אבל למה חולות נפש?

הן פשוט משקרות לעצמן שהמציאות אחרת...

יש הבדל גדול בין שניהם.

זאת סתם הוצאת דיבה...

מה אתה מגדיר מחלה בנפש...

כי זה היה נראה שם, לפחות ממה שהוא אמר, שהוא שולח בנות מאצלו להתגייס

על הגיל הממוצע של החתונה..

זה תואם את מה שאמר הרב אליהו שלימוד תורה שאדם לא ראוי אליו (נניח קבלה לגבר, גמרא לאישה) מוביל לרווקות מאוחרת.

לענ"ד זה מחריב את הנפש...

לגבי ה"למדניות", נראה לי שהמושג הזה הפך לזול.

למדנות זה מעלה אצל גברים, ובנות שמכירות שם ובכל מיני מדרשות אחרות אמרו שהרמה הממוצעת שם זה של בוגר ישיבה תיכונית ממוצע. רחוק מלמדנות.

הרעיון הוא שכשמוסיפים דבר שהוא גדול על הצד הרוחני שלך, העודף יוצא מכל ה"חורים" במידות.

וזה מנפח את כל מה שצריך לתקן גם ככה, ולכן זה גורם לאדם להיות... נניח גאוותן יותר, כעסן יותר, וכו' מהטבע המקורי שלו.

מה שמסתמא גורם לעיכוב בשידוכים.

לא יצא לך לראות בנות שמתחתנות משם?

נשמע קצת כאילו שזה לא דבר מצוי שם...

לא תמיד מי שחושב שהוא חכם, הוא חכם.

הבעיה מתחילה כשאדם חושב שהוא הרבה יותר חכם ממה שהוא באמת, גאווה. וזה גורם לבעיות.

לגבי העודף, זה לא תאוריה, זה נקרא ריבוי אור.

ברור שיש בנות שמתארחות, אני רוצה לשמוע נתונים, לראות את זה בפועל.

ממה שאני ראיתי, לא שם, זה נכון מאוד.

אם מישהו רוצה, או מישהי (יותר הגיוני) אני אשמח לשמוע

לימוד כל התורה, במידה ראויה, מעורר את עבודת המידות על הצד הראוי.

אם לנסח יותר במדוייק, הוא גורם לאדם להשתפר מבחינת המידות.

לימוד כל דבר בתורה שהאדם אינו ראוי לו, מוליד גאווה פנימית וגם מעצים את המידות הרעות של האדם, מה שגורם לו להצטרך לעבודת המידות שהוא לא במדרגה שלה.

לכן ודאי שהתורה נגד כל דבר שיוליד בך מידות רעות. קוראים לזה "נעשית לו סם המוות". וזה כל לימוד שלא לשמה שאסור (בניגוד ללימוד שלא לשמה שמביא לשמה).

עריכה: אם לתקן את הלשון שלי, שאליה הגבת, התכוונתי שלימוד מעל הגובה הרוחני שלך מעורר *צורך בהול יותר* בעבודת המידות.

ולי לא אכפת מה כוונת הלימוד. אבל כשאדם עובר על דרך פסיקת ההלכה כדי ללמוד תורה שאסור לו, אני מתקשה להאמין שזה לשמה.

וגם אם זה לא "לא לשמה" מהסוג שאסור, זה עדיין מזיק, רק לא "סם המוות".

בכל מקרה, דעתי לא חשובה כאן, זה לא עניין אישי שלי. מי שרוצה להסתכן בנזק הרוחני (וגם שאר הנזקים) שיבושם לה! אבל שתדע מראש לאן היא הולכת, ושלא תתלונן אח"כ לה' על מה שעובר עליה ואיך שהנפש שלה מפורקת לרסיסים (אהמ).

את כל פעם חוזרת מחדש לנקודה "נשים לא פחות חכמות". זה לא נאמר אף פעם, אין שום קשר בין מנת משכל ליכולת לימוד גמרא. כנ"ל בין גברים ללימוד קבלה, התנאים הם אחרים לגמרי, ולא שייכים לאינטליגנציה.

מחילה, אבל השורה האחרונה שלך מקוממת.

מה שאת כותבת זאת דעה מאוד מסויימת, של הרב אהרן ליכטנשטיין, שאף אחד בעולם לא כתב כמותו.

כל מי שהתירו (הביאו פה בשם רב שברח לי השם שלו ממעלה אדומים כמדומני), זה רק אם אין ברירה והיא תפנה ללימודי כפירה וכו'.

כל השאר אוסרים בשופי.

ככה שדעתך, שחוזרת פה בפורום בעקבות כל מי שהולכת אחרי הרב ליכטנשטיין, היא הדעה המסויימת.

היא אולי לא חסרת בסיס מבחינת הסברות, אבל היא חסרת בסיס לגמרי בדרכי ההלכה.

ולא כל מי שאומר דעה, זאת הלכה.

וגם אם הוא אומר אותה להלכה, דעתו נדחית מפני הרוב.

וגם אם יש עוד מי שאומר כמותו מטעמים אחרים, כשכולם סברות, זה לא עומד מול ראיות מחז"ל.

בקיצור כללי פסיקה.

החלק הזה גדול באוכלוסיה? את רצינית? זה בעיקר אשכנזיות, ואלה שגדלו איתן, ומושפעות מהתרבות הדתית האמריקאית שהיא תוצר של ישיבות הגוש.

רוב עם ישראל לא שמעו על הרב ליכטנשטיין, וקל וחומר שלא מעניין אותם בכלל לימוד תורה, וקל וחומר קל שבקלים לא גמרא. אז לא יודע מאיפה הבאת את ה"חלק הגדול" הזה...

במיוחד לאור גילויים מהעת האחרונה

מה אתה רוצה עכשיו עם החוסר כבוד שלך... לא מבין?

מה שייך ייחסיות לגאווה? כל אדם שמרגיש גדלות בלב והיא לא לשם שמים ("ויגבה ליבו בדרכי ה'") כבר עובר על זה. "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב, יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה".

מה הקשר מה כל אחת מרגישה.

והקשר בין גאווה ללימוד הוא מובהק, אם אתה לא רואה את הנסיונות שיש ללומדי תורה עם גאווה אתה לא מכיר בני תורה כנראה

זה לא סתם להתמודד עם נסיון, זה להכנס למצב שהוא בטוח יפול בו, וזה נקרא רשעות.

כמו הרחוב עם הכובסות.

ועזבי שזה ודאי המצב, ריבוי אור נוגע לכל אדם שאין לו כלי

גם אדם החי עם עצמו לבד באי בודד יגיע לגאווה, וזה מוזכר במפורש בחלק מספרי המוסר והמידות, לזה קוראים גבה לב. "היי, הנה עשיתי משהו בכוחות עצמי".

ברור שזה תלוי באישיות, מה זה שייך? אמרתי שכולם ירשיעו?

אתה מערבב דברים, הגאווה לא שייכת רק ללימוד גמרא לנשים וקבלה לגברים.

גאווה היא סכנה לימוד כל חכמה, כולל חכמות חול, אם כי יצר הרע ינסה לגעת יותר בתורה.

לגבי גמרא זה נפרד לחלוטין וכאן נכנס העניין ההלכתי והטעם הפנימי שלו

שאני לא אטרח אפילו לצטט לך כלום.

ציטטת את הרמב"ם, בחלקו, בצורה מעוותת. הוא פוסק במפורש שתושב"ע אסור (ולא רק גמרא לשיטתו)

זה ממש לא נכון. הגמרא אומרת שזה נקרא תפלות ומשם אומרים שאסור - צעירים מעל עשרים

אין שום קשר למוטיבציה.

עריכה: וואי ממש מחילה יצאה לי מילה לא יפה בכותרת לפני-כן, בטעות גמורה.

היישוב הפשוט הוא לפי דרך הלשון, תפסיק לסרס את הלשון של הרמב"ם.

אִשָּׁה שֶׁלָּמְדָה תּוֹרָה יֵשׁ לָהּ שָׂכָר אֲבָל אֵינוֹ כִּשְׂכַר הָאִישׁ. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִצְטַוֵּית. וְכָל הָעוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ אֵין שְׂכָרוֹ כִּשְׂכַר הַמְצֻוֶּה שֶׁעָשָׂה אֶלָּא פָּחוֹת מִמֶּנּוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ שָׂכָר צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה. מִפְּנֵי שֶׁרֹב הַנָּשִׁים אֵין דַּעְתָּם מְכֻוֶּנֶת לְהִתְלַמֵּד אֶלָּא הֵן מוֹצִיאוֹת דִּבְרֵי תּוֹרָה לְדִבְרֵי הֲבַאי לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתָּן. אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ לִמְּדָהּ תִּפְלוּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לֹא יְלַמֵּד אוֹתָהּ לְכַתְּחִלָּה וְאִם לִמְּדָהּ אֵינוֹ כִּמְלַמְּדָהּ תִּפְלוּת: 

תרגום שוטנשטיינזלצמתיבתא:

אישה שלומדת תורה יש לה שכר, ועדיין לא אמורים ללמד אותה. מסיבה המצויינת לעיל. חכמים אמרו שלא ללמד, וכל זה בתושב"ע. אבל בתורה שבכתב, שלכתחילה אסור, בדיעבד לא מלמדה תפלות.

אני לא רואה פה שום "בת קיבול", ושום חילוק בין מדרגות הנשים.

ועוד יותר "אבל אם היא גדולה בדעתה, עם פוטנציאל, ובעלת מוטיבציה", אשריך שראית את זה כתוב איכשהו, ואתה טוען שזאת לא המצאה שלך וזה לשון הרמב"ם.

אם אתה רואה את זה כתוב, אשריך יש לך עיניים מיוחדות.

לי אישית ואני מניח שלעוד כמוני (לא יודע אם הרבה אבל בהחלט עוד) חשוב בחורה שהיא חכמה ואפילו מאד.  וזה נועד כדי לחזק את אלו שהן חכמות וחושבות שיהיה להן קשה למצוא כי "איזה גבר ירצה מישהי חכמה?". אז זהו - שכן - יש ויש! 

ולא רק בחורה, צריך הרבה יותר לעבוד על המידות שלו.

מצוי מאוד אצל אנשים שהם סתם חכמים שחיים בסרט שהם גאוני הדור, כי הם רגילים להיות חכמים יותר מהממוצע בסביבה שלהם.

לא כתבתי באף מקום שאין צורך בעבודת המידות...

שהבעיה באנשים חכמים היא שמידת הגאווה עלולה להתפרץ ביתר שאת

זה לא שבמדרשות האלה עושים מבחני כניסה מבוססי אינטליגנציה.

מה שכן, כל בחורה שהולכת לכל מקום שלומדים בו, וק"ו לימודים תורניים, בוודאי חובבת שכל, גם אם היא לא מהמוכשרות ביותר, וזה נכון גם למדרשת נשמת...

מוכיח שזה נכון.

זה גם לא אומר ההפך. אבל כל עוד זה לא מקום אליטיסטי שמצריך רמה מאוד גבוהה, אין שמץ של מקור לטענה הזאת.

====== כל מה שנכתב מכאן והלאה הוא נצלו"ש גמור ======

ויותר מזה, גם מקומות כמו האוניברסיטה העברית, שלשם בהחלט קשה להתקבל, והיא נחשבת מהאוניברסיטאות הטובות בעולם, הם לא עדות לזה שמי שלומד שם הוא חכם מעל הממוצע.

כנ"ל לגבי הטכניון, שיצא לו שם פה בארץ (יותר ממה שהוא באמת ביחס לעברית נניח).

מכיר אנשים שהם חכמים מינוס, בשניהם. מכיר אנשים שהם חכמים מאוד, בשניהם.

המקום לא מעיד על האדם, בקיצור.

זה סתם דחף שמעודד אנשים להגיע אל המקום כדי לקבל יוקרה על-ידי שם שיצא למקום בגלל שהיו שם תלמידים מוצלחים מאוד או גאונים, ואנשים אחרים, שהם לא, רוצים לרכב על היוקרה הזאת.

המניעים שם הם מצד האוניברסיטה רדיפת ממון ומצד התלמידים רדיפת כבוד.

הלימוד מנת המשכל עולה.

כל מה שצריך זאת התמדה, וכל אחד יכול להצליח בכל תחום. ההבדל הוא אך ורק ברמת ההשקעה שנצרכת כדי לעלות מנקודת המוצא השכלית (קרי אינטלקטואלית).

כמעט כל גבר שאני מכיר לומד גמרא, ורובם לא גאונים (במיוחד לאור העובדה שגאונים הם 2% מהעולם).

אין שום קשר בין רמה שכלית ללימוד גמרא.

מי שאסור לה ולומדת, חכמה? זה לא מה שהרמב"ם אומר על מי שעובר עבירות (עי' הקדמות הרמב"ם).

עכשיו כשאמרת "מי שפחות" את טוענת במובהק שהמדרשה הזאת מכילה בנות יותר חכמות. וכאן דברי @ליבנת כאן 

בואנה עפתם על זה - לקראת נישואין וזוגיות

באים נגד דברייך.

מי שבאמת הולך אחרי הלב שלו הוא מהמעטים שבמעטים.

אין בעיה בלעשות דבר שלא נצטווינו, אבל חכמים קראו לזה "הדיוט".

ועד שאתה עושה מה שלא נצטווית, עשה את שנצטווית.

זאת אותה דעה בדיוק

על פי סברות.

בכל אופן אני בספק גדול אם יש מי שמתיר, שלא בדוחק (במקרה שהיא תלך ללמוד דברים שאסור ליהודים ללמוד).

בכל מקרה, נראה את מי הוא מביא, כי נגד החפץ חיים קשה למצוא מי שיתיר.

כבר דיברו על כללי הפסיקה וגדלות בתורה (שזה כלל מובהק, ראיתי אותו גם ברשב"א אתמול כשהבאתי מקור לבחור פה).

והמקורות שהוא מביא, אחר המחילה, הפוכים לגמרי מדעתו.

הוא מביא את החפץ חיים שאוסר במפורש כמתיר... ואני מצטט (אפילו משם): "מוסרי חז"ל".

בדברי אגדה אין נזק רוחני (וד"ל), וגם לומדים אותם שלא מתוך הגמרא, ואני מצטט שוב: "מסכת אבות ומנורת המאור".

גם בשו"ת מאזנים למשפט שהוא ציטט הוא מביא שזה לא על גמרא על דרך הסוגיות.

ניסיתי למצוא מי זה המקווה מים, אין עליו יותר מדי מידע. מסתמא שזה לא דרך להביא אותו מול הרב קוק והחפץ חיים, וקל וחומר מול הטוש"ע והרמ"א ובן בנו של אותו ק"ו נגד הרמב"ם.

תודה על המקור ממר"ן הרב קוק זצ"ל

יש הבדל בין מתי שזה לא מועיל לבין מתי שרק "גדול המצווה ועושה משאינו מצווה ועושה" ויש עוד מדרגה "תיפלות" "כל המלמד את ביתו תורה כאילו מלמדה תיפלות (תורה שבע"פ כמובן)" (שו"ע יו"ד רמ"ו סעי' ו')

אם אני אומר על סוג מסויים משהו כנראה שזה בא להוציא משאר הסוגים, לא?

הבנות פחות חכמות

נוותר על הדיון במה שאמרת, אני מניח שאת יודעת יותר טוב.

אבל הזלזול שלך במדרשות אחרות משתמע, לא רק לי אגב.

אבל אני לא אומר את דעתי, אני מצטט את דעת גדולי ישראל.

אתן בדעת יחיד, וכל השאר שמתירים, מתירים בדוחק.

לא מבין מה קשה לך לקבל את זה. זה לא קשור לאיום, זה קשור לנזק.

אני ממש לא מאויים על-ידי אנשים חכמים. ואם את חושבת שגדולי ישראל אסרו כי זה מאיים עליהם, אני מקווה שתעשי תשובה על הזלזול הזה בגדולי ישראל והמניעים שלהם.

המשפט האחרון שלך הוא נתון סתמי.

גם לי אין סטטיסטיקה בעניין, אבל אני לא אמרתי את הדבר הזה, רק ציטטתי גדולים.

אני מוחה בתוקף, ואת צריכה לעשות על זה תשובה.

בכל מקרה מי שאמר את זה, ישב טוב מאוד בתוך עמו, וכבר הזכרנו מי זה.

במקרה הזה ודאי שיש להם, הם יושבים בתוך עמם.

ואם את לא מאמינה שחלקם היו בעלי רוח הקודש מובהק למרות העדויות הברורות, אז אפנה אותך לעיין בערך אמונת חכמים.

אז לא, לא מותר לך לעשות מה שאת רוצה...

כלומר כל מי שלמד קצת תורה, אפילו אם הוא הולך נגד כולם, אפשר ללכת איתו.

מה נאמר על ישעיהו לייבוביץ'? ואני נמנע בכוונה מלהביא דוגמאות מפורסמות וחריפות הרבה יותר.

אתמהא איך אדם שמחזיק מעצמו חכם, לא נוטה להטיל בדעת עצמו ספק.

זה הסימן המובהק של החכמים האמיתיים...

על כל טענה שלך ודומייך בעיקר בעניין הזה הלכתי ופתחתי מקורות וחקרתי שוב ושוב, רק כדי לוודא שאני לא מדבר שטויות שאין בהם ממש

נראה לי שפשוט שגם עליו חל ה"לא תסורו".

מצאתי בויקיפדיה מקורות שזה לא רק בימי הסנהדרין: חידושי הריטב"א, מסכת שבת, דף קל עמוד א בשם הראב"ד. שו"ת הרשב"א, חלק ב, סימן שכב. ספר החינוך, מצווה תצה.

והר"ן, בדרשות הר"ן, הדרוש השנים עשר, אומר שאמנם לא תסור זה רק בסנהדרין אבל יש איסור משום "אחרי רבים להטות" (שזה רלוונטי לעניינו, בדעת יחיד נגד דעת כולם)

אצטט את דבריהם

את הריטב"א אין לי מאיפה להעתיק ואין לי כוח להקליד

הרשב"א (צריך לקרוא את כל התשובה, ואי אפשר להביא את כולה):

"תשובה לראשונים שומעין אם חכם הוא  שראוי לסמוך עליו ואין דוחין דברי הראשונים חכמי הדודות כסברא בלא ראיה  שדברי חראשונים שהיו בקיאין ונודעה חכמתם  דברים נכונים הם ומקצתן שהן כדברי קבלה"

הוא גם מביא שם שיש חילוק בין מי אמר ומה אמר, לפי מדרגת חכמתו (כלל הלכתי ידוע).

החינוך:
"ובכלל המצוה, גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצות השופט, כלומר החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמנינו, וכמו שדרשו זכרונם לברכה ואל השופט אשר יהיה בימים ההם. יפתח בדורו כשמואל בדורו. כלומר שמצוה  עלינו לשמוע בקול יפתח בדורו כמו לשמואל בדורו. ועובר על זה ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה בכל אשר יורו מבטל עשה זה וענשו גדול מאד שזהו העמוד החזק שהתורה נשענת בו, ידוע הדבר לכל מי שיש בו דעת"

הר"ן:

"וכיון שהסכימו רוב מנין החכמים ההם בדברים המוסכמים בגמרא נצסוינו לילך אחריהם מזתה המצוה שהיא אחרי רבים להטות"

בכל מקרה בשורה התחתונה, ולעניין, אם אתה מסכים שלא צריך לחלוק על כל גדולי ישראל ועוד על דרך הסברה של אדם שהוא לא ת"ח (כלומר אנחנו יושבי הפורום), תסכים איתי שהגבת במקום הלא נכון ושמא הפסדת מצוות מחאה.

מאוד.

אני לא מנסה לשכנע אותך, את פשוט הולכת ומפיצה את הדעה הזאת כאילו אין שום דעה אחרת

אומרים.

ולא דיברתי על מקובלים, דיברתי על גדולי ישראל שהם פוסקים ובמקרה גם יש להם רוח הקודש.

אין חובה לשמוע ל"מקובלים", יש חובה לשמוע לגדולי הדור (שהם מסתמא מקובלים אמיתיים).

התשובה שלך היא שלך, ה"הוכח תוכיח" הוא שלי.

מורכבת מפרד"ס, ככה שהוא חייב להיות.

מי שחסר חלק שלם בתורה, ודאי לא גדול דור

וכל מי שרוצה לבוא ולפתוח את הדיון הזה מחדש, מוזמן לעיין בשרשורים הישנים,

מיותר לפתוח את המי מה מו למה כמה ואיך מחדש.

התשובה שלך הייתה שלא אכפת לך? או שאת גדולת הדור? 

שבת שלום ומבורכת

אני עוד מתלונן שאנשים לא קוראים הודעות כמו שצריך 

עריכה: איך עושים פה סמיילי בטייטל?

בטח שמצווה להחזיר בתשובה 

אפשר גם לפנות אלי באישי לשאלות נוספות על המדרשה.

@ענבל אפילו לא ראיתי טעם להתייחס לכל ה... השירשור הזה.

שיערב ויבושם להם, ולעתיד לבוא יכבשו פניהם ויכלמו

או שאולי לשו"ע ולרמ"א? ולחפץ חיים? או לשאר גדולי הדורות? חחח..

נראה שענווה לא מלמדים שם. מחילה זה פשוט דרש את זה... 

תתבייש לך.

ולמי שתהה- כן מלמדים ענווה בנשמת

אבל לא התבטלות מול מי שמסלף דברי תורה.

לי אין כוונה להגיב יותר.

אני גאה מאוד בעצמי שאני מצטט את דברי הפוסקים, לא מרגיש צורך להתבייש.

אדרבה.

די פמיניסטי, לומדות גמרא והלכה בעיון. 

בנות מאוד רציניות שרוצות להעמיק בגמרא.

זה ממה שאני יודעת...

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?