אני מאורסת גם, לבנאדם ממש חמוד,
וזה לא שמפריע לי דברים בחיצוניות שלו אבל כן יש חששות. הוא עם אופי די שונה משלי, וסוג אינטלגנציה ממש ממש שונה (הוא לא אוהב ללמוד בכלל... ואני כן. הוא כל הזמן בלאגן ואקשן ואני יותר לקרוא ספר בספה)
ובאמת בהתחלה זה לא הפריע לי, אבל פתאום זה למשל התחיל להציק, שלא יהיה לנו על מה לדבר ושהוא ישתעמם ממני וכאלו דברים...
ולא להתחרט אבל חששות מהעתיד וכאלו דברים פתאום ממש תופסים מקום. ממה נתפרנס ואיפה נגור ואתמול כמעט בכיתי כי לא ידעתי איך אני אחתן את הילדים שלי כי זה עולה הרבה ואני לא עובדת עדיין...
תכלס, אמרתי שנמאס לי להרגיש ככה, אז דיברתי איתו על זה. זה הכי טוב לדעתי. לשתף ולהיות פתוח.
הוא אמר שהוא גם חושש אבל הוא חושב שנסתדר. תכלס, אני די סומכת עליו בקטע.
וגם הבנתי, שלא משנה את מי אני אבחר, תמיד יהיו מעלות וחסרונות. למה להתמקד ברע?
הרי בחרתי אותו כי הוא היה נראה לי מתאים. וקיבלנו ברכה מהרבי ממש טובה. והייתי ממש שמחה.
אם אני תמיד אחשוב על החסרונות ועל זה שיכל להיות יותר טוב אני אף פעם לא אהיה מרוצה ממה שיש לי.
שימי לך בראש את כל הדברים הטובים והמתאימים שיש לו ושאין אצל אחרים, אני בטוחה שלקחת מישהו שכן מתאים לך תכלס.
ושתדעי לך שאנשים מאורסים נראים שמחים רק מבחוץ.
בפנים הכל לחוץ וחושש ומפחד מאד. וכל הסידורים והבלאגן... ועליות וירידות... כל החברות שלי הנשואות אמרו לי שהיה להן ככה. זה נורמאלי לגמרי.
בגלל שלהקים בית בישראל זה כזה פרוייקט מסובך וקדוש, תמיד השטן מתערב ומנסה להפריע עם כל הכוח שלו. בפרט אחרי האירוסין כבר שאוטוטו חתונה אבל עדיין לא נשואים.
תתני לו כאפה ותגידי לו שאת הולכת להתחתן וזהו.
בעז"ה שמי שבחרת יהיה הכי מושלם בשבילך.
(לגבי גובה, גם אני תמיד רציתי מישהו עמוד חשמל, והוא גבוה ממני רק ב10 סנטימטר... וזה לא הפריע לי בכלל אבל פתאום אחרי שסגרנו אני כזה "אוף, הוא נמוך..." איך פתאום זה מפריע? ממתי גובה קובע מי בנאדם טוב ומי לא? תכלס, זה מה שבאמת חשוב)
בהצלחה
יש לי עוד מה לומר אבל לא רוצה לחפור לאנשים 