השני לא.

שווה?

עוד מ/ישהו?

אם כי אני בכללי לא אוהבת מלוכלך, למה ללכלך את הנפש?

אבל המשכתי,היה  מעניין,אבל הסוף---

זעזועים!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בלי קשר לרמת הדתיות...

של מי?

ואת בעל זבוב לא קראתי. אמור להיות ספר אכזרי, הגעיל אותי. אולי בגלל השם שלו..

אבל תודה!

עוד הצעות? (לביקור הבא שלי בספרייה)

אם כי שמעתי על חלקם. תודה!

ממש טוב!

אני קוראת אותו עכשיו באנגלית, איך התרגום?

אני פשוט זוכרת שנקרא "עזרה", בלי ה' הידיעה. 

'The help'

תודה.

אמנם ספר מרתק וייחודי אבל השאיר לי כזה טעם רע ששמתי אותו בפח כשסיימתי למרות ששילמתי עליו מחיר נאה. וגם לא רוצה לקרוא על גרמנים טובים. אז היו שלושה טובים, נו שוין.

המינגווי ומילן קונדרה לא נקיים, אזהרה. לדעתי עדיף לא להמליץ בפורום הזה או לפחות להזהיר..

חלף עם הרוח אחד האהובים באסה שאין לי אותו. קראתי בתרגום עתיק שבו כל "Well" בתחילת משפט תורגם ל"נא" בעברית מליצית שלא קיימת. היה מגוחך אבל ככ יפה.

ולגבי עמוס עוז - יש לו ספרים הרבה יותר יפים מזה. בעיקר הקצרים. גם הם לא נקיים בכלל בכלל! לא מבינה למה הספר הזה שלו ככ נחשב. הוא ארוך ולהגני ופשוט הפסקתי באמצע. מרגישים שהוא כבר הזדקן כשכתב אותו. מנוחה נכונה, מיכאל שלי ופה ושם בארץ ישראל הרבה יותר יפים. שני הראשונים לא ממליצה בגלל נקיות.

נזכרתי ב"חצוצרה בוואדי". גם  נורא יפה. לא מאד נקי אבל מצב קל..

מישהו פה לא קרא דייויד קופרפילד??

ספרים של דפנה די מורייה! ג'מייקה אין (פונדק ג'מייקה), רבקה, לא זוכרת עוד.

באמת ספר יפה!

עם ערמה של עוד כמה ספרים ישנים ואספתי אותו משם.

זה היה ממש מזל כי בכלל בהתחלה לא חשבתי לקחת אותו, זה לא היה נראה לי משהו יפה או מעניין...

כשמישהו פה שומע על ספריה שנסגרת ומחלקת את ספריה לכל דורש - נא לקרוא לי במיידי

ברצינות?

קראתי את זה בגיל שמונה בערך

והחלטתי שזה נורא לא חינוכי וזרקתי לפח

(ואת יודעת שיש אפשרות לסמן 'עקוב' בתגובה הראשונה, כן?)

רעיון טוב באמת.

רמת נקיות +-?

השרשור שלי הגיע לתפריט למטה!

הפכתי לאח"מ.

(את המשחק של אנדר באמת לקחתי מהספרייה בפעם ההיא )

נסי למצוא את המהדורות המתורגמות המוקדמות של "אחיי גיבורי התהילה" של הווארד פאסט.
ובתור ספר שני - אפשר את "בלילות לבנים" של מנחם בגין.

היינו כחולמים ובשפריר חביון

לא זקוק לבדיקה?(מבחינה רוחנית,כן?)

וסורי אם זה חשד בכשרים....

הולכת להשלים את מה שלא קראתי מהרשימה שלך

הנערה במרפסת ממול- מהמם, אבל דורש ניקוי קל.

כמו רוב ספריה של היסלופ, האמת. מהממים, אבל תיאורים מזעזעים. הספר הזה שבר לי את התמימות סופית.

יש כמה ספרים, שלצערנו רובנו מגיעים לגיל 21 בלי שלמדנו אותם (עם פירוש מקובל):
יהושע
שופטים
שמואל א
שמואל ב
מלכים א
מלכים ב
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
הושע
יואל
עמוס
עובדיה
יונה
מיכה
נחום
חבקוק
צפניה
חגי
זכריה

מלאכי
תהילים
איוב
משלי
רות
שיר השירים
קהלת
איכה
אסתר
דניאל
עזרא
נחמיה

דברי הימים א
דברי הימים ב

מומלץ בחום לכל יהודי(:

אבל זה גם קצת עצוב...

ומרגישה פיסת גאווה על כל ספר שמציעים לך פה ושקראתי

כמובן גם שמחה לקחת מפה רעיונות לעצמי אבל איך אדע סגנונות? אני לא אוהבת ספרי הגות או תיעוד

אוהבת סיפורת, רומנים וכד' 

ממש תודה על כל ההמלצות

חלקם אני מכירה אבל את אלה שלא לקחתי לתשומת ליבי ואני אשתדל לסיים לפני גיל 21.

סוף מצמרר אבל מהמם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.