העלון השבועי החדש!

עבר עריכה על ידי חסיד ליובאוויטש בתאריך כ"ז בחשון תשע"ז 20:28

ב"ה יום שני כ"ז חשוון גיליון מס' 1

פרשת השבוע - תולדות

"אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב" (בראשית כו, כט)

בְּאַחַד הַיָּמִים אָכַל הָאַרְיֵה חַיָּה לְתֵאָבוֹן. לְפֶתַע, בְּאֶמְצַע הָאֹכֶל, נִתְקְעָה לוֹ עֶצֶם בַּגָּרוֹן. הָאַרְיֵה לֹא הִצְלִיחַ לִבְלֹעַ אֶת הָעֶצֶם, וְגַם לֹא לְהָקִיא אוֹתָהּ הַחוּצָה.

"הַקְשִׁיבוּ, הַקְשִׁיבוּ!" קָרָא הָאַרְיֵה בְּקוֹל חָנוּק אֶל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, "מִי שֶׁיַּצְלִיחַ לְהוֹצִיא אֶת הָעֶצֶם מֵהַגָּרוֹן שֶׁלִּי, יְקַבֵּל פְּרָס גָּדוֹל!"

וְאָז הִגִּיעַ עוֹף מִצְרִי, שֶׁמַּקּוֹרוֹ דַּק וְאָרֹךְ. "אֲנִי אַכְנִיס אֶת הַמַּקּוֹר שֶׁלִּי לַפֶּה שֶׁל הָאַרְיֵה, וְאוֹצִיא אֶת הָעֶצֶם מֵהַגָּרוֹן", הִבְטִיחַ הָעוֹף. אָמַר – וְעָשָׂה.

הִכְנִיס הָעוֹף אֶת רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַפֶּה שֶׁל הָאַרְיֵה וְהוֹצִיא אֶת הָעֶצֶם בְּמַקּוֹרוֹ. עַכְשָׁו יָכֹל הָאַרְיֵה לִנְשֹׁם לִרְוָחָה. "סְלִיחָה, אֲנִי מְחַכֶּה לַשָּׂכָר שֶׁהָאַרְיֵה הִבְטִיחַ לִי", אָמַר הָעוֹף בְּנִימוּס.

"מָה?" שָׁאַל הָאַרְיֵה. "הֲרֵי קִבַּלְתָּ כְּבָר אֶת שְׂכָרְךָ! הִכְנַסְתָּ אֶת רֹאשְׁךָ לְתוֹךְ לֹעַ הָאֲרִי וְיָצָאתָ מִמֶּנּוּ בְּשָׁלוֹם! עָלֶיךָ לְהוֹדוֹת לִי עַל שֶׁלֹּא טָרַפְתִּי אוֹתְךָ – וְתַשְׁלוּם הִנְּךָ רוֹצֶה?" ---- הַמָּשָׁל הזה מּוּבָא בְּמִדְרַשׁ רַבָּה, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים וְהָעֲבָדִים שֶׁלּוֹ אָמְרוּ לְיִצְחָק אָבִינוּ: "יָכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת לְךָ דְּבָרִים רָעִים מְאֹד, אֲבָל לֹא עָשִׂינוּ. מַגִּיעָה לָנוּ עַל זֶה תּוֹדָה רַבָּה!" כָּאֵלֶּה הֵם הַגּוֹיִים. בְּעֶצֶם, הֵם רוֹצִים כָּל הַזְּמַן לְהָצִיק לַיְהוּדִים, וּמַרְגִּישִׁים שֶׁאִם הֵם מִתְאַפְּקִים וְלֹא עוֹשִׂים צָרוֹת – זֶה חֶסֶד גָּדוֹל מִצִּדָּם. וְהִנֵּה, עַם יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם לָנֶצַח, בֵּין כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁרוֹצוֹת כָּל הַזְּמַן לִבְלֹעַ אוֹתוֹ וּלְהָרַע לוֹ, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּרַחֲמָיו מַצִּיל אוֹתָנוּ מִיָּדָן.

סיפור בהמשכים - ההצלה הפילאית

בָּעִיר דֶּנֶנְבּוּרְג, שֶׁעַל גְּדוֹת הַנָּהָר דְּוִינָה, כִּהֵן רַב, חֲסִיד חַבַּ"ד, עֲנָק בַּתּוֹרָה, ר' לֵיְבּ בַּטְלָן שְׁמוֹ. כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ יָשַׁב ר' לֵיְבּ בְּחֶדֶר צְדָדִי בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ וְהָגָה בַּתּוֹרָה. רַק לִקְרַאת שַׁבַּת-קֹדֶשׁ הָיָה שָׁב לְבֵיתוֹ.

לְר' לֵיְבּ הָיָה בֵּן יָחִיד, שֶׁהִצְלִיחַ בַּעֲסָקָיו וְנַעֲשָׂה עָשִׁיר גָּדוֹל. הַבֵּן הָיָה קַבְּלַן-בִּנְיָן שֶׁהֶעֱמִיד אֶת שֵׁרוּתָיו לִצְבָא רוּסְיָה. פַּעַם אַחַת הֵקִים בִּנְיָן בְּדֶנֶנְבּוּרְג, שֶׁנּוֹעַד לְשַׁמֵּשׁ אֶת מִפְקֶדֶת הַצָּבָא הָאֲזוֹרִית. זֶה הָיָה בִּנְיָן גְּדוֹל-מְמַדִּים, בַּעַל אוּלַמּוֹת רַבִּים וַחֲדָרִים לָרֹב.

זְמַן קָצָר לְאַחַר שֶׁהוּקַם הַבִּנְיָן, נִזְדַּמֵּן לְדֶנֶנְבּוּרְג הַקֵּיסָר נִיקוֹלַאי, וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא נִצְטַוּוּ לְהַצִּיג לְפָנָיו אֶת בִּנְיַן הַמִּפְקָדָה הֶחָדָשׁ. הַקֵּיסָר צָעַד בָּרֹאשׁ וּלְצִדּוֹ רֹאשׁ הַמִּפְקָדָה, קָצִין בְּדַרְגַּת גֶּנֶרָל, וְאַחֲרֵיהֶם שֹׁבֶל אָרֹךְ שֶׁל אַנְשֵׁי צָבָא וּפָמַלְיַת הַקֵּיסָר. לְצַד הַגֶּנֶרָל פָּסַע גַּם מֵקִים הַבִּנְיָן, בְּנוֹ שֶׁל ר' לֵיְבּ.

הַקֵּיסָר הָיָה שָׁרוּי בְּמַצַּב-רוּחַ קוֹדֵר, כְּדַרְכּוֹ. בְּשֵׁבֶט בִּקָּרְתּוֹ הַקָּשָׁה בָּחַן כָּל חֶדֶר וְכָל אֲגַף בַּבִּנְיָן. פֹּה וְשָׁם הֵעִיר הֶעָרוֹת, סִנֵּן תְּגוּבוֹת, אַךְ בְּסַךְ-הַכֹּל נִרְאֶה הָיָה שֶׁהַבִּקּוּר עוֹבֵר בְּשָׁלוֹם.

רֶגַע בְּטֶרֶם יָצָא מֵהַבִּנְיָן, עָצַר הַקֵּיסָר לְיַד אַחַד הַקִּירוֹת וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ אֲרֻכּוֹת. פַּחַד וַחֲרָדָה אָפְפוּ אֶת הַגֶּנֶרָל. כְּמִי שֶׁהִכִּיר הֵיטֵב אֶת הַקֵּיסָר, הָיָה הַגֶּנֶרָל מוּדָע הֵיטֵב לְשִׁגְיוֹנוֹתָיו וְהִתְכּוֹנֵן לַגָּרוּעַ מִכֹּל. "הַקִּיר עָקוּם!", רָטַן הַקֵּיסָר וְנָעַץ עֵינַיִם נוֹקְבוֹת בַּגֶּנֶרָל. הַגֶּנֶרָל לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מִפַּחַד וּלְשׁוֹנוֹ נֶעֶתְקָה מִפִּיו.

"הַבְּנִיָּה נֶעֶשְׂתָה עַל-יְדֵי טוֹבֵי הַבַּנָּאִים, אֲשֶׁר הִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּכְלֵי מְדִידָה מְדֻיָּקִים בְּיוֹתֵר", נִשְׁמְעָה לְפֶתַע הַתְּשׁוּבָה. הַקֵּיסָר הִטָּה אֶת רֹאשׁוֹ כְּלֹא מַאֲמִין לְעֵבֶר הַקּוֹל, שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא קוֹלוֹ שֶׁל הַקַּבְּלָן הַיְּהוּדִי.

הַגֶּנֶרָל, שֶׁהִכִּיר הֵיטֵב אֶת אָפְיוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר, נָשַׁם עַתָּה לִרְוָחָה. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בִּתְשׁוּבָה זוֹ כְּדֵי לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר. לְהֶפֶךְ, זוֹ רַק הִגְבִּירָה אֶת זַעֲמוֹ. אֲבָל הַזַּעַם הֶעָצוּם עַל הַיְּהוּדִי שֶׁהֵעֵז לִסְתֹּר אֶת קְבִיעַת הַקֵּיסָר, מָחַק בְּאַחַת אֶת הַבִּקֹּרֶת שֶׁאַךְ לִפְנֵי רֶגַע הֻפְנְתָה לְעֶבְרוֹ.

בְּתוֹךְ פָּחוֹת מִדַּקָּה מָצָא אֶת עַצְמוֹ הַקַּבְּלָן הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר, בְּנוֹ שֶׁל רַב הָעִיר, בְּדַרְכּוֹ לְבֵית-הַכֶּלֶא.

ההמשך יבוא..

שעשועון

תְּאוֹמִים לֹא זֵהִים

בְּפָרָשָׁתֵנוּ מְסֻפָּר עַל זוּג תְּאוֹמִים מְאוֹד לֹא זֵהִים: עֵשָׂו וְיַעֲקֹב. מִצְאוּ חֲמִשָּׁה הֶבְדֵּלִים בֵּין הַתְּאוֹמִים הַבָּאִים.