@עוזיהו

בס''ד

איך את לא נפגעת,מה אין לך רגשות?
פגעת בי כל כך הרבה ואת יורה בי עוד צרורות
ולך זה לא מזיז ובאמת אני מנסה כל כך חזק
ואת שותה את העלבונות שלי כאילו זה מרק
וזה לא כואב לך זה לא פוגע כאילו אנחנו סתם עוד 2 זרים
כמו שונאים במערכה מחליפים מבטיים אכזריים
פשוט תאמרי את זה ''מספיק,נמאס לי כבר ממך
הרגשות שלי השתנו אני כבר לא רוצה אותך
ואני יודעת באמת שתמצא מישהי אמיתית
שכנה ברגשות שלה שאתה בתוכניות שלה לעתיד
ולא נועדנו אחד לשנייה אז חבל סתם לנסות''
ואת יוצאת עם מישהו אחר כשאני מנגב את הדמעות
וזה לא מגיע לי ומה את מצפה שאעשה?
שאצא שוב לעולם ואחליף למוח שלי נושא?
וזה עושה לי רע בלב כשאני מדמיין אתכם נוגעים
ואותי שכחת לגמרי לא מחליפה כבר מבטים
אני אובססיבי לגבייך ואני מתחרפן ממחשבות
בקושי חי בידיעה שאנחנו לא נחזור להיות

הרוב בסגנון הזה

יש גם בסגנון הזה:

אני FAKE MC דפוק אני אומר זאת בגאווה
דוחף אותך לארון מתים ועושה לך הלוויה
יש לי IQ של גאון ומחשבות של פסיכופט
פרופיל 21 נפשי בהוראת צו בית משפט
השאיפות שלי הם לא כבוד ולא בית עם מרפסת
ולא איש הייטק לא מתאים לי כל היום ליד מדפסת
פעם העולם היה יפה נהפך למושחת כל וכך זול
היום זה אלימות וזימה,יש לי פנס בעין שמאל
האם אני באמת משמיע קול?או שזאת סתם עוד אשליה?
אולי אנחנו כולם לא קיימים ומה שאנחנו רואים זאת תופעה?
קהלת אמר את זה פעם ''הכל הבל הבלים''
בבית הספר הולכנו שולל במשך עשרות שנים...

ואני מודה לה' יתברך שנתן לי סייעתא דשמיא לכתוב את זה ואת כל השירים האחרים שכתבתי.

קודם כל אתה תותחישן

ממש נהניתי לקרוא את השירים, הם ברמת כתיבה ממש טובה

באמת אהבתי רק שאני לא יכולה לראות את עצמי מלחינה לשיר עם מילים כאלה כמו השיר הראשון, תבין, כנראה שדרך החשיבה לשנו לגמרי שונה, אני גדלתי במקום מאד חרדי, משהו כמו מאה שערים ולכן אני לא יכולה להתרגל לזה

בכל מקרה אם תעלה עוד שירים אני ממש אשמח לקרוא ותתיג אותי בבקשה

תודה בכל אופן על המחמאות...מעביר הכל לזכות הקב''ה

בהצלחה

תודה, כשתיגו אותך ראיתי אותם אבל היתלבתתי אם לכתוב.. תודה

לסיכום: אם יוצא לך לכתוב עוד שירים בסגנון של השיר השני שהעלית אני אשמח לקרוא

וכמובן שאם יהיו תוצאות אני יעלה ויתייג אותך

אבל זה לוקח מלא זמן

לייק ענק! מגניב ממש!

מנסה , רק מנסה

קוראת תכתיב

שומעת ראפ

סופגת

ולא קולטת רוצה לכתוב

שומעת ת'מוזיקה

יושבת על גיטרה, על פסנתר ועל טרבוקה

המוזיקה נשפכת ממני בטיפות קטנות ונעצר

זה נעצר

אז עזבתי 

הוכלת, רצה, מחפשת, בורחת, מיטלטלת, מתבלבלת

תוהה ואובדת

ולא יצא לי שיר בסגנון ראפ

בעעעעעע

אוף לא הולך לי כמו שלא הולך לי בכלל בכלום

סתם הוצאתי עלייך תסכול

ואחר כך כל אפשר לנסות לעבד את זה קצת אולי מישהו פה יכול לעזור?

או שננסה לקחת את זה ככה

טוב נראה

ניסיון...

כאן זה לא כוכב נולד

מזמן לא מת כאן אף-אחד

כאן לא תגיעו אם הגעתם כבר רחוק

וכאן אני הולך רק בשביל עוד קצת לישתוק

כאן זה כלום וכאן שחור

כאן זה אור נופל לבור

לא מוחים כפיים, כאן הכול בדממה

חבורה של אנשים, פעם ראשונה רואים גופה?!

יכולים להמשיך לנסות לקבל פרסי נובל

על כאב ועל שתיקה, ועל בנאדם שהיתבלבל

יכולים למות בתקווה לכצאת חיות

ולחיות כאב ולהוסיף עוד רגישות

יכולים לראות שחור, יכולים לרואת באור

אבל בחיים בחיים לא מקבלים הערכה

אם מתוך בחירה הפכת שוב כאן לגופה

אלוהים נותן חיים לנשמות הצדיקים

תנו כבוד לעצמיכים, יש מימוש ליעודכם

איך זה נותן להגיב בכלל?

איזה מוזר

כבר יצא לי לחשוף פה מעט מהמקום שלי מול נסיון של ציפייה לילדים. זה מקום שלא נחשף יותר מידי בחוץ, והפורום האנונימי הזה הוא הזדמנות טובה עבורי..

אז מניחה פה עוד חתיכה ממני..

תודה.

יש משהו מאוד כואב בלראות את התבשיל שלך מקדיח גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.

(בתור מי שהאתגר הזה לא זר לו בכלל, אם כי פחות העסיק אותי רגשית).

אבל בעיה קטנה

אני עולה רק על כרכרה

זה מסורבל לדהור עם שמלה😌

וכיאה לנסיכה אתה לא ההצעה היחידה😂

שאת יודעת מי את זה הצעד הראשון

אני אוהב את הבטחון שלך כדי שזה יעבוד את צריכה מישהו שיודע מי הוא, רואה מעבר למה שמונח מולו (כמו שתיהן) וגם יודע מה לעשות עם מה שימצא שם.

בן אצולה או מפלצת בסוף הוא זה שיכתוב את החוקים לאגדה שלך

שיזכור מי הוא ומי את גם כשכל השאר שוכחים

משמעות עוגן קבלה מה שהן חיפשו

פשוט בלתי צפוי.

כואב, עצוב.

ההתנצלות מתקבלת למרות שאני עוד תוהה למה להקדיש לי אתזה😅🫣🫣

סתם, רציני רגע, אני לא מנתחת אותך או משו(או שכן אבל זה משפט טוב...😅) אבל נשמע שכתבת על ההסתכלות שלך על העולם, על ראייה "שגויה" (במרכאות כי אין דבר כזה באמת...), הסתכלות כל הזמן על השלילי, הסוף עוד יותר מדגיש אתזה, הוא מבין שיש גם טוב אבל כל כך מותש ממה שעבר עד שגרם לטוב הזה להגיע שלא מרגיש שהוא מסוגל להמשיך לחיות, אולי בגלל שמרגיש לו שלא מעריכים את מה שהוא עשה בשביל שיהיה שקט וטוב, אולי כי הוא עוד בטראומה....

אבל אנחנו לא בשוטל, זה פורום כתיבה והכתיבה מטורפת, ממש, הניגוד בין החד קרן הלבן הורוד והלבוש שלו האדום והלבן, (אולי כאילו הוא הבין שאפשר לשלב בין הדם של המוות לטוב... אולי לא...) התיאורים היו לי קצת קשים לקריאה אבל זה כבר באג שלי😜

בקיצור, כתיבה מהממת, תמשיך כך👏👏

ככה. מנסיון. רק תארו לעצמכם, רגע לפני המיתה, יש אפשרות לסכם את החיים.

כך רוצים לסכם את החיים? היה נורא ואיום ואיכס ומריר ופויה (מחילה)?

צריך לעבוד, ולפעמים לבד קשה, על ראייה ותפישה כזו של החיים.

ואת כל מה שעומד מנגד למטרתו הטובה (אולי)

זה לא אומר שהאדם בעין רעה על מה שעובר עליו, אלא בעיקר שהוא לא מוכן להיות שבוי בקונספציה ופשוט לפזר נצנצים על כל הרע שבעולם.

זה יכול להיות ראוי לשבח, וככה לוחם צריך להיות בשדה הקרב.

אם הייתי נותן לו להנהיג מדינה? לא. אבל מה צריכה ממלכה יותר מאנשי לוחמה כאלה בחזית?

אגב @ימח שם עראפת הזכרת לי מעט את בני צרויה. אנשים עזים שלא נותנים לשום דבר לסנוור אותם ולעמוד בדרכם, שהמלך רוצה קרוב אליו, למרות שהם ממהרים להוציא להורג את מי שמסכן לדעתם את המלך אפילו נגד דעת המלך ממש.

אם נצנזר רגע את הדם והקטל והחרב והגופות- כתיבה יפה ממש ימקצוען!

והוא לא יתן לאדם להרוס אותו. לא.

סוף קרינג'י   

איסתרק שם שם ע"א בשורות הרחבות וד"ל

וגם למה אתה מכנה את עצמך: אדון, מאלף, שולט. זה קשור לעולמות הפי דידי?

זה היה פריקה של לפנות בוקר.

אבל אם מסקרן אותך אשלח לך

תמונה שווה יותר מאלף מילים

היה שם 2 טקסטים.

1.

הלכתי לפארק הפיראטים

היתה שם ספינה גדולה מעץ

ולידה נדנדה יפה לשניים

נראתה כמו כרכרה של נסיכות

עליתי עליה ראשונה

ואז אתה הופעת

חשבת אתה פיטר פן

ואני וונדי

"נעוף ונברח לארץ לעולם לא " אמרת

נחיה בטבע בחופש, רחוק

בלי חוקים של אף אחד ומגבלת זמן

נעוף על החיים ונראה עולם.

בהתחלה זה היה נשמע קסום

אבל מהר מאד גיליתי

שלעוף לא אהבתי

אז מהנדנדה ירדתי

ואותך שם לבד השארתי

הרי עליה עליתי לחפש נסיך על סוס

שיקח את המושכות לאיזה ארמון על צוק

והרי פיטר פן אינו נסיך אז

נכנסתי כאן לתסביך.

2.

הנדנדה הזאת

עשתה לי בחילה

פעם כן.

פעם לא.

פעם אני דוחפת, פעם אתה.

פעם אני למעלה, פעם אתה.

פעם אתה עוצר באבחה אחת וגורם לי כמעט להתרסק,

ופעם אני גורמת לך להתנדנד על מקומך, היי שם למעלה.

​רצינו לשחק.

התיישבנו יחד על הנדנדה.

התכוונו ליהנות.

אבל –

התחילו משום מה משחקי כוחות.

​ניסיתי לרדת.

אולי גם אתה.

אבל –

היינו כבר בתנופה.

זה היה קשה ומלחיץ.

אבל –

קפצתי.

אתה המשכת להתנדנד לבד,

וכן, איבדת קצת את שיווי המשקל

ראיתי שחור ולא הצלחתי להמשיך ללכת

אז נשארתי שם לידה יושבת

ירדת מסוחרר, מבולבל

אמרת לי -

"היה כייף

בואי נמשיך".

"לא". עניתי

"את פחדנית?!" שאלת קבעת

"לא אני פשוט לא יודעת להקיא.

מעלה הרבה מחשבות וכיוונים אבל סוף סוף כתיבה שמעיזה משהו

תכתבי יותר

אם מעניין אותך

אני יכולה להעלות לפה שוב כמה טקסטים ישנים

האמת שהם נמצאים פה בפורום אבל לא מצאתי אותם.

אולי כן יצא לך לקרוא.

מעניין אותי

לא חופר כאן כל כך בעבר אז לא ראיתי

לא קראתי הכל, רק ריפרפתי אבל זה ממש ממש עצוב🥺🥺

אולי תכתוב משו קצת יותר שמח?🙏🙏

תיקון...?

אולי קצת לצאת מהדיכאון של המצב...?

לגרום לחיוך במקום לדמעות...?

מונהג מלמעלה, וזה כנראה תלוי בנו אם לא תעבור חרב בארצנו. יש הבטחה כזו, נכון?

מה  יצא לנו מעצבים והתלהמות? (למרות שזה כל כך מובן ומתבקש, הרי אפשר לפעמים

לצאת מהדעת בכלל חוסר צדק, חוסר אונים....)

נתנהג יפה, אז העולם יתנהג יפה.