שהשעות יהיו סבירות ולא אתקע סתם מאוחר..

פשוט רגישות ואכפתיות בסיסיות.

שיצאתי איתה בתקופה קצת מבואסת ודי שפכתי עליה כל מיני תסכולים שלי על עצמי,

והיתה לה יכולת קבלה מדהימההה!

והכלה.. ועידוד. וראיית הטוב בצורה ממש מעוררת התפעלות.

אבל בסוף לא התאים מסיבות אחרות.

וכתבה אותי על איזה קרטון מושקע על כל מיני איורים 

ודברים חמודים.

קנתה לי כלמיני דברים שווים כאלה שהייתי צריך

סיפרתי לה שהכשרה קרבית הייתי טוחן

עלי גפן ממולאים

ושתמיד שהיו פותחים את המנות קרב

דבר ראשון היו פותחים אותם ומביאים לי

אז במקום להיגעל למוות

היא דווקא התלהבה

והחליטה להביא לפגישה עלי גפן ממולאים

שאל אותי כשהיינו מדברים בערב מתי אני קמה בבוקר בשביל לשלוח לי הודעת בוקר טוב.. היה קם במיוחד בשביל זה 

והיה אחד שהיה מביא לי לדייטים לרוב.. (לא תמיד..  ) דברים מתוקים שידע שאני אוהבת במיוחד. 

גבר מהאגדות

ועם כמה שאני חושב שאני מקסים, בחיים לא עשיתי כזה דבר... גדול עלי בעשר מידות.

אני בן אדם של פנימיות 

כלומר לא התביישו לציין באמת מה טוב וכמה היא הייתה רוצה להיות במקום שלי וכאלה

מפגישות כאלה יצאתי עם דלק לעוד 10 פגישות סתמיות, ויש מהן שאני עד היום חושב עליהן להציע להן שידוכים תמיד

היה קריר והבחור הציע לי את הפליז שלו שהיה נראה גדול עלי בעשר מידות בערך( סירבתי בנימוס..)

הביא פק"ל עם תה וקפה ומיץ פריגת (הקרטון) וגרנולה.

אני קצת מנותק מהעולם, לא שם לב לרעב וכאלה חחח... לא נעים 

לבוא אליך הביתה...!

הייזל את גדולה

שהאופי שלהם הוא חמוד בהגדרה

מתיחה?

מקווה שלקחת את זה בקלות..

כי זה לא מובן מאליו. ואפשר באמת לכעוס על הגברת..

אבל אשריכם על הענווה והסבלנות

אני מדברת ממקום של נשואה:

כיף לי מאוד להיזכר בדברים הנחמדים שהיו לי בפגישות עם בעלי, אבל אני ממש לא אוהבת להיזכר בפרטים - נחמדים או לא - מפגישות שהיו לי עם בחורים אחרים!

חוץ מזה - חלק מהדברים המתוארים פה בשרשור מרגישים לי גובלים בחוסר צניעות, כשמדובר בבחו ובחוה שבסך הכול נפגשים, ואפילו לא קשרו את חייהם יחד...

יש גבול לדברים שאפשר לעשות כדי לחזק את הקשר לקראת חתונה.

וזה רעיון חמוד להיזכר בדברים טובים בתוך כל הקשיים, באמת. אבל לעניות דעתי לא טוב להיזכר בערגה בקשרים שכבר הסתיימו... ושרשור שכזה יכול להוביל לשם... אפשר אולי לפתוח שרשור של "רעיונות איך לחזק את הקשר/לדברים חמודים שאפשר לעשות בדייט". 

ושורה תחתונה: אולי אין לי זכות בכלל להתערב בשרשורים מהסוג הזה, כי אני כבר עשר שנים לא במקום הזה. לכן נראה לי שלא אגיב יותר.

שיהיה הצלחה ובניין עדי עד עם הזיווג המתאים לכל אחד ואחת מכאן! 

אבל רק אחרי אירוסין וגם בגבולות נורמליים.

זה היה באיזה עלון שמרכז עלונים חרדיים על פ"ש (חיי שרה כמדומני).

@משיח בן דוד

@אהבה בתענוגים

מקום להתיר כי זה קירוב דעות וכו', אז הוא כתב שהם צריכים להתחתן שלא בהרגשת זרות גמורה, אז לכן יש היתר, רק אחרי כבר שעשו וורט וסגרו וכו'.

והוא כותב שגם אז צריך להזהר עם המתנות כדי לא להגרר למצב שזה גורם קירוב דעות מוגזם (הובא שם במקום אחר בעלון, לא זוכר משם מי שקירוב דעות מוגזם לפני החתונה גורם להתרחקות בקשר אחריה).

נ.ב, באתי לכתוב ששכחתי מה היה כתוב שם ואז נזכרתי, השבח לאל!!

הבעת חיבה? ..

אני תוהה מה יותר נחשב לחציית הגבול הדק בין קירוב לבין מה שמותר

מתנה אולי זה פחות מהבעת חיבה במילים

הדיון שלנו אז נסוב יותר על מחמאות מה מותר להגיד מה אסור

היה כתוב על זה משהו?

לא ראינו עדיין רב שהתיר להחמיא... אתה יכול לשאול רבנים ונראה מה הם אומרים.

פשוט לי שרבותיי לא יתירו, אז אני לא טורח.

עריכה: כדי שהדיון לא יתעורר שוב, אני מדבר על מחמאות כמו "איזה יפה את" וכו', לא "אני אוהב אותך" שהרב אבינר התיר כשמתקרבים לסגירה.

אל תערבבי דברים, כן? הוא אומר אך ורק על מתנות ואך ורק אחרי שידוך גמור

בשרשור אחר טענת שיש מתירים וחיפשת מקורות

בכל אופן, אם את כל-כך מתאמצת לגרום לאנשים לא לרצות להגיב לך לתגובות, אעזור לך... חחח 

אני בן

אבל על אף ולמרות זאת

אני מאוד מאוד מאוד(!) רגיש לקור

(מכירים את הבדיחה הזו עלזה שלקרביים לא קר?! הזהו ש...לא!)

ואני תמיד מתלבט מה לעשות

מצד אחד

היא קופאת למוות

מצד שני- אם אני אביא לא הפליז

גמאני אקפא למוות

אני תוהה אם בחורות בכוונה לא באות עם בגדים מחממים

כדי שאנחנו נהיה גנטלמנים ונחם אותן...

רוב הבנות היו נעלבות...

שקר לך...

בס"ד

אוקי.. אז קר לי.. זה לא אומר שאני צריכה לקחת לו את המעיל כדי לראות שאכפת לו.. במיוחד שהוא זה שאחכ יקפא ולי יהיה נעים... אני בחיים לא עשיתי את זה..!

ויש גם דרכים אחרות להראות אכפתיות- לדוגמא- הבחור יכול לשאול אם הבחורה תרצה שהם יכנסו למקום סגור כי הוא רואה שקר לה....

הלוואי שכל הבנות היו ככה...

שמעתי דברים הרבה יותר גרועים...

(ע"ע "הוא לא מציע לי לשתות")

בס"ד

הרבה פעמים היה קורה שבפגישות הציעו לי מעיל וכ', העדפתי לקפוא ולא לקחת!

(בדרך כלל אני באה בלבוש חם מספיק אך לפעמים קורות פשלות..)

א' זה משהו שהרגע הבחור לבש, לא מסוגלת לשים את זה עליי.

זה מרגיש לי כמו קירבה לא במקום.

ומעבר לזה כשהבחורה מחזירה אז הריח של הבושם נשאר על זה וכ',

לא מרגיש לכם בעייתי??

עדיף פשוט להיכנס למקום סגור

(מה לעזאזל עובר על המקום הזה???)

מובא בשם המקובלים (בהקשר של ההלכה), שלבישת בגד גבר שלבש אותו עלולה לגרום ליצר הרע להכנס לאדם יותר (בערך), כלומר גם אם זה לא בגד שמיוחד רק לגברים אלא שגבר לבש אותו לפני כן.

לגבי הבושם, זה בעיה מלכתחילה לתת, לא ההחזרה (למרות מה ש@יוני כתב).

השאלה מבחינת האיסור, מה עושים כשבאמת קר מדי וזה כבר בגדר סכנה? וצריך לשאול על זה פוסק

אז אפשר ללכת למקום סגור, זה לא פיקוח נפש..

אבל לא אמרתי שזה פיקוח נפש, השאלה היא מה גדר "חמירא סכנתא מאיסורא". לא בקיא בנושא

ובכללי- דאגה כזאת אחד לשני... זה היה לי ב"ה בהרבה קשרים.

הרבה קשרים כאלה זה אומר שבד"כ הבחורים שאת יוצאת איתם את נקשרת אליהם רגשית (והם אליך מסתמא)?

התכוונתי שבהרבה קשרים היינו מודיעים אחד לשני כשאנחנו עולים על אוטובוס\טרמפ וכשאנחנו מגיעים הבייתה.

לא היו לי הרבה קשרים שממש נקשרתי אליהם רגשית...

סתם מסקרנות, לא חייבת לענות

למה זה כ"כ מעניין אותך?

למרות שאני עם אוטו, אז אולי זה משנה את הסיפור חח

כי עם אוטו יש יותר ביטחון שתגיע בשלום...

וזה שזה לא קורה אצלך לא אמור להלחיץ אותך, כל זוג ומה שמתאים לו...

זה נראה שאני בסביבה של אנשים שלא אכפת להם אחד מהשני (כולל אותי )

בכל זאת יש שם זוג אנשים...

וזה לא חייב להיות לכולם. לפעמים הרגשתי שאני סתם אמא פולניה... אבל אז הפכתי את זה לבדיחה ואמרתי שיש לי שורשים פולניים אז אני אשמח לדעת כשהוא מגיע...

ואשרייך על האכפתיות

כנראה אני לא אדם מספיק אכפתי

קודם כל, אם אתה חושב שאתה צריך להשתפר בזה- מעולה, עשה זאת.

אבל אל תלקה את עצמך רק בגלל שאחרים עושים את זה. הרבה בחורים פקחו עלי עיניים כשביקשתי מהם להגיד לי כשהם עולים על האוטובוס... לא כולם צריכים להיות אותו דבר.

לא ידעתי שיש דתיים שמביאים פרחים בפגישה ראשונה

בס"ד

פעם אחת כשיצאנו לדייט הוא ארגן לנו פיקניק ושיא ההשקיע.. לדוגמא- הוא הביא קופסאות עם כל מיני ירקות חתוכים, כל מיני ממרחים שווים ואפילו הביא שמיכה כדי שנשב עליה....

וכמה פעמים שהוא נתן לי את האוטו שלו כדי שיהיה לי נוח לנסוע ללימודים שלי ושאגיע מהר כי יש לי זמן נסיעה באוטובוס (ואפילו השאיר לי את האשראי שלו שאתדלק..!) והוא נסע בתחבורה ציבורית כי זה יחסית ממש קרוב לו לבית...

בכללי הוא היה ממש משקיען ותמיד דאג לי שיהיה לי מה שאני רוצה/צריכה..

לי תמיד היה יום קבוע שהייתי מסיימת ללמוד מוקדם ואז הייתי מבשלת לו אוכל חם ונוסעת ללימודים שלו להביא לו

נראה לי טוב שיש פה גם שרשור על דברים טובים שקרו בדייטים, ולא רק מתעסקים בפאדיחות שקרו או סתם דברים הזויים.

אולי גם אנשים ילמדו מזה..

בס"ד

הזיכרונות והחוויות שקרו הם חלק מכל אחד, והם ישנם! ואני לא חושבת שצריך למנוע מעצמינו לזכור אותם.. 

לדעתי, העלאת חוויות זה לא בהכרח התרפקות והתקבעות בעבר... 

אני מרגישה על עצמי שנחמד מידי פעם להיזכר במה שהיה כי זה חלק ממני, ויש זכרונות טובים.. ואני ממש מסכימה עם @ברגוע! שאפשר ללמוד מזה- כי אני בעצמי לומדת מזה- מה נכון, מה מתאים לי ומה לא וכו'... 

ולכן- בעיניי, הזכרות בחוויות היא גם חלק מההסתכלות קדימה...

זה לא בדיוק מה שאמרתי- אני התכוונתי סתם שאנשים פה יכולים לקחת רעיונות לפגישות שלהם..

אבל אני גם מסכים עם מה שאת כתבת (פשוט אין לי כ"כ ניסיון בזה, אז לא ניכנסתי לזה..)

בס"ד

ואני הוספתי שכמו שאחרים יכולים ללמוד מזה כך גם האדם עצמו....

בס"ד

וגם קצת אישי...

וב"ה אני ממש מאחורי זה, ובמקום ממש טוב עם מה שקה ואני אפילו יכולה להגיד תודה רבה לקב"ה על הכל כי למדתי ממש מכל הסיפור והתקדמתי הרבה...

גם יצא לנו להיתקל אחד בשני כמה פעמים במקרה וזה נעשה בצורה נעימה ממש

אני אומרת את זה בכלליות, לכל אלה שלא מבינים למה אם הבחור פינק אותך- לא המשכת איתו...

זה קצת מוזר שיש שאלות כאלה בפורום ההז, כי חשבתי שאנשים פה מודעים לעניין שבתחום הזה אין רק שחור-לבן.

אז נכון, הבחור פינק אותה והביא לה את האוטו. זה אומר שכל שאר האישיות שלו חייבת להתאים לה? יכול להיות שהוא היה בחור מאוד מפנק אבל עדיין היו דברים מהותיים אחרים שהפריעו, ולכן הם חתכו.

זה שגבר מפנק את הבחורה לא אומר שהקשר בינהם חייב להימשך. יש עוד הרבה פרמטרים כדי שקשר יימשך.

אז בבקשה, חכמים היזהרו בדבריכם. זה יכול מאוד לערער את הביטחון כששואלים אותך "למה לא המשכת איתו?" במיוחד בפורום ציבורי כזה. אתם באמת מצפים שהיא תסביר לכם למה היא חתכה? לאיזה רמות של חטטנות הגענו?

וצריך עדיין מאוד להיזהר בשאלות האלה.

וגם- יכול להיות שמישהו מספר איזושהי אנקדוטה מקשר שהוא נמצא בו עכשיו, ולא רוצה לספר שהוא בקשר.

צריך רגישות רבה בדברים האלה.

שכ"כ הרבה לא נשואים לבחור\ה המקסימ\ה מהסיפור שלהם...??

אבל זה שהוא הרגיש בנוח להביא לה פיצה אומר שסיכוי גבוה שהם מתאימים. (לא גורף, אבל בהחלט סיכוי גבוה)

אלא אם את מחפשת התאמה ניסית ועל-טבעית שמאוד מאוד מאוד קשה למצוא.

אם זו לא הצעה שהתקבלה בטעות אז כנראה מדובר ברקע מתאים ועל גביו כימיה נהדרת כזו בהחלט יכולה להספיק++.

אם יש לנו רקע מספיק אידיאולוגית וכד' + הוא יכול להיות החבר הכי טוב שלי (כלומר- כימיה מאוד טובה)

אז הוא יכול להיות האיש שלי.

זה הכל.

ומחפשים יותר מזה.

ומאבדים המון אנשים שיכלו להיות אהבת חייהם בדרך.

וזה באמת מאוד עצוב..

לכן אמרתי שזה לא גורף.

זה לא קשור למתכונים, ב"ה אנחנו רואים שבסוף הקב"ה דואג לכולם.

"זה לא כזה פשוט" "כימיה זה לא מספיק" "לא יכול להיות שהיית יכולה להתחתן עם כ"כ הרבה אנשים שונים" ושלל אמירות דומות, גורמות לנו לחפש משהו דמיוני. אוקיי, הוא מתוק וכיף לי איתו, אבל גם עם החברה הכי טובה שלי כיף לי, ואני לא עומדת להתחתן איתה. אז כנראה צריך להיות משהו אחר. זה לא יכול להיות כזה פשוט.

אז זהו, שזה כן יכול.

בעז"ה בקרוב- קרוב!

שאגב, היא הרבה פעמים מבוססת על ריגוש ופרפרים שחולפים עם הזמן- אנשים מתחתנים עם מישהו לא מתאים להם..

ואז הם לא מבינים למה הם עשו את זה. או מתחרטים.

(לא תמיד, אבל בהחלט קורה..)

אז כן, כימיה זה לא הכל.. יש עוד הרבה הרבה דברים חשובים מאוד מאוד לפני שמתחתנים..

לפני שמגיעים לקשר חברי קרוב.

ולו רק כדאי למנוע את הצער הכרוך בפרידה..

ודברים לא חשובים מאוד- אהבה, רצון טוב וכימיה טובה בהחלט יכולים להתגבר עליהם (מה שכמובן כל זוג נאלץ לעשות המון פעמים בחייו)

ואני מבדילה לגמרי לגמרי בין פרפרים וכו' לבין כימיה. כימיה טובה עם מישהו זה להרגיש נעים לדבר איתו על דברים אישיים, לרצות לשמוח איתו ולשמח אותו, להרגיש שיש לכם שפה משותפת...

לא שהבטן עושה סלטה כשרואים אותו, לזה אני לא קוראת כימיה.

בס"ד

יכול להיות שיש ביננו בררנים...

אבל יש פה עוד ככ הרבה שיקולים חוץ מההתנהגויות המקסימות של אותו בחור/ה.. ולפעמים באמת נסחפים לרגש בלי להסתכל אם מתאים, נכון וכו'...

יש דברים ששייכים לאחרי שמתחתנים, או לפחות אחרי שמחליטים שזהו (כמו למשל להביא אוכל חם לעבודה ביום שגומרים מוקדם.. כמו שכתבת).

אז בוודאי שזה בא אצל אנשים כמו אלו שכותבים כאן, מרצון טוב ותמים. אבל, עדיף לשמור על "מינון נכון" כל זמן שמדובר בבירור שאין יודעים איך יסתיים - וכל מטרתו היא בדיקת אופציה לנישואין (אין שום ענין עצמי ב"פגישות").

אין ענין ב"צבירת חוויות וזכרונות" מאנשים אחרים. כשמתחתנים, זו לא מעלה שיש "זכרונות" מאחרים.

אלא מה? שלפעמים, מתוך שמתברר שלא שייך, אז זה נשאר סתם בתור בן אדם שהיה בו דברים נחמדים והתברר שלא שייך. חוויה מחוייכת שלא משאירה שאריות "אישיות". ואם הצלחת לעבד את הדברים כך, ב"ה.

אבל לכתחילה, כדאי לשים לב, שאין ענין שדברים שעולים כאן יגרמו לאנשים לחשוב כאילו יש איזה ערך למה שעושים בפני עצמו - ללא קשר לסיכוי הממשי שיתפתח מזה דבר - או ל"צבירת חוויות"..

שיזכו כולם/ן למצוא במהרה, ולבנות את חוויותיהם האמיתיות כמה שאפשר רק עם מי שאיתו/ה יתחתנו...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f19

שאל את חברה שלי איזה סוג שוקולד אני אוהבת, הוא פריק של שוקולדים (:

כששמע את התשובה קנה שתי חפיסות לדייט הראשון! 

ומשם הדרך לחופה היתה קצרה (:

יום חם בטירוף, והגיע עם קולה מזיעה...

ואחר הביא לדייט שני מלא שוקולדים וחמצוצים שווים

קודם כל זה יותר מסקרן ומעניין, כי כמה אפשר לשמוע את  כל הסיפורים הקיצ'יים והבנאלים.. סתם אני צוחק.

פשוט לפעמים המדויט או המדויטת עושים דברים באמת שראויים להערכה אבל אחרי פגישה או שניים (או יותר) הוא  פתאום מחליט שלא (או שהצד השני מחליט שלא. זה גם מוזר ואולי יותר) ולצד הנחתך זה נראה מאד לא מובן..

לדוגמא אני יצאתי עם מישהי שהרגשתי שבאמת הייתה התחלה טובה. אחרי הפגישה הראשונה היא הציעה להביא אמגזית ולעשות פק"ל קפה בפגישה הבאה. (אני נראלי שבחיים לא הייתי מציע את זה על ההתחלה..) בסוף לא יצא לנו לעשות את בפגישה שנייה אז עשינו בשלישית, אבל אחרי הפגישה הזאת היא הודיעה פתאום שלא מתאים לה בגלל 'תחושה כללית'.. וזה באמת היה לי מוזר כי לדעתי היה ממש טוב בתור התחלה.. לכן אני רוצה להבין מה יכולה להיות הסיבה הפתאומית לשינוי 'הקיצוני' פתאום עד להחלטה לחתוך..

דוינג!

והיא התחילה לנגן בגיטרה שלה באמצע

זה היה חמוד ממש

וסופר רומנטי

אז ככה,

פעם אחת דיברתי איתו בפלאפון ותוך כדי השיחה נפל לי עט פיילוט 0.4 (האלה שכל פעם שהם נופלים נגמר העולם כי החוד שלהם נשבר ) וממש התבאסתי.

אח"כ בפגישה הוא הוציא עט פיילוט בדיוק באותו צבע עם הקדשה...

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

זה פשוט נשמע כמו צורך נשי בסיסי לא איזו גחמה של מישהי ספציפית

זה אומר שזה נכון ומדוייק במאה אחוז?

סטריאוטיפ לעיתים מרגיש נכון, אבל הרבה פעמים הוא ממש לא מדוייק וגם לא נכון.

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

ריגשת ועודדת אותי מאוד

יש בנות עם יותר חכמת לב שיצליחו להבין שגבר רגיש זה מתנה.

אחרי מעל עשרים שנות נישואין לגבר רגיש, שידעתי כמה זה טוב, אבל זה היה נראה פחות מגניב בהתחלה, והיום החברות אפילו קצת מקנאות בי.

הקליפה של המאצ'ו נחמדה בהתחלה. אחכ קצת יותר קשה לחיות חיים של נישואים ומשפחה, על שלל קשייהם עם מישהו שקשה לדבר איתו והוא לא מבין למה את מתרגשת מזה.

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

פתחתי את כל נושא הרגישות והיא אכן הגיבה כפי שחששתי...

דיברת איתה על הפחד לאכזב ספיצפית? או בכללי על הרגישות?

היא כאילו לא התייחסה לזה שאתה מפחד לאכזב אותה?

רק אמרה שהיא מרגישה שהיא צריכה בחור יותר חזק ויציב?

אם היית יודע שיותר מזה שחשוב לה מה או איך תעשה, חשוב לה שפשוט תעשה, זה היה משנה אצלך משהו? היית מצליח יותר ליזום ולהוביל?

כי בסוף יציבות ובטחון עצמי זה משהו משתנה מול אנשים וסביבות

אדם יכול להיות עם הרבה ביטחון עצמי בחוץ אבל בבית עם המשפחה לפחד ולחיות בלחץ, או להיפך, אדם שמרגיש שבבית ומשפחה מקבלים ואוהבים אותו אז הוא מרשה לעצמו להיפתח ולהיות עם בטחון, ובחוץ לא.

בטחון עצמי זה משהו שתלוי בסביבה...

אם אתה מרגיש בקשר/סביבה/אנשים מסוימים שיש לך מקום ומקבלים אותך ואוהבים ורוצים לשמוע אותך אז ממילא יתפתח לך ביטחון עצמי במרחב הזה

ברור שזה משהו שהוא תהליכי שנבנה לאט לאט

כי אם אדם רגיל להיות חסר ביטחון מול כולם, כי הוא רגיל שלא רוצים לשמוע אותו, אז זה באמת חתיכת שינוי בראש לעשות פתאום להפנים שיש מקום שרוצים לשמוע אותך בו ושמחים במה שאתה עושה גם אם אתה טועה ולא הכי הכי מדויק כל הזמן

אבל זה לגמרי אפשרי

אז השאלה היא קודם עליך

האם אתה מוכן להיפתח ולפתח ביטחון עצמי מול מישהי שמבינה אותך ומעריכה אותך?

להבין שיש פה מישהי שרוצה אותך ככה כמו שאתה, עם הטעויות וזה שאתה לא מושלם, אבל היא פשוט רוצה שתהיה אתה, שתרגיש בנוח להיפתח מולה מתוך הידיעה שהיא באמת רואה בך המון טוב והייתה שמחה שיפתח ותיזום יותר מתוך מי שאתה ולא לחקות איזה דמות אחרת שנראה שהיא תמיד בטוחה בעצמה אבל היא לא אתה

אם לא, אז אני חושב שאתה צריך לעבור תהליך בכל מקרה

כי בעיניי ביטחון עצמי זה לא משהו גברי דווקא, זה משהו טבעי של אדם שגדל בסביבה בריאה ומיטיבה

וזה צורך אנושי ביטחון, פשוט מתוך הפחד לטעות ושיבקרו אותנו על הטעויות שלנו אנחנו הרבה פעמים מעדיפים להיסגר ולא ליזום, כדי להרגיש מוגנים מהביקורת או הזלזול

אם ובתקווה שכן, אז אתה בסדר גמור

עכשיו השאלה זה על הצד השני (הבחורה המדוברת, ובכללי בחורות פוטנציאליות) האם הם מוכנים לעבור את התהליך הזה? או שהם רוצות לקבל מישהו שהוא כבר מושלם בהכל והוא גם וגם דוס אבל פתוח וכל החלומות הוורודים האלה

אני לא יודע כמה רלוונטי לגבי זאת שדיברת עליה לחזור ולנסות את זה, אבל גם לגבי בנות אחרות, זה משהו שצריך להיות מדובר ביניכם

אפשר גם לנסות לברר על זה מראש בבירורים, כמה זאת מישהי שמחפשת את האחד המושלם, וכמה היא מבינה שזוגיות טובה זה בעיקר עבודה ביחד

והיא מוכנה לעשות עבודה ולהשקיע ולעבור תהליך ביחד איתך כדי לקבל בן זוג טוב כמוך ולחיות בזוגיות טובה שהיא גם מאוד מכילה ורגשית וגם יש בה ביטחון ויציבות

יש בנות בוגרות ורציניות שישמחו מאוד להשקיע בתהליך כדי לקבל מישהו עם לב טוב ורגיש כמוך

ואלה שלא, אז באמת פשוט הרווחת סינון, אני לפחות לא הייתי רוצה לחיות עם מישהי שמחכה לאביר על הסוס הלבן ולא מבינה שזוגיות זו עבודה

סליחה על השיעור כללי 🙈

מקווה ממש שבכלל הבנתי נכון את המצב והסיטואציה ואני לא מבלבל סתם במוח

בדיוק כמו שה"תפקיד" של "גברים" זה להשפיע ולהוביל וליזום

ככה גם ה"תפקיד" של "נשים" זה לקבל ולהכיל ולתת מצידן את המרחב הבטוח והחומל שיש בו מקום לטעויות אבל לא ממקום של ייאוש וזלזול אלא דווקא מתוך הערכה

אם צד אחד לא מוכן לקחת את ה"תפקיד" שלו אז שלא יצפה מהצד השני

כמובן שזה נכון ל2 הצדדים, וגם גברים צריכים לדעת ליזום ולהוביל מתוך המקום המקבל מהצד הנשי

לא זוכר אם ירדתי לפרטים אבל כן אמרתי שהרבה מההתנהגות שלי נבעה מהפחד לאבד אותה (מה שגרם להפך הגמור ). היא לא כל כך התייחסה לזה רק אמרה שהיא לא מרגישה יציבות.

אני ממש שמח במה שכתבת בתגובה השניה כי זאת היתה נקודה שמאוד ניסיתי להדגיש לה. סדר האירועים היה כזה: פגישה בשלישי, שבה רק בסוף היא העלתה את נושא ההובלה וכל זה, פגישה בחמישי ששם היא הרגישה שאין שינוי מצידי, קבענו במוצש הפסקה של שבוע ומפה לשם אחרי יומיים היא הודיעה שההפסקה נצחית...

אני אמרתי כל הזמן הזה שלפי דעתי זוגיות אמיתית זו עבודה משותפת. וכמו שמצופה ממני להוביל, מצופה ממנה לתת לי את המקום הזה ולכוון אותי מדי פעם במה שמפריע לה. ולא הגיוני שבמהלך כל הפגישה בחמישי זה לא יעלה כשזה מורגש מבחינתה, והיא תשדר עסקים כרגיל, ואז בטלפון לפני שבת תנחית את זה שהיא לא יודעת אם היא בכלל רוצה להמשיך... הרגשתי שזה היה קצת לא הוגן כלפי שאחרי פגישה אחת היא החליטה שזה לא בר שינוי ועבודה. אני מאוד מאוד רוצה ומוכן להיפתח ולהיות אני באמת, ולעבוד ואם צריך גם להשתנות (בגבולות הסביר) בשביל לבנות זוגיות פורחת. פשוט בקשר הזה הרגשתי שאני כל הזמן במבחן ושמצידה היא צריכה לסמן עוד וי על איזו תכונה בשביל שתוכל להרשות לעצמה להרגיש בנוח ולתת לי להיפתח בלי להרגיש שיבקרו אותי על מי שאני.

אני קורא עכשיו את התגובה שלך וקצת מתלבט מה אני חושב

בכל מקרה אם אתה מרגיש בקשר שאתה כל הזמן במבחן אז זה ממש לא מקום נכון להיות בו ונראלי שטוב שזה נגמר

למרות שברור לי שזה קשה לך שאתה מרגיש שלא נותנים לך הזדמנות ואתה נשאר לבד

אני לא יכול לדעת אם ההרגשה הזאת שאתה תמיד במבחן זה באמת משהו שהיא משדרת לך או שזה משהו אצלך

נראלי כדאי לנסות להתייעץ עם איש מקצוע לברר טיפה את הנקודה הזאת

או אם אתה פחות מתחבר לזאנר אז אפשר מישהו מבוגר / מישהו עם נסיון וחוכמת חיים שמכיר אותך במציאות

שאתה בחור מקסים ופשוט יש נקודה אחת שאתה צריך להשתפר בה, נקודה שגם ככה חשובה לך לחיים.

צא לדרך.

הכל לטובה...! מה שהיה היה תסתכל קדימה. מי ששלך תגיע אליך בזמן הנכון. 

זה מאד קשה להיות רגיש, מזדהה, אבל אפשר לעבוד על זה ולפתח חוסן רגשי.

לגבי המשפט שאמרת שהיית מצליח בתור בחורה- זה לא נכון. גם בנות צריכות חוסן רגשי. כל אדם צריך. אחרת הוא נטרף כמו ספינה בים.

לדעתי אתה צריך להשתנות קודם כל בשביל עצמך. תשמע שיעורים מחזקים באמונה ושיעורים שמלמדים איך גבר צריך להתנהג עם אשתו, ותקבל על עצמך ליישם, בלי פילטרים וסננים. זה אפשרי. האנשים הכי חזקים הם אלה שיודעים לבטל את עצמם בשביל מה שצריך. אני חושבת שברגע שתגיע לאיזון בתכונת הרגישות אשתך כל כך תרוויח. מעבר לרווח שלך בחיים יציבים ובריאים.

זה לא אני אלא זו היא שאמרה לי שאם הייתי בחורה היא היתה שמחה ממש להיות חברה שלי...

דבר שני- תודה על התגובה

ש-ה' נטע בך ברחמים נפלאים ודיוק רב.

דעה של בחורה שהכירה אותך לזמן מועט, לא צריך לשנות לך כל כך הרבה.

אתה מי שאתה, ותשמח ותעלוז בזה.

אם אתה חושב שיש בדבריה דברי טעם, ובחשבון נפש נוקב ואמתי, אתה מגיע למסקנה להשתנות בצורה מסויימת, אז תנסה להשתנות. אבל שזה ינבע מתוכך לכבוד ה'.

ה' קורא הדורות מראש בורא קצות הארץ, הכין לך מקדם זיווג אמתי משורש נשמתך. תבטח רק ב-ה'!

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.