ויש בדיוק אותן תשובות כמו עכשיו,תנסי...

בס"ד

 זה שאדם אוהב לאהוב, ולא מפחד מכך לא אומר שהוא מסוגל לאהוב כל אחד...

לכן לענ"ד אם טוב לך עם האדם שאת אוהבת לאהוב אותו,

ואת מעריכה אותו, ומייקרת תכונות שלו, ומתעניינת בו, בדיעות שלו, במה שעובר עליו,
רוצה להיות שם בשבילו כשהוא צריך, נהנית לשתף אותו במה שעובר עלייך, וכ' וכ',

אין שום בעיה בכך שזה מתחיל מהצורך והעונג שלך לאהוב.

את מנסה להבין האם הרגש שאת מרגישה נוגע אליו או שלא??

אם מדובר כשהוא שם ואת פה

אז כל מה שיש לנו כאן אלו מחשבות עליו ועל אהבה. דמיונות, פנטזיות וכו, אולי רצון, געגוע וכד'

אהבה היא ביחד, ובביחד בתכלס אפשר לראות שאין חלוקה כי שם יש את שני סוגי האהבה הנ"ל

אהבה= אחד = מצב חויה, הויה. לא מצב חשיבה

מה שכן אפשר לשאול: האם אני רוצה להיות איתו כיוון שטוב לי איתו (=קבלה) או כי טוב לי להיטיב איתו (נתינה)

הוא מדרדר לפשע לסמים , הוא היה מתעלל בעברו, הוא היה במאסר על תנאי 5 חודשים , והוא שותה נס קפה עם קרח ....את עדין אוהבת אותו ?... אל תעני לי . תעני לעצמך.

אתה יכול להתאהב במישהי גם אחרי חודשיים שלוש , מניסיון

ואם היא היתה פושעת הייתי אוהב אותה עדין , לא את המעשים שלה אבל אותה תמיד

בס"ד

כוחות הנפש בנויים באופן של השתלשלות.

הכתר שמורכב מ-

אמונה 

תענוג

רצון

למטה מזה המוחין

חוכמה 

בינה 

דעת

מידות

חסד

גבורה 

תפארת נצח הוד יסוד

ספירת המלכות.

כוחות אלו מחולקים ל3 קווים ימין שמאל אמצע.

כל מה שנוגע לאהבה- חסד- מתחיל בימין.

זה אומר כוח התענוג שבכתר,

חוכמה שבמוחין,

וחסד שמידות. (עולם הרגש-יצירה)

כשאנו אוהבים זה אומר שמושא אהבתנו מסב לנו עונג.
המחשבה עליו, הקרבה, אפילו הגעגוע..

ואם נסתכל בעומק יותר יש משהו שקשור לאמונה פנימית שלנו- שמשתקף באדם שאוהבים.
לפעמים אלו אמנות מודעות, לפעמים אמונות נסתרות,

לפעמים אמתיות, לפעמים שגויות,

לפעמים נובעות מחלק האלוקא שבנו, לפעמים מנפש הבהמית,

אבל השורשים של הרגש הזה מאד עמוקים בנפש, במודע, בעל מודע ובתת מודע...

יחד עם זאת- לדמיין את האדם שאתה אוהב בסיטואציה מחרידה ומזעזעת,

ולבחון את הרגש על פי- לענ"ד זה חוטא לאמת.

למשל יש זוג, בעל ואישה, והבעל הוא דם צדיק, טוב לב, וכ'.
ויום אחד לומר לאישה האם אוהבת את בעלך הזה גם אם יתגלה שהוא מתעלל בקטינים,

באכזריות וכ', והיא מדמיינת את בעלה מתעלל ואומרת כן אני עדיין אוהבת אותו- 

אז יש כאן שאלה את מי היא אוהבת... 

כי בעלה לא אכזרי, ולא היה מסוגל לעולל דברים כאלו,

וכל הדימיונות הזוועתיים -זה בכלל לא אותו אדם!

לכן לענ"ד כשבוחנים קשר ורגש כלפי אדם, צריך להקפיד שזה יהיה הוא ולא דמיונות שלנו עליו.

ולכן משתדלים לבוא כמה שיותר בפתיחות, להקשיבה באמת, לא לפרשן אמירות הבעות וכ',
אלא להיות קשובים. לכל האדם. לא מייד לנתח, קודם כל לקבל את האישיות שנמצאת מולך.

אח"כ אפשר לשאול אם אוהבים לא אוהבים, וכ'.

אבל שזה יהיה על סמך אמת ולא על סמך דמיונות טובים או פחות.

והוא באמת מימש אותו.

רבי עקיבא היה כל כך שונא תלמידי חכמים שרצה לנשוך תלמיד חכם...

אבל הוא חזר בתשובה,וגם אני חזרתי בתשובה...אז את השינוי שלי כבר עברתי,בכיתות ז'-ח-ט המוח שלי השתנה...מכיתה י' ועד עכשיו(אני כיתה יא') הוא נשאר כמו שהוא...אני חושב שסיימתי את ההתבגרות הנפשית שלי כבר...ברוך השם יתברך...

אנחנו בניו של ה', יש משהו שיכול לעמוד בדרך שלנו?

אבל אתה לא יכול להשתנות אחרי גיל ההתבגרות.

קח לדוגמה גנב...

הוא יכול לחזור בתשובה ולהחליט להפסיק לגנוב ולעשות כל כך הרבה דברים בשביל להשתקם ובשביל לא לגנוב יותר אבל בזמן מסוים ובמקום מסוים...אם תהיה לו את ההזדמנות הזאת...זה יחזור לו,כל העניין הזה של לגנוב...והוא כנראה ייפול בזה.

לשקר לעצמי שאני יכול להשתנות זה לא יועיל לי בשום דבר.אני שלם עם האמונה שלי!

וזה לא תלוי בכמה כישרון שכלי היה לך לפני.

באחריות, יכול להביא לך מקורות

כל מה שאני אומר זה שלא משנה כמה דברים תעשה אתה לא יכול לשנות את המוח שלך...אתה יכול לנסות ולהעמיד את עצמך באשליה אבל זה לא יקרה...אחרי גיל ההתבגרות זה מי שאתה וזה המוח הדפוק שלך ומי שלא יקבל אותך כמו שאתה אז שיחפש את מה שהוא מחפש במקום אחר או באיש/ה אחר/ת.

אני זה לא אתה כמו שאתה זה לא אני ואף אחד מאיתנו הוא לא אחר ממה שהוא.תהיה מי שאתה,

ואני אומר לך שאני לא מתכוון להשתנות יותר נפשית לעולם.

הוא הביא את הדוגמה לגבי רבי עקיבא...אני רק עניתי לו...

ברור,לא דיברתי על להשתנות למען הצד השני,מדבר על להשתנות בכללי..

בס"ד

השלבים שאנו עוברים בחיים זה - גם אם הם לעיתים נראים כמו שינוי,

אלא גילוי ופיתוח של מה שהיה.

כל דבר שאדם יגיע אליו אי פעם- זה פוטנציאל שתמיד היה בו.
אלא שהפוטנציאל הוא אין סופי- כמו חלק האלוקא ממעל שטבוע בנו,

והשאלות הן:

1- איזה חלקים בפוטנציאל האישי שלנו זקוקים להמון השקעה כדי להתגלות, ואלו פחות

2-  אלו חלקים בפוטנציאל שאנו אנו בוחרים לפתח.

3- כמה אנחנו מוכנים להשקיע כדי לגלות את מה שבחרנו.

השינויים הם רק בגילויים, לא בעצם.

אבל זה נצל"ש רציני אז נסתפק בזה...

שיהיה בהצלחה בכל שלבי החיים, עם כל מה שהם מביאים איתם

הם לא נחשבים חלק ממידות הנפש.

אני תוהה אם המוחין נחשבים בכלל חלק מהנפש, למרות שגם לה יש מוחין.

אגב הכוחות שבכתר לא מחולקים לקווים, הם בכח ולא בפועל.

אבל זה לגמרי קבלה הסיפור הזה כבר...

הרעיון עצמו יפה מאוד. זה מתורת הרב גינצבורג?

גינצבורג.

זה נשמע מאוד דומה לשיטת הרב גינצבורג, אשמח לשמוע אם זיהיתי נכון

עריכה: בתניא יש הרבה על עבודת המידות וכו', אבל לא על החלוקות של המידות בנפש, עליהן מרחיב בעל התניא יותר במקומות אחרים בעיקר במאמרים בתורה אור ולקוטי תורה.

בס"ד

מבוסס בעיקר על מאמרים של הרבי, ולימוד אצל הרב ערד.

http://daat.org.il/

נראה שכן כי זה הרבה יותר מדי פנימיות חח

אם היא מדמיינת אותו בצורה שלילית אז ..?

זה מראה שהיא אוהבת אותו באמת , כי היא ממשיכה באהבה שלה אליו

לא הבנתי מה את מנסה להגיד???

וכל הקטע של לדמיין אותו בסיטואציות רעות זה רק לבחון אם באמת יש אהבה

או שזה משהו פחות מזה או אהבה שתלויה במשהו

בס"ד

זה שלדמיין מישהו בסיטואציה שלילית לא בוחנת באמת רגשות שלי כלפי אותו אדם,

כי אין שום קשר בין הסיטואציה השלילית הדמיונית שדמיינתי- לאדם הזה.

אם אדם יאמר לי שהוא היה אוהב אותי גם אם השכל שלי היה אטום לגמרי,
החשיבה שלי הייתה חלשה ואטית, ובכללי הייתי גסת רוח, זה לא היה מרגש אותי,

אלא מעמיד בסימן שאלה האם הוא בכלל אוהב אותי, ואת מי או מה הוא אוהב.

כי מבחנתי לאהוב אותי זה לאהוב את מי שאני כפי שאני מכירה את עצמי.

לדמיין מישהו בסיטואציות שליליות שהוא מצד עצמו לא שייך אליהן,
ולבחון כך את הרגש זה כמו לומר "הייתי אוהב אותך גם אם לא היית אתה בכלל.
אין שום משמעות למי שאתה  מה אתה, מה עשית בחיים שלך, מה האישיות שלך, 
כל זה חסר משמעות. העיקר שאני אוהב וזהו"

לכן מה שניסיתי לומר - בתקווה שזה ברור יותר הפעם,

זה שאת הרגשות שלנו אנחנו צריכים לבחון על פי המציאות,

מי עומד מולי,

ולא על פי דימיונות.

כי כשאתה מדמיין על הזולת דברים שהוא לא קשור אליהם,

זה לא בוחן את הרגש כלפיו- אלא כלפי מישהו אחר

מי זאת 'היא' אם מתברר שהיא פושעת?

כשאתה אומר שאתה מאוהב 'בה' - למה אתה מתכוון?

לאופי שלה? (ואם היא פושעת מסתבר שלא הכרת אותו)

למראה שלה? (אממ אולי )

הסברתי פעם איך אני רואה את זה

אתה מתאהב במישהי ממספר סיבות שמצטרפות בשילוב נדיר למשהו אחד גדול

האופי שלה , הדרך שהיא מביעה את עצמה , הבעות הפנים שלה וכו'

רק משהו שהנפש שלך מתחברת אליו במאה אחוז יגרום לך להתאהב , וזה נדיר

אסביר-

יש הרבה זוגות שאהבו מאוד אחד את השני, ומסיבה זו או אחרת התגרשו\ נפרדו\ אחד מהם נפטר ח"ו. (תלוי בשלב...)

ואז כשמחפשים זיווג חדש, אז גם לגבי בן\ הזוג החדש\ה יש אהבה, לא?

אז בעצם יצא שמישהו אוהב שתי נשים, את זאת שהייתה לו בעבר, ואת זאת שהוא מתחתן איתה עכשיו.

אז האהבה שלו לשתיהן היא לא רק ייחודית לאישה אחת... לא?

בס"ד

עם כל קשר מתגלה מקום אחר בנפש,
וגוונים שונים של אהבה.
 

אדם שמתחתן פעם שנייה לא עושה העתק הדבק,
ולא מעתיק את הרגשות שהיו לו כלפי אשתו הראשונה ,
ומדביק לאישה החדשה, אלא בונה משהו חדש.

כן, יש ביטויים זהים, אבל בעולם הפנימי זה משהו אחר וחדש.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?