שהשעות יהיו סבירות ולא אתקע סתם מאוחר..

פשוט רגישות ואכפתיות בסיסיות.

שיצאתי איתה בתקופה קצת מבואסת ודי שפכתי עליה כל מיני תסכולים שלי על עצמי,

והיתה לה יכולת קבלה מדהימההה!

והכלה.. ועידוד. וראיית הטוב בצורה ממש מעוררת התפעלות.

אבל בסוף לא התאים מסיבות אחרות.

וכתבה אותי על איזה קרטון מושקע על כל מיני איורים 

ודברים חמודים.

קנתה לי כלמיני דברים שווים כאלה שהייתי צריך

סיפרתי לה שהכשרה קרבית הייתי טוחן

עלי גפן ממולאים

ושתמיד שהיו פותחים את המנות קרב

דבר ראשון היו פותחים אותם ומביאים לי

אז במקום להיגעל למוות

היא דווקא התלהבה

והחליטה להביא לפגישה עלי גפן ממולאים

שאל אותי כשהיינו מדברים בערב מתי אני קמה בבוקר בשביל לשלוח לי הודעת בוקר טוב.. היה קם במיוחד בשביל זה 

והיה אחד שהיה מביא לי לדייטים לרוב.. (לא תמיד..  ) דברים מתוקים שידע שאני אוהבת במיוחד. 

גבר מהאגדות

ועם כמה שאני חושב שאני מקסים, בחיים לא עשיתי כזה דבר... גדול עלי בעשר מידות.

אני בן אדם של פנימיות 

כלומר לא התביישו לציין באמת מה טוב וכמה היא הייתה רוצה להיות במקום שלי וכאלה

מפגישות כאלה יצאתי עם דלק לעוד 10 פגישות סתמיות, ויש מהן שאני עד היום חושב עליהן להציע להן שידוכים תמיד

היה קריר והבחור הציע לי את הפליז שלו שהיה נראה גדול עלי בעשר מידות בערך( סירבתי בנימוס..)

הביא פק"ל עם תה וקפה ומיץ פריגת (הקרטון) וגרנולה.

אני קצת מנותק מהעולם, לא שם לב לרעב וכאלה חחח... לא נעים 

לבוא אליך הביתה...!

הייזל את גדולה

שהאופי שלהם הוא חמוד בהגדרה

מתיחה?

מקווה שלקחת את זה בקלות..

כי זה לא מובן מאליו. ואפשר באמת לכעוס על הגברת..

אבל אשריכם על הענווה והסבלנות

אני מדברת ממקום של נשואה:

כיף לי מאוד להיזכר בדברים הנחמדים שהיו לי בפגישות עם בעלי, אבל אני ממש לא אוהבת להיזכר בפרטים - נחמדים או לא - מפגישות שהיו לי עם בחורים אחרים!

חוץ מזה - חלק מהדברים המתוארים פה בשרשור מרגישים לי גובלים בחוסר צניעות, כשמדובר בבחו ובחוה שבסך הכול נפגשים, ואפילו לא קשרו את חייהם יחד...

יש גבול לדברים שאפשר לעשות כדי לחזק את הקשר לקראת חתונה.

וזה רעיון חמוד להיזכר בדברים טובים בתוך כל הקשיים, באמת. אבל לעניות דעתי לא טוב להיזכר בערגה בקשרים שכבר הסתיימו... ושרשור שכזה יכול להוביל לשם... אפשר אולי לפתוח שרשור של "רעיונות איך לחזק את הקשר/לדברים חמודים שאפשר לעשות בדייט". 

ושורה תחתונה: אולי אין לי זכות בכלל להתערב בשרשורים מהסוג הזה, כי אני כבר עשר שנים לא במקום הזה. לכן נראה לי שלא אגיב יותר.

שיהיה הצלחה ובניין עדי עד עם הזיווג המתאים לכל אחד ואחת מכאן! 

אבל רק אחרי אירוסין וגם בגבולות נורמליים.

זה היה באיזה עלון שמרכז עלונים חרדיים על פ"ש (חיי שרה כמדומני).

@משיח בן דוד

@אהבה בתענוגים

מקום להתיר כי זה קירוב דעות וכו', אז הוא כתב שהם צריכים להתחתן שלא בהרגשת זרות גמורה, אז לכן יש היתר, רק אחרי כבר שעשו וורט וסגרו וכו'.

והוא כותב שגם אז צריך להזהר עם המתנות כדי לא להגרר למצב שזה גורם קירוב דעות מוגזם (הובא שם במקום אחר בעלון, לא זוכר משם מי שקירוב דעות מוגזם לפני החתונה גורם להתרחקות בקשר אחריה).

נ.ב, באתי לכתוב ששכחתי מה היה כתוב שם ואז נזכרתי, השבח לאל!!

הבעת חיבה? ..

אני תוהה מה יותר נחשב לחציית הגבול הדק בין קירוב לבין מה שמותר

מתנה אולי זה פחות מהבעת חיבה במילים

הדיון שלנו אז נסוב יותר על מחמאות מה מותר להגיד מה אסור

היה כתוב על זה משהו?

לא ראינו עדיין רב שהתיר להחמיא... אתה יכול לשאול רבנים ונראה מה הם אומרים.

פשוט לי שרבותיי לא יתירו, אז אני לא טורח.

עריכה: כדי שהדיון לא יתעורר שוב, אני מדבר על מחמאות כמו "איזה יפה את" וכו', לא "אני אוהב אותך" שהרב אבינר התיר כשמתקרבים לסגירה.

אל תערבבי דברים, כן? הוא אומר אך ורק על מתנות ואך ורק אחרי שידוך גמור

בשרשור אחר טענת שיש מתירים וחיפשת מקורות

בכל אופן, אם את כל-כך מתאמצת לגרום לאנשים לא לרצות להגיב לך לתגובות, אעזור לך... חחח 

אני בן

אבל על אף ולמרות זאת

אני מאוד מאוד מאוד(!) רגיש לקור

(מכירים את הבדיחה הזו עלזה שלקרביים לא קר?! הזהו ש...לא!)

ואני תמיד מתלבט מה לעשות

מצד אחד

היא קופאת למוות

מצד שני- אם אני אביא לא הפליז

גמאני אקפא למוות

אני תוהה אם בחורות בכוונה לא באות עם בגדים מחממים

כדי שאנחנו נהיה גנטלמנים ונחם אותן...

רוב הבנות היו נעלבות...

שקר לך...

בס"ד

אוקי.. אז קר לי.. זה לא אומר שאני צריכה לקחת לו את המעיל כדי לראות שאכפת לו.. במיוחד שהוא זה שאחכ יקפא ולי יהיה נעים... אני בחיים לא עשיתי את זה..!

ויש גם דרכים אחרות להראות אכפתיות- לדוגמא- הבחור יכול לשאול אם הבחורה תרצה שהם יכנסו למקום סגור כי הוא רואה שקר לה....

הלוואי שכל הבנות היו ככה...

שמעתי דברים הרבה יותר גרועים...

(ע"ע "הוא לא מציע לי לשתות")

בס"ד

הרבה פעמים היה קורה שבפגישות הציעו לי מעיל וכ', העדפתי לקפוא ולא לקחת!

(בדרך כלל אני באה בלבוש חם מספיק אך לפעמים קורות פשלות..)

א' זה משהו שהרגע הבחור לבש, לא מסוגלת לשים את זה עליי.

זה מרגיש לי כמו קירבה לא במקום.

ומעבר לזה כשהבחורה מחזירה אז הריח של הבושם נשאר על זה וכ',

לא מרגיש לכם בעייתי??

עדיף פשוט להיכנס למקום סגור

(מה לעזאזל עובר על המקום הזה???)

מובא בשם המקובלים (בהקשר של ההלכה), שלבישת בגד גבר שלבש אותו עלולה לגרום ליצר הרע להכנס לאדם יותר (בערך), כלומר גם אם זה לא בגד שמיוחד רק לגברים אלא שגבר לבש אותו לפני כן.

לגבי הבושם, זה בעיה מלכתחילה לתת, לא ההחזרה (למרות מה ש@יוני כתב).

השאלה מבחינת האיסור, מה עושים כשבאמת קר מדי וזה כבר בגדר סכנה? וצריך לשאול על זה פוסק

אז אפשר ללכת למקום סגור, זה לא פיקוח נפש..

אבל לא אמרתי שזה פיקוח נפש, השאלה היא מה גדר "חמירא סכנתא מאיסורא". לא בקיא בנושא

ובכללי- דאגה כזאת אחד לשני... זה היה לי ב"ה בהרבה קשרים.

הרבה קשרים כאלה זה אומר שבד"כ הבחורים שאת יוצאת איתם את נקשרת אליהם רגשית (והם אליך מסתמא)?

התכוונתי שבהרבה קשרים היינו מודיעים אחד לשני כשאנחנו עולים על אוטובוס\טרמפ וכשאנחנו מגיעים הבייתה.

לא היו לי הרבה קשרים שממש נקשרתי אליהם רגשית...

סתם מסקרנות, לא חייבת לענות

למה זה כ"כ מעניין אותך?

למרות שאני עם אוטו, אז אולי זה משנה את הסיפור חח

כי עם אוטו יש יותר ביטחון שתגיע בשלום...

וזה שזה לא קורה אצלך לא אמור להלחיץ אותך, כל זוג ומה שמתאים לו...

זה נראה שאני בסביבה של אנשים שלא אכפת להם אחד מהשני (כולל אותי )

בכל זאת יש שם זוג אנשים...

וזה לא חייב להיות לכולם. לפעמים הרגשתי שאני סתם אמא פולניה... אבל אז הפכתי את זה לבדיחה ואמרתי שיש לי שורשים פולניים אז אני אשמח לדעת כשהוא מגיע...

ואשרייך על האכפתיות

כנראה אני לא אדם מספיק אכפתי

קודם כל, אם אתה חושב שאתה צריך להשתפר בזה- מעולה, עשה זאת.

אבל אל תלקה את עצמך רק בגלל שאחרים עושים את זה. הרבה בחורים פקחו עלי עיניים כשביקשתי מהם להגיד לי כשהם עולים על האוטובוס... לא כולם צריכים להיות אותו דבר.

לא ידעתי שיש דתיים שמביאים פרחים בפגישה ראשונה

בס"ד

פעם אחת כשיצאנו לדייט הוא ארגן לנו פיקניק ושיא ההשקיע.. לדוגמא- הוא הביא קופסאות עם כל מיני ירקות חתוכים, כל מיני ממרחים שווים ואפילו הביא שמיכה כדי שנשב עליה....

וכמה פעמים שהוא נתן לי את האוטו שלו כדי שיהיה לי נוח לנסוע ללימודים שלי ושאגיע מהר כי יש לי זמן נסיעה באוטובוס (ואפילו השאיר לי את האשראי שלו שאתדלק..!) והוא נסע בתחבורה ציבורית כי זה יחסית ממש קרוב לו לבית...

בכללי הוא היה ממש משקיען ותמיד דאג לי שיהיה לי מה שאני רוצה/צריכה..

לי תמיד היה יום קבוע שהייתי מסיימת ללמוד מוקדם ואז הייתי מבשלת לו אוכל חם ונוסעת ללימודים שלו להביא לו

נראה לי טוב שיש פה גם שרשור על דברים טובים שקרו בדייטים, ולא רק מתעסקים בפאדיחות שקרו או סתם דברים הזויים.

אולי גם אנשים ילמדו מזה..

בס"ד

הזיכרונות והחוויות שקרו הם חלק מכל אחד, והם ישנם! ואני לא חושבת שצריך למנוע מעצמינו לזכור אותם.. 

לדעתי, העלאת חוויות זה לא בהכרח התרפקות והתקבעות בעבר... 

אני מרגישה על עצמי שנחמד מידי פעם להיזכר במה שהיה כי זה חלק ממני, ויש זכרונות טובים.. ואני ממש מסכימה עם @ברגוע! שאפשר ללמוד מזה- כי אני בעצמי לומדת מזה- מה נכון, מה מתאים לי ומה לא וכו'... 

ולכן- בעיניי, הזכרות בחוויות היא גם חלק מההסתכלות קדימה...

זה לא בדיוק מה שאמרתי- אני התכוונתי סתם שאנשים פה יכולים לקחת רעיונות לפגישות שלהם..

אבל אני גם מסכים עם מה שאת כתבת (פשוט אין לי כ"כ ניסיון בזה, אז לא ניכנסתי לזה..)

בס"ד

ואני הוספתי שכמו שאחרים יכולים ללמוד מזה כך גם האדם עצמו....

בס"ד

וגם קצת אישי...

וב"ה אני ממש מאחורי זה, ובמקום ממש טוב עם מה שקה ואני אפילו יכולה להגיד תודה רבה לקב"ה על הכל כי למדתי ממש מכל הסיפור והתקדמתי הרבה...

גם יצא לנו להיתקל אחד בשני כמה פעמים במקרה וזה נעשה בצורה נעימה ממש

אני אומרת את זה בכלליות, לכל אלה שלא מבינים למה אם הבחור פינק אותך- לא המשכת איתו...

זה קצת מוזר שיש שאלות כאלה בפורום ההז, כי חשבתי שאנשים פה מודעים לעניין שבתחום הזה אין רק שחור-לבן.

אז נכון, הבחור פינק אותה והביא לה את האוטו. זה אומר שכל שאר האישיות שלו חייבת להתאים לה? יכול להיות שהוא היה בחור מאוד מפנק אבל עדיין היו דברים מהותיים אחרים שהפריעו, ולכן הם חתכו.

זה שגבר מפנק את הבחורה לא אומר שהקשר בינהם חייב להימשך. יש עוד הרבה פרמטרים כדי שקשר יימשך.

אז בבקשה, חכמים היזהרו בדבריכם. זה יכול מאוד לערער את הביטחון כששואלים אותך "למה לא המשכת איתו?" במיוחד בפורום ציבורי כזה. אתם באמת מצפים שהיא תסביר לכם למה היא חתכה? לאיזה רמות של חטטנות הגענו?

וצריך עדיין מאוד להיזהר בשאלות האלה.

וגם- יכול להיות שמישהו מספר איזושהי אנקדוטה מקשר שהוא נמצא בו עכשיו, ולא רוצה לספר שהוא בקשר.

צריך רגישות רבה בדברים האלה.

שכ"כ הרבה לא נשואים לבחור\ה המקסימ\ה מהסיפור שלהם...??

אבל זה שהוא הרגיש בנוח להביא לה פיצה אומר שסיכוי גבוה שהם מתאימים. (לא גורף, אבל בהחלט סיכוי גבוה)

אלא אם את מחפשת התאמה ניסית ועל-טבעית שמאוד מאוד מאוד קשה למצוא.

אם זו לא הצעה שהתקבלה בטעות אז כנראה מדובר ברקע מתאים ועל גביו כימיה נהדרת כזו בהחלט יכולה להספיק++.

אם יש לנו רקע מספיק אידיאולוגית וכד' + הוא יכול להיות החבר הכי טוב שלי (כלומר- כימיה מאוד טובה)

אז הוא יכול להיות האיש שלי.

זה הכל.

ומחפשים יותר מזה.

ומאבדים המון אנשים שיכלו להיות אהבת חייהם בדרך.

וזה באמת מאוד עצוב..

לכן אמרתי שזה לא גורף.

זה לא קשור למתכונים, ב"ה אנחנו רואים שבסוף הקב"ה דואג לכולם.

"זה לא כזה פשוט" "כימיה זה לא מספיק" "לא יכול להיות שהיית יכולה להתחתן עם כ"כ הרבה אנשים שונים" ושלל אמירות דומות, גורמות לנו לחפש משהו דמיוני. אוקיי, הוא מתוק וכיף לי איתו, אבל גם עם החברה הכי טובה שלי כיף לי, ואני לא עומדת להתחתן איתה. אז כנראה צריך להיות משהו אחר. זה לא יכול להיות כזה פשוט.

אז זהו, שזה כן יכול.

בעז"ה בקרוב- קרוב!

שאגב, היא הרבה פעמים מבוססת על ריגוש ופרפרים שחולפים עם הזמן- אנשים מתחתנים עם מישהו לא מתאים להם..

ואז הם לא מבינים למה הם עשו את זה. או מתחרטים.

(לא תמיד, אבל בהחלט קורה..)

אז כן, כימיה זה לא הכל.. יש עוד הרבה הרבה דברים חשובים מאוד מאוד לפני שמתחתנים..

לפני שמגיעים לקשר חברי קרוב.

ולו רק כדאי למנוע את הצער הכרוך בפרידה..

ודברים לא חשובים מאוד- אהבה, רצון טוב וכימיה טובה בהחלט יכולים להתגבר עליהם (מה שכמובן כל זוג נאלץ לעשות המון פעמים בחייו)

ואני מבדילה לגמרי לגמרי בין פרפרים וכו' לבין כימיה. כימיה טובה עם מישהו זה להרגיש נעים לדבר איתו על דברים אישיים, לרצות לשמוח איתו ולשמח אותו, להרגיש שיש לכם שפה משותפת...

לא שהבטן עושה סלטה כשרואים אותו, לזה אני לא קוראת כימיה.

בס"ד

יכול להיות שיש ביננו בררנים...

אבל יש פה עוד ככ הרבה שיקולים חוץ מההתנהגויות המקסימות של אותו בחור/ה.. ולפעמים באמת נסחפים לרגש בלי להסתכל אם מתאים, נכון וכו'...

יש דברים ששייכים לאחרי שמתחתנים, או לפחות אחרי שמחליטים שזהו (כמו למשל להביא אוכל חם לעבודה ביום שגומרים מוקדם.. כמו שכתבת).

אז בוודאי שזה בא אצל אנשים כמו אלו שכותבים כאן, מרצון טוב ותמים. אבל, עדיף לשמור על "מינון נכון" כל זמן שמדובר בבירור שאין יודעים איך יסתיים - וכל מטרתו היא בדיקת אופציה לנישואין (אין שום ענין עצמי ב"פגישות").

אין ענין ב"צבירת חוויות וזכרונות" מאנשים אחרים. כשמתחתנים, זו לא מעלה שיש "זכרונות" מאחרים.

אלא מה? שלפעמים, מתוך שמתברר שלא שייך, אז זה נשאר סתם בתור בן אדם שהיה בו דברים נחמדים והתברר שלא שייך. חוויה מחוייכת שלא משאירה שאריות "אישיות". ואם הצלחת לעבד את הדברים כך, ב"ה.

אבל לכתחילה, כדאי לשים לב, שאין ענין שדברים שעולים כאן יגרמו לאנשים לחשוב כאילו יש איזה ערך למה שעושים בפני עצמו - ללא קשר לסיכוי הממשי שיתפתח מזה דבר - או ל"צבירת חוויות"..

שיזכו כולם/ן למצוא במהרה, ולבנות את חוויותיהם האמיתיות כמה שאפשר רק עם מי שאיתו/ה יתחתנו...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f19

שאל את חברה שלי איזה סוג שוקולד אני אוהבת, הוא פריק של שוקולדים (:

כששמע את התשובה קנה שתי חפיסות לדייט הראשון! 

ומשם הדרך לחופה היתה קצרה (:

יום חם בטירוף, והגיע עם קולה מזיעה...

ואחר הביא לדייט שני מלא שוקולדים וחמצוצים שווים

קודם כל זה יותר מסקרן ומעניין, כי כמה אפשר לשמוע את  כל הסיפורים הקיצ'יים והבנאלים.. סתם אני צוחק.

פשוט לפעמים המדויט או המדויטת עושים דברים באמת שראויים להערכה אבל אחרי פגישה או שניים (או יותר) הוא  פתאום מחליט שלא (או שהצד השני מחליט שלא. זה גם מוזר ואולי יותר) ולצד הנחתך זה נראה מאד לא מובן..

לדוגמא אני יצאתי עם מישהי שהרגשתי שבאמת הייתה התחלה טובה. אחרי הפגישה הראשונה היא הציעה להביא אמגזית ולעשות פק"ל קפה בפגישה הבאה. (אני נראלי שבחיים לא הייתי מציע את זה על ההתחלה..) בסוף לא יצא לנו לעשות את בפגישה שנייה אז עשינו בשלישית, אבל אחרי הפגישה הזאת היא הודיעה פתאום שלא מתאים לה בגלל 'תחושה כללית'.. וזה באמת היה לי מוזר כי לדעתי היה ממש טוב בתור התחלה.. לכן אני רוצה להבין מה יכולה להיות הסיבה הפתאומית לשינוי 'הקיצוני' פתאום עד להחלטה לחתוך..

דוינג!

והיא התחילה לנגן בגיטרה שלה באמצע

זה היה חמוד ממש

וסופר רומנטי

אז ככה,

פעם אחת דיברתי איתו בפלאפון ותוך כדי השיחה נפל לי עט פיילוט 0.4 (האלה שכל פעם שהם נופלים נגמר העולם כי החוד שלהם נשבר ) וממש התבאסתי.

אח"כ בפגישה הוא הוציא עט פיילוט בדיוק באותו צבע עם הקדשה...

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?