ויש בדיוק אותן תשובות כמו עכשיו,תנסי...

בס"ד

 זה שאדם אוהב לאהוב, ולא מפחד מכך לא אומר שהוא מסוגל לאהוב כל אחד...

לכן לענ"ד אם טוב לך עם האדם שאת אוהבת לאהוב אותו,

ואת מעריכה אותו, ומייקרת תכונות שלו, ומתעניינת בו, בדיעות שלו, במה שעובר עליו,
רוצה להיות שם בשבילו כשהוא צריך, נהנית לשתף אותו במה שעובר עלייך, וכ' וכ',

אין שום בעיה בכך שזה מתחיל מהצורך והעונג שלך לאהוב.

את מנסה להבין האם הרגש שאת מרגישה נוגע אליו או שלא??

אם מדובר כשהוא שם ואת פה

אז כל מה שיש לנו כאן אלו מחשבות עליו ועל אהבה. דמיונות, פנטזיות וכו, אולי רצון, געגוע וכד'

אהבה היא ביחד, ובביחד בתכלס אפשר לראות שאין חלוקה כי שם יש את שני סוגי האהבה הנ"ל

אהבה= אחד = מצב חויה, הויה. לא מצב חשיבה

מה שכן אפשר לשאול: האם אני רוצה להיות איתו כיוון שטוב לי איתו (=קבלה) או כי טוב לי להיטיב איתו (נתינה)

הוא מדרדר לפשע לסמים , הוא היה מתעלל בעברו, הוא היה במאסר על תנאי 5 חודשים , והוא שותה נס קפה עם קרח ....את עדין אוהבת אותו ?... אל תעני לי . תעני לעצמך.

אתה יכול להתאהב במישהי גם אחרי חודשיים שלוש , מניסיון

ואם היא היתה פושעת הייתי אוהב אותה עדין , לא את המעשים שלה אבל אותה תמיד

בס"ד

כוחות הנפש בנויים באופן של השתלשלות.

הכתר שמורכב מ-

אמונה 

תענוג

רצון

למטה מזה המוחין

חוכמה 

בינה 

דעת

מידות

חסד

גבורה 

תפארת נצח הוד יסוד

ספירת המלכות.

כוחות אלו מחולקים ל3 קווים ימין שמאל אמצע.

כל מה שנוגע לאהבה- חסד- מתחיל בימין.

זה אומר כוח התענוג שבכתר,

חוכמה שבמוחין,

וחסד שמידות. (עולם הרגש-יצירה)

כשאנו אוהבים זה אומר שמושא אהבתנו מסב לנו עונג.
המחשבה עליו, הקרבה, אפילו הגעגוע..

ואם נסתכל בעומק יותר יש משהו שקשור לאמונה פנימית שלנו- שמשתקף באדם שאוהבים.
לפעמים אלו אמנות מודעות, לפעמים אמונות נסתרות,

לפעמים אמתיות, לפעמים שגויות,

לפעמים נובעות מחלק האלוקא שבנו, לפעמים מנפש הבהמית,

אבל השורשים של הרגש הזה מאד עמוקים בנפש, במודע, בעל מודע ובתת מודע...

יחד עם זאת- לדמיין את האדם שאתה אוהב בסיטואציה מחרידה ומזעזעת,

ולבחון את הרגש על פי- לענ"ד זה חוטא לאמת.

למשל יש זוג, בעל ואישה, והבעל הוא דם צדיק, טוב לב, וכ'.
ויום אחד לומר לאישה האם אוהבת את בעלך הזה גם אם יתגלה שהוא מתעלל בקטינים,

באכזריות וכ', והיא מדמיינת את בעלה מתעלל ואומרת כן אני עדיין אוהבת אותו- 

אז יש כאן שאלה את מי היא אוהבת... 

כי בעלה לא אכזרי, ולא היה מסוגל לעולל דברים כאלו,

וכל הדימיונות הזוועתיים -זה בכלל לא אותו אדם!

לכן לענ"ד כשבוחנים קשר ורגש כלפי אדם, צריך להקפיד שזה יהיה הוא ולא דמיונות שלנו עליו.

ולכן משתדלים לבוא כמה שיותר בפתיחות, להקשיבה באמת, לא לפרשן אמירות הבעות וכ',
אלא להיות קשובים. לכל האדם. לא מייד לנתח, קודם כל לקבל את האישיות שנמצאת מולך.

אח"כ אפשר לשאול אם אוהבים לא אוהבים, וכ'.

אבל שזה יהיה על סמך אמת ולא על סמך דמיונות טובים או פחות.

והוא באמת מימש אותו.

רבי עקיבא היה כל כך שונא תלמידי חכמים שרצה לנשוך תלמיד חכם...

אבל הוא חזר בתשובה,וגם אני חזרתי בתשובה...אז את השינוי שלי כבר עברתי,בכיתות ז'-ח-ט המוח שלי השתנה...מכיתה י' ועד עכשיו(אני כיתה יא') הוא נשאר כמו שהוא...אני חושב שסיימתי את ההתבגרות הנפשית שלי כבר...ברוך השם יתברך...

אנחנו בניו של ה', יש משהו שיכול לעמוד בדרך שלנו?

אבל אתה לא יכול להשתנות אחרי גיל ההתבגרות.

קח לדוגמה גנב...

הוא יכול לחזור בתשובה ולהחליט להפסיק לגנוב ולעשות כל כך הרבה דברים בשביל להשתקם ובשביל לא לגנוב יותר אבל בזמן מסוים ובמקום מסוים...אם תהיה לו את ההזדמנות הזאת...זה יחזור לו,כל העניין הזה של לגנוב...והוא כנראה ייפול בזה.

לשקר לעצמי שאני יכול להשתנות זה לא יועיל לי בשום דבר.אני שלם עם האמונה שלי!

וזה לא תלוי בכמה כישרון שכלי היה לך לפני.

באחריות, יכול להביא לך מקורות

כל מה שאני אומר זה שלא משנה כמה דברים תעשה אתה לא יכול לשנות את המוח שלך...אתה יכול לנסות ולהעמיד את עצמך באשליה אבל זה לא יקרה...אחרי גיל ההתבגרות זה מי שאתה וזה המוח הדפוק שלך ומי שלא יקבל אותך כמו שאתה אז שיחפש את מה שהוא מחפש במקום אחר או באיש/ה אחר/ת.

אני זה לא אתה כמו שאתה זה לא אני ואף אחד מאיתנו הוא לא אחר ממה שהוא.תהיה מי שאתה,

ואני אומר לך שאני לא מתכוון להשתנות יותר נפשית לעולם.

הוא הביא את הדוגמה לגבי רבי עקיבא...אני רק עניתי לו...

ברור,לא דיברתי על להשתנות למען הצד השני,מדבר על להשתנות בכללי..

בס"ד

השלבים שאנו עוברים בחיים זה - גם אם הם לעיתים נראים כמו שינוי,

אלא גילוי ופיתוח של מה שהיה.

כל דבר שאדם יגיע אליו אי פעם- זה פוטנציאל שתמיד היה בו.
אלא שהפוטנציאל הוא אין סופי- כמו חלק האלוקא ממעל שטבוע בנו,

והשאלות הן:

1- איזה חלקים בפוטנציאל האישי שלנו זקוקים להמון השקעה כדי להתגלות, ואלו פחות

2-  אלו חלקים בפוטנציאל שאנו אנו בוחרים לפתח.

3- כמה אנחנו מוכנים להשקיע כדי לגלות את מה שבחרנו.

השינויים הם רק בגילויים, לא בעצם.

אבל זה נצל"ש רציני אז נסתפק בזה...

שיהיה בהצלחה בכל שלבי החיים, עם כל מה שהם מביאים איתם

הם לא נחשבים חלק ממידות הנפש.

אני תוהה אם המוחין נחשבים בכלל חלק מהנפש, למרות שגם לה יש מוחין.

אגב הכוחות שבכתר לא מחולקים לקווים, הם בכח ולא בפועל.

אבל זה לגמרי קבלה הסיפור הזה כבר...

הרעיון עצמו יפה מאוד. זה מתורת הרב גינצבורג?

גינצבורג.

זה נשמע מאוד דומה לשיטת הרב גינצבורג, אשמח לשמוע אם זיהיתי נכון

עריכה: בתניא יש הרבה על עבודת המידות וכו', אבל לא על החלוקות של המידות בנפש, עליהן מרחיב בעל התניא יותר במקומות אחרים בעיקר במאמרים בתורה אור ולקוטי תורה.

בס"ד

מבוסס בעיקר על מאמרים של הרבי, ולימוד אצל הרב ערד.

http://daat.org.il/

נראה שכן כי זה הרבה יותר מדי פנימיות חח

אם היא מדמיינת אותו בצורה שלילית אז ..?

זה מראה שהיא אוהבת אותו באמת , כי היא ממשיכה באהבה שלה אליו

לא הבנתי מה את מנסה להגיד???

וכל הקטע של לדמיין אותו בסיטואציות רעות זה רק לבחון אם באמת יש אהבה

או שזה משהו פחות מזה או אהבה שתלויה במשהו

בס"ד

זה שלדמיין מישהו בסיטואציה שלילית לא בוחנת באמת רגשות שלי כלפי אותו אדם,

כי אין שום קשר בין הסיטואציה השלילית הדמיונית שדמיינתי- לאדם הזה.

אם אדם יאמר לי שהוא היה אוהב אותי גם אם השכל שלי היה אטום לגמרי,
החשיבה שלי הייתה חלשה ואטית, ובכללי הייתי גסת רוח, זה לא היה מרגש אותי,

אלא מעמיד בסימן שאלה האם הוא בכלל אוהב אותי, ואת מי או מה הוא אוהב.

כי מבחנתי לאהוב אותי זה לאהוב את מי שאני כפי שאני מכירה את עצמי.

לדמיין מישהו בסיטואציות שליליות שהוא מצד עצמו לא שייך אליהן,
ולבחון כך את הרגש זה כמו לומר "הייתי אוהב אותך גם אם לא היית אתה בכלל.
אין שום משמעות למי שאתה  מה אתה, מה עשית בחיים שלך, מה האישיות שלך, 
כל זה חסר משמעות. העיקר שאני אוהב וזהו"

לכן מה שניסיתי לומר - בתקווה שזה ברור יותר הפעם,

זה שאת הרגשות שלנו אנחנו צריכים לבחון על פי המציאות,

מי עומד מולי,

ולא על פי דימיונות.

כי כשאתה מדמיין על הזולת דברים שהוא לא קשור אליהם,

זה לא בוחן את הרגש כלפיו- אלא כלפי מישהו אחר

מי זאת 'היא' אם מתברר שהיא פושעת?

כשאתה אומר שאתה מאוהב 'בה' - למה אתה מתכוון?

לאופי שלה? (ואם היא פושעת מסתבר שלא הכרת אותו)

למראה שלה? (אממ אולי )

הסברתי פעם איך אני רואה את זה

אתה מתאהב במישהי ממספר סיבות שמצטרפות בשילוב נדיר למשהו אחד גדול

האופי שלה , הדרך שהיא מביעה את עצמה , הבעות הפנים שלה וכו'

רק משהו שהנפש שלך מתחברת אליו במאה אחוז יגרום לך להתאהב , וזה נדיר

אסביר-

יש הרבה זוגות שאהבו מאוד אחד את השני, ומסיבה זו או אחרת התגרשו\ נפרדו\ אחד מהם נפטר ח"ו. (תלוי בשלב...)

ואז כשמחפשים זיווג חדש, אז גם לגבי בן\ הזוג החדש\ה יש אהבה, לא?

אז בעצם יצא שמישהו אוהב שתי נשים, את זאת שהייתה לו בעבר, ואת זאת שהוא מתחתן איתה עכשיו.

אז האהבה שלו לשתיהן היא לא רק ייחודית לאישה אחת... לא?

בס"ד

עם כל קשר מתגלה מקום אחר בנפש,
וגוונים שונים של אהבה.
 

אדם שמתחתן פעם שנייה לא עושה העתק הדבק,
ולא מעתיק את הרגשות שהיו לו כלפי אשתו הראשונה ,
ומדביק לאישה החדשה, אלא בונה משהו חדש.

כן, יש ביטויים זהים, אבל בעולם הפנימי זה משהו אחר וחדש.

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.