ראשית אתלבט בראשית דבריו שכתב שהוא מתחבת
האם כוונת מעלתו היא מלשון מחבת כלומר יושב על המחבת ברזל המפרידה בינו לבין בוראו כדברי הנביא,
או דילמא מלשון מחבוא בלי האות א' משום שהיא לא מוצאת את המחבוא. הצורך להתחבא הינו מפני אימת הדין שיפסקו לו.
ולשאלתו בדבר הגיטרה הנקראת 'סיאסטה' ובניגון בה.
ויש לדון מכמה צדדים
ראשית מצד איסור נגיעה שהרי שמה כשם נקבה וחישינן דילמא אתי לאיחלופי בנקבה דעלמא..
עוד יש לדון מצד ה'בועל ארמית' כמאמר המשוררת ' אני גיטרה מישהו פורט עלי' וזהו בעילת וכיוון ששמה כשם גויה חישינן דילמא אתי להתיר איסורי ערווה החמורים.
ועוד זאת בשלישית יש לדון מצד משמעות השם שנ'צ- והוא מנוגד לדברי חז'לנו בדברי קודשם כי 'זוג של שחרית וחרופצן של בין הערביים מוציאים את האדם מן הישיבה', וכידוע נקטינןמכר'מ דדריש בשמא דאינשי וק'ו בשמא דגיטרא וע'כ נראה לאסור לנגן בה דאתי לארדומי.
ע'כ היה נראה לענ'ד דיש לאסור
אלא שהעירו מן שמיא לעיני, וחזינן שבלעז קרינן להאי כלי נגינה 'גיטר' ולא גיטרה- דהיינו דהוי זכר ולא נקבה,
אלא דשמא דקרר לה בעליה הוי שם נקבה לועזת העלול להחטיאו סשנ'צ בעצמו.
וע'כ אם ירצה מעלת השואל להמשיך ולנגן בה אין לו אלא לשנות את שמה לשם זכר ישראל וכשר
ובזה אגלוייממילתא למפרע דטעות היה מעשהו עד כאן
וה' הטוב יכםר בעדו ובעד על ישראל אחיו
החותם ביקרא דגיטרא ואוריתא דילה