בתור אחת שהיתה בצד של ה 'לעשות מה שבא לי,מתי שבא לי..בלי להיות כבולה'..

אני חייבת להגיד שלדעתי זה גרוע שאת חושבת ככה..

את אדם מספיק בוגר כדי לעשות את הבחירות הנכונות עבורך,

גם אם גדלת ככה,וזה מה שחינכו אותך,וזה מה שאת תמיד רואה-

זה לא אומר שאת גם צריכה לעשות כמו כולם.

כלומר, אני באמת חושבת שהמציאות שאת מתארת (עם הילדים,בגדי בית ומטפחת (למה עלובה??))

היא המציאות הנכונה,ואני אישית בחרתי בה. אבל לחיות ככה,בלי להיות בטוחה שזה הדבר הנכון עבורך?!

זה מרגיש לי סוג של צביעות כלפי עצמך- - 

'אני עושה כי כולם עושים,כי זה מה שאני מכירה ויודעת'..

אני ממליצה לך לשבת עם עצמך ולחשוב אילו דברים טובים (והם המון!!) יש לך בשיגרה שלך,

אם יש משהו שמפריע,איך אפשר לשפר (מי אמר שצריך ללבוש סמרטוטים בבית?? זה משפיע לגמרי על ההרגשה)

לא צריך להיות בצד השני ולחוות אותו כדי להחליט שזה מה שטוב לך..

ובכלל, לגבי יציאות,בילויים וכד'- למה לא לצאת ולבלות בגדר המותר?

אני ובעלי יוצאים מידי פעם למסעדות,לצימרים (חובה מבחינתי..) בלי הילדים,

ומדברים,ומבלים ונהנים.. ואני מאוד מתלבשת לכבודו,מתאפרת וכו'

- וגם לחזק והעלות יותר למודעות שלך את היופי שבגידול ילדים-

את יוצרת כאן עולמות-כל ילד הוא עולם-פשוטו כמשמעו..

עם כל הקושי שיש בגידול הילדים,ויש קושי..לא מתעלמת..

מאחלת לך רק טוב,ושתזכי תמיד לראות אותו 

זה היה סוג של פריקה כזו...

צודקת.

צריכה לעשות חושבים.

ו- לא בהחלט שאני לא עם מטפחת עלובה. זה היה שם כולל לכל המטפחות בעולם..

זוכרת שגם עברו מחשבות כאלו בעבר. אז מדמיינת את עצמי רווקה ונזכרת ברווקות מאוחרות שאני מכירה ונזכרת באלו שהיה להן קושי להרות ומבינה שלא הייתי רוצה להיות במקומן.

בקשר לחילונית - גם חילונית יכולה להיות עם ילד קטן בגיל צעיר במיוחד אם היא שובבה . 

וחוץ מזה בכל מקרה מגיע שלב שמגיעים ילדים גם אם זה בגיל 40. ואם זוג התרגל לחיות בכיף במשך שנים זה מזעזע את הנישואין ויש שמתגרשים כי פתאום הכל שונה. מכירה זוגות כאלו. 

הנוער שלהם אבוד הנשים והגברים חיים ביחד אבל לחוד הכל גישמי הריצה אחרי הגישמיות אין כמו הדת שיש במה להיאחז להבין שהחיים הנישואים והילדים זה הדבר החשוב ולא הדברים התפלים התחרותיות והלכבוש את כל העולם ולא מספיק להם

תתפלאי אבל ריקנות וגשמיות קיימות בכל המגזרים. 

יש בקרב החילונים בני נוער מצויינים, יש ביניהם גברים ונשים שחיים ביחד באהבה גדולה ולא לחוד.

להזכירך לא כל הזוגות הדתיים/חרדים חיים באושר.

ולך הפותחת, אני מאד מזדהה איתך. זה באמת מתסכל לפעמים וכל הכבוד שפרקת.

שולחת לך חיבוק גדול והרבה כוחות.

או עובדות בבית- מסדרות מנקות מבשלות? לא קמות בלילה לתינוק?

נראה לי שהן כן.

ולגבי האהבה והזוגיות... אולי לחלק מהן באמת יש זוגיות פורחת... לחלק ממש לא. וזה לא תלוי אם יש ילדים או אין..זה פשוט תלוי בערכים שלהם. אם הם נאמנים אחד לשני, אם הם באמת עובדים ובונים את הזוגיות והאהבה האמיתית ביניהם או שמחפשים רק 'פרפרים' והתלהבויות שלפעמים דועכות ואז עלולים להגיע למקומות אחרים...(אצלם אין את הערכים של התורה ו- מצווה או עברה... אז למה שיעבדו על עצמם יותר מדי)

לא שאני מבטלת את דבריך חלילה..אני אפילו קצת מזדהה עם התיאור הראשון... כן, לפעמים לא בא להתחיל להשקיע בעצמך מרוב עומס ומטלות בבית ...ועד שהצלחתי להשכיב את הילד לישון כבר 10 בלילה ועוד לא אכלתי ארוחת ערב..

אז למי יש כח עכשיו לדבר ולצאת..

אבל-

כן צריך, לעשות לפעמים סטופ. פעם בכמה זמן לצאת לבד, להשאיר בייביסיטר או משהו.. 

או אם יש בוקר שהילדים במסגרות ואתם יכולים לקחת חופש..

רק אתם בדייט. ולדבר ולאהוב.

אפשר להכניס אהבה גם בדברים קטנים יומיומיים שלא לוקחים הרבה זמן כמו פתקים נחמדים עם הארוחת עשר וכד'

הודעות משמחות באמצע היום בפלא'

וכו' וכו'

ואפשר להחליט איזה יום- להתלבש יפה, אפילו שאת בבית.. זה עושה כיף.

לא קל...אבל צריך להשתדל.

בנוגע מלשפט שלך (אצלם אין את הערכים של התורה ו- מצווה או עברה... אז למה שיעבדו על עצמם יותר מדי)

 כי יש אנשים שיש להם מוסר וערכים ומידות טובות, גם אם אין להם תורה ומצוות. אז הם עובדים על עצמם כדי להיות בני אדם לפי הערכים והמידות שבן אדם ערכי וטוב שואף אליהם.

אני גדלתי בבית חילוני, ולהורים שלי יש זוגיות הרבה יותר יפה ומכבדת

מלהורים של האיש שלי שהם סוג-של דתיים, (מי שלא מכיר אותם מקרוב יגיד שהם דתיים בלי "סוג של" שאני אומרת ). חמי , חובש כיפה, שומר כשרות ושבת,

הלך למסזיסטית אישה באיזה ספא שהם עשו טיול אליו,

ולא הייתה לו שום בעיה לדבר על זה בשולחן שבת, ולא בגלל שכאב לו הגב בצורה יוצאת דופן.

אבא שלי בחיים לא היה חושב אפילו לעשות דבר כזה.

הם מדברים אחד לשני מגעיל, והם חיים אחד עם השניה בעיקר כי הם כבר התרגלו לסבול אחד את השניה.

או שהם מתעלמים אחד מהשניה, או שהם נובחים אחת על השניה. 0 חיבה וכבוד הדדי. גובל בבהמיות.

ההורים שלי : אמא שלי מעריצה את האדמה שאבא שלי דורך עליהו, אבא שלי אוהב אותה אהבת נפש , הוא לא בן אדם שמדבר הרבה ומצהיר רגשות, אבל במעשים שלו רואים שהוא אוהב אותה ,

מקדיש לה כל כך הרבה. תמיד ראיתי כבוד בבית, לא שמעתי ריבים ולא שמעתי צעקות בחיים,

בניגוד לבעלי שהיה חי בבית שעפו וצנחו בו צלחות זכוכית ליד הילדים.

אמא שלי תמיד , מאז שאני ילדה אמרה לנו דברים

כמו "אני מחכה שאבא יבוא מהעבודה, אני מתגעגעת אליו" או

"אני כל כך אוהבת את אבא שלכם" וכשלא דיברתי לפעמים לאמא שלי יפה, זה מאוד ,

מאוד הכעיס את אבא שלי שאני פוגעת בה. ראיתי אותם בתור ילדה תמיד יושבים בסלון ונותנים ידיים כשהם רואים חדשות או משהו בTV, מחוץ לבית בחיים לא, כי הם לא אנשים מוחצנים. 

יש הרבה שומרי מצוות שלא נחשפו לחברה חילונית,

ובגלל זה חושבים שכל החילונים חומריים, בוגדים, מגעילים וריקניים, שוטפים להם את המוח עוד מהגן . 

וזה ממש לא נכון. ויש גם דתיים בהמיים שמנהלים זוגיות גרועה. 

נתת דוגמה קיצונית של המשפחה של בעלך 

ואנשים בלי תורה ומצוות שבין אדם למקום,

אבל עם מוסר?

הם גם שווים לגויים?

ואנשים שהם שומרים על מצוות שבן אדם למקום,

אבל הם 0 במצוות של בין אדם לחברו?

לא צריך להיות שטחיים.

וזה בכלל סטה מהדיון של הפורום. מסכנה הפותחת.. מה רצתה סה"כ. תמיכה במצב שלה..

התורה והמצוות זה דבר אחד ודרך ארץ זה דבר אחר.

יכול להיות אדם (ואפילו גוי) בלא תורה ומצוות ועם דרך ארץ

לחילופין גם יכול להיות אדם שמקפיד על קלה כבחמורה ואין לו טיפת דרך ארץ.

אין קשר בין הדברים. כל יהודי צריך לעבוד בשני המישורים.

המשפחה של בעלה זו ממש לא דוגמא קיצונית. יש הרבה חילונים עם דרך ארץ והרבה דתיים שלא. (וכמובן גם להיפך)

הם יהודים כי אמם יהודיה. ואם אדם מקפיד על תורה ומצוות זה ממש לא הופך אותו אוטומטית לבעל מידות טובות. כבר ראיתי בחיי מספיק ת"ח ונשות אברכים שאין להם טיפת כבוד כלפי מי שעומד מולם.

זו התשובה שרציתי לתת לאנונימית

ולא ידעתי איך להתנסח נכון.

מצטרפת לדברייך לגמרי.

מוסר אלוקי שלא עובר עליו. ומישהו שיש לו מוסר משלו.. ברגע האמת או ניסיון מאוד גדול הוא יעגל פינות או לא יעמוד בו..

הקב"ה ברא אותנו עם מוסר אלוקי שמי שהוא ירא שמיים יעמוד בנסיונות

כל חילוני יעמוד בכאלו דרישות?

את כותבת דברים כל כך קשים מאנונימי.

ממש לא יפה.

ומה זה "מוסר משלו" ? המוסר הזה הוא לא רק "משלו"

המוסר הזה הוא מוסר שמקובל כנכון והוא חונך עליו מגיל 0 . 

כל מי שירא שמיים עומד בניסיונות?

כל מי שהולך עם כיפה על הראש הוא באמת ירא שמיים ומקפיד על קלה כבחמורה בדרך ארץ ובמצוות שבין אדם למקום?

את נשמעת כמו מישהי שעזבה את העולם החילוני בכעס כשחזרה בתשובה. 

אני לא ממשיכה את הדיון, לא כי אין לי מה לענות אלא כי כואב לי שככה דתיים מדברים ומזלזלים בתורה ומצוות  "לא משנה התורה והמצוות"...

להזכירך, הדיבור כלפי חמיך וחמותך הוא מזלזל לא פחות...

בלי תורה ומצוות ולי יראת שמים אין האדם יכול להתקיים כמו שצריך בעולם שהקדוש ברוך הוא נתן לנו

אני מזלזלת בתורה ומצוות?

מי אמר "לא משנה התורה והמצוות" ? אני לא.

הדיבור שלי כלפי חמי וחמותי הוגן, גם אם הוא מזלזל

בעלי סבל הרבה בחיים , וזה גם משפיע עלינו ביומיום , המראות והקולות והקשיים

שהוא ספג מגיל 0 עד שיצא מהבית ממשיכים להיות חלק ממנו, וגם אני חלק ממנו,

וזה גם יוצא עלי .

בפועל דודים שלי החילונים מקנאים בהורים שלי שמנהלים חיים דתיים. חיים של תורה ומצוות. לא שיש או אין להם כיפה על הראש- אלא באמת של תורה ומצוות.

את צריכה לחלק בין מי שהוא עובד את ה' באמת, למי שמגדיר את עצמו "דתי" "שומר תורה ומצוות" "אברך" וכו'..

יש מעט מאוד יהודים שומרי תורה ומצוות בעולם שיודעים להכניע את המעשים שלהם לעבודת ה' בכל מצב. קרי לנהוג בדרך ארץ מתוך יראת שמיים. כלומר שאם בא ניסיון לפתחי בעבודת המידות אני אכניע את עצמי לא בגלל שאני נולדתי בבית עם תיקון המידות וככה חונכתי ולא בגלל שזה האופי שלי מלידה, אלא בגלל שכך ה' אמר, למרות שזה בדיוק ההיפך ממה שאני מרגיש ורוצה וחושב כרגע.

רוב מוחלט של הדתיים/האברכים/שומרי תורה מקפידים על דרך ארץ לא בגלל שהם יושבים כל היום ללמוד מסילת ישרים ולשבר את מידותיהם הרעות אלא פשוט בגלל שהם פועלים כפי שחינכו אותם. ואם חינכו אותם שלא בדרך ארץ, הם לא יהיו בעלי דרך ארץ. וכבר ראינו הרבה מאוד ת"ח או אברכים או סתם בעלי בתים שומרי תו"מ שברגע שיש להם איזה ניסיון בעבודת המידות, הם לא עומדים בו ועוד מביאים ציטטות ואסמכתות מהתורה ולכאורה כאילו זה רצון ה' שהם יתנהגו כרגע שלא בדרך ארץ (וזה יכול לקרות לאנשים חוזרים בתשובה מול הוריהם, או לבוסים שמעסיקים עובדים ומלינים את שכרם, או לת"ח קצרי סבלנות ששאלו אותם שאלה בבית המדרש והם לא עונים בצורה מכובדת והכל עם "חותמת כשרות" של "תורת ישראל" - ואני בכוונה שמה את הביטוי האחרון במרכאות כי זה ממש לא מה שמלמדת אותנו תורת ישראל)

ומעבר לכך אם את מסתכלת בצורה שטחית, גם אצל ציבור שומר התורה והמצוות יש לשה"ר ויש בגידות ויש גזל. הדתיים והחרדים לא מושלמים. הם בסה"כ יהודים פשוטים שרוצים לעבוד את ה'. אבל מכאן ועד להחליט שבגלל הרצון הזה שיש בהם לעבוד את ה' אז בפועל ממש הם כבר הפכו למלאכי השרת והחילונים לאיזה ציבור רדוד וחסר ערכים - זה ממש שטויות!

הדתיים יודעים מה אמורים להיות הם לא תמיד מבצעים זאת בפועל.

בפועל, דרך ארץ אצל הדתיים לא מאוד רחוקה מזו של החילונים ולפעמים, תתפלאי, יש לנו ה-ר-ב-ה מה ללמוד מחילונים בתחומים מסויימים (כמו למשל בתחום של הלנת שכר ומשכורות!!!)

וכל מה שאני כותבת לא קשור לזלזול בקודשי ישראל או בקב"ה ובבניו, להיפך! זה פשוט להסתכל על המציאות בעיניים ולהפסיק להרים את האף מעל החילונים (או מעל כל מי ששונה ממני)

הגיע הזמן שכל ציבור וכל יהודי יתרכז בעצמו ובעבודת ה' שלו ויפסיק להעביר ביקורת על ציבורים שהוא בכלל לא מכיר ולא חי בתוכם.

mshlomo הוצאת לי עוד פעם את המילים מהפה,

אני חושבת בול מה שאת חושבת, אבל אני לא מצליחה להתנסח טוב כל כך כמוך,

מצטרפת לדברים שלך!! 

יישר כח ענק!!

כתבתי שלחלק יש זוגיות נפלאה ולחלק לא. אין להם את החיוב של התורה והמצוות... מה לעשות. בשעת ניסיון זה קשה.

ב"ה שההורים שלך אוהבים ומחזקים את הזוגיות כל הזמן. זה לא בגלל שהם חילונים, זה בגלל שיש להם שכר ישר ב"ה.

לגבי הדוגמא השניה שנתת על חמיך וחמותך זה בכלל קיצוניות. לא הכיפה על הראש אומרת עליך שאתה ירא שמים ושומר מצוות אלא המעשים שאתה עושה! חד משמעית!

אז אם יש איש שלא מכבד את אשתו חלילה או אשה שלא מכבדת את בעלה... אז הם בבעיה, הם צריכים לפתור אותה. אנשים יראי שמיים יעשו את זה מיד כשהם מגלים שיש בעיה כדי שחלילה לא יגרמו צער. יראת שמים לדעתי העניה זה ענווה.. לדעת שיש מישהו מעליך (הקב"ה).

ה"דתיים הבהמיים שמנהלים זוגיות גרועה" זו לא דוגמה שצריך לתת.

לצערנו מי שאין לו עול תורה ומצוות לא מחזיק בזוגיות יותר מדי זמן... הנורמות אחרות, האינטרנט והפריצות זה דבר שלא גורם לאיזה הלם וזעזוע כמו שהוא צריך לגרום. וזה חינוך מגיל תיכון או פחות מכך.

אני שמחה לשמוע שיש יוצאי דופן..אבל זה כנראה לא ההלך רוח.

זה לפי מה שראיתי ושמעתי (חברות בעבודה, ניסיון של חברות בתיכונים, סיפורים מאנשי חינוך ועוד)

"לצערנו מי שאין לו עול תורה ומצוות לא מחזיק בזוגיות יותר מידי זמן "

מאיפה הבאת את זה שכל מי שאין לו עול תורה ומצוות לא מחזיק בזוגיות?

אני מכירה חילונים נשואים באושר, ודתיים נשואים באושר 

אני מכירה חילונים גרושים, ומכירה דתיים גרושים .

מה זה יוצאי דופן ?

אלה לא יוצאי דופן ,

אלה רוב הזוגות שאני מכירה.

מה זה הלך הרוח ?

את מכירה את הלך הרוח?

או שאת מדמיינת אותו בצורה שהחלטת לעצמך ? 

סיפורים מאנשי חינוך? איזה סוג של אנשי חינוך ?

הרצאות מדרג ג' שכל מה שעושים בהם זה להגיד כמה רע שם ?

"אנשים יראי שמיים יעשו את זהמיד כשהם מגלים שיש בעיה כדי שחלילה לא יגרמו צער" ?

מה הכוונה ירא שמיים? מספיקה השתייכות למגזר החרדי או הדתי בשביל להיות בעינייך ירא שמיים?

כי אם כן, לכי לבקר במקלט בת מלך .

ה"דתיים הבהמיים שמנהלים זוגיות גרועה" זו דוגמה רווחת. 

גם חילוניים בהמיים שמנהלים זוגיות גרועה יש הרבה ולא חסר בכלל.

אבל אלה לא הרוב, ואלה לא הרוב , 

לא עשיתי מחקר סטטיסטי מקיף, ועדיין , אני לא חושבת שאצל דתיים וחרדים יותר טוב.

אני יצאתי מהעולם הזה, וממש לא היה לי טוב בו,

אבל צריך להיות הוגנים ונאמנים לאמת.

אולי תופתעי

השאלה מה האחוזים....פה לעומת שם

יכול להיות שיושב לו מאחורי המקלדת ילד בן 12 ומקשקש קישקושים.

בואי תראי לנו קישורים למחקרים מהימנים שבאמת בדקו את ההבדלים לעומק.

אולי תשוחחי עם רבנים חרדים גדולים שאליהם מגיעות כל השאלות האלו ותשאלי כמה דתיים וחרדים יש שבוגדים בנשותיהם?, ואולי תדברי עם הרב יהושע שפירא או עם הראל חצרוני לגבי אחוז נוטלי הסמים והשתיה החריפה בקרב הנוער הדתי? ואולי תדברי עם בנצי גופשטיין ותראי כמה נערות דתיות יוצרות קשר עם ערבים? ואולי פשוט תקפצי לביקור בכיכר החתולות ביום חמישי בלילה ותראי כמה תלמידי ישיבות/אולפנות/סמינרים יש שם.

מספיק לחשוב שהכל מושלם אצל הדתיים כי הם דתיים. בכל חברה יש בעיות.

וגם אם תמצאי משהו שאצלנו הוא באחוזים יותר נמוכים, תמיד אוכל למצוא לך תחום שבו החילונים יותר טובים בו (כמו לדוג' זה שהם מפרנסים עצמם יותר בכבוד, לא משנוררים, משלמים משכורות בזמן וכמו שמקובל בשוק. לא עושים שום תורה קרדום לחפור בה ולא מלינים שכר בשם כל מיני 'אידיאלים' נעלים. כמובן ששוב, זה לא מוחלט, אבל אצלם באחוזים - המצב הרבה יותר טוב!!!) 

רובם מסוממים רוב הנשים בוגדות גברים מביאים ילדים מתאילנדיות הבנות מקיימות יחסים בבית בחדר מגיל 11 איפה את חיה ?איך את משווה למי שהולך אני בדרך! תורה ומצוות.ואני אומרת לך את זה כאחת שגרה עם חילונים 

אחר כך עם החבר (כל פעם זה חבר אחר כי כשמתחילים ....)כאילו שהוא חבר שלו בלי לחשוב על הכבד של הבת או שלו האבא עצמו ממש סדום  אותם את מעריצה?הכל פרוץ בלי דרך בלי מצוות וכשיורדים יורדים עד למטה והכל שם תועבה זה החילונים של היום

כאילו שהן נשואות 10שנים בגיל 17 ילדה בצימר עם חבר בלי לשאול הורים בתי מלון וחוץ לארץ אין להם מה לכבוש עוד קעקועים אלכוהול סיגריות מגיל14 מה שאני יודעת מפה מי יודע ממתי הן מעשנות זה אמת ככה זה במושב שאני גרה בו ואחר כך האמא באה לבכות לי שלא מקשיבים לה ועושים קעקועים בלי לשאול אותה אפילו וכשהיא אמרה לה לא לצאת מהבית למועדון בערב שבת כשהיתה בת 15 היא יצאה מהחלון מול הפרצוף של ההורים שהתביישו לצעוק עליה שלא ישמעו אותם עכשיו היא מצטערת שהילדים לא בחינוך דתי כי הגדולה מקרינה על כולם וגם לבת 9 יש חבר מה לעשות שהיא רואה שאחותה בת 15 ישנה עם חבר שלה במיטה בחדר לידה בשורה תחתונה בהיכל אדמים ההורים ששלחו אותם לחינוך פרוץ שהכל מותר ושיהיו כמו כולם הילדה המדוברת יפהפייה ומתוקה שהיתה ילדה מקסימה והחברה הפכה אותה למרדנית ופורצת כל גבולות ובהכל ההורים אשמים המדיה הטלוויזיה הפייסבוק והשאר והאמא מודה בפניי אבל היא לא תשנה את אורח חייה וזה ימשיך עם שאר הילדים.עוד משפט כולם נולדים טהורים השאר הוא חינוך 

בגרסא החרדית/דתית

בחופשיות הפריצות חוגגת אוכל טרף אי שמירת מצוות בכלל אי שמירת שבת בישול בשבת ועוד הרבה דברים שהשתיקה יפה להם אל כיכר החתולות זה נוער בעייתי לא חרדים רגילים 

הדיון נסוב על "האם כיף להיות חילוני או לא?" כל מה שכתבת מראה שדווקא יכול להיות מאוד כיף להיות חילוני ולכן את סותרת את עצמך.

ולצערינו - כיכר החתולות - זה ממש לא נוער שוליים. ילדים שבאים מבתים טובים! רק לא מוצאים את עצמם בעולם אז הם הולכים לשם.

הכי קל להגיד "נוער שוליים" ולהתעלם מהבעיה. אחרי שהייתי שם בסיור הבנתי שזה יכול לקרות לכל משפחה דתית/חרדית נורמטיבית וכולם צריכים להיזהר מזה.

שאין להם אמצעים...אלא הנוער עצמו הוא נוער קצה. זה לא רוב הנוער ב"ה. זה יכול לקרות בכל מגזר ולכל משפחה ל"ע, אין בזה תעודת ביטוח, אבל במספרים זה עדיין שוליים... 

ב"ה.

שנזכה שבכלל לא יהיו בשום מגזר.

הנה:

http://www.kipa.co.il/now/45740.html

הנה עוד אחת:

http://www.kipa.co.il/now/67076.html

מה שראיתי בכתבה השנייה פשוט מזעזע. קשה לשבת בכיתה אז הם עוזבים, הורים קצת כועסים אז בורחים, התבגרות מינית אז מתאבדים, יש קצת הגבלות בחיים אז מתחילים סמים.

ובתכלס הרג אותי שבציבור חילוני כאילו הכל זורם "רק לא תכנסי להריון". קודם כל תלוי הורים ותת מגזר. וגם אם כן איך בדיוק בגיל 16 היא לא תכנס להריון? ומה עם כל הטראומות שצוברים מהתנהלות מינית כזאת? 

בכל ציבור ובכל מגזר יש כללים והגבלות. 

כנראה הורים היו צריכים לצעוק עליהם מגיל קטן ולהעניש קשות ולשלוח לעבוד מגיל 12 שיממנו לעצמם הכל חוץ מקורת גג ולחתן אותם בגיל 14. כך לא היו צריכים להתמודד עם גיל התבגרות ולא להשתעמם בכיתה. 

לכן זה יותר נפוץ אצל חילונים. בעלי שמע מכמה חברים שלו שהם חוזרים בתשובה שמה שהולך בתיכונים חילוניים זה ה' ישמור... כל מה שהאנונימית כתבה מעליך... ועוד יותר מזה.

וזה הנורמה שם. כולל גם חברויות ועברות בין בנים לבנים וכו'.

פשוט מורידה את רמת האמינות שיש לי בך ל 0 

למה את לא מזדהה? אולי את סתם טרול? ילד קטן ומשועמם?

לכתוב כאלו דברים נחרצים ופוגענים כלפי ציבור שלם ולא לעמוד מאחוריהם זו בעיני פחדנות לשמה! 

מה שכתבת זה כל כך הזוי וכל כך בוטה!

וחוץ מזה שלא כל העולם עומד על הנושא של צניעות את יודעת... שזה דרך אגב עוד איזה באג אצל הדוסים. חושבים שאם יש כיפה וציצית אז מותר לזנוח את כל הדברים האחרים.

אני לא מעריצה אף אחד. רק את הקב"ה!

אם הדתיים חושבים שהם נעלים מעל כולם רק בגלל שיש להם כיפה וציצית אז צריך להבין שזה שטויות! וכבר הסברתי למעלה באריכות ובנימוס למה (בלי להשתמש במילים גסות ובוטות וב"עובדות" שאין לי מושג מאיפה שלפת אותם)

תגידי לי, בת כמה את ?

עם איזה חילונים את גרה?

בשכונת הארגזים? בקרוואנים בבת ים?

שמיים

ועדיין האחוזים מדברים בעד עצמם.

את מוזמנת להתעלם מהם כרצונך...

זה שאת נתקלת במציאות מסויימת אצל דתיים לא אומר שכולם מלינים שכר וכו.. הבאת קישור למחקר

מפרנסים עצמם בכבוד זה ראייה שיטחית ביותר

אולי בעיניהם ללמוד תורה באמת משפיע טוב יותר על העולם?

יסתכל על עצמו. ויפסיק להרים את האף. 

באמת שאף אחד לא יכול כרגע לנחש מה יהיה מקומו בעולם הבא.

גם אם הוא חובש כיפה וגם אם לא.

אני בהחלט יכולה להבין למה אשה דתיה תקנא בחילונית

1. אולי התחתנה צעירה מאוד ולא למדה מקצוע או לא למדה מקצוע מתאים וכרגע נמצאת במצב כלכלי לא פשוט - צריכה להחזיק משפחה ברוכה עם משכורת קטנה וכל זה רק בגלל הבדלי מנטליות בין דתיים לחילונים כי אין באמת מניעה שהיא תלמד מקצוע נורמלי ותתפרנס בכבוד. משהו שאצל חילוני ממוצע לא היה קורה, כי זה פשוט להם שלא מקימים משפחה בלי אמצעים מתאימים (שוב, לא אצל כולם אבל אצל רובם. ובאמת אצל קרובי ה"חילונים המשוקצים שחיים יחד לפני החתונה" (כמו שתיארה פה אחת הגולשות) יש כלל שלא מתחתנים עד שאפשר להחזיק משפחה והם לעומתנו לא משנוררים מההורים, לא מטרטרים תינוקות באוטובוסים ומגדלים את ילדיהם בכבוד)

2. אולי היא עברה כמה לידות צפופות כי היא לא הסתדרה עם אמצעי המניעה (ואין לה פתרונות של אמצעי מניעה אסורים או הפלות כמו אצל החילונים) והיא נאלצה ללדת אותם ומרגיש לה חנוק וחסום ושהיא לא יכולה לזוז - מה שבטוח לא יקרה אצל חילונים.

3. אולי בא לה לגור בעיר גדולה ויפה ומרחיבת עיניים והיא לא יכולה כי היא צריכה להישאר "דבוקה" לקהילה הדתית שלה ולמוסדות חינוך של הילדים למרות שבא לה את הנוחות של העיר (מה שבד"כ לא קורה אצל חילונים כי הם לא קשורים לקהילות)

ולגבי הלנת שכר - מרוב שזה נפוץ שמעתי על זה כתבה ברדיו גלי ישראל. קלמן ליבסקינד קרא לזה "שוטף + מגזר" (כלומר יש את המושג שוטף +30/ שוטף + 60/ שוטף +90--- שזו הדרך לשלם לפרילנסרים) ובתכל'ס - זה "שוטף + מגזר" כלומר שבאופן גורף יותר נוח להיות מועסק ע"י בוס חילוני ולא ע"י עמותה/ישיבה חרדית/חרד"לית מקרטעת. היום יש בהחלט הסכמה שזו הפכה להיות תופעה במגזר החרדי - חרד"לי - דתי. שם זה מאוד נפוץ לעשות בעיות עם משכורות או לנסות לשנורר דברים בחינם מאנשי מקצוע וכמובן שהכל "לשם שמים"  וכי "אין ברירה" כי חייבים להקים את הישיבה/להחזיק את העמותה/להחזיק את המוסד שהקמתי כי המוסד שלי זה "קידוש ה' בעולם"

ובפן האישי - בכל מקום חרדי/חרד"לי בו עבדתי עשו לי בעיות עם משכורות, מאידך במקומות חילונים שעבדתי בהם מעולם: לא עיכבו לי תלוש, מעולם לא שילמו לי פחות ממה שמקובל בשוק, מעולם לא ביקשו ממני לעבוד יותר שעות ממה שמשלמים לי עליהם, מעולם לא עיכבו לי מלגה שהבטיחו לי שתיכנס כל ראשון לחודש והשאירו אותי בלי אוכל במקרר (כמו כמה כוללים שבעלי למד בהם). אם תלכי לכל אותם "בוסים" שהיו לי כולם יגידו שהכל זה "לשם שמים" ו "אין מה לעשות" ו"שה' יעזור" וש"בסוף כולם מסתדרים" ו"ישיבות/מוסדות חייבים לקום בעמ"י למען חינוך ילדינו" ועוד שאר ירקות שממש לא עומדות במבחן העו"ש שלי............

וכן, לפרנס ילדים בכבוד ולא בביזוי זה חשוב לא פחות מלימוד תורה.

אדם שלומד תורה ובגלל זה הוא מנצל את כל הסובב אותו ופוגע בילדיו ובאשתו (כמובן שלא כל לומדי התורה הם כאלו אבל בהחלט קיימים כמה וכמה שאני אישית מכירה), משנורר מכל מה שזז, חי על חשבון ההורים, חי על חשבון מכרים, מגלגל הלוואות מגמ"חים, לא נותן לילדיו את כל מה שהם זקוקים לו מבחינה רפואית או מבחינה תזונתית או מכל בחינה אחרת שחיונית להתפתחות התקנית של ילדיו, מוטב לו שיתכבד ויצא מהכולל כי אוי לה לאותה תורה!!!

אדם שלומד תורה ודאג לעצמו ל"סידור" שלא מעיק על הסובב אותו וזה בהסכמת כולם (ההורים שלו/ אשתו) אז מצויין. הבעיה היא שזה ממש לא תמיד ככה וכבר חז"ל דיברו על זה ש"אדם עושה את התורה קרדום לחפור בה" - שיצא לעבוד. ובכלל כל המציאות הזו של "אברכים בעלי משפחות" זו מציאות חדשה שלא היתה קיימת בדורות קודמים והיו גדולי עולם שעבדו למען פרנסתם. לכן בכלל לא ברור לי שזו מציאות שבכל מקרה "משפיעה יותר טוב על העולם" ממציאות של לפרנס משפחה.  

אולי זה שהדוסים חושבים שלהתפרנס בכבוד זה שטחי - זה משהו שהופך אותם בעצמם לחברה קצת שטחית?

אולי זה שהם חושבים שאם יש להם כיפה וציצית אז כבר יש להם "כסא שמור" בעולם הבא?

אנחנו בני אדם ולא מבינים בחשבונות שמיים. ודווקא ההתנהגות המתנשאת והמגעילה הזו היא זו שמרחיקה יהודים מדרך ה'. כי זה נראה מגעיל וזה מריח מגעיל והכי חשוב: אין שום ציווי מה' יתברך להיות דתי מגעיל ומתנשא (לפעמים זה נראה שיש דתיים שמזה הם שואבים את כל הכוח שלהם. לא מ: "למה טוב אצלי" אלא מ: "למה דפוק אצל כל מי שזה לא אני" וכל היום הם עסוקים בהשמצות כלפי מגזרים אחרים והמצאת "אחוזי נשירה וכיעור בחברה החילונית והתעלמות מכל מה שכן טוב בהם")

אנחנו שומרי תורה ומצוות כי ככה ה' ציווה. לא כי "אצל החילונים יש בגידות" ולא כי "הנוער שלהם לא מחונך"

גם אם אצלנו היו כל החולות הרעות ואצלם היה מושלם עדיין היה צריך לשמור תורה ומצוות כי ככה ה' אמר.

ומי ששואב את כל הכוח שלו בעבודת ה' מזה ש"אצלם הכל מכוער", אולי יום יבוא והוא יגלה (או יותר גרוע - ילדיו יגלו) שאצל החילונים לא הכל כזה "מכוער" מי יודע לאן משם עבודת ה' שלו תתחיל לנדוד?......

עבדתי בכמה וכמה וכמה מקומות דתיים ולא הלינו לי שכר....

את לוקחת מקרים ומשליכה אותם על ציבור שלם.לא נכון בעיני

אין לי זמן לעיין בכל מה שכתבת כי יש לי מלא לעשות.

אבל זכורני שגם בדיון של החתונות הצנועות את לקחת כמה מקרים שאת מכירה והשלחת אותם על כל הישיבה... וזה פשוט איננו נכון

יש לך כושר רטורי מעולה אבל הייתי ממליצה לך להיזהר להשמיץ על סמך של כמה מקרים בודדים

רק שישים לב מתי זו רדיפה אחרי כסף ולא לתועלת משפחתו

אם את לא מכירה את בעיית הלנת השכר/תשלום נמוך מהמקובל/הלנת מלגות/העסקה מעבר לשעות שמשלמים לך עליהם/שנוררות שקיימת בעיקר בעמותות/ישיבות/מוסדות חרדים/חרד"לים 

וזה שיש כמה מקומות בודדים שעבדת בהם ולא הלינו שכר לא אומר שהתופעה לא קיימת.

אני בהחלט נכוויתי כמה וכמה פעמים ממקומות שכאלו ולכן כולי תקווה להצליח לנתק מהם קשר לעולם. לא לעבוד אצלם, לא לתרום להם והכי חשוב - לא להסתמך שאתפרנס מהם.

ולגבי הדיון על הישיבה - הדיון היה על מה אתם האברכים עושים עם ההנחיה של הרב שלכם בנוגע לחתונות?

יש שיסתדרו עם ההורים, יש שיתכסחו איתם ויש שיעזבו את הישיבה. זה לא משנה אם המקרים "בודדים" כל האופציות יכולות להתרחש.

ומה שהפריע לי שם זה לא ההנחיה של הרב שלכם וגם לא המקרים הבודדים שמתכסחים עם ההורים, אלא החשיבה שאני יכול גם להציב תנאים להורים וגם לדרוש מהם לממן לי את החתונה. לא כולם טענו שם ככה (וכמובן שגם אין לי מושג מי מכל המגיבים שם שייך לקהילה שלכם או לא), אבל היו כמה שבהחלט טענו ככה. 

ותחסכי ממני את התשובה. שמעתי שם שלל תשובות "מעניינות".

אבל אני חושבת שאת מאוד מאוד מגזימה

את לוקחת כמה מקרים ומכלילה. אפילו עבדת בעשרים מקומות או היית ה20 חתונות.וזה לא הדיון

(בסוגריים הפריע לי מאוד שדיברת ככה כי השטח ממש לא כמו שאת מציירת )

זה לא הופך את זה לתופעה!! ולא להכללה על כולם!

לך היה ניסיון מר. אבל זה לא מעיד על כולם. ממש ממש לא

אבל הייתי חייבת להתקומם על הפסקאות הראשונות. 

א. לא כולם מלינים שכר כמו שאת חושבת. יש מקום אחד שאני מכירה שמלין שכר וזה ידוע לכולם. והוא בכלל שייך לחרדים מסויימים.

ב. בחיים בכל שנות בעלי באברכות לא עיכבו לו מלגה אפילו ביום אחד! וגם לא הביאו לו פחות ממה שמגיע לו.

ג. תמיד כשעבדתי במוסד כלשהו של הישיבה ושהמשכורת אמורה להגיע מהמליני שכר בסעיף א' הם דאגו לתת לי את הכסף במועד מעצמם כדי שלא יקרה מצב שאיש צוות שלהם לא יקבל משכורת בזמן (אפילו שהם לא אחראיים על השכר שלו אלא העמותה ההיא ...)

ולגבי עוד דברים- יש גם חילונים שמתחתנים מוקדם, למה את מוציאה לעז?

יש חילונים שגם מביאים ילדים צפוף. אז אצלם הכל טוב ומאיר ומרווח?

יש חילונים שלא מוצאים עבודה כדי לממן את החיים שלהם לפני החתונה. או לא מצליחים לסיים לימודים או אלף ואחת דברים.

אם את לא רוצה להשוות בין המגזרים אל תשווי בכלל בכלל. אם את משווה אז מה שאמרו פה לדעתי הוא די נכון..

אבל את מתעקשת שאצל החילונים הכל יפה ונחמד ואין בעיות למיניהן שלא רווחות אצלנו (רווחות, רווחות, לא לא קיימות! תבדילי!) אז אל תנסי למצוא איפה אצלם הכל מושלם לעומתנו.

כשאומרים את המילה "תופעה" מתכוונים שזה יכול לקרות באחוז יותר גבוה בתוך אותם מקומות ביחס לשאר האוכלוסיה. 

כלומר שגם אם שם זה יקרה ב 20% מהמקומות ובשאר האוכלוסיה זה יקרה ב 1% מהמקומות זו כבר מוגדרת "תופעה". נכון שזה סיכוי של 1 ל 5 אבל זה עדיין קורה פי 20 מהאוכלוסיה הכללית!!!

ומי בכלל דיבר על הישיבה שלכם? מה היא היחידה בעולם?

גם לגבי החילונים, אני מדברת על המודעות שלהם לעניין. לא על הסיעתא דשמיא שכל אחד מהם זוכה לה. 

ומטבע הדברים, במקום בו יש יותר "השתדלות", יש יותר הצלחה. כי כך ברא ה' את העולם, כדי שלא תהיה להם הצלחה מרובה יותר בתחום הכלכלי, צריך לקרות נס, לכן בציבור שלהם דברים מתנהלים אחרת ברמה הכלכלית. בגלל המודעות, בגלל ההשתדלות, בגלל שתרבות השנורר אצלם זו בושה גדולה ולא מקובל בכלל.

ובטח עכשיו את תספרי לי סיפורי ניסים על התפרנסות של אברכים. אז אסביר לך כבר כעת, שזו לא הכוונה שלי ושזה לא קשור למה שהתכוונתי. התכוונתי לרמת האמידות של משפחה. הכנסה פר ילד. שם בוודאי שההכנסה פר ילד היא יותר גבוהה (באחוזים) ביחס לדתיים. גם בגלל שהם מביאים פחות ילדים אבל גם בגלל שהנושא הזה הוא בנפשם (ובנפשנו הרבה פחות). אם את רוצה לזלזל בערך הזה - זכותך. בעיני, לגדל ילדים בכבוד בסיסי זה מוכרח.

ואני כן אנסה למצוא איפה יש נק' שטובות אצלם ולא אצלנו כי על זה נסוב כל הדיון. יש פה כמה נשים בשרשור שבאות לומר ש"שווה" להיות דתי כי אצלם הכל (בלי יוצא מן הכלל) דפוק דפוק דפוק ואצלנו הכל דבש, ואני מסבירה לך ש א. זה בכלל לא נכון. ב. זו לא טענה בכלל. אנחנו שומרים תו"מ כי ככה ה' אמר ולא כי אצלנו יותר "שווה" "כיף" "מוצלח" (כי זה בהחלט ממש לא תמיד ככה, ולפעמים הפוך לגמרי)

מגדר זה גבר או אישה , gender .

את נראה לי התכוונת למגזר.

ולא נראה לי שחקרו אי פעם מחקר סטטיסטי אמין ורציני לגבי

אחוז הבגידות , צריכת סמים וגירושים במגזר החילוני לעומת המגזר הדתי .

אם מצאת מחקר כזה,אשמח לקישור.

זה לא משהו שאפשר באמת לחקור. 

אם חקרו דבר כזה, זה על סמך שאלונים.

נותנים לבן אדם שאלון, ואומרים לו לענות על שאלות כמו

"אתה בוגד בבת זוגך ובוגדת בבן זוגך?"

"לאיזה מגזר אתה משתייך?" 

מה את רוצה שהוא יענה? ברור שהרבה אנשים יענו לא, גם אם הם כן.

כי אין לי כח לויכוח קטנוני וילדותי. 

רוצה תגובה הולמת- תכתבי בצורה הולמת.

ואז אהיה מוכנה לשבת ולחשוב ולכתוב.

שלא ישמע- אני לא מסכימה עם אף מילה שכתבת.

למדתי חינוך והתעסקתי ועודני מתעסקת בחינוך. זה אומר שאני שומעת השתלמויות והרצאות על כאלה דברים. אנשים שהיו בכיכר החתולות וכו' ויצאו ומספרים

אנשים שעברו הרבה דברים וכו'

לא אנשים שאת יכולה לדבר אליהם ככה בחוסר כבוד.

לא יודעת באיזה חינוך גדלת, אני רק מקווה שההורים רוו קצת נחת.

קוטעים ומפריעים להתפתחות וחיי האם...

שנניח והיית חילונית, אז נכון, ובאמת היה לך יותר זמן לעצמך ולבילויים,

אבל או שהיית מוותרת על הדבר המדהים והמשמח שנקרא ילדים , או שלא, ואז שוב היית כבולה.

באמת זה נשמע חלום , להתעופף, לכייף , להתייפיף, וזה באמת באמת חשוב.

אבל אני חושבת שאת יכולה לעשות את זה גם עכשיו, למצוא את הדברים שעושים לך טוב, להתלבש יפה (אז מה אם את בבית!) להתאפר, להתיפיף, לצאת בערב, למצוא מה עושה לך טוב - ללמוד, כושר, הצגה,

ולעשות את זה.

כי להיות אם לילדים זה לא אומר לוותר על עצמך, אפשר גם לתת לעצמך את הכיף , וגם לקבל את הכיף והסיפוק המדהים מהילדים שלנו, וביחד זה שילוב מנצח!!

(וגם אם עכשיו כמה שתשקיעי זה יהיה בקטנה, כי יש לך פחות זמן, עוד מעט הם יגדלו ואז תשאר הנחת והכיף!)

דווקא הרווקות החילונית הן הכי מסכנות!

משתוקקות להתחתן ולהקים משפחה ולהיות אמהות אבל הגברים שם מפחדים ממחויובות כמו מאש.

את יודעת על כמה חילוניות כאלה שמעתי שיולדות ילדים לבדן? כחד הוריות? העיקר להיות אמהות.

וזווית נוספת- נניח אותה חילונית שעכשיו היא בזוגיות ללא ילדים נהנת מהחיים מבלה ומטיילת.

בגיל 35 או 38 היא תחליט שהיא רוצה ילדים ואז תכנס להורות ולכל הקושי שכרוך בזה אחרי שהתרגלה שנים להיות חופשיה ואילו אנחנו, שנהפכות לאמהות בגיל צעיר יחסית, בגיל 35 כבר נהיה עם ילדים גדולים בבית שאז כבר אין את הקשיים הטכניים האלה של החוסר אפשרות לצאת מהבית והקימות בלילה. ואז יגיע זמננו לטייל ולהנות...

ומוסיפה שקראתי את כל התגובות של כולן ובגדול אתן צודקות שצריך לפגן לעצמינו מידי פעם פינוקים.

השאלה מה עושים כשהמצב הכלכלי לא מאפשר לנו את הפינוקים האלו ואפילו לא קטנים...

אני ממש מרגישה מחנק...

מה שנותר זה לעבוד על עצמי וזה קשה כי לא רואים אור בקצה המנהרה...

סוף פריקה.

למשל: יציאה לסיבוב עם בעלך, על הדרך לקנות רוגלך ושוקו ולאכול אותו על ספסל בגינה. ה"נזק"- 20 ש"ח.

 עוד רעיון- לגנוב קצת זמן ולקרוא מגזין או ספר (אפשר להשאיל מחברה, ללא תשלום)

 לצאת לחברה מהסוג שיודע לצחוק

 להכנס לאתר "אשירה", יש שם הרצאות מצחיקות של ימימה מזרחי (שקלים בודדים)

 בייביסיטר ב-15 שתרחץ ותשכיב את הילדים, ואת תוכלי להכנס מתחת לפוך עם קערת פירות מפנקת

  ועוד ועוד...

והכי חשוב- ברגעים הקשים להרים עיניים לשמיים, ולומר תודה שאלו הקשיים שלנו! יש זוגות שמתחננים לקשיים האלה!

לצאת למקומות שלא עולים כסף כמו פארקים וכו' ולעשות דייטים עם דברים שווים שהכנתם (זה אמנם עולה המצרכים אבל הרבה הרבה פחות)

וממש מדי פעם לשים קצת כסף בצד ולצאת לאיזה קפה ועוגה..אולי למצוא מקום שלא עף על עצמו במחירים..

החילוניות מקסימות ויש להם קשיים כמו שיש לנו בהורות.

מה הקשר בין חילוניות לצורך הטבעי להשתחרר לפעמים מהמטלות האינסויות של בית וילדים.

מאיפה הסטיגמה ואני אומר בעדינות- וההתנשאות הזו?

מאוד צרם לי לאורך כל השרשור

תודה שאמרת את זה

מי שיש לה קצת ילדים, יכול להיות שיש לה פחות עבודה בתכל'ס...

לא מניסיון...בנתיים.

לרוב. כמובן שיש כאלה שלא.

תמיד יש כאלה שלא בכל מגזר על כל סטיגמה שאומרים- יש כאלה שלא.

את מקבלת שכר על כל קימה בלילה החלפת טיטול וכו... וואו, איך את משפיעה טוב בעולם

מגדלת לה' יתברך צאן מפואר

תפרגני לעצמך דברים שובבים- איזה חוג זומבה, לא יודעת. משהו כזה שעולה בראשך ואפשרי

ויש לי הרבה מאוד מה לתקן. אני עצמי בעלת תשובה, ויש לי אח חילוני ואח דתי לאומי. עברתי תהליך ארוך של בירור פנימי על מנת למצוא את הדרך המתאימה לי ביותר מבחינה השקפתית ודתית. כיוון שעברתי דרך כה ארוכה, והתייעצתי הן עם רבנים מהמגזר הדתי והן עם רבנים מהמגזר החרדי אני מכירה את כל העולמות.

בסך הכל באתי לענות לפותחת על מנת להרגיע אותה, שכל הנורמות המקובלות בציבור החילוני (כפי שכתבתי: לגור אחד עם השני, להתחתן בגיל מאוחר) עשויות לתת אשליה של כיף ושל שחרור. הפותחת מקנאה בחילונים כיוון שהיא חשה שהם מכייפים יותר בחיים, ובאתי להסביר את המציאות היותר אמיתית.

'הכיף' וה'שחרור' האלו בסופו של דבר לא מסייעים להם לחוות אהבה גדולה יותר, או לחיות חיי משפחה תקינים יותר. גם אם יש כאלו שגרים אחד עם השני לפני החתונה וחשים אהבת אמת גדולה, אחרי החתונה הם כבר מתרגלים למגע הפיזי וזה כבר לא אותו דבר.

נכון שיש חרדים ודתיים מושחתים, אבל אתן חייבות להודות שזה פשוט בגלל שהן לא הלכו בדרך התורה. התורה היא תורת חיים, וכל המטרה שלה זה לזכך אותנו, לעדן את המידות.

ויש לי תיאוריה די מבוססת שאנשים בוחרים איך לקרוא טקסט כלשהו על פי מה שהם חווים או מרגישים ולא באופן אובייקטיבי..

לבדוק שאנחנו עובדים את הקב"ה כי זה רצונו והוא אוהב אותנו ואנחנו אותו

לבדוק ביננו לבין עצמינו איזה שדר סמוי אנחנו משדרים לילדינו ובלי קשר מחשבות על החיים:

האם אני מעריץ יותר את החילוניות ורואה בה דברים נעלים יותר?

ולעומת זאת אני מזלזל בחרדים/חרד"לים כי יש להם בעיות מסויימות במגזר.

לכאורא המשותף עם הדתי הוא הרבה יותר חזק. שנינו מתפללים משתדלים לקיים מצוות וכו....

והמשותף עם החילוני, בעיני הוא פחות כיוון שהמטרה המניעה איתנו בחיים היא שונה. (חילוני שלא מקיים תורה ומצוות)

ולמה אני מעריכה יותר את החילוניות יותר מעל הדתיות עם שלל בעיותיה?!

עלה 30 שקל. הוא לא מהענקיים אבל ממש נח לשתות ממנו.

אני שותה פי מליון מאז שיש לי אותו.

ומחזיק לי כבר חצי שנה. עבר כמה נפילות וכזה ושרד.

לייף בקבוק טריטן פיה כפולה ורוד 600 מ"ל

יש לו גם קש לשתות וגם פתח רגיל לשתות שמרימים, והקש רחב כזה, זה לא שיוצא טיפה ממנו.

התחברתי אליו ממש חח

אני בשוק אחד שותה אותו😁

ולפעמים נמצאת במקומות שאין לי איפה למלא

המלצה של יונה המלצות במקור אני חושבת.

ממש אוהבים אותו ויש כמה גדלים אז אפשר לבחור.

יכולה לנסות לחפש את הקישור אם רלוונטי...

זה מה שיש לי

באיכות גבוהה בקבוק מים 500 מ "ל 1000 מ" ל bpa חינם הוכחה ניידת לילדים מבוגרים ספורט חדר כושר לסביבה

וזה עוד המלצה שלה:

בקבוק מים נייד בנפח 1 ליטר, בקבוק מים ספורט יפה, בקבוק שתייה נגד נזילות לחדר כושר לנסיעות חיצוניות, כושר ורכיבה על אופניים

כן אגיד שבנפילות הפקק עלול להישבר... אז כדאי להיזהר. אבל בגדול אנחנו מרוצים ממש ואחרי תקופה חידשנו לאותו דבר.

נכנס למדיח ואת הפיה מנקה עם מנקה בקבוקים קטן.

גודל מעולה ממש

עלה בסביבות 120 שח. אבל משמש אותי כבר המון המון זמן

השאלה הראשונה היא האם אתם סוגרים את החודש?

והשניה היא האם אתם מצליחים לחסוך?

כי אם אתם במינוס תמידי אז כמובן שצריך שינוי, וגם אז הייתי משאירה את הסופר אחרון.

קודם כל לבדוק אפשרות לחיסכון בהוצאות קבועות: מחזור משכנתא, הוצאות תקשורת, עמלות בנקים וכ. אשראי, מנויים, הוצאות רכב וכדו'

אם כבר אין מאיפה לחסוך בלי לגעת ברמת חיים הייתי מסתכלת על הוצאות מזון

כל עוד אתם לא קונים מופרז וההוצאות מזון שלכם סבירות לדעתי אין מה לגעת.

ואם חסר כסף זה הזמן לעבור לצד השני של המשוואה וזה ההכנסות, איך אפשר להגדיל הכנסות.

יש עוד מלא הוצאות שאפשר לחסוך בהן, וזה חיסכון יותר קל מאשר צמצום קניות מזון: ביגוד, חופשות, ריהוט/ מכשירי חשמל וכדו'

אבל גם בתוך זה מעניין אותי לדעת אם באמת זה התפרעות היום לאכול כמעט כל יום בשרי (מה שאנחנו אוהבים זה חזה עוף או בשר טחון)

ולקנות פירות

וירקות

וכן גם יוגורטים ואקטימל😱

ולפעמים גם יותר מסוג אחד של דגני בוקר

*הולך להתחבא*

😅

האם זה מקום להגיד רגע זה מוגזם אפשר לאכול בשרי רק בשבת

יחסית עם ילדים קטנים, אז גם אם יאכלו כל יום בשרי זה לא מה שעושה את ההבדל..

לעומת זאת, דגני בוקר, מעדנים, חטיפים ואוכל קנוי גם יקר וגם יותר קשה להוריד אותו אחרי שהילדים גדלים..

אם זה יצמצם אותך אז זה לא טוב לך

אם זה לא מצמצם אותך אז את יכולה לנסות

אבל אל תצמצמי את עצמך אם את לא חייבת

זה יוצא אחכ במקומות אחרים

זה משתנה כל כך ממשפחה למשפחה.

יש כאלו שמגיעות מבתים שאוכלים בשרי רק בשבת וזה סבבה להן לגמרי

יש כאלו שלא, ואם עכשיו יתחילו לדקדק מתי לקנות בשרי הם יחוו ייסורים של דקדוקי עניות.

אני חושבת שאם אין בעיה של כסף, אז אל תסתכלי על זה משם,

אלא יותר מכיוון של בריאות והרגלי צריכה לילדים.

אם כן מעניין אותך ממוצע צריכה אז כתבתי בשרשור השני שהממוצע שאני מכירה בישראל זה 180-220 ש"ח לנפש לשבוע

אם אתם חורגים בהמון מעל הממוצע אז תחשבו אם בא לכם לנסות לצמצם.

אם אתם בטווח אני הייתי משחררת.

אגב, אצלנו בבית יש הרבה בשרי ודג סלמון, זה מה שאנחנו אוהבים.

ירקות יש מלאא כל הזמן, פירות פחות אוהבים לצערי.

יוגורטים ודגני בוקר (חוץ מקורנפלקס) אנחנו לא קונים, לא מטעמי חיסכון אלא מטעמי צריכה, פשוט לא מרגישים צורך.

יש דברים שהם לגמרי מותרות בסופר

מעדנים לילדים - למה צריך את האלו של ה4.5 שקל לאחד במקום 2 שקל לאחד?

ממתקים יקרים - למה?

אין סוף דברים שהם לא הכרחיים בכלל וסתם מוסיפים כסף לעגלת קניות.

כי אם את משקיעה מלא אנרגיה בחיסכון בסופר

אז אין לך אנרגיה לחיסכון במקומות אחרים.

אני חושבת שעדיף תמיד להתחיל בחיסכון שאת עושה פעולה חד פעמית והיא משפיעה לך חודשים קדימה

מאשר לעשות פעולה שאת תצטרכי לחזור עליה כל חודש מחדש...

יכול להיות שלך אין בעיה לקנות מעדן של 2 ש"ח ויש כאלו שמרגישות שמתקמצנות או שהילדים מתלוננים להם.

(אני אגב לא קונה מעדנים בחיים - אז לא מדברת על עצמי)

וזה סבבה לגמרי להגיד בתוך התקציב שלי יש חלק שמיועד למותרות. לא הכל צריך להיות רק הכרחי וחייב

אפשר גם לקנות גם פינוקים.

והבנתי שמה שאני שלמה איתו הוא מה שהכי טוב לי

אז ההשוואות לא נכונות כי לא נצליח לחיות עם רעיון כולשהו (פה בנושא אוכל..) לאורך תקופה בלי שאנחנו שלמים איתו

אישית אני קונה הרבה פירות וירקות ובזה לא חוסכת כי אני רוצה שיאכלו. 

לגבי קטניות או בשרי זה גם כי קראתי ולמדתי ואלו היו המסקנות הפרטיות שלי מהחומר

וגם הרגשה עצמית שלי עצמי זה כבד

אני עייפה אחרי בשרי ואם אני לא משלבת עם הבשרי פחמימה (זה לא נכון עיכולית לשלב) אז אני גם לא שבעה

אז יצרתי לעצמי מרחב ביניים כזה של שילובים בין כל הצרכים

אם אתם לא כאלה אז אחלה כל אחד מה שטוב לגוף שלו...

הכל עניין של סדרי עדיפויות.

ובכלל יש כאן בפורום מודעות מאוד גדולה לצמצום (לא לבזבוז, יש הבדל).

באופן אישי אני תמיד אעדיף להגדיל הכנסות מאשר להצטמצם במיוחד כשזה מגיע לאוכל.

ולדעתי צריך להיזהר עם צמצום ותחושת צמצום, לרוב היא מגיעה עם צמצום מחשבתי בנוגע לכסף (תודעת שפע וכל זה, שונאת את המשפט הזה).

אני לא קונה כל מה שבא לי, אבל כשזה מגיע לבריאות וארוחה מזינה, זה לא בזבוז בשבילי ולא אצמצם.

אני גם לא אתרוצץ בין סופרים כדי לחסוך כמה עשרות שקלים, הבריאות הנפשית שלי והכוחות הפיזיים שלי שווים יותר מכסף.

אני כן אחסוך בתחומים שלא נוגעים לי (למשל בגדים, חופשות וכאלה דברים)

החישוב שלי הוא כזה (לא יודעת האם נכון הלכתית)

מה אישה עשתה לפני 200 שנה?

הלכה לסופר פראם כדי לקנות את הדבר הספציפי להוריד עור קשה מכף הרגל? הקפידה להשתמש בליפה הכי ממרקת בבית? הקפידה לקנות את המקל הארוך לגב?

התקלחה. במקרה הטוב. הלכה לנהר (לא מקנא בה), חזרה הביתה.

היום אני עושה מקלחת טובה. עוברת כדי לראות שהכל בסדר. לוקח לי 30-40 דקות בד''כ. מהרגע שאני נכנסת למקווה עד שאני בחוץ 10-15 דקות כתלות בעומס במקווה

(יש ארגונים שאפשר יום קודם, ציפורניים, לק וכו').

מורידה שיערות וגוזרת ציפורניים

אמבטיה של רבע שעה בערך

משפשת את העור של הרגליים שבישיבה של כמה דקות במים מתרכך ויורד בקלות

מקלחת טובה

מסרקת את השיער תוך כדי שלא יהיו קשרים.

צחצוח שיניים וחוט דנטלי

עיון בכל הגוף וזהו

גג 40 דקות

ובמקוה ציק צאק אם אין תור תוך רבע שעה אני בחוץ

גזיזת ציפורניים, גבות, שפם, הסרת שיער - יום לפני

ביום המקווה מקלחת טובה, ניקוי טבור ואזניים במקלחת עצמה, צחצוח שיניים, עיון

אולי קיבלת בהדרכת כלות מנהגים וחומרות שונות?

שווה לבדוק את זה

ולהבין את ההלכה כמו שצריך..

אני אישית קיבלתי הדרכה מהכלה של הרב דוב ליאור והיא נירמלה ואיפסה אותי ואת ההתארגנות ממש.

היום )טוב גם נשואה כמה דקות..( מתארגנת בארבעים דקות גג

תלכי ותשאלי

זה לא אמור להיות מורכב בכלל.

דף A4 עם רשימה ארוכה של כל מה שצריך לעשות… אני עוד לא זוכרת הכל בעצמי.

בסוף זה לא באמת לוקח כל כך הרבה זמן, פשוט לראות את כל הרשימה ההיא, זה מלחיץ…

מי הרב שלכם?

אולי בעלך יכול לתת לו את הרשימה שיסמן מדרג-מה חובה, מה רצוי, מה רק אם נשאר זמן וכח?

כי באמת לא הכל זהה וזה חשוב לדעת.

אותי מדריכת הכלות לימדה שצריך פשוט לעבור על כל הגוף מלמעלה למטה מכל הכיוונים

לא צריך שום רשימה בשביל זה

רק לעבור

ראש- לחפוף, לסרק

פנים-מה שאת מקפידה(בגדןל לרוב הדעות שיערות מחוברות הן לא חציצה). לקנח אף, לצחצח שיניים, לבדוק אוזניים ולהוריד עגילים

חזה, בטן(טבור לפעמים צריך לנקות) גב, ידיים ישבן וכו- לסבן, לשטוף, לעשות עיון שאין חציצות..

וזהו פשוט לעבור על הגוף שלך, בעצמך.

אם עברת על כל הגוף את בע"ה מוכנה לטבילה.

רק מה שרלוונטי לך, ואולי סתם מפורטים שם דברים שמבחינתך הם חלק מובנה ממקלחת ולא צריך שיהיו מפורטים בכלל.

או שתוותרי על הרשימה ופשוט תעברי לעצמך על הגוף.

וזה מצטמצם פלאים.

אני הייתי גם כמוך בשנים הראשונות, ואחרי שלמדתי הבנתי שזה לגמרי סתם.

יום לפני מורידה שערות וצפרוניים, נשאר רק להתקלח ולעסור על הגוף שאין כלום.

מקלות אוזניים ושפם קצת זה גם יום לפני.

אין באמת הרבה עשיה.

אבל באמת זה מבהיל בהתחלה. לאט לאט ❣️

כמו שכתבו פה זה לא אמור לקחת יותר מדי זמן

ולא משהו חריג

בגדול להוריד שערות איפה שאת רגילה, ציפורניים ומקלחת טובה.

אפשר לפצל ליומיים וזה מאד מקל.

לי עוזר אחרי המקלחת לעבור על הגוף מלמעלה עד למטה לוודא שעשיתי הכל- שיער אוזניים עיניים שיניים וכן הלאה.

אם אישה שנפלה לנהר נחשב שטבלה או לא. הדיון הוא לגבי האם צריך כוונה בטבילה או לא.

אבל תחשבי שאם יש מקום להגיד שאשה שנפלה, עפ כל הבגדים שלה, בלי לעשות שום הכנה לפני- יכול להיות שנחשב שטבלה אז זה כבר מרגיע קצת.

עכשיו באופן פרקטי- קודם כל ללמוד מחדש את דיני הכנה לטבילה והלכות חציצה. כשלומדים את זה בהדרכת כלות הראש שלנו עסוק בעוד מליון דברים ואנחנו לא עד הסוף קולטות. כשלומדים מחדש פתאום מגלים מה באמת עיקר הדין, מה התווסף וזה מסדר את הראש.

ומצטרפת למה ש @טארקו כתבה.

שימי את הרשימה בצד. תעברי על הגוף מלמעלה למטה.

חפיפה, אוזניים (לנקות את החורים של העגילים אם ככה את נוהגת), פנים נקיות מאיפור. רחיצה של הגוף, הורדת שיערות (אפשר ומומלץ יום לפני.) ציפורניים בידיים וברגליים (גזוזות או נקיות אם את מאריכה).

זהו. לא להשתגע. לא צריך לקחת יותר משעה כולל הכל. רובינו מתקלחות כל יום או כל יומיים. זו לא המציאות שהתקלחו פעם בשבוע אז הצטברו על הגוף לכלוכים שצריך להתאמץ כדי להוריד.

ומציעה גם- לשנות כיוון. אם מתאים לך, אם לא מתחברת- תדפדפי.

את מתכוננת למפגש מחודש עפ בעלך, זמן קצת להשקיע בעצמך.. (אני נגיד בתקופות בלי מקווה מגיעה להורדת שיערות פעם באפעם.. ), אפשר להתפנק באמבטיה כיפית וטובה, אפשר למרוח *אחרי הטבילה* קרמים מפנקים.

במקום צ'ק ליסט מלחיץ- השקעה בעצמי.

במקום לחץ מהיום הזה- ציפייה אליו, ליום שהוא שלי ואני חושבת בו על עצמי ומה עושה לי טוב.

בהצלחה!

מבינה אותך ממש!

חוץ מעל העצות שנתנו פה לפני,

אני רוצה להגיד לך לנשום אוויר ולדעת שזה הולך ומשתפר.

הניסיון הופך את זה ליותר קל.

זה נהיה יותר מוכר.

ואם הזמן עובר ואת בלחצים גדולים וחרדות, אחרי שהתייעצת עם דמות שתעשה לך סדר מה הכרחי, שתדעי שיש לנשמת תכנית ליווי למי שיש לה חרדות סביב ההלכות...

אבל זה ממש לא חייב להיות המקרה שלך.

זה פשוט סיטואציה שחדשה לך וזה בסדר שלוקח זמן להתרגל.

מזכירה את כל זה גם לעצמי 😅

יש דברים שהם לא עיקר הדין ובעקרון כל ההכנות לא אמורות לקחת כולל הכל שעה....

יש היום מקוואות שיש שם גם רשימה לי זה עושה סדר...   אני חושבת שהגן עדן מגיע על הרצוא ושוב, על המרחק , הקושי, פחות על המקווה עצמו😄תנצלי את הימים האלו , שאת עדיין נשואה טריה. תהני מהמקווה, תקחי לשם איפור ,תתפארי אחרי , תפתיעי את עצמך, תני לעצמך להתפנק ביום כזה ...

בהתחלה זה ממש כמו הר.

אחר כך זה נהיה הרבה יותר פשוט.

מה שאת רגילה ביום יום זה מה שאת צריכה להקפיד עליו+ כמה דברים כמו גזיזת ציפרניים.

השאר זה לא חובה,עור קשה ברגל זה לא חציצה לא חייבים להוריד,שערות הם לא חציצה לא חייב להוריד,

ראוי להוריד אם את מקפידה להוריד אבל לכתחילה זה לא חציצה.לצחצח צריך אבל לא לחפור מעבר זה ראוי ומהודר אך זה לא חציצה.

וענו לך נכון הכוונה לעבור על כל הגוף ולראות שבעצם הכל נקי,שזה בעצם עיון ולהתכוון שזה עיון.

אפשר לפצל את ההכנות ליום יומיים לפני.

העיקר שזה יהיה בנחת ברוגע.

שאני אומרת לעצמי כשאני מתחילה להיכנס ללופ של ו'מה אם איך שאני עושה לא מספיק' (אצלי זה קורה סביב ניקיון לפסח).

ברגע שעשית מאמץ סביר (פירטו לך פה בכמה הודעות מה זה נחשב), אין שום סיבה שתצוץ לך חציצה יש מאין שתפסול יותר מאשר אם היית טובלת במים לא צלולים- וזו אופציה קיימת וכשרה.

מזל טוב! 🥳 כלה בשנה ראשונה זה שלב מרגש (וכן, יש בו גם דברים מלחיצים שצריך ללמוד לנהל)🤍

זה לעבור עם בעלי קודם.. על כל מה שאני עלולה להתקע:

אני מתחילה לפני את ההתארגנויות גוזרת ציפורניים עור יבש וכו

ואז מבקשת שיסתכל על הציפורניים ויגיד לי אצבע אצבע שזה בסדר

ואז על עור יבש

ואם יש פצעים

וכל דבר שאני עלולה להיתקע עליו שעות במקווה אח"כ

. והוא עובר איתי ואומר לי דבר דבר שהוא בסדר.

ואז במקווה אני ממש מחזיקה בראש שעברתי על הכל ועשיתי הכל ואני רק עושה סקירה אחרונה של מעבר רציף על כל הגוף - אני כן מתקלחת שוב אבל זה עניין של מה נח לך.

(ואם ואם פתאום מגלה איזה עוד פעם משהו אני למרות הבושה מצלצלת לבלנית ושואלת אותה אם להתעכב על זה או לא)

אני מרגישה שזה ממש נתן לי עוגן שאני יודעת שזה בסדר ואם לא התחדש שום דבר אז כבר עברנו על זה

דברים אחרים לא עזרו לי וזה ממש כן

אולי יעזור גם לך❤️

אם את גם ככה מרגישה שלא מעריכים אז אין טעם להתאמץ, לא יעריכו את המאמץ.

אם את חושבת שיש סיכוי שתבקשי ממנו המלצה לעבודה הבאה אז אולי כן כדאי להתאמץ.

אני חושבת שמאוד חשוב הכמה ימים מנוחה לפני לידה, זה להגיע ללידה הרבה יותר ברוגע ובנחת ולא הייתי מוותרת על זה.

אם זה מקום שמאפשר אז להגיד בפה מלא, אני לוקחת ימי מחלה עד הלידה. כבד לי/ קשה לי וכו'

אם לא יסכימו ויגידו שתקחי ימי חופש אז אולי לעשות מה שחשבת וכל בוקר להודיע לו שאת חולה ולא מגיעה.

את גם יכולה להגיד לו שהתחילו לך צירים ואת לא מסוגלת לעבוד.

זה יסגור לך את הפינה שאת באמת לא עובדת עד הלידה (אני באמת סחבתי צירים שבועיים לפני לידה, זה קורה)

שאת לא חוזרת עד הלידה.

זו אי נעימות זמנית במקום אי נעימות מתמשכת...

כי גם להודיע במשך שבועיים כל יום ש"את לא מרגישה טוב" בעיניי מאוד לא נעים... וגם לא יפה כלפי המשרד.  עד כמה שהם מקום מעצבן אני חושבת שיותר ראוי לתת להם את האפשרות להערך כמו שצריך.

ובאמת, גם לך זה יחסוך אי נעימות כל יום מחדש 

יש לך מחשבנייד של העבודה בבית?

קחי מחלה ושבי לעבוד על זה מהבית ולהשלים

או שתבקשי ממנו לעבוד מהבית כי את ממש מתקשה להגיע כבר, רק כדי לסגור את התיקים האלה, ואז תצאי (בהנחה והוא ישלם לך על ימים אלה במלואם)

מעבר למה שכתבו שחשוב מנוחה, את בטח תרתי המלצות למקום העבודה הבא. סגירת קצוות אם את לא מתכוונת לחזור זה מתבקש (אם יש אפשרות כאמור)

הוא לא יתן לי לעבוד מהבית וגם ישלם לי ימי מחלה.. 

וגם, 

אני באמת הייתי רוצה לצאת לחופשה לפני הלידה, 

לסדר לנקות מה שאפשר ולהתארגן.. לתת קצת יחס לילדים לפני.. להתכונן.. 

וגם, 

לנצל את ימי המחלה שלי למקרה שלא אחזור לפה.. 

זה גם השיקול שלי, שאני רוצה לאפס את ימי המחלה למקרה שבאמת לא אחזור לפה.. 

לא הייתי רוצה לשתף אותו בפרטים לגבי הלידה... לא נעים לי לשתף גבר בדברים האלה.. 

גם כשהייתי מקיאה קבוע בנסיעות. ותמיד היה לי מוזר שלא עלו עליי לפני שסיפרתי.

בהריונות האחרונים לוקחת בונג'סטה אז מתפקדת רגיל ללא הקאות.

אם יש חום ואז זה כן עדיף להוריד.

לגבי הכדורים לבחילות באמת לא חפרתי כי לא הייתי צריכה ב''ה. אבל תבדקי על זה קצת, אולי תופתעי שזה לא דרמטי (שוב, אין לי מושג). וגם לסבל ולהקאות יש משמעות, בסופו של דבר הכל משפיע. תרגישי טוב!! 

זה תגובה נורמלית וטבעית של הגוף

הרופא של הילדים שלנו אומר לתת אקמול רק אם כואב ומתלוננים

אם למשל זה חום והילד לא סובל אז לא לתת

ואני חושבת שזה לא מדויק להגיד את זה

אבל אני מעדיפה לא להמשיך את הדיון הזה וכל אחת תעשה מה שהיא מבינה ומרגישה

אני מכירה הרבה שלוקחות.
גם לקחתי בהריונות היפרמאזיס, אבל למזלי לא עזר אז הפסקתי לקחת כי גם אני חוששת מכל הכדורים האלו אז הרגשתך ממש מובנת.

כמה שמנסה להעביר תבחילות..

לא מסוגלת לשתות מים ועוד

נמנעתי מהכדורים
למזלי, באחד ההריונות כשלקחתי לא זוכרת את השם... מה שהיה לפני הבונג'סטה, לא עזר לי. אז לא הייתה לי סיבה לקחת.
לזכור שזו תקופה שעוברת
וללעוס קרח, כמו שכתבו לך פה, כל כמה זמן כדי לא להגיע לעירוי...

אבל האמת שבדר"כ ההקאות לא מפתיעות אותי

אני סוחבת את הבחילה כמה שעות ורק אז מקיאה.

בהריון הראשון שהקאתי בטירוף בלי הפסקה אז לגמרי פגע בעבודה

לא הייתי מסוגלת לצאת לעבוד אחרי שהקאתי את הנשמה על הבוקר.

ובאמת סיפרתי למנהל שלי על ההריון נורא מוקדם.

לבן שלי הייתה דלקת אוזניים והוא בכלל לא התלונן על כאב, רק היה חום, וכשבאנו לרופאה אחרי 5 ימים (כי היו שישי שבת באמצע אז באנו ביום ראשון) היא ממש נזפה בנו כי זה כבר היה חמור והיה צריך אנטיביוטיקה.

אז לא תמיד הם מראים כאב

אצלנו חופשי מכניסים גם בין לבין, ואני יודעת שבהרבה מרפאות זה ככה

ככה זה אנשים מגיעים לרופא ילדים בלחץ לפעמים... זה לא שאת תמיד יודעת יום מראש. ממש מוזר ומבאס שהתעצבנו עלייך

לגמרי יכול להיות חיידק כלשהו

הרופא לא יגיד לך שאת סתם דאגנית אחרי 5 ימי חום

אצלנו אחרי 3 ימים מבצעים ספירת דם ושתן

אז הייתי מחכה לרופא שאני סומכת עליו.

היה לי אותו סיפור, עם חום מתמשך שלא נגמר, מרוב לחץ הלכתי לרופאה הראשונה שהיה לה תור.

היא נתנה אנטיביוטיקה  - סתם שיהיה, כי היא דאגה שהחום מתמשך.

האנטיביוטיקה גמרה על הילדה, בחילות ושלשולים, ממש מסכנה.

הלכתי למחרת לרופא הותיק והמוכר, אמר להפסיק ושזה ויראלי.

וכן, קרה לי אחכ כמה פעמים שהילדים תפסו את הוירוס הזה, וזה באמת ארוווווווווך

אבל מאז אני לא מוותרת על רופא שאני סומכת עליו (זה רק סיפור אחד מתוך רשימה ארוכה)

יש לנו תור לרופא הבוקר.

נראה מה יגיד.

@אוזן הפיל כן, היא ערנית, שותה ואוכלת. עם אקמול נראית 100% בסדר.

בגלל זה אני לא כל כך דואגת.

אבל נלך לרופא בכל זאת.

ותעדכני מעניין מה זה...
לי יש בת שסביב הגיל כמו שאת מתארת, היה לה חום שבוע פלוס ברצף, וכל הבדיקות היו תקינות.
וזה קרה לה כמה פעמים
ופתאום נעלם.
 

אמרתי לכן שהוא אדיש....

כן אמר שאם מחר גם יהיה חום לבוא לעשות ספירת דם

וגם רצה שנעשה בדיקת שתן.

אני דווקא אוהבת את הרופאים האלה.
שנותנים עוד יום, ואם ממשיך, תעשי בדיקת דם ושתן. יפה נתן מה שצריך, אבל נתן עוד יום
ותראי שתעדכני שמחר יעבור לה... מניסיון...חחח

מה שכן, אם ממשיך, אל תהססי לרגע ותבצעו בדיקת שתן ודם.

לק"י

הייתי בטקס של בעלי עם הילדים, והיה שעמום.

החלק המרגש היה בסוף, כשהם התחלקו לכיתות, וכל אחד קיבל את התעודה שלו.

למדתי לקח להבא, להגיע בסוף.

אז לא היה אפשר להתפצל ככה

מעצבן אותי

למרות שאין לי על מי

אבל אופ

ובאלי להקיא

הסתיים??

בכל מקרה רק רוצה לומר כל הכבוד שאת מוציאה פה כדי להגיע פחות טעונה לבעלך .... מקווה שעזר 

אבל לשמחתי גם בעלי כבר גווע😂

ואחי החמוד הסכים לשמור על הילדה ושנאכל בנחת לפני שחוזרים

אז עכשיו אני אכולה ושבעה ובדרך הביתה

ברוך ה'

תודה לכן!❤️❤️