שהשעות יהיו סבירות ולא אתקע סתם מאוחר..

פשוט רגישות ואכפתיות בסיסיות.

שיצאתי איתה בתקופה קצת מבואסת ודי שפכתי עליה כל מיני תסכולים שלי על עצמי,

והיתה לה יכולת קבלה מדהימההה!

והכלה.. ועידוד. וראיית הטוב בצורה ממש מעוררת התפעלות.

אבל בסוף לא התאים מסיבות אחרות.

וכתבה אותי על איזה קרטון מושקע על כל מיני איורים 

ודברים חמודים.

קנתה לי כלמיני דברים שווים כאלה שהייתי צריך

סיפרתי לה שהכשרה קרבית הייתי טוחן

עלי גפן ממולאים

ושתמיד שהיו פותחים את המנות קרב

דבר ראשון היו פותחים אותם ומביאים לי

אז במקום להיגעל למוות

היא דווקא התלהבה

והחליטה להביא לפגישה עלי גפן ממולאים

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

גבר מהאגדות

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

כלומר לא התביישו לציין באמת מה טוב וכמה היא הייתה רוצה להיות במקום שלי וכאלה

מפגישות כאלה יצאתי עם דלק לעוד 10 פגישות סתמיות, ויש מהן שאני עד היום חושב עליהן להציע להן שידוכים תמיד

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

הביא פק"ל עם תה וקפה ומיץ פריגת (הקרטון) וגרנולה.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

הייזל את גדולה

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

שהאופי שלהם הוא חמוד בהגדרה

מתיחה?

מקווה שלקחת את זה בקלות..

כי זה לא מובן מאליו. ואפשר באמת לכעוס על הגברת..

אבל אשריכם על הענווה והסבלנות

אני מדברת ממקום של נשואה:

כיף לי מאוד להיזכר בדברים הנחמדים שהיו לי בפגישות עם בעלי, אבל אני ממש לא אוהבת להיזכר בפרטים - נחמדים או לא - מפגישות שהיו לי עם בחורים אחרים!

חוץ מזה - חלק מהדברים המתוארים פה בשרשור מרגישים לי גובלים בחוסר צניעות, כשמדובר בבחו ובחוה שבסך הכול נפגשים, ואפילו לא קשרו את חייהם יחד...

יש גבול לדברים שאפשר לעשות כדי לחזק את הקשר לקראת חתונה.

וזה רעיון חמוד להיזכר בדברים טובים בתוך כל הקשיים, באמת. אבל לעניות דעתי לא טוב להיזכר בערגה בקשרים שכבר הסתיימו... ושרשור שכזה יכול להוביל לשם... אפשר אולי לפתוח שרשור של "רעיונות איך לחזק את הקשר/לדברים חמודים שאפשר לעשות בדייט". 

ושורה תחתונה: אולי אין לי זכות בכלל להתערב בשרשורים מהסוג הזה, כי אני כבר עשר שנים לא במקום הזה. לכן נראה לי שלא אגיב יותר.

שיהיה הצלחה ובניין עדי עד עם הזיווג המתאים לכל אחד ואחת מכאן! 

אבל רק אחרי אירוסין וגם בגבולות נורמליים.

זה היה באיזה עלון שמרכז עלונים חרדיים על פ"ש (חיי שרה כמדומני).

@משיח בן דוד

@אהבה בתענוגים

מקום להתיר כי זה קירוב דעות וכו', אז הוא כתב שהם צריכים להתחתן שלא בהרגשת זרות גמורה, אז לכן יש היתר, רק אחרי כבר שעשו וורט וסגרו וכו'.

והוא כותב שגם אז צריך להזהר עם המתנות כדי לא להגרר למצב שזה גורם קירוב דעות מוגזם (הובא שם במקום אחר בעלון, לא זוכר משם מי שקירוב דעות מוגזם לפני החתונה גורם להתרחקות בקשר אחריה).

נ.ב, באתי לכתוב ששכחתי מה היה כתוב שם ואז נזכרתי, השבח לאל!!

הבעת חיבה? ..

אני תוהה מה יותר נחשב לחציית הגבול הדק בין קירוב לבין מה שמותר

מתנה אולי זה פחות מהבעת חיבה במילים

הדיון שלנו אז נסוב יותר על מחמאות מה מותר להגיד מה אסור

היה כתוב על זה משהו?

לא ראינו עדיין רב שהתיר להחמיא... אתה יכול לשאול רבנים ונראה מה הם אומרים.

פשוט לי שרבותיי לא יתירו, אז אני לא טורח.

עריכה: כדי שהדיון לא יתעורר שוב, אני מדבר על מחמאות כמו "איזה יפה את" וכו', לא "אני אוהב אותך" שהרב אבינר התיר כשמתקרבים לסגירה.

אל תערבבי דברים, כן? הוא אומר אך ורק על מתנות ואך ורק אחרי שידוך גמור

בשרשור אחר טענת שיש מתירים וחיפשת מקורות

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בן

אבל על אף ולמרות זאת

אני מאוד מאוד מאוד(!) רגיש לקור

(מכירים את הבדיחה הזו עלזה שלקרביים לא קר?! הזהו ש...לא!)

ואני תמיד מתלבט מה לעשות

מצד אחד

היא קופאת למוות

מצד שני- אם אני אביא לא הפליז

גמאני אקפא למוות

אני תוהה אם בחורות בכוונה לא באות עם בגדים מחממים

כדי שאנחנו נהיה גנטלמנים ונחם אותן...

רוב הבנות היו נעלבות...

שקר לך...

בס"ד

אוקי.. אז קר לי.. זה לא אומר שאני צריכה לקחת לו את המעיל כדי לראות שאכפת לו.. במיוחד שהוא זה שאחכ יקפא ולי יהיה נעים... אני בחיים לא עשיתי את זה..!

ויש גם דרכים אחרות להראות אכפתיות- לדוגמא- הבחור יכול לשאול אם הבחורה תרצה שהם יכנסו למקום סגור כי הוא רואה שקר לה....

הלוואי שכל הבנות היו ככה...

שמעתי דברים הרבה יותר גרועים...

(ע"ע "הוא לא מציע לי לשתות")

בס"ד

הרבה פעמים היה קורה שבפגישות הציעו לי מעיל וכ', העדפתי לקפוא ולא לקחת!

(בדרך כלל אני באה בלבוש חם מספיק אך לפעמים קורות פשלות..)

א' זה משהו שהרגע הבחור לבש, לא מסוגלת לשים את זה עליי.

זה מרגיש לי כמו קירבה לא במקום.

ומעבר לזה כשהבחורה מחזירה אז הריח של הבושם נשאר על זה וכ',

לא מרגיש לכם בעייתי??

עדיף פשוט להיכנס למקום סגור

(מה לעזאזל עובר על המקום הזה???)

מובא בשם המקובלים (בהקשר של ההלכה), שלבישת בגד גבר שלבש אותו עלולה לגרום ליצר הרע להכנס לאדם יותר (בערך), כלומר גם אם זה לא בגד שמיוחד רק לגברים אלא שגבר לבש אותו לפני כן.

לגבי הבושם, זה בעיה מלכתחילה לתת, לא ההחזרה (למרות מה ש@יוני כתב).

השאלה מבחינת האיסור, מה עושים כשבאמת קר מדי וזה כבר בגדר סכנה? וצריך לשאול על זה פוסק

אז אפשר ללכת למקום סגור, זה לא פיקוח נפש..

אבל לא אמרתי שזה פיקוח נפש, השאלה היא מה גדר "חמירא סכנתא מאיסורא". לא בקיא בנושא

ובכללי- דאגה כזאת אחד לשני... זה היה לי ב"ה בהרבה קשרים.

הרבה קשרים כאלה זה אומר שבד"כ הבחורים שאת יוצאת איתם את נקשרת אליהם רגשית (והם אליך מסתמא)?

התכוונתי שבהרבה קשרים היינו מודיעים אחד לשני כשאנחנו עולים על אוטובוס\טרמפ וכשאנחנו מגיעים הבייתה.

לא היו לי הרבה קשרים שממש נקשרתי אליהם רגשית...

סתם מסקרנות, לא חייבת לענות

למה זה כ"כ מעניין אותך?

למרות שאני עם אוטו, אז אולי זה משנה את הסיפור חח

כי עם אוטו יש יותר ביטחון שתגיע בשלום...

וזה שזה לא קורה אצלך לא אמור להלחיץ אותך, כל זוג ומה שמתאים לו...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בכל זאת יש שם זוג אנשים...

וזה לא חייב להיות לכולם. לפעמים הרגשתי שאני סתם אמא פולניה... אבל אז הפכתי את זה לבדיחה ואמרתי שיש לי שורשים פולניים אז אני אשמח לדעת כשהוא מגיע...

ואשרייך על האכפתיות

כנראה אני לא אדם מספיק אכפתי

קודם כל, אם אתה חושב שאתה צריך להשתפר בזה- מעולה, עשה זאת.

אבל אל תלקה את עצמך רק בגלל שאחרים עושים את זה. הרבה בחורים פקחו עלי עיניים כשביקשתי מהם להגיד לי כשהם עולים על האוטובוס... לא כולם צריכים להיות אותו דבר.

לא ידעתי שיש דתיים שמביאים פרחים בפגישה ראשונה

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בס"ד

הזיכרונות והחוויות שקרו הם חלק מכל אחד, והם ישנם! ואני לא חושבת שצריך למנוע מעצמינו לזכור אותם.. 

לדעתי, העלאת חוויות זה לא בהכרח התרפקות והתקבעות בעבר... 

אני מרגישה על עצמי שנחמד מידי פעם להיזכר במה שהיה כי זה חלק ממני, ויש זכרונות טובים.. ואני ממש מסכימה עם @ברגוע! שאפשר ללמוד מזה- כי אני בעצמי לומדת מזה- מה נכון, מה מתאים לי ומה לא וכו'... 

ולכן- בעיניי, הזכרות בחוויות היא גם חלק מההסתכלות קדימה...

זה לא בדיוק מה שאמרתי- אני התכוונתי סתם שאנשים פה יכולים לקחת רעיונות לפגישות שלהם..

אבל אני גם מסכים עם מה שאת כתבת (פשוט אין לי כ"כ ניסיון בזה, אז לא ניכנסתי לזה..)

בס"ד

ואני הוספתי שכמו שאחרים יכולים ללמוד מזה כך גם האדם עצמו....

בס"ד

וגם קצת אישי...

וב"ה אני ממש מאחורי זה, ובמקום ממש טוב עם מה שקה ואני אפילו יכולה להגיד תודה רבה לקב"ה על הכל כי למדתי ממש מכל הסיפור והתקדמתי הרבה...

גם יצא לנו להיתקל אחד בשני כמה פעמים במקרה וזה נעשה בצורה נעימה ממש

אני אומרת את זה בכלליות, לכל אלה שלא מבינים למה אם הבחור פינק אותך- לא המשכת איתו...

זה קצת מוזר שיש שאלות כאלה בפורום ההז, כי חשבתי שאנשים פה מודעים לעניין שבתחום הזה אין רק שחור-לבן.

אז נכון, הבחור פינק אותה והביא לה את האוטו. זה אומר שכל שאר האישיות שלו חייבת להתאים לה? יכול להיות שהוא היה בחור מאוד מפנק אבל עדיין היו דברים מהותיים אחרים שהפריעו, ולכן הם חתכו.

זה שגבר מפנק את הבחורה לא אומר שהקשר בינהם חייב להימשך. יש עוד הרבה פרמטרים כדי שקשר יימשך.

אז בבקשה, חכמים היזהרו בדבריכם. זה יכול מאוד לערער את הביטחון כששואלים אותך "למה לא המשכת איתו?" במיוחד בפורום ציבורי כזה. אתם באמת מצפים שהיא תסביר לכם למה היא חתכה? לאיזה רמות של חטטנות הגענו?

וצריך עדיין מאוד להיזהר בשאלות האלה.

וגם- יכול להיות שמישהו מספר איזושהי אנקדוטה מקשר שהוא נמצא בו עכשיו, ולא רוצה לספר שהוא בקשר.

צריך רגישות רבה בדברים האלה.

שכ"כ הרבה לא נשואים לבחור\ה המקסימ\ה מהסיפור שלהם...??

אבל זה שהוא הרגיש בנוח להביא לה פיצה אומר שסיכוי גבוה שהם מתאימים. (לא גורף, אבל בהחלט סיכוי גבוה)

אלא אם את מחפשת התאמה ניסית ועל-טבעית שמאוד מאוד מאוד קשה למצוא.

אם זו לא הצעה שהתקבלה בטעות אז כנראה מדובר ברקע מתאים ועל גביו כימיה נהדרת כזו בהחלט יכולה להספיק++.

אם יש לנו רקע מספיק אידיאולוגית וכד' + הוא יכול להיות החבר הכי טוב שלי (כלומר- כימיה מאוד טובה)

אז הוא יכול להיות האיש שלי.

זה הכל.

ומחפשים יותר מזה.

ומאבדים המון אנשים שיכלו להיות אהבת חייהם בדרך.

וזה באמת מאוד עצוב..

לכן אמרתי שזה לא גורף.

זה לא קשור למתכונים, ב"ה אנחנו רואים שבסוף הקב"ה דואג לכולם.

"זה לא כזה פשוט" "כימיה זה לא מספיק" "לא יכול להיות שהיית יכולה להתחתן עם כ"כ הרבה אנשים שונים" ושלל אמירות דומות, גורמות לנו לחפש משהו דמיוני. אוקיי, הוא מתוק וכיף לי איתו, אבל גם עם החברה הכי טובה שלי כיף לי, ואני לא עומדת להתחתן איתה. אז כנראה צריך להיות משהו אחר. זה לא יכול להיות כזה פשוט.

אז זהו, שזה כן יכול.

בעז"ה בקרוב- קרוב!

שאגב, היא הרבה פעמים מבוססת על ריגוש ופרפרים שחולפים עם הזמן- אנשים מתחתנים עם מישהו לא מתאים להם..

ואז הם לא מבינים למה הם עשו את זה. או מתחרטים.

(לא תמיד, אבל בהחלט קורה..)

אז כן, כימיה זה לא הכל.. יש עוד הרבה הרבה דברים חשובים מאוד מאוד לפני שמתחתנים..

לפני שמגיעים לקשר חברי קרוב.

ולו רק כדאי למנוע את הצער הכרוך בפרידה..

ודברים לא חשובים מאוד- אהבה, רצון טוב וכימיה טובה בהחלט יכולים להתגבר עליהם (מה שכמובן כל זוג נאלץ לעשות המון פעמים בחייו)

ואני מבדילה לגמרי לגמרי בין פרפרים וכו' לבין כימיה. כימיה טובה עם מישהו זה להרגיש נעים לדבר איתו על דברים אישיים, לרצות לשמוח איתו ולשמח אותו, להרגיש שיש לכם שפה משותפת...

לא שהבטן עושה סלטה כשרואים אותו, לזה אני לא קוראת כימיה.

בס"ד

יכול להיות שיש ביננו בררנים...

אבל יש פה עוד ככ הרבה שיקולים חוץ מההתנהגויות המקסימות של אותו בחור/ה.. ולפעמים באמת נסחפים לרגש בלי להסתכל אם מתאים, נכון וכו'...

יש דברים ששייכים לאחרי שמתחתנים, או לפחות אחרי שמחליטים שזהו (כמו למשל להביא אוכל חם לעבודה ביום שגומרים מוקדם.. כמו שכתבת).

אז בוודאי שזה בא אצל אנשים כמו אלו שכותבים כאן, מרצון טוב ותמים. אבל, עדיף לשמור על "מינון נכון" כל זמן שמדובר בבירור שאין יודעים איך יסתיים - וכל מטרתו היא בדיקת אופציה לנישואין (אין שום ענין עצמי ב"פגישות").

אין ענין ב"צבירת חוויות וזכרונות" מאנשים אחרים. כשמתחתנים, זו לא מעלה שיש "זכרונות" מאחרים.

אלא מה? שלפעמים, מתוך שמתברר שלא שייך, אז זה נשאר סתם בתור בן אדם שהיה בו דברים נחמדים והתברר שלא שייך. חוויה מחוייכת שלא משאירה שאריות "אישיות". ואם הצלחת לעבד את הדברים כך, ב"ה.

אבל לכתחילה, כדאי לשים לב, שאין ענין שדברים שעולים כאן יגרמו לאנשים לחשוב כאילו יש איזה ערך למה שעושים בפני עצמו - ללא קשר לסיכוי הממשי שיתפתח מזה דבר - או ל"צבירת חוויות"..

שיזכו כולם/ן למצוא במהרה, ולבנות את חוויותיהם האמיתיות כמה שאפשר רק עם מי שאיתו/ה יתחתנו...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f19

שאל את חברה שלי איזה סוג שוקולד אני אוהבת, הוא פריק של שוקולדים (:

כששמע את התשובה קנה שתי חפיסות לדייט הראשון! 

ומשם הדרך לחופה היתה קצרה (:

יום חם בטירוף, והגיע עם קולה מזיעה...

ואחר הביא לדייט שני מלא שוקולדים וחמצוצים שווים

קודם כל זה יותר מסקרן ומעניין, כי כמה אפשר לשמוע את  כל הסיפורים הקיצ'יים והבנאלים.. סתם אני צוחק.

פשוט לפעמים המדויט או המדויטת עושים דברים באמת שראויים להערכה אבל אחרי פגישה או שניים (או יותר) הוא  פתאום מחליט שלא (או שהצד השני מחליט שלא. זה גם מוזר ואולי יותר) ולצד הנחתך זה נראה מאד לא מובן..

לדוגמא אני יצאתי עם מישהי שהרגשתי שבאמת הייתה התחלה טובה. אחרי הפגישה הראשונה היא הציעה להביא אמגזית ולעשות פק"ל קפה בפגישה הבאה. (אני נראלי שבחיים לא הייתי מציע את זה על ההתחלה..) בסוף לא יצא לנו לעשות את בפגישה שנייה אז עשינו בשלישית, אבל אחרי הפגישה הזאת היא הודיעה פתאום שלא מתאים לה בגלל 'תחושה כללית'.. וזה באמת היה לי מוזר כי לדעתי היה ממש טוב בתור התחלה.. לכן אני רוצה להבין מה יכולה להיות הסיבה הפתאומית לשינוי 'הקיצוני' פתאום עד להחלטה לחתוך..

דוינג!

והיא התחילה לנגן בגיטרה שלה באמצע

זה היה חמוד ממש

וסופר רומנטי

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.