שהשעות יהיו סבירות ולא אתקע סתם מאוחר..

פשוט רגישות ואכפתיות בסיסיות.

שיצאתי איתה בתקופה קצת מבואסת ודי שפכתי עליה כל מיני תסכולים שלי על עצמי,

והיתה לה יכולת קבלה מדהימההה!

והכלה.. ועידוד. וראיית הטוב בצורה ממש מעוררת התפעלות.

אבל בסוף לא התאים מסיבות אחרות.

וכתבה אותי על איזה קרטון מושקע על כל מיני איורים 

ודברים חמודים.

קנתה לי כלמיני דברים שווים כאלה שהייתי צריך

סיפרתי לה שהכשרה קרבית הייתי טוחן

עלי גפן ממולאים

ושתמיד שהיו פותחים את המנות קרב

דבר ראשון היו פותחים אותם ומביאים לי

אז במקום להיגעל למוות

היא דווקא התלהבה

והחליטה להביא לפגישה עלי גפן ממולאים

שאל אותי כשהיינו מדברים בערב מתי אני קמה בבוקר בשביל לשלוח לי הודעת בוקר טוב.. היה קם במיוחד בשביל זה 

והיה אחד שהיה מביא לי לדייטים לרוב.. (לא תמיד..  ) דברים מתוקים שידע שאני אוהבת במיוחד. 

גבר מהאגדות

ועם כמה שאני חושב שאני מקסים, בחיים לא עשיתי כזה דבר... גדול עלי בעשר מידות.

אני בן אדם של פנימיות 

כלומר לא התביישו לציין באמת מה טוב וכמה היא הייתה רוצה להיות במקום שלי וכאלה

מפגישות כאלה יצאתי עם דלק לעוד 10 פגישות סתמיות, ויש מהן שאני עד היום חושב עליהן להציע להן שידוכים תמיד

היה קריר והבחור הציע לי את הפליז שלו שהיה נראה גדול עלי בעשר מידות בערך( סירבתי בנימוס..)

הביא פק"ל עם תה וקפה ומיץ פריגת (הקרטון) וגרנולה.

אני קצת מנותק מהעולם, לא שם לב לרעב וכאלה חחח... לא נעים 

לבוא אליך הביתה...!

הייזל את גדולה

שהאופי שלהם הוא חמוד בהגדרה

מתיחה?

מקווה שלקחת את זה בקלות..

כי זה לא מובן מאליו. ואפשר באמת לכעוס על הגברת..

אבל אשריכם על הענווה והסבלנות

אני מדברת ממקום של נשואה:

כיף לי מאוד להיזכר בדברים הנחמדים שהיו לי בפגישות עם בעלי, אבל אני ממש לא אוהבת להיזכר בפרטים - נחמדים או לא - מפגישות שהיו לי עם בחורים אחרים!

חוץ מזה - חלק מהדברים המתוארים פה בשרשור מרגישים לי גובלים בחוסר צניעות, כשמדובר בבחו ובחוה שבסך הכול נפגשים, ואפילו לא קשרו את חייהם יחד...

יש גבול לדברים שאפשר לעשות כדי לחזק את הקשר לקראת חתונה.

וזה רעיון חמוד להיזכר בדברים טובים בתוך כל הקשיים, באמת. אבל לעניות דעתי לא טוב להיזכר בערגה בקשרים שכבר הסתיימו... ושרשור שכזה יכול להוביל לשם... אפשר אולי לפתוח שרשור של "רעיונות איך לחזק את הקשר/לדברים חמודים שאפשר לעשות בדייט". 

ושורה תחתונה: אולי אין לי זכות בכלל להתערב בשרשורים מהסוג הזה, כי אני כבר עשר שנים לא במקום הזה. לכן נראה לי שלא אגיב יותר.

שיהיה הצלחה ובניין עדי עד עם הזיווג המתאים לכל אחד ואחת מכאן! 

אבל רק אחרי אירוסין וגם בגבולות נורמליים.

זה היה באיזה עלון שמרכז עלונים חרדיים על פ"ש (חיי שרה כמדומני).

@משיח בן דוד

@אהבה בתענוגים

מקום להתיר כי זה קירוב דעות וכו', אז הוא כתב שהם צריכים להתחתן שלא בהרגשת זרות גמורה, אז לכן יש היתר, רק אחרי כבר שעשו וורט וסגרו וכו'.

והוא כותב שגם אז צריך להזהר עם המתנות כדי לא להגרר למצב שזה גורם קירוב דעות מוגזם (הובא שם במקום אחר בעלון, לא זוכר משם מי שקירוב דעות מוגזם לפני החתונה גורם להתרחקות בקשר אחריה).

נ.ב, באתי לכתוב ששכחתי מה היה כתוב שם ואז נזכרתי, השבח לאל!!

הבעת חיבה? ..

אני תוהה מה יותר נחשב לחציית הגבול הדק בין קירוב לבין מה שמותר

מתנה אולי זה פחות מהבעת חיבה במילים

הדיון שלנו אז נסוב יותר על מחמאות מה מותר להגיד מה אסור

היה כתוב על זה משהו?

לא ראינו עדיין רב שהתיר להחמיא... אתה יכול לשאול רבנים ונראה מה הם אומרים.

פשוט לי שרבותיי לא יתירו, אז אני לא טורח.

עריכה: כדי שהדיון לא יתעורר שוב, אני מדבר על מחמאות כמו "איזה יפה את" וכו', לא "אני אוהב אותך" שהרב אבינר התיר כשמתקרבים לסגירה.

אל תערבבי דברים, כן? הוא אומר אך ורק על מתנות ואך ורק אחרי שידוך גמור

בשרשור אחר טענת שיש מתירים וחיפשת מקורות

בכל אופן, אם את כל-כך מתאמצת לגרום לאנשים לא לרצות להגיב לך לתגובות, אעזור לך... חחח 

אני בן

אבל על אף ולמרות זאת

אני מאוד מאוד מאוד(!) רגיש לקור

(מכירים את הבדיחה הזו עלזה שלקרביים לא קר?! הזהו ש...לא!)

ואני תמיד מתלבט מה לעשות

מצד אחד

היא קופאת למוות

מצד שני- אם אני אביא לא הפליז

גמאני אקפא למוות

אני תוהה אם בחורות בכוונה לא באות עם בגדים מחממים

כדי שאנחנו נהיה גנטלמנים ונחם אותן...

רוב הבנות היו נעלבות...

שקר לך...

בס"ד

אוקי.. אז קר לי.. זה לא אומר שאני צריכה לקחת לו את המעיל כדי לראות שאכפת לו.. במיוחד שהוא זה שאחכ יקפא ולי יהיה נעים... אני בחיים לא עשיתי את זה..!

ויש גם דרכים אחרות להראות אכפתיות- לדוגמא- הבחור יכול לשאול אם הבחורה תרצה שהם יכנסו למקום סגור כי הוא רואה שקר לה....

הלוואי שכל הבנות היו ככה...

שמעתי דברים הרבה יותר גרועים...

(ע"ע "הוא לא מציע לי לשתות")

בס"ד

הרבה פעמים היה קורה שבפגישות הציעו לי מעיל וכ', העדפתי לקפוא ולא לקחת!

(בדרך כלל אני באה בלבוש חם מספיק אך לפעמים קורות פשלות..)

א' זה משהו שהרגע הבחור לבש, לא מסוגלת לשים את זה עליי.

זה מרגיש לי כמו קירבה לא במקום.

ומעבר לזה כשהבחורה מחזירה אז הריח של הבושם נשאר על זה וכ',

לא מרגיש לכם בעייתי??

עדיף פשוט להיכנס למקום סגור

(מה לעזאזל עובר על המקום הזה???)

מובא בשם המקובלים (בהקשר של ההלכה), שלבישת בגד גבר שלבש אותו עלולה לגרום ליצר הרע להכנס לאדם יותר (בערך), כלומר גם אם זה לא בגד שמיוחד רק לגברים אלא שגבר לבש אותו לפני כן.

לגבי הבושם, זה בעיה מלכתחילה לתת, לא ההחזרה (למרות מה ש@יוני כתב).

השאלה מבחינת האיסור, מה עושים כשבאמת קר מדי וזה כבר בגדר סכנה? וצריך לשאול על זה פוסק

אז אפשר ללכת למקום סגור, זה לא פיקוח נפש..

אבל לא אמרתי שזה פיקוח נפש, השאלה היא מה גדר "חמירא סכנתא מאיסורא". לא בקיא בנושא

ובכללי- דאגה כזאת אחד לשני... זה היה לי ב"ה בהרבה קשרים.

הרבה קשרים כאלה זה אומר שבד"כ הבחורים שאת יוצאת איתם את נקשרת אליהם רגשית (והם אליך מסתמא)?

התכוונתי שבהרבה קשרים היינו מודיעים אחד לשני כשאנחנו עולים על אוטובוס\טרמפ וכשאנחנו מגיעים הבייתה.

לא היו לי הרבה קשרים שממש נקשרתי אליהם רגשית...

סתם מסקרנות, לא חייבת לענות

למה זה כ"כ מעניין אותך?

למרות שאני עם אוטו, אז אולי זה משנה את הסיפור חח

כי עם אוטו יש יותר ביטחון שתגיע בשלום...

וזה שזה לא קורה אצלך לא אמור להלחיץ אותך, כל זוג ומה שמתאים לו...

זה נראה שאני בסביבה של אנשים שלא אכפת להם אחד מהשני (כולל אותי )

בכל זאת יש שם זוג אנשים...

וזה לא חייב להיות לכולם. לפעמים הרגשתי שאני סתם אמא פולניה... אבל אז הפכתי את זה לבדיחה ואמרתי שיש לי שורשים פולניים אז אני אשמח לדעת כשהוא מגיע...

ואשרייך על האכפתיות

כנראה אני לא אדם מספיק אכפתי

קודם כל, אם אתה חושב שאתה צריך להשתפר בזה- מעולה, עשה זאת.

אבל אל תלקה את עצמך רק בגלל שאחרים עושים את זה. הרבה בחורים פקחו עלי עיניים כשביקשתי מהם להגיד לי כשהם עולים על האוטובוס... לא כולם צריכים להיות אותו דבר.

לא ידעתי שיש דתיים שמביאים פרחים בפגישה ראשונה

בס"ד

פעם אחת כשיצאנו לדייט הוא ארגן לנו פיקניק ושיא ההשקיע.. לדוגמא- הוא הביא קופסאות עם כל מיני ירקות חתוכים, כל מיני ממרחים שווים ואפילו הביא שמיכה כדי שנשב עליה....

וכמה פעמים שהוא נתן לי את האוטו שלו כדי שיהיה לי נוח לנסוע ללימודים שלי ושאגיע מהר כי יש לי זמן נסיעה באוטובוס (ואפילו השאיר לי את האשראי שלו שאתדלק..!) והוא נסע בתחבורה ציבורית כי זה יחסית ממש קרוב לו לבית...

בכללי הוא היה ממש משקיען ותמיד דאג לי שיהיה לי מה שאני רוצה/צריכה..

לי תמיד היה יום קבוע שהייתי מסיימת ללמוד מוקדם ואז הייתי מבשלת לו אוכל חם ונוסעת ללימודים שלו להביא לו

נראה לי טוב שיש פה גם שרשור על דברים טובים שקרו בדייטים, ולא רק מתעסקים בפאדיחות שקרו או סתם דברים הזויים.

אולי גם אנשים ילמדו מזה..

בס"ד

הזיכרונות והחוויות שקרו הם חלק מכל אחד, והם ישנם! ואני לא חושבת שצריך למנוע מעצמינו לזכור אותם.. 

לדעתי, העלאת חוויות זה לא בהכרח התרפקות והתקבעות בעבר... 

אני מרגישה על עצמי שנחמד מידי פעם להיזכר במה שהיה כי זה חלק ממני, ויש זכרונות טובים.. ואני ממש מסכימה עם @ברגוע! שאפשר ללמוד מזה- כי אני בעצמי לומדת מזה- מה נכון, מה מתאים לי ומה לא וכו'... 

ולכן- בעיניי, הזכרות בחוויות היא גם חלק מההסתכלות קדימה...

זה לא בדיוק מה שאמרתי- אני התכוונתי סתם שאנשים פה יכולים לקחת רעיונות לפגישות שלהם..

אבל אני גם מסכים עם מה שאת כתבת (פשוט אין לי כ"כ ניסיון בזה, אז לא ניכנסתי לזה..)

בס"ד

ואני הוספתי שכמו שאחרים יכולים ללמוד מזה כך גם האדם עצמו....

בס"ד

וגם קצת אישי...

וב"ה אני ממש מאחורי זה, ובמקום ממש טוב עם מה שקה ואני אפילו יכולה להגיד תודה רבה לקב"ה על הכל כי למדתי ממש מכל הסיפור והתקדמתי הרבה...

גם יצא לנו להיתקל אחד בשני כמה פעמים במקרה וזה נעשה בצורה נעימה ממש

אני אומרת את זה בכלליות, לכל אלה שלא מבינים למה אם הבחור פינק אותך- לא המשכת איתו...

זה קצת מוזר שיש שאלות כאלה בפורום ההז, כי חשבתי שאנשים פה מודעים לעניין שבתחום הזה אין רק שחור-לבן.

אז נכון, הבחור פינק אותה והביא לה את האוטו. זה אומר שכל שאר האישיות שלו חייבת להתאים לה? יכול להיות שהוא היה בחור מאוד מפנק אבל עדיין היו דברים מהותיים אחרים שהפריעו, ולכן הם חתכו.

זה שגבר מפנק את הבחורה לא אומר שהקשר בינהם חייב להימשך. יש עוד הרבה פרמטרים כדי שקשר יימשך.

אז בבקשה, חכמים היזהרו בדבריכם. זה יכול מאוד לערער את הביטחון כששואלים אותך "למה לא המשכת איתו?" במיוחד בפורום ציבורי כזה. אתם באמת מצפים שהיא תסביר לכם למה היא חתכה? לאיזה רמות של חטטנות הגענו?

וצריך עדיין מאוד להיזהר בשאלות האלה.

וגם- יכול להיות שמישהו מספר איזושהי אנקדוטה מקשר שהוא נמצא בו עכשיו, ולא רוצה לספר שהוא בקשר.

צריך רגישות רבה בדברים האלה.

שכ"כ הרבה לא נשואים לבחור\ה המקסימ\ה מהסיפור שלהם...??

אבל זה שהוא הרגיש בנוח להביא לה פיצה אומר שסיכוי גבוה שהם מתאימים. (לא גורף, אבל בהחלט סיכוי גבוה)

אלא אם את מחפשת התאמה ניסית ועל-טבעית שמאוד מאוד מאוד קשה למצוא.

אם זו לא הצעה שהתקבלה בטעות אז כנראה מדובר ברקע מתאים ועל גביו כימיה נהדרת כזו בהחלט יכולה להספיק++.

אם יש לנו רקע מספיק אידיאולוגית וכד' + הוא יכול להיות החבר הכי טוב שלי (כלומר- כימיה מאוד טובה)

אז הוא יכול להיות האיש שלי.

זה הכל.

ומחפשים יותר מזה.

ומאבדים המון אנשים שיכלו להיות אהבת חייהם בדרך.

וזה באמת מאוד עצוב..

לכן אמרתי שזה לא גורף.

זה לא קשור למתכונים, ב"ה אנחנו רואים שבסוף הקב"ה דואג לכולם.

"זה לא כזה פשוט" "כימיה זה לא מספיק" "לא יכול להיות שהיית יכולה להתחתן עם כ"כ הרבה אנשים שונים" ושלל אמירות דומות, גורמות לנו לחפש משהו דמיוני. אוקיי, הוא מתוק וכיף לי איתו, אבל גם עם החברה הכי טובה שלי כיף לי, ואני לא עומדת להתחתן איתה. אז כנראה צריך להיות משהו אחר. זה לא יכול להיות כזה פשוט.

אז זהו, שזה כן יכול.

בעז"ה בקרוב- קרוב!

שאגב, היא הרבה פעמים מבוססת על ריגוש ופרפרים שחולפים עם הזמן- אנשים מתחתנים עם מישהו לא מתאים להם..

ואז הם לא מבינים למה הם עשו את זה. או מתחרטים.

(לא תמיד, אבל בהחלט קורה..)

אז כן, כימיה זה לא הכל.. יש עוד הרבה הרבה דברים חשובים מאוד מאוד לפני שמתחתנים..

לפני שמגיעים לקשר חברי קרוב.

ולו רק כדאי למנוע את הצער הכרוך בפרידה..

ודברים לא חשובים מאוד- אהבה, רצון טוב וכימיה טובה בהחלט יכולים להתגבר עליהם (מה שכמובן כל זוג נאלץ לעשות המון פעמים בחייו)

ואני מבדילה לגמרי לגמרי בין פרפרים וכו' לבין כימיה. כימיה טובה עם מישהו זה להרגיש נעים לדבר איתו על דברים אישיים, לרצות לשמוח איתו ולשמח אותו, להרגיש שיש לכם שפה משותפת...

לא שהבטן עושה סלטה כשרואים אותו, לזה אני לא קוראת כימיה.

בס"ד

יכול להיות שיש ביננו בררנים...

אבל יש פה עוד ככ הרבה שיקולים חוץ מההתנהגויות המקסימות של אותו בחור/ה.. ולפעמים באמת נסחפים לרגש בלי להסתכל אם מתאים, נכון וכו'...

יש דברים ששייכים לאחרי שמתחתנים, או לפחות אחרי שמחליטים שזהו (כמו למשל להביא אוכל חם לעבודה ביום שגומרים מוקדם.. כמו שכתבת).

אז בוודאי שזה בא אצל אנשים כמו אלו שכותבים כאן, מרצון טוב ותמים. אבל, עדיף לשמור על "מינון נכון" כל זמן שמדובר בבירור שאין יודעים איך יסתיים - וכל מטרתו היא בדיקת אופציה לנישואין (אין שום ענין עצמי ב"פגישות").

אין ענין ב"צבירת חוויות וזכרונות" מאנשים אחרים. כשמתחתנים, זו לא מעלה שיש "זכרונות" מאחרים.

אלא מה? שלפעמים, מתוך שמתברר שלא שייך, אז זה נשאר סתם בתור בן אדם שהיה בו דברים נחמדים והתברר שלא שייך. חוויה מחוייכת שלא משאירה שאריות "אישיות". ואם הצלחת לעבד את הדברים כך, ב"ה.

אבל לכתחילה, כדאי לשים לב, שאין ענין שדברים שעולים כאן יגרמו לאנשים לחשוב כאילו יש איזה ערך למה שעושים בפני עצמו - ללא קשר לסיכוי הממשי שיתפתח מזה דבר - או ל"צבירת חוויות"..

שיזכו כולם/ן למצוא במהרה, ולבנות את חוויותיהם האמיתיות כמה שאפשר רק עם מי שאיתו/ה יתחתנו...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f19

שאל את חברה שלי איזה סוג שוקולד אני אוהבת, הוא פריק של שוקולדים (:

כששמע את התשובה קנה שתי חפיסות לדייט הראשון! 

ומשם הדרך לחופה היתה קצרה (:

יום חם בטירוף, והגיע עם קולה מזיעה...

ואחר הביא לדייט שני מלא שוקולדים וחמצוצים שווים

קודם כל זה יותר מסקרן ומעניין, כי כמה אפשר לשמוע את  כל הסיפורים הקיצ'יים והבנאלים.. סתם אני צוחק.

פשוט לפעמים המדויט או המדויטת עושים דברים באמת שראויים להערכה אבל אחרי פגישה או שניים (או יותר) הוא  פתאום מחליט שלא (או שהצד השני מחליט שלא. זה גם מוזר ואולי יותר) ולצד הנחתך זה נראה מאד לא מובן..

לדוגמא אני יצאתי עם מישהי שהרגשתי שבאמת הייתה התחלה טובה. אחרי הפגישה הראשונה היא הציעה להביא אמגזית ולעשות פק"ל קפה בפגישה הבאה. (אני נראלי שבחיים לא הייתי מציע את זה על ההתחלה..) בסוף לא יצא לנו לעשות את בפגישה שנייה אז עשינו בשלישית, אבל אחרי הפגישה הזאת היא הודיעה פתאום שלא מתאים לה בגלל 'תחושה כללית'.. וזה באמת היה לי מוזר כי לדעתי היה ממש טוב בתור התחלה.. לכן אני רוצה להבין מה יכולה להיות הסיבה הפתאומית לשינוי 'הקיצוני' פתאום עד להחלטה לחתוך..

דוינג!

והיא התחילה לנגן בגיטרה שלה באמצע

זה היה חמוד ממש

וסופר רומנטי

אז ככה,

פעם אחת דיברתי איתו בפלאפון ותוך כדי השיחה נפל לי עט פיילוט 0.4 (האלה שכל פעם שהם נופלים נגמר העולם כי החוד שלהם נשבר ) וממש התבאסתי.

אח"כ בפגישה הוא הוציא עט פיילוט בדיוק באותו צבע עם הקדשה...

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.