא חמלה ותקווה נראה לי

מה לגבי הסיפור שאינו נגמר?

עזבי הכל ורוצי ברגע זה לחנות הספרים הקרובה

מומלץ בחום וגם נקי (למיטב זכרוני)

בהחלט עדיפה ספריה.

ציפיתי למשהו שונה. אינני מתחברת לפנטסיות.

מאוד ייתכן שיש שם מסר ותובנות עמוקות אבל

לא היה לי כח וסבלנות להתעמק בהן.

אשמח לשמוע ניתוח של הספר. האם יש

בו באמת מסר עמוק?

דווקא הפתיחה מצאה חן בעיני -

המפגש בין האיש (קוסם? מכשף?

מחבר בין 2 עולמות?);  השאלות

שלו לנער היו טובות. מציאותיות.

הבנתי שהיצורים בארץ פנטסיה

הן מהמיתולוגיה הגרמנית.....

אני אוהבת ספרי פילוסופיה

(למרות שלא קוראת בהם

עכשיו) ויכול להיות שזו

עייפות של גיל - אין לי כוח

להתעמק מה רומז על מה...

לכן אשמח לשמוע ניתוח

על הספר.

דבר נוסף שהפריע לי

(לא קראתי את כל הספר

יותר רפרפתי) הוא האזכורים

הנוצרים (המושיע, הגואל,

הבן של כולם...בטח יש עוד

בהמשך).

 אני יודעת שהיום קוראים

הרבה ספרי פנטסיה. אולי בגלל

שנמאס לצעירים קצת מהעולם

הזה, השחוק, מעצבן, מתוח,

מאיים, מפחיד.....

חשבתי גם על כך שהעולם

הבא נקרא עולם האמת.

ועולמנו זה הוא פנטסיה

למרות שמורגש כל כך אמיתי,

מוצק, ארצי, חומרי....

והרי באמת זה לא כך. זה

רק נתפש אצלנו כך, בחמשת

החושים שבהם צייד אותנו

השם, כי כך רצה. כדי לאפשר

לנו בחירה, כדי להתאים 

לעולם שברא.

הרי השולחן למשל הוא

אוסף אטומים הנעים

במהירות מטורפת.

מעניין שמעולם הפנטסיה

בספר, מביא עמו הילד

אומץ, העזה, רגישות,

אל תוך העולם הממשי....

מחבר בין 2 העולמות

השונים כל כך.

תודה על ההמלצה!

התפסן בשדה השיפון לקחתי

למרות שאני מעדיף לכתוב תפשן

בוא נראה

נדמה לי שניסיתי, אנסה חנות אחרת. זכי למצוות!

של דני ספרים, מרח' יפו, או גלריה לספרות רח' ש"ץ (מקינג ג'ורג) או סיפור חוזר ברח' שמואל הנגיד, ליד רח' בצלאל

או בבניין כלל - 2 חנויות - אחת קומת קרקע ליד רח' יפו והשניה כשסובבים את הבניין לרח' אגריפס - יש גם אחת

בכל אופן, פעם היתה.

גם ברחבה למעלה מהמשביר לצרכן הישן (היכן שהיה), יש חנות ספרים יד שניה.

ויש שם הכל, לא רק חצי ספר

טוב אז הנה קישורים לחלק מהספרים | ערוץ 7 

אני רוצה את התרגום המקורי של 'גילי בר הלל', זה תרגום איכותי שאפשר לקרוא איתו את הספר.

התרגום שיש שם לספר 7 זה 'תרגום מעריצים', משהו חלטורה כזה.

יעני אחלה ספר (לדעתי)