אם היה איסור על הנחת תפילין- גמרו לגמרי את המצווה

אבל פה זה לא שנגמרה לך המצווה! לך ליישב את הארץ במקום אחר.

דעתי.

זה כמו שתגיד שאתה לא נלחם נגד חוק שמתיר להניח תפילין רק פעם בחודש, אבל על חוק שאוסר לגמריי היית נלחם. הזוי

ולמה באיסור לא תחונם אתה מסכים

כל ישוב זה נחשב ישוב הארץ, וכמו שיצא חוק שאסור לשים תפילין בישראל, ברור שהיו נלחמים ולא אומרים שאפשר להניח בחו"ל ושלא גמרו לגמרי את המצווה..

כל חלק של א"י מצווה ליישבו - (רמב"ן) ולכן אם אומרים לי שאסור - אני אמור למחות ולא ללכת למקום אחר. 

הוא רק פגע בו.

ודרך אגב לא כולם בדיוק וויתרו... הרבה מאד נלחמים חזק!

אם זה היה מאבק אישי היינו נאבקים גם על סילוק של אדם שגר בהרצליה פיתוח מהבית

אבל יש פה הרבה ענין אישי!

לאוגנדא או משו בסגנון?

אבל זה לא נוגע באופן אישי לרוב העם

שזה בעיה שלנו בלבד!

יש קניונים שפתוחים בשבת (כן.. למי שמבינה ) ואין שום הפגנה על זה.

אנחנו (המגזר שלנו) מארגן הפגנות ולא על זה!

בעיה שלנו.

אולי זה בגלל שהורגלנו לחיות פה, פשוט נולדנו פה אז אנחנו לא יודעים להעריך את זה...

כמו שאומרים מי שמתעסק עם יהלומים קשה לו להעריך אותם..

אבל שזה ישוב הארץ, עצם הימצאות של מלא תרבות המערב בתוכנו, הפגיע באחר ובכלל כבר לא כל כך מורגשת באישי ולכן פחות מתעורר הצורך לתקן ולמחות.

מאשר אם זה זיהום אוויר או חור באוזון שפוגע בכל תושבי הארץ או אפילו העולם ואין כל כך התעוררות לתקן 

כול אחד הייתה מתרעם אם היו מונעים מימנו להניח תפילין או היו מפנים את הישוב שלו עצמו, אבל כיון שזה של אחר אנשים מרשים לעצמם לנוח.. מכן אני מבינה שהבעיה היא לא במצוות ישוב הארץ אלה באחדות של עם ישראל 

שזה לא סוד שקרה לה משהו..

וגם יש כאלה שבכלל לא יודעים שיש עכשיו משהו בעמונה..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....